כך אומרת פרופ' תמר הרמן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, בכנס שעסק בנושא “מדע ומדע לכאורה”, שהתקיים ביום רביעי השבוע ברעננה. * קוראת לסוקרים לנסח קוד אתי, דומה לזה הקיים בארה”ב
בישראל מוציאים בין מערכת בחירות אחת למשניה מאות מיליוני דולרים על הזמנת סקרים פוליטיים מטעם מועמדים שונים ואף מטעם ראשי ממשלה שמבקשים לדעת לאן נושבת הרוח בציבור. נשאלת השאלה מה ערכם של סקרים אלה, ומסתבר שהוא לא רב, כפי שנוכחנו אתמול בסקרים בשלושת ערוצי הטלוויזיה שניבאו ניצחון מוחץ של ציפי לבני, ובבוקר כמעט התעוררנו עם שאול מופז. מהפרש של עשרה אחוזים, הלילה הסתיים בהפרש זעום של כאחוז בודד לטובת לבני.
ביום רביעי, היום בו הצביעו בקדימה הרצתה פרופ' תמר הרמן המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה (ודיקן הלימודים באו”פ) בערב שעסק בנושא מדע ומדע לכאורה, תחת הכותרת “הסוקר – מדען או שחקן פוליטי” והיו להרמן, העורכת מזה שנים ביחד עם פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת”א את מדד השלום, ביקורת לא מעטה על עמיתיה.
לדבריה, סוקרים פוליטיים ומסחריים אינם עומדים בקריטריונים מדעיים, ומטרת הסקרים שהם עורכים היא לקדם את הלקוח. כדי להחזיר את היוקרה לסקרים היא מציעה שכל העוסקים בתחום יאמצו קוד אתי בדומה לעמיתיהם בארה”ב.
“סקרי דעת קהל הם כלי מחקר חשוב בתחומים שונים במדעי החברה וכלי עזר בתחום הפוליטי והכלכלי. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול עצום בשימוש בסקרים. במשטרים דמוקרטיים בימנו, לא מתקבלת החלטה אסטרטגית אחת שאינה מלווה בסיקור גלוי או דיסקרטי שמנסה להבין את דעת הקהל. הסקרים משמשים ככלי יעץ עיקרי לעניינים פוליטיים. במשטר המודרני הסקרים דוגמים את רצון העם ומשמשים כתחליף לדמוקרטיה הישירה. הסקרים מתמחרים את ערכם הפוליטי של מנהיגי המדינה.”
“התקשורת ממלא תפקיד מאוד בעייתי. היא גורמת להזנייה של מקצוע”
בשיחה עם אתר הידען אתמול (ה') בעקבות המרחק העצום בין הסקרים בכל ערוצי הטלוויזיה לבין התוצאות בשטח בבחירות בקדימה, אמרה פרופ' הרמן: זה לא הסקרים שמוזמנים על ידי הפוליטיקאים אינם נכונים. הפוליטיקאים כשלעצמם רוצים לדעת את האמת ולכן הם רוצים את המידע הנכון. לפיכך הפוליטיקאים אינם מסתפקים בסקרים על מדגמים מייצגים אלא מבצעים סקרים מיוחדים גם על קבוצות מטרה ספציפיות, ומשתמשים גם בטכניקות כגון קבוצות מיקוד. בקיצור, הם אוספים מידע בהמון דרכים כדי לבדוק אם הסקרים הם נכונים, ואולם לא תמיד מה שמתפרסם מטעמם או בסיועם הישיר או העקיף בכלי התקשורת זו האמת.”
“הסקרים שכלי התקשורת עצמם מזמינים ערב פרסום תוצאות בחירות הם הסקרים הכי בעייתיים כי המדיה אינה מוכנה לקבל את כל ההסתייגויות שכל סוקר מקצועי רוצה להוסיף לסקר. הם לא יתנו לקמיל פוקס או למינה צמח להתחיל לפרט בעת מתן התוצאות שרמת הביטחון של הסקר היא כזו או כזו, וטעות הדגימה הוא 4.5% ושבנסיבות אלה סקר הוא לא הדרך הכי טובה לנבא מה קורה. כלי התקשורת רוצים משהו אינסטנט, חד ממדי, חד וחלק בלי שום הסתייגויות מתודולוגיות וגם מהר מאוד ואז זה מה שקורה. כי אחרת אפשר לעשות סקר, וסקר חוזר וליישם טכניקות אחרות כדי לאמת את התוצאות. הבעיה היא לא עם הטכניקה אלא עם היישום האינסטנטי שלה לצרכים של התקשורת הרעבה.”
