סיקור מקיף

אבוקדו כל השנה

מחקר במכון המחקר מיגל יאפשר שיווק רציף של אבוקדו ישראלי כל השנה ויפחית את העלות לצרכן

מימין לשמאל- איתמר לופו מנהל מעבדת פוסטהרבסט, דוד זיגדון מנכל מיגל, דר דני גמרסני חוקר בכיר פוסטהרבסט, אורי בן הרצל סמנכל פיתוח מיגל. צילום יחצ
מימין לשמאל- איתמר לופו מנהל מעבדת פוסטהרבסט, דוד זיגדון מנכל מיגל, דר דני גמרסני חוקר בכיר פוסטהרבסט, אורי בן הרצל סמנכל פיתוח מיגל. צילום יחצ

בשורה לצרכנים בישראל, כחלק מפרויקט 'אבוקדו כל השנה', מחקר חדש ב'מרכז לחדשנות ב-PostHarvest) במכון המחקר מיגל, ניתן יהיה לאסם ולשווק אבוקדו כל השנה.

בהצגת תוצאות המחקר במעבדה, הוצג ונטעם אבוקדו מהזן 'ריד', שנקטף בעונה הקודמת ואוסם עד עתה, על פי הפרוטוקול החדש תוצאות המחקר אף יסייעו בהוזלת מחיר האבוקדו לצרכן ונגישות לפרי הישראלי.

החוקרים הראשיים פרופ' רפי שטרן ממו"פ צפון ודני גמרסני מ'מרכז לחדשנות בפוסטהארבסט' במכון המחקר מיגל עם קבוצת החוקרים, פיתחו פרוטוקול לשימור פרי האבוקדו הרגיש מאוד לתנאי הסביבה, באמצעות שיטות וכלים חדשניים ובגישה הוליסטית, בפרוטוקול המתחיל בגידול במטע ועד לשלב האיסום והשיווק.

באמצעות הפרוטוקול החדש, שהינו ליבת העשייה ב'מרכז לחדשנות בפוסטהארבסט'- הוארכו חיי המדף של האבוקדו, בתנאי איסום מבוקרים, תוך שמירה על בטיחות המזון והגנה על האבוקדו מפני ריקבון בתקופת האיסום. המחקר 'אבוקדו כל השנה' נתמך על ידי קרן המדען הראשי במשרד החקלאות.

הטכנולוגיה שפותחה לשימור חיי המדף של האבוקדו, תאפשר אספקה שוטפת של פרי האבוקדו לאורך כל חודשי השנה ובתזמון בשלותו לאכילה. המחקר יאפשר לתכנן וליעל את שרשרת האספקה, לצמצם פחת, ולהוזיל את המחיר הסופי לצרכן. 

בטיחות מזון והארכת חיי המדף

דוד זיגדון, מנכ"ל מכון המחקר מיגל, אומר: "ישראל מובילה בעולם בתחום הטכנולוגיות החקלאיות. תוצאות המחקר מעניקות יכולת משמעותית להארכת חיי המדף של האבוקדו, מרחיבות באופן משמעותי את פוטנציאל השוק של המגדלים ומעניקה לצרכנים יכולת לרכוש אבוקדו תוצרת הארץ. תוצאות המחקר שהצגנו בפני מנהלי חברות לשיווק תוצרת חקלאית, בעלי בתי קירור וחקלאים, מהווה אימות נוסף לחשיבות קיומו של מו"פ חקלאי-יישומי שמשפיע באופן ישיר על הצרכן ויוקר המחייה בישראל. מכון המחקר מיגל משקיע רבות בתחום בטיחות מזון, שימור מזון, הארכת חיי מדף ויכולת שיווק כל השנה ובמקביל, הפחתת הפחת בתוצרת החקלאית. אני מודה למדען הראשי במשרד החקלאות על תמיכתו במחקר חשוב זה, שישנה את פני עתיד שיווק וצריכת האבוקדו".

איתמר לופו, מנהל המעבדה לפוסטהארבסט במכון המחקר מיגל, אומר: "אנו שמחים וגאים על תוצאות המחקר ופיתוח פתרונות לבעיות בשוק המקומי והלאומי. המרכז מפתח את מדע שימור התוצרת החקלאית, לצמצום פחת, על ידי שיטות, כלים וגישות חדשניות, בשימוש במחקרים באמצעים מתקדמים לתפיסת עולם השימור וכן על ידי גישות יישומיות חדשות, החולשות על קשת רחבה של פירות ומגוון רחב של מינים בירקות ובפירות: מגרגירים ועד תוצרת סובטרופית. מי שהתאווה לפרי הירוק, שיגיע בתזמון נכון לשווקים, יכול לשמוח, כי בעתיד הקרוב יהיה האבוקדו זמין לאורך השנה. האבוקדו שהצגנו בסיום המחקר, הוא מקטיף העונה שעברה והוא בשל וטעים וכולל את כל הערכים התזונתיים שהיו בו ברגע שנקטף ולכן המשפט "לאכול פרי רק בעונה" כבר לא יהיה רלוונטי, לאור תוצאות המחקר שלנו".

