סוכנות החלל של ארה”ב פירסמה הלילה (שישי) את הדו”ח השני שלה על מעבורת החלל קולומביה והיא מודיעה כי טיסת המעבורת נמשכת כסדרה וכי כל המערכות פועלות ללא תקלות.
נאס”א פירסמה את הדו”ח השני על המעבורת ולפיו הטיסה נמשכת כסדרה וכל המערכות פועלות ללא תקלות
סוכנות החלל של ארה”ב פירסמה הלילה (שישי) את הדו”ח השני שלה על מעבורת החלל קולומביה והיא מודיעה כי טיסת המעבורת נמשכת כסדרה וכי כל המערכות פועלות ללא תקלות. קולומביה, ובה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אלוף-משנה אילן רמון, משלימה הבוקר הקפה שמינית סביב כדור הארץ. סוכנות החלל מסרה כי ארבעה מהאסטרונאוטים, בהם רמון, ישנים כעת. שלושת חבריהם מבצעים את המשימות ומכינים את המעבדה לניסויים שיתחילו בקרוב.
ענן ענקי של עשן לבן הקיף אתמול בשעה 10:39 לפי שעון מקומי (17:39 לפי שעון ישראל) את מעבורת החלל “קולומביה” על כן השיגור. מיד אחר כך נראה שובל האש האדום של המנועים הרקטיים, ששיגרו לחלל את קולומביה. מחיאות הכפיים וקריאות השמחה של הצופים בשיגור – בני משפחה, חברים ועיתונאים – נבלעו ברעש הרעם המתגלגל של השיגור, שהרעיד את בסיס החלל כולו. קולומביה המריאה לכיוון מזרח ובשמיים הבהירים של פלורידה נראה משך דקות ארוכות שובל העשן הלבן, שליווה את המעבורת בדרכה למסלול.
“זה היה שיגור מושלם”, אמרו ברמקולים מנהלי משימת החלל ממרכז השליטה ביוסטון. עובדי מרכז החלל ציינו כי היה זה אחד השיגורים ה”חלקים” ביותר שזכורים, וכי לא היו שום תקלות של הרגע האחרון, שעלולות היו לעכב את השיגור. בעבור הישראלים שליוו את אילן רמון בארבע וחצי השנים האחרונות, ההתרגשות היתה רבה יותר.
רעייתו של רמון, רונה, וארבעת ילדיהם צפו בשיגור מעמדה נפרדת, שיועדה רק למשפחות האסטרונאוטים. “זו היתה התלהבות עילאית”, היא אמרה אחר כך. בעת השיגור התחבקו בני משפחת רמון “חזק חזק”, כדברי רונה רמון. בראיון אחרי השיגור היא סיפרה שלא פחדה בשום שלב: “היינו בטוחים שזה הולך חלק. היתה התרגשות שהנה, סוף-סוף, מתגשם החלום”.
אחרי שירדו בני המשפחה מגג הבנין בו צפו בשיגור, המתינו לרונה בתא הקולי שלה 30 הודעות, בהן אחת מאילן, שטילפן לפני השיגור ואמר: “אנחנו מאושרים, מתרגשים ואנחנו עולים עכשיו למעבורת. נתראה בפברואר”. מיד אחר כך הגישו לרונה, כמו גם לבני משפחות האסטרונאוטים האחרים, מכתבים מבני הזוג שעלו לחלל. “זה הרגע בו פרצתי בבכי”, סיפרה רמון.
“השמיים נצבעו בכחול-לבן, תרתי משמע”, אמר שגריר ישראל בארה”ב, דני איילון, אחרי שצפה בשיגור. איילון טילפן לראש הממשלה, אריאל שרון, זמן קצר אחר כך, ודיווח לו על השיגור המוצלח. שרון עצמו טילפן לאילן רמון בערב לפני השיגור ואיחל לו הצלחה. במהלך שהותו בחלל אמור רמון לשוחח שוב עם ראש הממשלה, הפעם מהחלל.
