ידענים: מדע ודת

מאת 7 ביולי 2015 156 תגובות

ההבדל בשיטת החינוך השפיע על דעתם של הילדים על הגיבורים בסיפורי פנטזיה שכללו אירועים בלתי סבירים, שהתרחשו בזכות קסם או ללא התייחסות לקסם. ילדים חילונים נטו יותר מילדים דתיים לשפוט את הגיבור בסיפורים פנטסטיים כאלה כבדיוניים

קשה לילדים צעירים להבדיל בין עובדות לדמיון לאחר שנחשפו לדת. כך עולה ממחקר שהתפרסם בכתב העת Cognitive Science.

החוקרים הציגו בפני 65 ילדים בני חמש ושש הלומדים בבתי ספר ציבוריים ובבתי ספר דתיים שלושה סוגים של סיפורים – דתי, פנטסטי ומציאותי – כדי לקבוע אם הם היו יכולים לזהות את המרכיבים הבדיוניים של הנרטיב. "כולנו גדלנו על סיפוריהם של סינדרלה, תום סוייר, ג'ורג' וושינגטון ורוזה פארקס (המחקר נערך בארה"ב) אך אנו יודעים להבדיל בין גיבורים בדיוניים כסינדרלה ותום סוייר לאנשים שחיו במציאות כמו וושינגטון ופארקס." השאלה ששאלו את עצמם היא האם קיים הבדל במידת האמון בפרטים פנטסטיים בין מערכות החינוך השונות לפי מידת הדתיות.

החוקרים גילו כי כאשר הציגו לילדים סיפורים הכוללים אירועים שהם בדרך כלל בלתי אפשריים אך התקיימו בזכות התערבות אלוהית" תלמידים שנחשפו לדת לא העריכו שפרטים בסיפורי פנטזיה בסגנון סינדרלה, כדוגמת חיות מדברות הם בגדר הבדיון.

 

מסקנות המחקר הביאו את החוקרים למסקנה כי לחשיפה לרעיונות דתיים ובפרט לסיפורי נסים יש השפעה על היכולת להבדיל בין אמת ובדיה, לא רק בסיפורים דתיים אלא גם בסיפורי פנטזיה. הילדים הדתיים נטו יותר לקבל דברים בלתי אפשריים למרות אי התאמתם למציאות.

הבידול בין מציאות לבדיה

בשני המחקרים נחקרו הילדים על מעמדו של הגיבור המשובץ בשלושה סוגים שונים של סיפורים. בסיפורים ריאליסטיים שכוללים רק אירועים רגילים, כל הילדים, ללא קשר לרקע המשפחתי ולסוג החינוך שהם מקבלים, טענו שהגיבור היה אדם אמיתי. בסיפורים דתיים שכללו אירועים בלתי אפשריים שנגרמו על ידי התערבות אלוהית, דעתם על מעמדו של הגיבור השתנה בצורה חדה לפי חשיפה לדת: ילדים שהלכו לכנסייה או למדו בבית ספר דתי, או שניהם, שפטו את הגיבור בסיפורים דתיים כאדם אמיתי, ואילו ילדים חילונים ללא כגון חשיפה לדת שפטו את הגיבורים בסיפורים הדתיים כבדיוניים.

ההבדל בשיטת החינוך השפיע גם על דעתם של הילדים על הגיבורים בסיפורי פנטזיה שכללו אירועים בלתי סבירים, שהתרחשו בזכות קסם (מחקר 1) או ללא התייחסות לקסם (מחקר 2). ילדים חילונים נטו יותר מילדים דתיים לשפוט את הגיבור בסיפורים פנטסטיים כאלה כבדיוניים.

התוצאות מצביעות על כך שחשיפה לרעיונות דתיים יש השפעה רבת עוצמה על הבידול של הילדים בין מציאות לבדיה, לא רק בסיפורים דתיים אלא גם בסיפורים פנטסטיים כלשהם.
בארץ כידוע, סיפורי התנך נלמדים מגיל צעיר. קרוב לוודאי שאם המחקר היה נערך פה, אזי גם ילדים חילונים היו עשויים להאמין לסיפורי פנטזיה.

למחקר

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

156 תגובות ל “מחקר בארה"ב: לילדים שעברו חינוך דתי קשה להבדיל בין עובדות לדמיון גם בסיפורי פנטסיה”

  1. walking death

    אפרים

    צר לי, אבל בעקבות ביצועיך הקוגניטיבים בעבר, הוכנסת ע"י כח עליון לוקאלי לרשימת הוראות המטכ"ל ואינך זכאי יותר לקבלת תגובות ממני. זוהי הודעה מוקלטת.

