השינויים נועדו למנוע מצב של הדבקת הגוף בנגיפים רדומים שעשוים להימצא בכליה, ובכל מקרה הכליה מיועדת להתאים לחולה הספציפי
ימיו של ריצ’רד סליימן היו ספורים. הגבר בן ה- 62 עבר כבר השתלת כליה לפני שש שנים, אך הכליה המושתלת החלה לקרטע ולהיכשל. כלי הדם של סליימן התמלאו ברעלנים ובחומרים מזיקים שהכליה הייתה אמורה לסנן ולהפריש לשתן, ללא הצלחה.
סליימן נכנס לרשימת ההמתנה להשתלת כליה חדשה, אך מקומו בתור לא הותיר תקווה מרובה שישרוד עד למציאת כליה מתאימה.
בארצות הברית קיים נוהל יוצא-דופן לאנשים כאלו, שחרב דמוקלס תלויה מעל לראשיהם ועלולה ליפול בכל רגע. נוהל “שימוש רחום” של מנהל התרופות והמזון של ארצות הברית, מאפשר לאלו ששום טיפול אינו עוזר להם, לנסות גם טיפולים חדשניים ויוצאי-דופן. סיכויי ההצלחה של טיפולים כאלו נחשבים זעומים, והסיכון לנזק גדול מהרגיל, אבל כמו שאמר קהלת – “מה כבר יש לך להפסיד?”
וכך הסכים סליימן לקבל כליה מחזיר. אבל לא סתם חזיר: חזיר שהונדס גנטית במיוחד לטובת ההשתלה.
למה להנדס חזירים
קל ונעים להתמקד בסיפורי ההצלחה של הרפואה, ולהתעלם מכך שהם תמיד התוצר הסופי של ניסויים וכשלונות רבים שאירעו בדרך. כשלון אחד כזה התחולל בתחילת 2022, כאשר חולה אחר – שאינו גיבור הסיפור שלנו – זכה בהשתלת לב מחזיר. בדומה לסליימן, גם הוא הסתמך על נוהל “שימוש רחום”, וקיווה לטוב.
ואכן היה טוב, במשך 46 הימים שלאחר הניתוח. ביום ה- 47 סבל המושתל מהתקף לב קשה ונפטר זמן קצר לאחר מכן. אחת מהסיבות לכשל פעולת הלב מדגימה כמה גדול הנסתר על הידוע ברפואה: לב החזיר הכיל וירוסים רדומים, שהשתחררו לאחר ההשתלה וגרמו למערכת החיסון האנושית לתקוף את הלב הזר.
איך אפשר למנוע מווירוסים רדומים כאלו להתעורר? זו בעיה סבוכה במיוחד. קיימים גנים רבים בתאי החזיר שיכולים להביא ליצירתם של חלבונים ויראליים בתוך התאים, ושישתחררו מתוכם כווירוסים שלמים או חלקיים. כדי להתמודד עם האתגר הזה, צריך להשתיק ולפגוע בעשרות גנים במקביל. זוהי משימה שבתחילת שנות האלפיים הייתה נחשבת לכמעט בלתי-אפשרית. הנדסה גנטית של גן אחד בלבד לפני עשרים שנים ביונק מורכב כמו חזיר, הייתה יכולה לקחת שנים שלמות. אם דוקטור לגנטיקה היה מתבקש להנדס עשרות גנים במקביל, הוא כנראה היה מתפטר מעבודתו באותו הרגע.
אבל אנחנו כבר לא בתחילת שנות האלפיים.
חברת eGenesis נוסדה על-ידי אחד מגדולי הגנטיקאים של היום, פרופסור ג’ורג’ צ’ארץ’ – איש שהפך לאגדה בעולם ההנדסה הגנטית. בחמש השנים האחרונות עסקה החברה בהנדסה גנטית נרחבת של חזירים באמצעות טכנולוגיה מהפכנית שצ’ארץ’ היה מעורב בהמצאתה וידועה בשם קריספר-קאז9 . קריספר-קאז9 מאפשרת לבצע שינויים גנטיים בתאים בקלות יוצאת-דופן, וצ’ארץ’ החליט ליישם אותה כדי להפוך רקמות חזירים לבטוחות יותר להשתלה.
