חלליות וויאג'ר חוגגות שלושים שנה בחלל

שתי החלליות נעות במהירות לעבר החלל הבינכוכבי, השג חסר תקדים ובעל משמעות הסטורית לנאס”א

החללית וויאג'ר 2 שוגרה ב-20 באוגוסט 1977 ואחותה וויאג'ר 1 שוגרה ב-5 בספטמבר של אותה שנה. הם המשיכו לשדר מידע ממרחקים גדולם פי 3 מהמרחק לפלוטו.

בתמונה: תפיסת אמן של חלליות וואיג'ר השועטות חלל הביכוכבי. איור: נאס”א /JPL

משימת וויאג'ר היא משימה אגדתית בתולדות חקר החלל. היא פתחה את עינינו לאופקים מדעיים של מערכת השמש החיצונית, והיא גם המשימה המרוחקת ביותר מהשמש ששוגרה עד כה, אומר אלן סטרן, עוזר מנלה נאס”א במינהלת המשימות המדעיות בוושינגטון. “זו צוואתם של מתכנני החלליות, בוניהם ומפעליהן, כאשר שתי החלליות ממשיכות לשדר ממצאים חשובים למעלה מ-25 שנה לאחר שמשימתם העיקרית – לחקור את צדק ושבתאי, הושלמה.

בתריסר השנים הראשונות לפעולתן ביצעו חלליות וויאג'ר תצפיות מפורטות בצדק, שבתאי וירחיהם, ואת הסריקה הראשונה (והיחידה עד כה) של אורנוס ונפטון. החלליות שידרו תמונות שלא נראו עד כה, ומידע מדעי רב, ביצעו תגליות בסיסיות אודות כוכבי הלכת החיצוניים וירחיהם. החלליות חשפו את האטמוספירה המתערבלת של צדק, שכללה כתריסר סופות דמויות הוריקן המתקשרות זו עם זו, והרי געש מתפרצים על הירח הצדקי איו. הם גם הראו גלים ומבנים עדינים בטבעות שנבעו ממשיכתם של ירחים סמוכים.

ב-18 השנים האחרונות, סיירו שתי חלליות הוויאג'ר בהליוספירה החיצונית של השמש ובגבול שבין מערכת השמש לחלל הבינכוכבי. שתי החלליות מתפקדות עדיין במצב טוב וממשיכות לשדר נתונים מדעיים שלושים שנה לאחר שיגורם.

וויאג'ר 1 היא העצם מעשי ידי אדם המרוחק ביותר, כשהיא גמעה עד כה מרחק של 15.5 מיליארד קילומטרים מהשמש. וויאג'ר 2 נמצאת במרחק12.5 מיליארד ק”מ מהשמש. בתחילה הן היו אמורות לבצע משימה בת ארבע שנים לצדק ולשבתאי, ומשימתם הוארכה בשל ההשגים שלהם וכן בשל התיישרות נדירה של כל כוכבי הלכת המתרחשת אחת ל-175 שנה (אחת מהסכנות שבהן הפחידו אותנו ב-1984, אבל נאס”א לא נבהלה, להפך היא ניצלה זאת). המשימה הפכה למסע של אחת החלליות – וויאג'ר 2, אל ארבעה כוכבי לכת. לאחר השלמת המשימה המוארכת, החלו שתי החלליות במשימתן החדשה – לחקור את ההליוספירה החיצונית.

“משימות וויאג'ר פתחו את מערכת השמש שלנו בדרך שלא היתה אפשרית לפני עידן החלל”, אמר אדוארד סטון, המנהל המדעי של פרויקט וויאג'ר במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה. “היא חשפה את השכנים שלנו במערכת השמש החיצונית והראתה לנו עד כמה יש עוד ללמוד וכמה מגוונים הגופים החולקים איתנו את מערכת השמש.”

בדצמבר 2004 החלה וויאג'ר 1 בחצית הגבול האחרון של מערכת השמש – heliosheath , איזור מלא מערבולות המרוחק כ-14 מיליארד קילומטר מהשמש. באיזור זה, מאטה רוח השמש כשהיא מתרסקת לתוך שכבה דקה של גז הממלאת את החלל בין הכוכבים. וויאג'ר 2 אמורה להגיע לגבול זה בהמשך שנת 2007, ובכך תהיינה שתי החלליות באופן רשמי בחלל הבינכוכבי.

כל חללית מכילה חמישה מכשירים מדעיים המתפקדים באורח מלא, ואשר בוחנים את רוח השמש, החלקיקים האנרגטיים, השדה המגנטי וגלי הרדיו כשהם חוצים דרך האיזור הלא נחקר של החלל העמוק. החלליות רחוקות מדי מהשמשוהן לא יכולות להשתמש באנרגית השמש. הן צורכות פחות מ-300 ואט, כמות החשמל הדרושה להאיר נורה בהירה אחת. הכורים התרמו-גרעינים שלהם מספקים את הכוח.

“הפעולה המתמשכת של החלליות וזרם הנתונים המגיע למדענים הוא אות כבוד לכישורים ולהקדשת המאמצים של צוות תפעול קטן”, אומר אד מאסי (Massey), מנהל פרויקט וויאג'ר במעבדה להנע סילוני של נאס”א בקליפורניה. מסי אחראי על צוות של כתריסר אנשים האחראים על התפעול היום יומי של חלליות וויאג'ר.

החלליות מתקשרות הביתה באמצעות רשת החלל העמוק של נאס”א, רשת אנטנות ברחבי העולם. החלליות כה מרוחקות עד כי התקשורת עם כדור הארץ, הנעה במהירות האו, אורכת 14 שעות לכל כיוון עם וויאג'ר 1 ו-12 שעות כדי להגיע לוויאג'ר 2. כל אחת מהחלליות גומעת כ-1.5 מיליון ק”מ ליום. בכל אחת מחלליות וויאג'ר ישנו תקליט מוזהב המשמש ככמוסת זמן ובו פריסות שלום, תמונות וקולות מכדור הארץ. על התקליט יש גם הוראת היכן למצוא את כדור הארץ, אם מישהו או משהו ילכוד את החללית בעתיד הרחוק.

המשימה האחרונה של נאס”א לקצה מערכת השמש היא ניו הורייזון, הנמצאת מאחורי צדק וממשיכה לפלוטו, אליו תגיע ב-2015.

לידיעה באתר נאס”א