ראש מטה חיל האוויר, תת-אלוף אליעזר שקדי, אמר אחרי המראת קולומביה כי אל”מ רמון “הגשים את החלום של כולנו. במובנים רבים, הוא עושה מה שכולנו היינו רוצים לעשות”. תא”ל רני פאלק, שהיה יחד עם רמון בקורס טיס, היה ברור יותר: “אני מקנא בו כמו שלא קינאתי באיש. אני מוכן עכשיו לקפוץ לשם ולהיות אתו במעבורת”.
בין הנציגים הישראלים היה גם סגן אלוף במילואים יצחק מאיו, אשר היה מיועד להיות מחליפו של רמון ואף החל באימונים בנאס”א לקראת שיגור אפשרי. מאיו מונה לשמש כגיבוי למקרה שרמון לא יצליח, מסיבה כלשהי, לצאת לחלל. הוא עבר את כל מסלול האימונים בבסיס החלל במשך שישה חודשים ואז החליט לפרוש מהתוכנית. “אני חש התרגשות כמעט ילדותית”, אמר מאיו לפני השיגור. כשלוש שעות לפני השיגור יצאו חברי צוות המעבורת לדרכם. בדרכו לרכב, שהסיע אותו אל תוך המעבורת, קרא רמון – לבוש כבר בחליפת החלל שעליה דגל ישראל – לעיתונאים ולצלמים “שיהיה בהצלחה”, ונבלע ברכב. דקות אחדות אחר כך כבר היו חברי הצוות בתוך המעבורת והחלו בונהלי הקשירה וההתארגנות. טכנאי בסיס החלל התאימו להם את הקסדות וערכו בדיקות תקשורת, כדי לוודא את תקינות הקשר עם מרכז הפיקוח. רמון היה הראשון להיקשר בכסאו, בגלל מיקומו במעבורת וכן בגלל תפקידו כ”מחלץ”, במקרה של תקלה אפשרית בעת השיגור.
לפני שסגרו הטכנאים את הקסדה והמסיכה על ראשו של רמון, הוא ביקש – באמצעות אנשי צוות הקרקע – להעביר עוד מסר אחד: “אני אוהב אותך רונה, אני אוהב את הילדים”, אמר במערכת הקשר הפנימית.
הספירה לאחור התנהלה ללא כל תקלות, כאשר – בהתאם למסורת – עשר השניות האחרונות לפני השיגור, נספרות בקול ברמקולים הנשמעים בכל רחבי בסיס החלל. מעבורת החלל המריאה מזרחה תוך שהיא מאיצה למהירות של 1,800 מייל בשעה, וצורכת חצי טונה דלק בכל שעה.
שתי דקות ו-11 שניות אחרי ההמראה הגיע הרגע הקריטי – ניתוק המאיצים, שמשמשים רק לשיגור ונופלים אחר כך לים. בנאס”א יציינו בעוד שבועיים17 שנה לאסון הצ'לנג'ר, שהתרסקה ברגע ניתוק המאיצים. אחרי שהניתוק אתמול עבר בשלום, נשמו לרווחה גם במרכז הפיקוח. “הכל במצב מצוין”, הודיע מנהל המבצע מהבסיס ביוסטון. אחרי ניתוק המאיצים הפכה קולומביה לנקודה לבנה קטנה בשמיים.כעבור שעתיים מרגע ההמראה, החליפו שבעת האסטרונאוטים את חליפות החלל בבגדים נוחים וחצי שעה אחר כך החלה העבודה המעשית, כאשר רמון, ביחד עם האסטרונאוטית לורל קלארק, פתחו את מתקן הניסויים והחלו בעבודה. צוות קולומביה יבצע ב-16 ימי שהותו בחלל יבצע 79 ניסויים. בגלל העומס, חולקו האסטרונאוטים לשני צוותים, המכונים “אדום” ו”כחול”, אשר ישנים לסירוגין, כך שהעבודה נמשכת 24 שעות. רמון הוא חבר בצוות ה”אדום”, שהיה הראשון להתחיל בעבודה.