במהלך עבודה שארכה חמש שנים ארוכות, עברו חוקרי eGenesis על הקוד הגנטי של החזיר והחליטו באיזה גנים להתמקד. הם זיהו 59 גנים שהיוו מקור סכנה לפריצת וירוסים מתאי החזיר, והשתיקו ושיבשו את כולם. הם לא עצרו שם. הם סילקו החוצה שלושה גנים שגרמו לתאי החזיר להציג סממנים… ובכן, חזיריים… שהיו גורמים למערכת החיסון של סליימן לתקוף את הכליה החדשה.
וזהו? ממש לא. הם לא הסתפקו בשיתוק או סילוק גנים מהחזיר, אלא הוסיפו לו גנים אנושיים למהדרין. הם בחרו להוסיף לו, למשל, נוגדי קרישה אנושיים כדי לצמצם את הסיכון לחסימת כלי הדם במהלך ההשתלה. לצידם הם גם החדירו חמישה גנים שאמורים לאותת למערכת החיסון האנושית שהיא לא אמורה לתקוף את הלב החזירי.
בקיצור, הם יצרו חזיר עם מטרת-על אחת ברורה: לתרום את רקמותיו לבני-אדם שזקוקים להם, כמו סליימן.
הניתוח ותוצאותיו
במרץ 2024 הורדם ריצ’רד סליימן, וגופו גולגל לחדר הניתוחים בבית החולים הכללי במסצ’וסטס. המנתח החזיק בחרדת קודש בכליה המהונדסת. לאחר מכן הוא הכריז ש –
“זו הייתה באמת ובתמים הכליה היפהפייה ביותר שראיתי אי-פעם.”
בלי קשר להעדפות האסתטיות של המנתח, הניתוח ארך ארבע שעות והסתיים בהצלחה. כאשר כלי הדם של סליימן חוברו לכלי הדם בכליה, האיבר החדש “הפך מיד לוורוד”, כפי שתיאר אחד המעורבים בניתוח. כלומר, דמו של סליימן הצליח להרוות את הכליה החזירית, והיא החלה לבצע את פעולתה ולסנן את הרעלנים מהדם. כפי שתואר בידיעה לעיתונות מצד בית הספר לרפואה של הרווארד –
“היא הפיקה שתן. חדר הניתוח התמלא במחיאות כפיים. זו הייתה חוויה די מדהימה.”
סליימן אמנם היה מחוסר-הכרה לאורך הניתוח, אבל סביר להניח שהוא שותף להתלהבות. מאז הניתוח עברו כבר יותר מעשרים ימים, ובסוף השבוע הראשון של אפריל הוא שוחרר מבית החולים לביתו. יהיה מוגזם לומר שהוא בריא לגמרי, אבל הוא התאושש במהירות מהניתוח, והכליה עושה בינתיים את פעולתה כמצופה. בינתיים היא מחזיקה מעמד.
אבל לכמה זמן?
כליה וקוץ בה
לוקח זמן לווירוסים להתעורר ברקמות החזיר המושתלות. בניתוח השתלת הלב החזירי שתיארתי בתחילת המאמר, עברו שישה שבועות בערך עד שהלב ניזוק באופן בלתי-הפיך מפעולת מערכת החיסון כנגד אותם וירוסים. סביר להניח שסליימן, ביחד עם רופאיו וכל מי שהיה מעורב בניתוח, מסתכלים כל בוקר בלוח השנה בפיק ברכיים, ומקווים לטוב. נכון, הם השתיקו את הגנים שהיו אמורים לאפשר לווירוסים לקום לחיים בתוך התאים. אבל קשה מאד להגיע לוודאות מוחלטת בביולוגיה וברפואה. וכך, כולם מחכים.