“התקשורת ממלא תפקיד מאוד בעייתי. היא גורמת להזנייה של מקצוע.” מסכמת פרופ' הרמן.
“על רקע הבלבול בין סקרים אקדמיים וסקרים פוליטיים. צריך להתמודד עם השאלה האם סיקור הוא מדע או תחליף מודרני לכדור הבדולח של העבר?”
“מדוע בכלל סוקרים? קיים ויכוח עד כמה הנהגה פוליטית צריכה להיות קשובה לציבור? בעבר הטוענים כי המנהיג יודע יותר מכולם מה טוב לעם לטווח הארוך. ואולם המודל הייצוגי גרם לירידה באיכות המנהיגים ולכן נקודת המוצא כיום היא כי העם הוא הריבון. לאחרונה ערכנו ביחד עם המכון לדמוקרטיה את סקר מדד הדמוקרטיה וכששאלנו אנשים מדוע הם סולדים מפוליטיקאים, בנוסף לתשובה הצפויה שהפוליטיקאים מושחתים, תשובה נפוצה נוספת היתה 'הם לא מקשיבים לנו ולא מתחשבים בנו.'” קובעת פרופ' הרמן.
ממצא אמפירי: הסקרים יוצרים מציאות
“ברבות השנים הנציג הוא השליח ומצפים ממנו להתייעץ כל הזמן עם הבוחרים. כיצד יידע הנבחר מהו רצון העם? הסיקור הוא שיטה שנועדה לצמצם את אי הודאות ולאפשר קבלת החלטות אמפיריות על בסיס רצון הציבור. ושאלה חשובה לא פחות. האם הסקרים הם מדעיים, האם הם משקפים מציאות או יוצרים מציאות? מסתבר. השאלה אינה קשורה בהנחת מוצא סקפטית שהסקרים נועדו לשנות את ההתנהגות אלא ממחקר אמפירי שמראה כי פרסום הסקרים משפיע.
“יש הסבורים כי חקר שדה ההתנהגות והתודעה האנושית אינו יכול להיבחן באמצעים מדעיים. במדעי החברה יש ביקורת מפותחת כלפי המדעים הקלאסיים שטוענים כי גם המדעים הקלאסיים אינם עומדים בקריטריונים מדעיים טהורים משום שהשאלות של המחקר מושפעות על ידי התקציבים. במדעי החברה לעומת זאת, חסר תדיר האלמנט הניסויי. אי אפשר לערוך כמעט ניסויים (למעט ניסויים בפסיכולוגיה) והתחליף הוא סקרים. טענה נוספת המועלית נגד עצם השימוש בסקרים כשיטה מדעית היא שעצם קביעת נושא הסקר משקפים אג'נדה נורמטיבית ולא נקודת מוצא מבחינה מדעית משום שחוקר במדעי החברה הוא חלק מהחברה אותה הוא חוקר ולכן הוא בעצם חלק מהניסוי שלו עצמו ולו רק בניסוח האופציות שהוא מציב בסקר כסוקר. לפיכך מסקנות של סקרים טובים ידברו על הלימה בין ממצאים ולא מסקנות אובייקטיביות.”
לדברי פרופ' הרמן, הבעיה מחריפה בסקרים שהם פוליטיים או מסחריים, גם אם הם נעשים על ידי אנשי אקדמיה. אנשים מביאים את היוקרה שלהם מהמחקרים האקדמיים למחקרים הפוליטיים אבל שם הם נתונים לתנאים אחרים. גם הסוקרים הפוליטיים והמסחריים מציגים את עצמם כמדענים ומשתמשים בהמון מונחים מדעיים אך תפקיד הסקרים הללו הוא קידום האג'נדה של הלקוח ולא של כלל הציבור (ובמקרים רבים הם מחליפים לקוחות והסקרים משתנים בהתאם). היא קובעת כי מדובר בהתערבות מכוונת ובוטה בתהליך הדמוקרטי. כל פוליטיקאי נעזר בשירותיהם של סוקרים מהארץ ובחו”ל. “מדובר בסוקרי חצר שבחלקם מובילים או משרתים מערכת אסטרטגית שנועדה לשנות את רצון הציבור וליצור תפנית בדעת הקהל כלפי האיש שבשירותו הם עובדים.”
הפתרון: קוד מקצועי אתי
לדברי פרופ' הרמן, הירידה שחלה באמון הציבור בארץ ובעולם בשחקנים בזירה הציבורית כוללת גם את הסוקרים: “המערכת הפוליטית שלנו הפכה לשפחה נרצעת לסקרי דעת הקהל.” לדבריה, כל ניסיון למנוע פרסום של סקרים בנושאים כאלה או אחרים או במועדים כאלו או אחרים הוא חסר טעם בעידן האינטרנט. היא מדגישה כי בתעשיית הסקרים שוררים חוקי הג'ונגל. נראה כי האמצעי להכניס סדר לתעשיית הסקרים ולהחזיר לסקר את היוקרה שלו כשיטה מדעית הוא לחייב את הסוקרים לפעול במסגרת קוד מקצועי אתי. אין להותיר את הדבר לרצון הטוב של הנוגעים בדבר ישירות. “קוד אתי קיים במדינות אחרות- בחלקן הוא מעוגן בחקיקה, ובחלקו – בידי האגודות המקצועיות, כמו בארה”ב. בקוד האתי שינוסח בישראל מה ניתן להגדיר כסקר, מהם דרישות המינימום לפרסום תוצאות סקר. תהיה חובה לפרסם את כל השאלות, שיעור ההיענות, טעות הדגימה, שיעור החזרה למדגמים המקוריים, טעות הדגימה, וכו'.”
25 תגובות
שבוע טוב לכולם,
וכעת נדבר בשפת הקודש, ולא בשפת ארמיא דחרבו בי מקדשא.
רציתי לתהות על קנקנה של הוגין ומונין..של אודין.., ואני חייב להודות שהגברת הזו מצחיקה אותי עד מאד עם היציאות שלה…יש כאלו שכועסים עליה, אני דווקא תופס זאת ברוח טובה..זה מוסיף קצת נופף מעניין לדיונים שחלקם אינטלקטואליים מידי (לטעמי).
הרי אנחנו לא רוצים להיות "גניחים" כמו הילד הזה לדוגמא:
http://www.internetishi.co.il/?p=396
שבוע טוב לכולם וגם להוגין ומונין..של אודין..,
בר יוחאי
קוואנטים היינה מילה מסוכנת בקרב חתולים, הם בדר"כ נבהלים למשמעה.
נ.ב, עדיף ללמד חתולים לחצות כבישים במקום להפוך אותם לחלק ממשוואה קוואנטית שאינם עומדים על פשרה.
לבר יוחאי,
ניסיתי אף אני לטרוח ולפענח את פשר התופעה של שני עורבני האל המיתולוגי הסקנדינבי (הוגין ומונין של אודין) – אך בשלב די מוקדם היתה היא לי לטורח…
אין ספק באחד : קירקוריה קירקורי עורבים טורדנים המנסים להגן על גוזלם שנפל מקינו – אצלה הן מילות סרק נפולות-נופלות על הכביש ועומדות בפני דריסה ע"י כל בר-אוריאן.
וקירקוריה ממשיכים ומרעידים את כל מכלול הכתבות באתר – זמן פנוי יש לה למכביר…
הרשות נתונה – והאצבעות מתקתקות. חופש השטות והשוטטות.
רוחמה
נראה לי שאת רוצה לדבר על תורת הקוונטים…
הוגין:בעיני הצופה.
ברצוני להעלות תיאוריה שלא ראיתי עד כה.
ראשית: העובדות- כל ההטיות של הסקרים מוטים בכיוון אחד והוא הכיוון שאליו מגוייסת התקשורת. במילים אחרות שמאלה.
אם היתה מקריות בהטייה של הסקרים, פעם היתה טעות לכיוון המועמד הימני ופעם השמאלי. אבל זה לא קורה?
ולמה זה קורה?
יש לכך שני הסברים אפשריים. הראשון- תיאורית קונספירציה. הסקרים מוטים לכיוון שבו מעוניין המזמין שלהם, דהיינו – התקשורת. השאלות מנוסחות ומוצגות ומפורשנות באופן שיתאים לטעמיו של המזמין. ואולי גם הנתונים מעוותים באותו אופן…
הסבר שני: מכוני הסקרים לא משלמים שכר הוגן לסוקרים, ואלה ממציאים נתונים בהתאם להלך הרוח בתקשורת, מחוסר מידע אחר.