מנהל סוכנות החלל הישראלית, אבי הראבן, הביע את תקוותו כי ההתלהבות בישראל מאירוע השיגור תוביל לעלייה בהתעניינות בתחומי המדע בישראל. “זה ייתן דחיפה לנוער לחזור ולהתעניין במדעים ובטכנולוגיה, ואנו ננסה להפוך השיגור לאבן שואבת”, אמר הראבן.
מנהל נאס”א, שון אוקיף, היה מלא שבחים לאסטרונאוט הישראלי ולסוכנות החלל של ישראל. “רמון הוא איש צוות מעולה ואנו הרווחנו הרבה מיכולתו של אדם כזה”, אמר במפגש עם עיתונאים. אוקיף גם הבטיח להמשיך בשיתוף הפעולה עם סוכנות החלל הישראלית, אולם סירב לומר אם יש תוכניות לשגר ישראלי נוסף לחלל.
משימתו המרכזית של רמון בחלל תהיה להפעיל את הניסוי הישראלי “מידקס”, שאמור למדוד סופות של אבק באזור הים התיכון. אנשי סוכנות החלל הישראלית ינסו לסייע גם באיתור מהקרקע של סופות האבק, כדי לכוון את עבודת המעבורת. לצורך ביצוע הניסוי הישראלי יהיה צורך בהטיה קטנה של המעבורת עצמה, הטיה שתתבצע באמצעות מנועי עזר קטנים המותקנים באופן קבוע על המעבורת.
מנהל נאס”א סיפר כי אף שהמעבורת נבנתה לפני 22 שנה, היא במצב מצוין, ו”יש לה עוד הרבה קילומטרז' לעשות”.
לו”ז פעולות הצוות מרגע השיגור*
– * 0:00 הצתת מאיצים רקטיים ושיגור
– * 0:10 המעבורת מתחילה להסתובב כדי שגחונה יופנה כלפי כדור הארץ
– * 2:00 המאיצים הרקטיים מתנתקים ונופלים לים
– * 8:00 הפסקת פעולת המאיצים הראשיים
– * 8:45 מיכל הדלק הראשי מתנתק ונשרף בחלל
– * 40:00 מנועי העזר מופעלים לצורך תיקון המסלול
* שעתיים וחצי אחרי השיגור – הפעלת מתקני הניסויים
* ארבע שעות אחרי השיגור – הצוות ה”כחול” הולך לישון
* עשר וחצי שעות אחרי השיגור – החלפה ראשונה בין הצוות ה”כחול” ו”האדום”.
(נתן גוטמן, הארץ)
נאס”א: הטיסה נמשכת כסידרה
אילן רמון ושבעת אילן רמון בדרך למעבורת האסטרונאוטים הספיקו כבר להקיף את כדור הארץ 10 פעמים ולהציץ על ארץ הקודש מחלון המעבורת קולומביה, מגובה של 240 ק”מ * אתמול שוגרה המעבורת בהצלחה והלילה כבר ביצעה ניסוי ראשון
הבוקר, כשאתם מתעוררים, בסביבות שבע, אילן רמון הספיק כבר להקיף את כדור הארץ 10 פעמים ולהציץ על ארץ הקודש מחלון המעבורת קולומביה, מגובה של 240 ק”מ.
זה הלך חלק, אבל העצבים היו מרוטים. אי-אפשר היה להימנע מזה, במיוחד אחרי שבמרכז התקשורת הדריכו את העיתונאים לאן צריך להסתלק אם יהיה אסון. ואי-אפשר היה שלא להתרגש כשאילן נקשר לכסא שלו במעבורת וביקש להעביר מסר פרידה לבני המשפחה, אם חלילה העסק ישתבש: “אני אוהב אותך רונה”, אמר. “אני אוהב את הילדים”.
השעה היתה 10:39 בבוקר, שעון החוף המזרחי של ארה”ב. כמו שהבטיחו, שעון שוויצרי. כבר ראינו את הצילום הזה בעבר, מרחוק, אבל הוא לא היה שייך לנו. הפעם זה היה שונה. ממרחק של חמישה ק”מ, מיציע העץ של הכתבים שכמעט התפרק בזמן השיגור מעוצמת הוויברציות, זוהי חוויה ששום צפייה בטלוויזיה אינה דומה לה.