ראובן דור, יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים וחוקר במו"פ צפון: "במרכז החדשנות בפוסטהארבסט של מכון המחקר מיגל, פועלים כבר מספר שנים, כדי לגרום לכך שיהיה אבוקדו לשיווק כל השנה. עונת האבוקדו נגמרת בתחילת יולי ומתחדשת באמצע אוגוסט, מה שיוצר פער של כשבעה שבועות בהם אין אבוקדו, או ששינם משווקי אבוקדו מקירור שלא תמיד מתאים למאכל. המטרה במחקר של מיגל ומו"פ צפון, להגיע למצב בו זן האבוקדו 'ריד' שנקטף מאוחר, נמצא טוב ואיכותי למאכל עד אמצע אוגוסט, מועד תחילת הקטיף של זני הקיץ. מטרתנו היא שהאבוקדו יהיה טוב, איכותי וזמין לכל לנפש במחיר נמוך".

עודד רטנר, מועצת הפירות: אני מתרשם מאוד מהעבודה שנעשית במיגל, בנושא האבוקדו, בהובלת ד"ר דני גמרסני ומהתוצאה שעשויה להוביל כבר לאחר שנתיים, למצב בו ניתן יהיה לשווק אבוקדו מהייצור המקומי לאורך כל השנה. כך ימנע המצב שהינו טבעי וקורה בהרבה מיני פירות, שיש עונת 'שפל', בה קיים מעט מאד אבוקדו או שאין כלל, ובעקבותיו מאמירים המחירים לצרכן באותה עונה וגורמים להגברת הלחצים לייבא את הפרי לארץ ללא סיבה, מפני שאנו מייצרים בארץ הרבה יותר ממה שניתן לצרוך. כך שהכמות המיוצרת בישראל של אבוקדו איכותי, אינה הבעיה, אלא הפריסה לאורך כל השנה והאפשרות שמציע מרכז החדשנות פוסטהארבסט במיגל, לשיווק ארוך כל השנה תפתור את הבעיה. כל הכבוד לחוקרים".

על פי נתוני 'שולחן מגדלי האבוקדו', במועצת הצמחים, האבוקדו נחשב לענף יציב, שתשואתו עולה עם השנים ולכן בשנים האחרונות רבים מהחקלאים משקיעים בנטיעת מטעי אבוקדו מזנים שונים. היקף הענף עומד על 130 אלף דונם. עד תחילת שנת שמיטה צפויות נטיעות של עוד 10,000 דונם נושא פרי. היקפי הייצור הארציים עמדו ב- 2020/2021 על 120 אלף טון אבוקדו והצפי לשנת 2021/2022 הוא 200 אלף טון. היקף הייצוא לאירופה ב- 2021 עמד על כ- 55,000 טון, כאשר התחזית כי בשנת 2021/2022 יתרחב לכ- 110,000 טון. מחזור כספי צפוי: שנת 2020/2021- 720 מלש"ח בשער מטבע, חזוי ל- 2021/2022: 1,000 מלש"ח בשער מטבע.

האבוקדו מכיל שמנים בריאים ומגוון רחב של ויטמינים ומינרלים:B2 ,B6 ,C ,E ,K , ניאצין, חומצה פולית, חומצה פנטותנית, מגנזיום, אשלגן, ליטאין, בטא קורטן וחומצות שומן מסוג אומגה 3.

שוק הפירות והירקות העולמי מגלגל מעל 2.3 טריליון דולר בשנה. מתוכו כ- 30%-45% הם פחת של תוצרת חקלאית, שערכו בעולם הוא בין 690 מיליארד דולר ועד קרוב לטריליון דולר בשנה. נתון זה לא לוקח בחשבון משתנים נוספים, עימם מתמודדים כיום בעולם, הנובעים מניצול יתר של משאבים: התחממות כדור הארץ, זיהום האוקיינוסים, המלחת מי תהום ועוד, שאותם לא ניתן לכמת לנתונים מספריים.

ה'מרכז לחדשנות בפוסטהארבסט' במכון המחקר מיגל, מעניק שירותי מחקר וייעוץ, מפתח שיטות טכנולוגיות וכלים, עורך בדיקות היתכנות ומפתח פרוטוקולים עצמאיים, שמשמעותם העברת ידע לחקלאים וארגונים שונים בארץ ובעולם, לגבי האופן בו ניתן לשמר תוצרת חקלאית.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. שלום רב
    עסקתי באיסום אבוקדו בעבר.
    אשמח להצטרף ולתרום למחקר.
    שמי דר מיכה פלד
    טל 0547704844
    מייל [email protected]

    ברכת שנה טובה
    מיכה

  2. בהקשר הזה, מעניין אותי לדעת למה לא משווקים פירות וירקות כאשר הם עדיין מחוברים לחלק מהגבעול שלהם ואולי לחבר את זה לקופסית קטנה של מזון ומים לצמח.
    ככה אני חושב שאפשר בקלות להאריך משמעותית את חיי המדף של הפירות והירקות.
    זאת במקום להיכנס לתהליך מהיר של ריקבון כפי שיש לנו היום.

    אלי איזק
    מורה פרטי לתכנות ולמדעי המחשב ברמה אקדמית
    https://eisaak123.wixsite.com/privatelessons

  3. אני מגדל בגינה 2 זנים, האס ואטינגר,
    עכשיו סוף העונה המחירים יקרים. , מעט זנים גדלים בקיץ כמו ריד והם לא גדלים בחודשים היותר חמים, הפתרון יבוא.

  4. שוב השאלה איזה זן של אבוקדו! הזנים שנמכרים בשווקים למעט אטינגר,אינם טעימים.את הזנים הטובים מייצאים לחול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן