קל יותר לזייף DNA מאשר כסף

כך אומר ד”ר דן פרומקין, ממייסדי נוקלאיקס בראיון לאתר הידען. “חייבים להגן מפני אפשרות זו, גם אם לא כל פושע קטן יודע לעשות זאת. לא כל פושע גם יודע לזייף כסף אך אלו שיודעים גורמים הרבה נזק”

לפני כמה חודשים הגיעו שני עיתונאים של הניו סיינטיסט, והראו כמה קל לגנוב את זהותו הגנטית של אדם.

אחד מהם שתה מכוס, חברו לקח את הכוס שלח לחברה שמפיקה DNA תמורת תשלום מבלי לשאול לסיבת הבקשה. השניים קיבלו בחזרה בדואר כמות קטנה של DNA, אותה הם שלחו לחברה שמשכפלת DNA תמורת תשלום. את ה-DNA המשוכפל, הם שלחו לחברה שלישית שעשתה אנליזה גנטית.

מה שהם הוכיחו, אומר ד”ר דן פרומקין, ממייסדי נוקלאיקס, בראיון לאתר הידען, הוא שכל אדם שיש לו גישה לאינטרנט וכסף יכול לפרוץ את הקוד הגנטי של כל אדם שיחפוץ בו. “אנחנו הראינו תהליך דומה, אם כי לא בהקשר של זהות לצורך ריגול כמו שהשניים הללו ביקשו אלא בהקשר של זיוף DNA ושתילתו בזירת פשע.” כזכור שלשום פורסם בכלי התקשורת כי נוקלאיקס הישראלית פיתחה ערכה לזיהוי DNA מזויף בזירות פשע.

“אנחנו חיים בעולם שבסופו של דבר כל מה שקל לזיוף יש מי שמזייפים אותו. תחשוב על כמות המחשבה והאמצעים שאנשים עושים לשמור על אבטחה שלא יוכלו לפרוץ למידע בבנק או לזייף מסמכים, הממשלה משקיעה מאמצים כדי שלא יוכלו לזייף שטרות קטע מתוך מחשבה שמישהו עלול לעשות זאת.

“כמה אנשים יכולים לזייף שטרות בנק? זה לא משנה, כי מי שעושה את זה עושה נזק עצום. על אחת כמה וכמה – הDNA שהזיוף שלו הרבה יותר קל מדברים אחרים ושההשלכה שלו הרבה יותר כבדה בזירות פשע. הגיע הזמן לאבטח את הגורם הזה ולבדוק ש-DNA שנמצא בזירות פשע הוא אכן אמיתי ולא מזויף.”

סיפורה של החברה מעניין, הכל התחיל כאשר פרומקין וד”ר אדם וסרשטרום סיימו דוקטורט במכון ויצמן. מסביר פרומקין: “עשינו שם דברים שונים לחלוטין ממה שאנחנו עושים היום, אבל שנינו השתמשנו באורח שגרתי , כמו הרבה דוקטורנטים אחרים , בשכפול DNA בשיטות שונות. כשסיימנו את הדוקוטרט והתחלנו לפעול עצמאית היתה לנו מחשבה לצאת מהקופסה ובמקום להמשיך בתחומים של אחד מאיתנו ולפתח אותו, עשינו סדר בכל הפעולות שביצענו וחשבנו על השלכות שלהם. בין היתר חשבנו פתאום על שכפול של ה-DNA. ידענו שהמשטרה משתמשת ברצף נוקלאוטידים מסויים מתוך ה-DNA השונה מאדם לאדם כדי לזהות דגימת DNA. שאלנו האם יכול להיות שבאמת הפרופיל הגנטי שמופק מ-DNA משוכפל יהיה זהה לזה המופק מ-DNA אמיתי? וכך התחיל הפרויקט, יצרנו שיתוף פעולה גם עם ארנון גרפית, הכותב הרביעי העובד במחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה. שאלנו אותו האם המשטרה מודעת בכלל לאפשרות שיכולה להיות דגימת DNA משוכפל בזירה, מסתבר שלא לוקחים אפשרות כזו בחשבון, הבנו שיש לנו משהו לבדוק.”

“את התשובה לשאלה ידענו מהר מאוד במעבדה, אחר כך עסקנו קצת יותר מהשנה האחרונה בעצם בפיתוח הפתרון.” מסביר ד”ר פרומקין ומוסיף: “הפתרון מתבסס על העובדה שבניגוד לרצף הנוקליאוטידים הזהה בין DNA אמיתי למשוכפל, שאר התכונות הביוכימיות אינן זהות. DNA טבעי הוא סוג אחד של DNA, ואילו DNA מלאכותיים יכול להימנות על אחד מכמה סוגים, בתלות בשיטת הייצור שלו. דוגמה לבדל כזה יכולה להיות סוג המתילציה – מודיפיקציה כימית שאינה קשורה לרצף ה-DNA עצמו, ואשר תהיה שונה בין הסוגים השונים של ה-DNA המלאכותי וכמובן מה-DNA האמיתי.

מה היו התגובות בקרב המומחים לתחום הפורנזי?

“המאמר הזה התפרסם און ליין, עדיין לא במהדורה המודפסת לפני כשלושה שבועות, לוקח זמן למערכת המדעית להגיב, אבל כבר למעשה קיבלנו תגובה עקיפה בכך שהתקבלנו להעביר הרצאה בכנס הכי חשוב בתחום, הכנס ה-20 לזיהוי אישי שיתקיים באוקטובר בלאס וגאס.

ומתי יהיה לכם מוצר שמשטרות יוכלו להשתמש בו שימוש שוטף?

“מה שפורסם במאמר זה הדור הראשון של הטכנולוגיה, הדור השני יהיה הרבה יותר ישים, השאיפה היא לפתח טכנולוגית בדיקה שתהיה תואמת לחלוטין למערכת הקיימת של הבדיקות הפורנסיות. גם את ההתפתחויות הללו נציג בכנס באוקטובר. במקביל אנו ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה ומנהלים מגעים עם משטרת ישראל כדי לבצע תקפות (ולידציה) למערכות שלנו על דגימות אמיתיות מהם.”

אגב כהוכחה לאי הדיוק דברי הביקורת כאילו החברה מתריעה על הבעיה רק כאשר יש לה פתרון, מפנה אותנו פרומקין לאתר של פרופ' ג'ורג' צ'רץ' מהארווארד – פרויקט הגנום האישי, שבו הוא פונה לציבור הרחב לשלוח אליו דגימות DNA למטרת מחקר ונסיון לאתר מחלות גנטיות, ולחקור תופעות תורשתיות, אך גם מזהיר מפני כמה סכנות הכרוכות בצעד זה ובהן, האפשרות לשימוש במידע בידי פושעים.