שובל עשן ענקי
תשע-שמונה-שבע שניות לשיגור. ב-6.6 שניות ניצתו הרקות. זהו הרגע של ה”אל-חזור”. מעכשיו הכל בחסדי שמים.
תחילה בקע עשן מירכתי המעבורת. אחר-כך פרצה להבת אש ענקית ודחפה את קולומביה על שני מיליון פלוס הק”ג שלה ב-ג'י 5(פי 5 מכוח המשיכה של כדור הארץ) לשמים. עוד 20 שניות, והגיע הרעש ואיתו גל ההדף שלא מהעולם הזה. דקה ו-20 שניות אחר-כך נחלש הרעש, וכל מה שנשאר היה שובל עשן ענקי מהאוקיאנוס האטלנטי עד סוף השמיים.
קולומביה פתחה את המסע ברגל ימין, אבל העסק לא נגמר. במוניטור אפשר לראות את המעבורת מטפסת ופונה מזרחה לעבר האוקיאנוס האטלנטי, עושה היפוך כשגחונה כלפי מטה. בעין בלתי-מזוינת זה נראה כמו כוכב. רמון והחברים נמצאים כבר במרחק של 120 ק”מ מכן השיגור. כל זה בתוך ארבע דקות.
8.45 דקות אחרי ההמראה מיכל הדלק הראשי מתנתק. עוד 40 דקות עוברות ושני המנועים הקטנים במעבורת מתקנים מסלול סביב כדור הארץ. 44 מנועים קטנים משמשים לתיקוני מסלול במשך 16 ימי המסע בחלל. “המעבורת במצב טוב. הכל פועל כשורה”, מודיע הכרוז במרכז קנדי.
ביציע המכובדים רועד מהתרגשות תת-אלוף רני פאלק, נספח האוויר של י שראל בוושינגטון. “לא חשבתי שאתרגש ככה”, הוא מודה.
למעלה, בחלל, לא נותנים להתרגשות להפריע. יש עבודה, יש משימות. “הצוות הכחול” הלך לישון שמונה שעות, “הצוות האדום”, ורמון שלנו בתוכו, יחד עם המפקד ריק האזבנד ושתי הנשים, התחיל לעבוד מייד. עכשיו מתחילה העבודה של הפעלת 80 ניסויים מדעיים.
מתי רונה רמון פרצה בבכי רונה רמון לא פחדה. לדבריה, היתה זו “התרגשות עילאית, התרגשות של התגשמות חלום וצפייה במשהו שהוא גדול מאתנו”.
“בזמן השיגור”, סיפרה אחרי השגור, “התחבקנו חזק, אני והילדים. לא היה פחד בשום שלב. היינו בטוחים שזה הולך חלק. ברגע שירדתי מהגג, בו צפיתי בשיגור,
המתינו לי 30 שיחות טלפון וחמש הודעות במזכירה האלקטרונית. אחת מהן היתה הודעה מאילן, מהבוקר. הוא נשמע מאושר: 'אנחנו מאושרים, אנחנו מתרגשים ואנחנו עולים עכשיו למעבורת, נתראה בפברואר', הוא אמר.
“אחרי השיגור ניגשו אלינו אסטרונאוטים אחרים ונתנו לנו זרי פרחים ומכתבים מהבעלים. וכשפתחתי את המכתב מאילן, אז בכיתי. הוא כתב לי דברים אישיים של אהבה, הכרת תודה. עכשיו, יותר מהכל אני עייפה”.
ומלה לסיום מפיו של ראש נאס”א, שון אוקיף, מתוך דברים שאמר במסיבת העיתונאים, שעה אחרי השיגור: “אילן רמון הוא מקצוען אמיתי. יש כאן הערצה ליכולת שלו. הוא בקליבר של האסטרונאוטים שלנו”.
עדכון למאמרו של יצחק בן-חורין, מעריב
