סיקור מקיף

שמעון פרס בריאיון לאתר הידען: “העתיד טמון בננוטכנולוגיה”

“ירדנו פשוט עוד קומה לאחד המרתפים של הבריאה ומסתבר שזה ישנה את חיינו” אומר פרס המבקש להקים קרן בת מאות מיליוני דולרים שתשים את ישראל על המפה בתחום זה

חבר הכנסת שמעון פרס פועל בימים אלה לגיוס מאות מיליוני דולרים לקרן חדשה שתשקיע בננוטכנולוגיה. פרס מנסה לגייס את הכספים מגופים יהודיים בינלאומיים, וזוכה לתמיכת ראש הממשלה אריאל שרון, שמגבה את פעולותיו.

פרס הוסיף, כי לדעתו יש להתמקד בהשקעות בננוטכנולוגיה, שכן מדובר בממד חדש שישנה את פני העולם. לדבריו, ההשקעות בננוטכנולוגיה ייעשו מתשלומי הריבית על הקרן, ובמקרה של הצלחה הסכום יוחזר, עם התשואה שתיזקף עליו. לדברי פרס, כבר היום יש בארץ כ-250 חוקרים בתחום הננוטכנולוגיה, אם כי היקף הכספים המושקעים בו מסתכם במיליוני דולרים בודדים.

ננוטכנולוגיה היא תפיסה מדעית חדשה של שליטה ברמה הבסיסית ביותר של החומר – האטום – והיא ניתנת ליישום במגוון רחב מאוד של תחומים: מביולוגיה, דרך הנדסת בניין, מערכות צבאיות, אופנה וצריכה פרטית.
בשיחה מיוחדת לאתר הידען אמר פרס: “גילינו עכשיו מישור חדש של החומר – ננוטכנולוגיה. ירדנו פשוט עוד קומה לאחד המרתפים של הבריאה ומסתבר שזה ישנה את חיינו, מפני שעד עכשיו כל מה שעשינו עשינו מדברים נראים לעין כאשר העולם בנוי מדברים בלתי נראים לעין. עולם זה טומן בחובו עושר יותר גדול מתכות יותר חדשות, אסטרגיות חדשות, מדעים חדשים וגם חסכון בכמות, באנרגיה. האפשרות לחדור למקומות שאליהם לא יכולנו לחדור קודם לכן.”
“הננוטכנולוגיה היא החלק החיובי של פצצת הגרעין. בפצצת גרעין שני חצאי כדור מתנגשים במהירות מסחררת ואז פתאום משתחרר אנרגיה גבוהה. פצצה גרעינית ששוקלת שבעה קילוגרמים יכולה להרוס עולם שלם.
“מדוע זה קורה, מפני שזה גורם להתנגשות שרשרת בין אטומים שיש להם סדר קבוע. אם אתה יכול לעשות קומבינציה של אטומים בצורה מסודרת, אתה גם יכול לרכוש כוח בניה אדיר. בשביל להתנגש לא צריך לראות את האטום, מספיק לשער אותו. כדי לבנות אתה צריך גם לשלוט בו. לפני שלוש-ארבע שנים הצליחו לבנות מיקרוסקופים שיאפשרו צפיה בו וגילו שזהו תא מלא עוצמה ובעל יכולת לשינויים וגמישויות בל תתאורנה ועל כן מתחילים עכשיו לחקור.”
זה נותן פוטנציאל אדיר, למשל המתכת של האטום פי מאה חזקה מפלדה צריך את החלק המאה של האנרגיה כדי לבנות אותה. כך למשל אפשר לבנות טנק מנייר כסף, מכוניות מנייר כסף. אפשר למזער בצורה מדהימה – מחשב בגודל של ראש סיכה. כל האנציקלפודיה העברית בראש סיכה. בגרגר אבק.
אתה יכול ליצור מנועים בלתי נראים לעין. רובוטים שהוא החלק ה-800 משערו של אדם. הרובוט הזה יכול להכנס לגוף האדם בלי שיהיה צורך לפתוח את הגוף. הוא יכול לסייר בגופו של האדם ולתקן הרבה דברים. הוא יכול להתמודד עם תאים סרטניים. זה גם מאפשר לחבר ביולוגיה עם אלקטרוניקה. אחד המחקרים מדבר על חלקי גוף מלאכותיים כמו יד טוטבת שתהיה מופעלת על ידי מערכת העצבים של הגוף. ניתן לעשות טקסטילים חדשים שיווסתו את החום והקור באופן אוטומטי – מחממים אותך כשקר ומקררים אותך כשחם. גם המחשבים ידווחו על זרימת הדם, מהירות הדופק. כל תקלה בגוף.

כמה זמן עוד יקח עד שיפתחו את הדברים הללו. האם לא מדובר במדע בסיסי?
יש כבר כמה דברים שהם על סף שימוש. נוכל להגיע למצב שיהיו חילות בלי חיילים. הכל יהיה כל כך זעיר. גם תחום הרובוטים שיהיו בתוך גופו של האדם. יש דברים שכבר מתחילים להכנס לשימוש. בתחום השבבים – ננו, שהוא החלק המיליארד של המטר, היחידה הכי קטנה שיצרו עד עכשיו זה מאה ננומטר. באינטל פיתחו עכשיו שבב שעובד ב-70 ננומטר. כשיגיעו לננו אחד לא תראה את השבב אלא במיקרוסקופ משוכלל ביותר. יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר.”

זה מעשי?
“לפני 45 שנים החלתי עם הכור האטומי. כולם צחקו ממני ‘מדינה קטנה כזאת, מי צריך את זה?’ אבל אם לא היינו נכנסים אז, לא היינו נכנסים אף פעם. היו מדענים שסירבו לשתף פעולה ועכשיו אני רוצה להביא לתשומת הלב את הטכנולוגיה החדשה. היא יכולה להגיע לשיאה בתוך 15 שנה, אבל היא כבר מתחילה. יש כבר כמה מפעלים בארץ המפתחים בננו טכנולוגיה. יש למשל מפעל אחד שמייצר בד שמניחים אותו על החזה ומחדירים ממנו חומרים לגוף במקום להזריק. זה יכול להיות לשימושים רבים, למשל לחסוך בדיאליזה, אפשר להמריץ את זרם הדם. יש את עניין החיכוך שניתן לפתור בעזרת הננוטכנולוגיה. היום כל התעשיה לא נשענת על ההיקף כי אם על החדשנות ומי שרוצה להרוויח צריך לחדש, לכן לא צריך לספור את מספר המפעלים אלא את מספר הפטנטים.”
ובכל זאת יהיו כאלה שיגידו שזה מדע בדיוני. האם זה לא כך?

“הכור בדימונה היה מדע בדיוני, התעשייה האווירית היתה מדע בדיוני. כל מה שעשינו היו אז תעשיות בדיוניות וכיום הם המרכז והלב של הארץ.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.