  2. walking death

    א.א

    יש הבדל בין לדבר על הגיון במסגרת קונטקסט מסוים כגון תורת המשחקים לבין מה שמחוץ לקופסא ואלו שמנסים לכפות ממצאים מדעיים על טקסטים בתורה. כאשר אנשים מדברים על תורת המשחקים הם מבינים שהם מדברים בתוך קונטקסט מסוים בהם החוקים שהם קבעו תקפים והם מבינים שיש הבדל בין העולם בתוך הקונטקסט הזה לבין המציאות. מחוץ לקופסא יצר לעצמו איזה קונטקסט שבו הוא משחק בהתאמת ממצאים מדעיים לטקסטים דתיים אבל הדבר שהוא מסרב להבין זה את הנתק בין הדבר למציאות.
    יש הבדל בין לדבר בשפה כלשהי בתוך קונטקסט מסויים, ובין לחשוב שלשפה ולקונטקסט יש אחיזה במציאות.
    כאשר אתה לוקח קונטקסט מנותק מהמציאות וכופה אותו על המציאות ומתייחס לזה כאילו זה נכון אתה נותר עם שגיאה אחת גדולה.

    גם אם אני עכשיו אבזבז שבוע מזמני בלהסביר לו למה הדברים שהוא כותב הם שגויים בנוגע לעולם המציאות הוא עדיין ימשיך לדבוק בכך שהממצאים שלו תקפים ושהטקסט הדתי שלו מלא בממצאים מדעיים.

    איך בדיוק אמורים לקרוא לו אחרי זה, כאשר הוא ימשיך ללהשתתמש בסוג הגיון מהסוג הלא נכון במקום שבו אמורים להשתמש בהגיון מסוג מסוים?

    אז כן, אני לא בסדר שאני לא נותן לו את הספק וטורח לבזבז את השבוע הזה, מודה באשמה. אבל כן, אני חושב שאלו שמנסים למצוא סימוכין מדעיים בטקסטים בתורה או מסובבים את הטקסט בתורה או במקור דתי אחר להתאים לתאוריה מדעית הם טפשים, ואם אתה מתעקש שיש אופציה נוספת אז המילה לתאר אותה היא הזויים.

    לא משנה כמה אתה רוצה לסובב את זה, אתה לא יכול לטעון באופן קונסיסטנטי שטקסט כלשהו הוא גם אמת מוחלטת נצחית ובלתי ניתנת לשינוי, וגם ניתן לפרשניויות שונות משתנות שגם הן נכונות. צר לי אם אינך מסוגל להבין זאת. מדובר כאן בלוגיקה סופר פשוטה. (ואני אומר כאן לוגיקה ולא הגיון כי אתה משתמש במילה הגיון במשמעות שונה ממה שאנשים לרוב משתמשים בה)

    ושוב בנוגע לביקורתך החוזרת כלפי המאמר. אתה לא יכול לשפוט על פי מה שקראת כאן אם המאמר לא עומד בסטנדרט מדעי. בשביל לעשות זאת אליך לקרוא את המאמר עצמו. כאן יש לך רק הצגה של המידע ברמת המדע הפופולרי. לצאת מזה במסקנות על הפגום במאמר ועל זה שכותב המאמר רק מנסה לאמת את תפיסת עולמו זה לא אפקטיבי. אם אתה מעוניין לבקר את המאמר עליך לגשת למאמר ולקורא מה בדיוק כתוב בו ולא מבקר אותו על בסיס מה שכתוב כאן.

  3. רפאל

    ניסים
    כבר ענו לך במקומי. חוץ מזה בעיני אבי לא מוצא חן שאנחנו מדברים באתר על עניני דת ואני די מסכים איתו לכן דחיתי בעבר שאלות שלכם בנושא.
    אני עדין מחכה לשמוע ממך אם מקובל עליך הסיכום שלא ניתן להוכיח *מדעית* קיום או אי קיום של בורא לעולם.

  4. יריב

    "צריך להאמין בגלגול נשמות כדי לטעון דבר כזה ולהאמין בו… יש מצב שחזרת בתשובה?"

    לא אפרים, לא חזרתי בתשובה בסה"כ הסברתי לניסים את נקודת ההשקפה שלכם המאמינים.

    ניסים,

    מדוע אינך קורא לעצמך אתאיסט ? אתה מאמין שאיזו ישות בראה אותנו ? את היקום ?

    אם כן אתה מפתיע אותי, תסביר בבקשה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)