סיקור מקיף

אומיקרון: העומס הנגיפי יכול להיות בשיאו ביום החמישי כך שאין הגיון בקיצור תקופת הבידוד

כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל שעומדת לאמץ את הנוהל שהחל בארה"ב

מאת ד"ר סאלי קולטר, מיקרוביולוגית, אוניברסיטת מזרח לונדון

זני הקורונה הבולטים. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
זני הקורונה הבולטים. המחשה: depositphotos.com

לפני האומיקרון, אנשים בבריטניה עם תסמיני קורונה או בדיקה חיובית היו צריכים להכניס את עצמם לבידוד של עשרה ימים. אבל כשהגיע הזן החדש, הממשלה שינתה את תקופת הבידוד העצמי לשבעה ימים. בארה"ב במרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אמרו שלאור מה שידוע על האומיקרון, הם משנים את תקופת הבידוד העצמי לחמישה ימים.

עכשיו שר הבריאות הבריטי הודיע שתקופת הבידוד העצמי של אנשים עם בדיקת קורונה חיובית תקוצר לחמישה ימים באנגליה, והם יוכלו לצאת מהבידוד אחרי שתי בדיקות אנטיגן שליליות (שייעשו בהפרש של 24 שעות ביניהן) מהיום החמישי, וללא קשר למצבם מבחינת חיסונים. כמיקרוביולוגית רפואית, אני מודאגת כי יש מעט הוכחות מדעיות שיצדיקו את הבטיחות של האמצעים המופחתים האלה. הערת העורך: החלטה דומה קיבל היום משרד הבריאות בישראל.

יש הטוענים שהאומיקרון "מתון" ולא גורם לעלייה חדה באשפוזים, אבל יש לזכור שהגל הזה מתפשט באוכלוסייה עם מידה רבה של הגנה שנובעת משילוב של הדבקה טבעית וחסינות שמקורה בחיסונים. נראה שההשפעה הכי גדולה, בוודאי בבריטניה, היא ההיעדרויות שבגללן שירותים חיוניים מתקשים לתפקד. אז האם גורמים כלכליים גוברים על נימוקים מדעיים בתוכניות לניהול הקורונה?

נבחן את הנימוקים המדעיים לתקופות הבידוד המומלצות. בסקירה שיטתית מקיפה בבריטניה של 79 מאמרים מרחבי העולם סקרו השלת נגיפים אצל 5,340 אנשים שנדבקו. העריכו לא רק את העומס הנגיפי שנקבע בבדיקת PCR, שיכול להישאר חיובי זמן מה אחרי ההחלמה הקלינית, אלא גם האם האנשים האלה מדבקים. הסקירה הראתה עומס נגיפי נמוך ביומיים הראשונים, אבל אז שיא בסביבות היום השלישי עד השישי, ולאחר מכן ירידה ביום השביעי עד התשיעי עד אי יכולת הדבקה ביום העשירי. כלומר, הנתונים תומכים בבידוד של עשרה ימים.

במחקר יפני שטרם פורסם בחנו השלת נגיפים המיוחסת לאומיקרון, וגם שם מצאו שהשלת הנגיפים הרבה ביותר היא ביום השלישי עד השישי אחרי תחילת התסמינים. בנוסף, במחקר קטן של אוניברסיטת אקסטר נמצא שאדם אחד משלושה עדיין מדבק פוטנציאלית אחרי חמישה ימים.

מההוכחות המדעיות עולה שביום החמישי אנשים עדיין ישילו נגיפים בני קיום, שיכולים פוטנציאלית לגרום להפצה ניכרת של הקורונה. אז מהן ההוכחות המדעיות שעליהן הממשלה מסתמכת בקיצור תקופות הבידוד?

לחצים חברתיים וכלכליים

בדיקות אנטיגן הן דרך מהירה ומעשית למדידת כושר הדבקה, אבל הן נעשות בבית ולא תמיד לפי קריטריונים מחמירים, כלומר התוצאות יכולות להיות שגויות. נטילת דגימת המטוש קריטית בביצוע הבדיקה, והבודק צריך לדווח על תוצאות הבדיקה באופן נכון. לחצים חברתיים וכלכליים יכולים לפתות את הבודק לפגוע בנוהלי הבדיקה והדיווח.

כשמקצרים את תקופת הבידוד לחמישה ימים מסתכנים בהחזרת אנשים שנדבקו לקהילה כשהם בשיא ההפצה של נגיפים מדבקים. זה נמהר ומסוכן כלפי מי שבסביבתם. אנשים רוצים להרגיש בטוחים כשהם בחוץ, ולדעת שאנשים אחרים נבדקים כמו שצריך ומבודדים עד שכבר אינם מסכנים אחרים.

אני קוראת בתוקף לקובעי המדיניות לבחון את הנתונים המדעיים ולהסיק מסקנות הגיוניות, מושכלות ונכונות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. חמור מאוד מה שכתוב כאן.
    נשמע הגיוני מאוד שחמישה ימי בידוד לא מספיקים ואנשים שהם עדיין מדביקים חוזרים לקהילה.
    יש לעדכן מיידית ל7-10 יום בידוד.

  2. צודקת.
    רק שאף אחד לא יודע מתי נידבק וממתי לספור ימים. חוץ מנסיינים במעבדות.

  3. רציתם שינוי, לא? הינה קיבלתם שינוי! פחחח ממשלה לא מתפקדת מופעלת מלחצים לא רלוונטיים של קהילות לא מפותחות

  4. האומקרון משמש לחיסון האוכלוסיה, לכן אין שום טעם בבידוד, השאלה האם זה מוסרי זה שאלה אחרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן