בישראל מועסקים כ-4,000 עובדים בתעשיית הביוטכנולוגיה. להערכת חברת מוניטור ניתן להגדיל את היקף המכירות של התעשייה הישראלית ל-%2-%3 מהיקפה של כלל התעשייה העולמית
מאת נעמה קופלמן
תצלום: רויטרס
חברת הביוטכנולוגיה היפאנית DNA Bank התחילה לשווק תליונים המכילים דוגמית דנ”א שנלקחה מרוכש התליון ועברה טיפול באלכוהול על מנת להופכה לנראית לעין. החברה מקווה שזוגות אוהבים יחליפו ביניהם תליונים כמתנות אהבה גנטיות
היום תפורסם הטיוטה המלאה הראשונה של פרויקט הגנום האנושי, הפרטי והציבורי. במסיבת עיתונאים שתיערך בוואשינגטון ותשודר באינטרנט ברחבי העולם, צפויים מדענים לתאר את תוצאות המחקר העדכניות. מסיבות עיתונאים נוספות ייערכו בלונדון, פאריס, ברלין וטוקיו, ופרטי המחקר יפורסמו השבוע בקובץ של יותר מ-12 מאמרים בכתבי העת “Science” ו-“Nature”.
תאריך הפרסום מהווה נקודת ציון סמלית ומעשית: פענוח רצף ה”אותיות” בדנ”א האנושי הוא רק תחילת הדרך, שכן לחוקרים צפויה עוד עבודה רבה באיתור גנים (על פי ההערכות, 150-30 אלף גנים) ובהבנת תפקידם.
האם מוכנה תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית להתמודד עם האתגר ולהתחרות בחברות מכל העולם שיקומו על בסיס פרויקט הגנום האנושי? הדבר תלוי במידה רבה בהיקף התמיכה וההשקעות בתחום. בסך הכל, בשנים 95''-2000 השקיעה מדינת ישראל 62.1 מיליון דולר בעידוד התעשייה המקומית. מתוך סכום זה השקיע משרד המדע 19.9 מיליון דולר, ומשרד התעשייה והמסחר השקיע 42.2 מיליון דולר באמצעות משרד המדען הראשי, מהם 12 מיליון דולר ב-2000.
בעקבות השקעות אלה צמחה בישראל תעשייה שלדעת רבים אינה מממשת את הפוטנציאל הטמון במוסדות המחקר במדינה. מנתוני הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה במשרד המדע עולה כי בין השנים 95''-2000 מספר חברות הביוטכנולוגיה בארץ כמעט הכפיל את עצמו, וגדל מ-87 ל-160. מספר המועסקים בתחום עלה מ-2,840 עובדים ב-95'' לכ-4,000 עובדים ב-2000. היקפי המכירות שולשו מכ-209 מיליון דולר ב-95'' לכ-600 מיליון דולר ב-99''.
על פי הערכת חברת מוניטור, שבדקה את הפוטניצאל הישראלי בתחום, ניתן להגיע לתעשייה ביוטכנולוגית בהיקף של עשרת אלפים עובדים עד ל-2010. להערכת החברה, היקף המכירות של התעשייה הישראלית עשוי להגיע ל-%2-%3 מהיקף מכירותיה של כלל התעשייה העולמית, שיגיע לכ-100 מיליארד דולר בסוף העשור.
ראוי לציין שמלבד השקעות הממשלה הושקעו בתעשייה גם כספים פרטיים והון סיכון, אולם היקפם לא נמדד תמיד בדייקנות. סקר Money Tree, שנערך בשיתוף פרייס-ווטרהאוס-קופרס וקסלמן וקסלמן והעוקב אחר תעשיית ההון סיכון בישראל, מדווח שבמחצית הראשונה של 2000 השקיעו הקרנות 13 מיליון דולר בחברות ביוטכנולוגיה בישראל – 2 מיליון דולר ברבעון הראשון ו-11 מיליון דולר ברבעון השני. החברה לא התייחסה למגזר הביוטכנולוגיה בנפרד לגבי המחצית השנייה של השנה.
לדברי המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ'' חגית מסר-ירון, המשרד מקציב סכום מסוים להשקעות בביוטכנולוגיה בלבד. זאת, בניגוד למשרד התמ”ס, המשקיע על פי כדאיות משוערת בלי להתייחס לתחומי הפעילות. “הכסך הוזרם לפיתוח מרכזי תשתית המוקפים בפרויקטי מחקר רלוונטיים הנשענים על המרכזים ומפרים אותם”, אמרה.
מהפכת הגנום
תוצאות פרויקט הגנום האנושי קיבלו את הכינוי “ספר החיים” (The Book of Life), משום שהבנת פעילות הגנים מאפשרת, אולי, לפענח את סודות החיים. הפרויקט נועד לקבוע את סדר חומצות הגרעין (ריצוף) שמהן בנויים הגנים. חברת קומפיוג''ן הישראלית, הנסחרת בנאסד”ק לפי שווי של 183 מיליון דולר, פועלת בתחום הנחשב לשלב שלאחר ריצוף הגנים: היא מאתרת גנים על סמך מידע ניסויי ובסיסי נתונים ציבוריים ופרטיים.
ליאור מעיין, סמנכ”ל בקומפיוג''ן הישראלית, אמר שחברות כמו קומפיוג''ן “מסוגלות להבין היכן נמצאים הגנים בתוך המידע הגנומי הגולמי”. לדבריו, “יש לקומפיוג''ן מפה טובה של הגנום האנושי. המוקד ליצירת תרופות הוא החלבונים”, אמר. בתחום זה פיתחה החברה טכנולוגיה ייחודית הנקראת Leads הנחשבת לאחת המתקדמות בעולם.
פרופ'' מקס הרצברג, נשיא חברת ההשקעות Eager-Biogroup המשקיעה בחברות ביוטכנולוגיה, אמר שקומפיוג''ן “עלתה על הגל של הגנומיקה ותפסה מקום בינלאומי בתחום תחרותי מאוד”. איגר-ביוגרופ השקיעה בשנה האחרונה כ-5 מיליון דולר בשש חברות ביוטכנולוגיה ישראליות.
לדברי הרצברג, המשמש גם חוקר במכון ויצמן וחבר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, חברות הביוטכנולוגיה הבולטות בישראל כוללות בין היתר את חברת ביוטכנולוגיה כללית, שפיתחה טכנולוגיית הנדסה גנטית ומוצרים כגון חיסון לצהבת B, חברת אינטרפארם שפיתחה חומר אנטי-ויראלי באמצעות הנדסה גנטית, חברת אורג''ניקס דיאגנוסטיקה, הפועלת בתחום בדיקות האיידס, וחברת קריקס הפועלת בתחום גילוי תרופות (Drug Discovery) בהתבסס על טכניקה ייחודית. “חברות אלה מוכיחות שיש הצלחות לא קטנות בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית”, אמר.
חברות בולטות נוספות הפועלות בישראל הן D-Pharm, המשפרת תרופות קיימות באמצעות שינוי המאפשר להן לפעול רק ברקמת המטרה ולא ברקמות בריאות; XTL מפתחת חיסונים ותרופות למחלות שבהן מערכת החיסון של אדם תוקפת את גופו שלו; טבע מייצרת תרופות ופיתחה את תרופת הקופקסון נגד טרשת נפוצה; פפטור מפתחת תרופות ורשמה פטנט חשוב לשיפור היציבות של תרופות.'
{הופיע בעיתון הארץ, 12/2/2001}
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~293141974~~~28&SiteName=hayadan