לא משנה מהו ההסבר הנכון- התוצאה היא שאין להאמין לסקרים.
הו הנה יהודה שלנו….
סוף סוף התייחסותך. אם כי במאגף דרמיזא,מה שלומך?
החזרה הרעיה ממסעות שורשיה הקלאופטרים?
חסרת לי בכל אופן עד למאודנו.שלך בפרוטקציה מיוחדת במינה:ולמנין.
הוגין:
בנגוהות השמיימיים.
אפשר לקבל תרגום מדבריי אורייתא אלה בשפת ארמתא?
במטוטא
סבדרמיש יהודה
לבר יוחאי החצוף הנחמד.
ובזאת עסקינן רבתי,זה הודי כשכלי זו תפארתי כליבי זו קדושתי ויוקר-שושלתי כנצח-נצחי.
זה חסדי-וחוכמתי בהשכלי,זו בינתי כמרכולתי ,זה כתרי לקשושת שמי בעלמיא-וזו יחידתי
כחידתי-כולכם שכלי -באחרית-לערב מדעי רב ברב-ומקודש.
אההה:הוגין-ההוגנת בשביל כבודו המלומד.
פשוט עומד נפעם ונדהם לנוכח סודות ורזין היוצאין מפי הוגין ומונין..של אודין..ממש מימר קדישין וגזירת עירין.
ואם בפשט עסקינן, תאמר לי כבודה, מה לקדושתה ולהאי אתרא חציפא דעסיק במימרא האי עלמא ולא במימרא עלמא דאתי?
ואם כבר כבודה תהיב לנו תיובתא להאי שאלתא, אולי תוסיף ותענה מהיכן שאבה את כישוריה הרטוריים הייחודיים?
(אם צריך סיוע בתרגום דבריי, אשמח לסייע)
אני הזעיר דבזעירין
בר יוחאי
לבר-יו-חי הצעיר שבפרדס.
אם כבר נכנסת אל עץ החיים ופנית אלי תחת עומסי "מדע הסקרים" אשר למעלה מוזכרים,אין
לי אלא לברך אותך על תעוזתך בלמדנא.(ושיחותי עם "היגס"-הידען.)
ואם ברצונך לקבל מענה לשאלותיך ברב או (ברהב מדומה?)עליך ראשית והיא העיקר להתחיל בפשט כי שם גם הכל נגמר.
ובכל זאת אם רוצה אתה הקשר ועוד הקשר ואת הכל למיקשה סובבת ומסובבת גם לחבר עליך
יהיה לעשות שעורי-בית ממש לבד.הרי האתר לפניך פתוח ממש כמו כל ספר תנ"ך ועד בלי סוף שנכתב כמחדש .
ואם חס אורי הישיר שורף לך,חזור מיד לרב…או תביאו לאתר…חהחההה(טוב בלי בהלה).
מקווה שתהנה,גם ברז גם בדרש וגם בסוד השב אל הפשט:וזה כל הסיפור באחרית הדבר.
תודה בכל אופן ,על "תשומת-לבך",שזה הסוד למהותיות ברית ובר…(למשתמע ברבא-רב).
הוגין:לחידה….בשביל בר יוחאי..ואולי עוד כמה וכמה..
שבת שלום ובלי שום טחינה של עצמך,חס.
לבר-יו-חי הצעיר שבפרדס.
אם כבר נכנסת אל עץ החיים ופנית אלי תחת עומסי "מדע הסקרים" אשר למעלה מוזכרים,אין
לי אלא לברך אותך על תעוזתך בלמדנא.
ואם ברצונך לקבל מענה לשאלותיך ברב או (ברהב מדומה?)עליך ראשית והיא העיקר להתחיל בפשט כי שם גם הכל נגמר.
ובכל זאת אם רוצה אתה הקשר ועוד הקשר ואת הכל למיקשה סובבת ומסובבת גם לחבר עליך
יהיה לעשות שעורי-בית ממש לבד.הרי האתר לפניך פתוח ממש כמו כל ספר תנ"ך ועד בלי סוף שנכתב כמחדש .
