בכנס טכנולוגיה עולמית שהתקיים באוקספורד הציע הארכיטקט מאגנוס לארסון שיטה לייצוב הדיונות באמצעות חיידקים הגורמים לדיונה להפוך לבטון
דיונות חול נעות , זזות ומכסות כל אשר בדרכן.
לראשונה ראיתי את כוחן של הדיונות בצפון סיני, אחרי סופה שנמשכה מס' שעות כוסו כבישים בדיונות ונעלמו.
שוב ושוב ראיתי את התופעה במזרח הסהרה ובנמיביה. תנועת הדיונות בסהרה המזרחית מכסה נאות מדבר, בנמיביה כוסו ישובים שלמים.
במדבריות אסיה, אפריקה, אמריקה ואוסטרליה נודדות הדיונות ובחלק מהאזורים נדידתן גורמת ל”כיבוש” שטחי חקלאות ומרעה ולהתרחבות המדבר.
ב 2007 פורסם ע'י האו'ם כי ” שליש מאוכלוסית העולם – כ שני מליארד אנשים מהווים קרבנות לתופעת המדבור” כ 140 ארצות מושפעות מהתפשטות המדבר בהמשך מציב האו”ם את המדבור כ “אתגר הסביבתי הגדול ביותר בזמננו”.
ארצות צפון אפריקה מנסות לעצור את התפשטות המדבר והדיונות ע”י נטיעת עצים.
כך גם נעשה בסין , תחת הסיסמא חגורה ירוקה ניטעים מליוני עצים שאמורים ליצור מחסום פיזי ובהמשך גם לגרום לשינוי האקלים.
אלא שאליה וקוץ בה – העצים שניטעים מושכים את שוכני הסהל: עבור רועים העצים מהווים מקור מרעה לבקרם וצאנם , אחרי ש”גזמו” עלים וענפים צעירים , נכרתים ענפים גדולים כמקור לדלק, וכך בעצם ממשיכים יושבי הסהל במסורת השמד רבת שנים , מסורת שמלכתחילה גרמה למדבור.
עכשיו אולי התגלה פתרון לכיבוש:
בכנס טכנולוגיה עולמית שהתקיים באוקספורד TED Global conference in Oxford הציע הארכיטקט Magnus Larsson שיטה לייצוב הדיונות.
לרסן מציע לייצב את החוליות בסהרה לרוחבה של צפון אפריקה, ברצועה של כ 6000 ק”מ בין מאוריטניה לג'יבוטי. לדבריו , התשובה לסכנת המדבור בגלל תנועת החוליות היא “קיר אבן חול עשוי מחול מיוצב ומוצק”, הקיר ייוצר ע”י “הקפאת” החוליות והפיכתן לאבן-חול.
לרסן שמגדיר עצמו כ “ארכיטקט דיונות” טוען כי ניתן לייצב את הדיונות ע”י “הצפתן” בחיידקים, לדבריו “החיידקים יהפכו את הדיונות יציבות כבטון תוך מס' שעות”.
לדברי לרסן: קיר אבן החול יהיה מחסום נוסף ל”חגורה הירוקה” ולא תחליף.
הדיונות המיוצבות יהיו בסיס נוח לגידול העצים , אבל גם אם העצים יסולקו יישאר מחסום אבן-החול.
בסיסו של הרעיון הוא עצירת המדבור ע”י שימוש במדבר: גרגירי החול יקושרו וייוצבו ע”י חיידקים שנמצאים באזורים לחים Bacillus pasteurii.
החיידק מייצר קלציט – מעין בטון טבעי , הרעיון הגיע מצוות של אוניברסיטת דייוויס בקליפורניה שעשה ניסויים לייצוב קרקע באזורים בהם יש נטייה לרעידות אדמה.
לרסן חוזה “הזרקת” הדיונות ע”י הנחתת מיכלי ענק רווים בחיידקים.
כשהדיונות יכסו את המיכלים – אלה יפתחו והחיידקים “יצאו לעבודת הייצוב”.
לדברי לרסן אחרי שהדיונות יתייצבו יוכלו שוכני האזור להשתמש בקירות אבן-החול כמחסה בפני השמש וכן לאגירת מים.
אחרי כל זאת יש עדיין מס' בעיות מעשיות : פוליטיות , מוסריות ומעל לכל בעיית העלות.
הרעיון , המיזם , כרוך באתגרים רבים, אבל זו התחלה בעלת חזון שגם אם לא ימומש במלואו, ילבן את הדיון בבעיה.
