סתם בצחוק

פרס איגנובל. על שם מי?

עורך נכבד:

הופתעתי והתאכזבתי לקרוא בגיליון האחרון של “המכון” כי פרס האיג-נובל הניתן מדי שנה למחקרים העלובים ביותר בעולם, קרוי, כביכול, על שמו של איגנציוס נובל, ממציא מי הסודה (“מים קופצים”), הטוען גם לקרבת משפחה כולשהי לאלפרד נובל. סיפור זה הוא שקר מוחלט ואין לו שום קשר לאמת האיגסטורית.

האמת היא שפרס האיג-נובל קרוי על שמו של המולטימיליארדר האיגנורווגי אלפרד איגנובל שהתעשר מייצור כלי איגנשק (כלי נשק שלא פועלים, אלא רק מעשירים את יצרניהם) וממכירתם בעיקר לפריאראיגים.

אלפרד איגנובל נולד בפינת היציאות באיגלו של הוריו בעיירה הצפונית בית-שימוש, שם גם סיים את לימודיו באוניברסיטה המקומית. בעסקה הראשונה שהעשירה אותו מכר קליעים עשויים שוקולד לצבא הסרבי. התבוסה שנחלו הסרבים מידי הבולגרים הונצחה באופרה הידועה של ברנארד שאו, “חייל השוקולד”, אלא שברנארד שאו נמנע מסיבה לא ידועה מלציין את חלקו של איגנובל בתבוסה הנהדרת הזאת.

את עיקר הונו עשה איגנובל מפיתוחו, ייצורו ומכירתו של נשק איגרעיני. פרוייקט הפיתוח הסודי הזה התנהל בבאראיגלוך שבאראיגנטינה. באחרונה מתרבים דיווחיהן של סוכנויות ביון שונות, לפיהן עוסקים כיום מדעניו של איגנובל במחקרים שונים באיגביולוגיה, ובמיוחד בניסיון לפתח טכנולואיגיה של מיזואיג איגרעיני קר. לפי הדיווחים האלה זוכים מדעני איגנובל בהצלחה בשיעור של 50% (כל המדענים התקררו, אבל עד עתה לא הצליחו לבצע מיזואיג איגרעיני).

אני מקווה שלהבא תקפידו יותר על תיאור העובדות האיגסטוריות בכתב העת שלכם, ובמיוחד, שלא תשחקו לידיהם של מתחזים מסוגו של איגנציוס נובל. את האיגסטוריה איג-אפשר לשכתב.

באיג-כבוד רב,

פרופ' צבי ליפקין
הפקולטה לפיסיקה
מכון ויצמן למדע