ואם חס אורי הישיר שורף לך,חזור מיד לרב…או תביאו לאתר…חהחההה
מקווה שתהנה,גם ברז גם בדרש וגם בסוד השב אל הפשט:וזה כל הסיפור באחרית הדבר.
תודה בכל אופן על "תשומת-לבך",שזה הסוד למהותיות ברית ובר…(למשתמע ברבא-רב).
הוגין:לחידה….בשביל בר יוחאי.
מדעי החברה זה קשקוש של חבורת אנשים שחושבים עצמם חכמים, שלא מסוגלים אינטלקטואלית אפילו לפתור משוואה ריבועית.
דוגמה למדע לא מדוייק: הרפואה
דוגמה למדע מדוייק: פיסיקה
חיים:
ומדוע אין טענתי על כך שאי ההגדרה והיעדר יכולת השיפוט האובייקטיבי מאפשרות שימוש בקריטריונים לא ענייניים כמו היענות לחיזורים הוגנת או נכונה?
אני חושב שטענתי גם הוגנת וגם נכונה ולמעשה מובנת מאליה. מה יותר נכון מכך שכשצריך לשפוט ואין קריטריונים אובייקטיביים משתמשים בקריטריונים לא אובייקטיביים?
האם אתה יכול להסביר את דבריך ולהביא דוגמה לתהליך בו לא ניתן לשפוט אובייקטיבית אבל השיפוט הוא אובייקטיבי בכל זאת?
הוגין ומונין..של אודין..
מידי פעם אני נכנס לאתר וקורא בין השאר גם את דברייך. הדברים שאת כותבת, גורמים לתהות על קנקנך…מי את הוגין ומונין..של אודין?
האם את יכולה להסביר את הפרד"ס(פשט דרש רמז וסוד) המלווה את דברייך, נניח לדוגמא את תגובתך האחרונה?
האם התרשמותי נכונה שאת מדברת ב"תרי קלין דביחד משתמעין"? אני מניח שאחת כמוך, הכותבת בסגנון כמעט קבלי, תבין את דבריי.
ועוד שקטונתי מלהבין, האם תשובותייך הן באמת רלוונטיות לנאמר פה. במקרים רבים מוחי הקטון התייגע ולא הבין את הקשר בין הספרות הגבוהות של דברייך, לבין דברי הגשמיות המדעיים הנכתבים פה. כמובן שסבורני שיש קשר עמוק, אך לצערי לא זכיתי למעיין החכמה שייפתח בפניי
מחכה לתשובתך, ושתהא זו (התשובה כמובן) עוקרת הרים וטוחנתן זו בזו…
הצעיר שבפרד"ס
בר יוחאי
אני באמת חושב שההפרדה שנעשתה בין מדעים למדעים מדוייקים נעשו מאותן סיבות שצויינו לעיל.
מדע זהו חקר תופעות כלשהן, מתמטיקה, פסיכולוגיה, דסולוגיה וכו’, ניתן לרדת לרזולוצית הגדרת המדע ולשאול לגבי בלשנות כי היא גם חוקרת, את השפה.
בראייתי בסופו של דבר המדע נשען על המתמטיקה בצורה זו או אחרת, יש את המדעים המדוייקים המערבים מתמטיקה במלוא הדרה ושאר המדעים כמו סוציולוגיה, פסיכולגיה, דסולוגיה וכו’ מסתמכים על סטטיסטיקה בצורה חלקית או מלאה, לדוגמה פסיכולוגיה וסוציו’ מתבססות על תגובות בני האדם למצבים שונים ומכך מוסקות מסקנות על סמך סטטיסטיקה, אם 86% מגיבים בצורה מסויימת לתופעה מסויימת הפסיכולוגיה תקשור את הסיבה והמסובב.
אישית אני חושב שבסופו של דבר חקר המוח יביא לתשובות ברורות הרבה יותר של קשת רחבה של מדעי החברה, בראייה עכשוויות הסטטיסטיקה היא הכלי הטוב ביותר להבנה של תחומים רבים (למרות שאני סולד מעט מהסקה סטטיסטית), ובסופו של דבר ההערכה שלי למתמטיקה, פיסיקה, כימיה וגנטיקה היא הרבה יותר גבוהה מפסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה ומה שמפריד אותם בעיניי זה היופי.
זהו היגס
נאה דורש נאה מקיים.
ואתייחס גם לכתבתך במיכלול הגדול..