אבל יש אופטימיות באוויר.
סליימן היה האדם הראשון שזכה לקבל את הכליה המהונדסת של eGenesis, אבל הוא לא היה הפרימאט (כלומר, חבר בסדרת הקופאים) הראשון. בכבוד המפוקפק הזה זכו קופי המקוק ארוכי-הזנב, לצד כליה חזירית-מהונדסת שהושתלה בגופם בסביבות 2020. רוב הקופים שרדו מספר חודשים לאחר ההשתלה. חלקם הקטן הצליח לשרוד שנתיים שלמות.
תאמרו עכשיו – כל הבלגן הזה רק בשביל שנתיים נוספות של חיים?
ובכן, כן. גם מכיוון שכל דקה נוספת של חיים היא יקרת-ערך, וגם מכיוון שייתכן שהכליה תאריך חיים מעבר למצופה בגופו של סליימן. אבל נודה באמת: לסליימן לא היו באמת הרבה אפשרויות פתוחות לפניו, וכמוהו עוד רבים אחרים. יותר ממאה-אלף בני-אדם ממתינים בארצות-הברית בלבד לתרומת איברים, ו- 17 מתוכם מתים מדי יום בעודם ממתינים שאיבר חדש יתפנה עבורם. מספר עצום של 800,000 בני-אדם בארצות-הברית סובלים ממחלת כליות קשה או מכשל כלייתי, והפתרון היחיד עבורם הוא השתלת כליה או טיפולי דיאליזה כואבים בבית-החולים, מספר פעמים בשבוע, לשארית חייהם.
אם החזירים המהונדסים החדשים יוכלו לספק גלגל הצלה – אפילו זמני – לחלק מאותם אנשים הטובעים-למוות, הם יעשו בכך שירות גדול לאנושות.
אבל נהיה ריאליים לרגע: הם לא יעצרו שם.
המדע והטכנולוגיה במאתיים השנים האחרונות ממשיכים לנוע קדימה ללא הפסקה. ראינו כבר שהישגים שנחשבו למדע בדיוני לפני עשרים שנים בלבד, הופכים היום למובנים מאליהם. גם מדע הרפואה ממשיך לרוץ קדימה, בין היתר כשהוא נתמך בכוח-העל של הבינה המלאכותית. במצב זה, כל תוספת של מספר שנים למשך החיים האנושי יכולה לספק הזדמנות נוספת לחיים, בזכות המצאות ופיתוחים חדשים שיצוצו בזמן הזה.
הכליה המהונדסת החדשה אולי תשרוד רק שנתיים בגופו של סליימן. אולי פחות. אבל בזמן הזה, eGenesis תשיק כבר את הכליות המתקדמות יותר: כליות 2.0. ואם לא היא, אז חברה אחרת. ואותו תהליך צפוי להתרחש עבור איברים רבים אחרים: לב, ריאות, כבד ועוד.
נאחל, אם כך, בהצלחה לסליימן מכל הלב והכליות, ונקווה שיסיים את הטיפול הרפואי המסוים הזה כגיבור – ולא כקורבן.
עוד בנושא באתר הידען:
3 Responses
תודה על העדכון.
הוא נפטר באמצע מאי 2024, חודשיים לאחר הניתוח
כתבה מעניינת. אבל נשאלת השאלה למה מיליוני אנשים מתאמצים להרוס את הגוף בכל כך הרבה יעילות.
כליות זה איבר אמין . צריך רק לשתות הרבה מים ולא להרוס עם אלכוהול סמים ועוד. אז למה מיליונים מתעקשים להרוס בייחוד עם הטיעון המטומטם לא ידעתי , כי כולם יודעים. סוף מעשה במחשבה תחילה.