13 תגובות
היכן ניתן להשיג את החיידקים והאם הם נמצאים במים שניתן להתיז וליצב שכבה?
האם אפשר להשתמש ברעיון הזה כדי לפתור את בעית המנהרות בציר פילדלפי?
למספר 1
מדבר עם דיונות נקרא ימת חול,
ודרך אגב דיונה נקראת בעיברית -חולית.
ליוסי, תודה על ההתייחסות.
נושא נדידת העמים, הוא אסוציאציה פרועה שלי ל"חומה", ולא התייחסות למטרה המוצהרת של
הממציא.
9
יש תשובה פשוטה לחול. רשת..מ
כמה הבהרות
למהדרין-
כורכר הוא תלכיד שרובו גירני , הבעיה של חופי ישראל היא חתירה תחת סלעי הכורכר ולכן ה”שיטה” אינה מתאימה ,
אבן-חול היא חול ממוצק ומיוצב , כמו : הקניון-האדום ועמודי עמרם (שלנו) ,
ולהבדיל פטרה בירדן. הצעת האדריכל היא ליצב את דיונות החול ע’י
“הפיכתן” לאבן-חול בעזרת הבקטריות .
בערבה מגדלים חקלאות במדבר-חול , חול מהווה בסיס מקובל
לגידולי חקלאות, כל שצריך זה מים , לשם כך הומצאה ופותחה שיטת ההשקיה בטיפטוף שדרכה גם מוסיפים דשנים.
לא זכור לי שהתיחסתי ל”נדידת העמים ” .
ליהודה –
יש להבדיל בין סופות אבק שבהן מוסע האבק מרחקים גדולים
ושוקע במרחבים עצומים בשכבות דקות לבין “התגלגלות” דיונה שמתקדמת
כגוף אחיד ולכן ניתן לחסימה .
עד כמה ה”שיטה” המוצעת ישימה … ?
ליהודה:
חוליות נודדות הן מעין גלים שעשויים מנוזל מאוד סמיך…
הבעיה היא לא חול שעף ברוח שמכסה את השדות בכמויות קטנות אלא חוליות ענק שממש קוברת הכול.
חומה כזו דומה לשובר גלים: שובר גלים הוא לא סכר, הוא לא מונע מהמים לעבור, הוא רק בולע את אנרגית הגלים.
למהדרין:
לא נשמע לי הגיוני שהחול בסהרה הוא כל כך לא ידידותי לצמחיה… גם הנגב שלנו (ולא רק הנגב, כל א"י) נחשב בעבר לאדמה שאין ממנה תועלת. אני לא טוען שהחול פורה במיוחד אבל בהעדר הסבר מנומק אני מתקשה להאמין שחסרים בן חומרים מזינים או שקיימים בו חומרים שמזיקים לצמחים באופן קיצוני.
אני מקווה שד"ר רוזנטל יוכל להאיר אור על נקודה זו.
החול של הדינות נאסף אל הדיונה ממרחק של מאות ואפילו אלפי ק"מ לכן בניית חומה באזור הגבול עם השטחים החקלאיים לא תעזור כי החול ימשיך ויגיע.
לצערי, לא רואה בזה פיתרון
מועדים לשמחה
סבדרמיש יהודה
האם הבקטריות האלה יכולות לשמש בייצוב מצוקי הכורכר לאורך החופים?
מצורף קישור הכולל את תמונת האדריכל והדמייה של קירות אבן החול:
http://blog.ted.com/2009/07/twitter_snapsho_59.php
נתקלתי פעם במושג "מדבר סהרי", שמשמעו מדבר אשר גם אם יזרימו אליו מים רבים, לא יצמיח דבר,
(לעומת הנגב שלנו, שכאשר מזרימים אליו מים – צומח אף מצמיח.)
ולענין הכתבה: 1. האם "אבן חול" פירושה כורכר?
2. האם מישהו מעלה מתחתית מחשבתו שהחומה תעצור את נדידת העמים החדשה
אל מחצית הכדור הצפוני – זוהי אשליה.
שלום,
יש לי שאלה קטנה לצרכי תרגום שאולי מישהו כאן ידע:
איך קוראים בעברית למדבריות עם דיונות חול נעות? האם יש להם שם מיוחד בכלל? כרגע זה מתורגם כמדבר חולות נודדים אבל זה קצת פואטי, לא?
תודה!