הוגין:ברבאבא..וכולי…
להיגס. תתפלא אבל דווקא הכתבות הללו על מדע לכאורה מושכות הרבה קוראים. וטוב שכך כי כל רציונליסט היה רוצה לראות את הדעות הללו מקודמות ומקדמות את המדינה.
מעבר לכך, אשמח לדעת אילו נושאים מעניינים אותך, ושוב, אני אשמח אם תסייע גם בכתיבה.
את המקורות אתה בוודאי מכיר, ואם לא, שלח לי מייל (לחץ על שמי בבר התחתון) ואפרט אותם בפניך.
רק בכדי לחזק את ענין הקוד האתי. ואסור לזלזל בכוחם של הסקרים בכדי להשפיע על דעת הקהל, ולכן במדינה הרוצה לשמור על הגינות הדמוקרטיה עליהם להיות מבוקרים ומהוגנים בקריטוריונים. כמו למשל איסור על פירסומם של מדגמים בכלי התקשורת טרם נסגרו הקלפיות. או פרסומם של כל השאלות ולא רק מה שהסוקר בוחר להציג.
המדגמים והסקרים האחרונים הצביעו על שטחיות המקצוע בארץ. מעניין שארתור פינקלשטיין, יועצו של מופז שאינו מכיר את הרוח הישראלית ולכאורה היינו מצפים שיהיה לו יותר קשה לחזות את התוצאות, דוקא הוא היה היחיד שדייק בתוצאות (43.7 אחוז שטען מופז לפני הבחירות, והינם בתחום סטית תקן).
כך שאין שום אפשרות לקבל את התירוצים של הסוקרים בארץ לגבי תוצאות פריימריס. וחבל, זה רק מצביע על ההבדל המקצועי בינם ובין עמיתיהם בחו"ל.
אבי בליזובסקי
מקווה שאתה לא נפגע אבל לדעתי הגזמת מאד עם הקו הזה של ה"מדע לכאורה".
יוצר וויכוחים טרחניים ומיגעים הרבה גיבובי מילים שלא הולכים לשום מקום
אין סבלנות בשלביל הדברים האלו לפני הפנסיה.
היגס, אדרבא, תסייע בתרגום ידיעות מעניינות ממקורות חופשיים.
מלבד זאת, מה רע בידיעה הזו? הנושא בכותרות והוא משתלב עם הדעה הכללית של האתר נגד ה"מדע לכאורה".
אבי בליזובסקי
חבל שהאתר הפך לפיהוק אחד גדול לא עושה חשק להציץ בכתבות.
הנושאים שהובאו לאחרונה העלו בצורה מואצת את רמת השיעמום
ממש אנטרופיה של מידע על מדע
מיכאל
ועל זה נאמר:כל תקופה ,והזרם החברתי שלה למהות מדע והגיונה(סוציו-לוגיה)וזאת המיוחסת בכתבה מומחית ליצירת דמונים במרכבה.וכשמה:"דמו-קרטיה"…וזה אכן עולם
הבחירה….:):):)
הוגין:בהגיוניות צרופה.
למיכאל
אני מבין שאתה לא נענה לחיזוריה של פרופסור תמר הרמן.
בחיוך
וברוכים השבים לידען
סבדרמיש יהודה
לפי אמת המדידה של מיכאל גם פסיכולוגיה, פילוסופיה, פילולוגיה וכו’ ,בכלל כל מדעי הרוח והחברה אינם מדע.
הייתי מקבל הגדרה זו, לו נעשתה הבחנה בין מדעים בכללותם ובין מדעים המדוייקים .
אכן, מדעי הרוח והחברה אינם מדעים מדוייקים והדגש על המילה האחרונה.
אך המשפט האמצעי של מיכאל “…זה מה שמאפשר לפרופסורים בתחום זה ובתחומים דומים לדרג את המועמדות לתואר על פי מידת היענותן לחיזוריהם.” אינו נכון ובלתי הוגן בעליל.
תוך הסתכנות בסקילה אציין שלדעתי גם סוציולוגיה אינה בדיוק מדע.
זה מה שמאפשר לפרופסורים בתחום זה ובתחומים דומים לדרג את המועמדות לתואר על פי מידת היענותן לחיזוריהם.
שיטה זו של הענקת ציונים הרבה יתר קשה לישום בתחומים בהם ניתן להראות תוצאות אובייקטיביות.