חוקר צעיר מהאוניברסיטה העברית פיתח שיטה לעידוד יצירת רקמת-עצם

שיטה חדשה ומשופרת להאצה של יצירת רקמת-עצם במקרים כמו פגיעות אורתופדיות, שברים ואוסטיאופורוזיס פותחה ע”י תלמיד המחקר נדב קימלמן מהפקולטה לרפואת שיניים

שיטה חדשה ומשופרת להאצה של יצירת רקמת-עצם במקרים כמו פגיעות אורתופדיות, שברים ואוסטיאופורוזיס פותחה ע”י תלמיד המחקר נדב קימלמן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהנחייתו של פרופ' דן גזית.

המונח “הנדסת רקמות” מתאר פיתוח של תחליף ביולוגי לרקמות או לאיברים פגועים, שעשוי לתת מענה למחסור ההולך וגדל בתרומות איברים להשתלה, וכן לתפוס את מקום השתלים המלאכותיים הנמצאים בשימוש כיום. בהנדסת רקמת-עצם, למשל, נעשה שימוש בתאים, בגנים ובפיגומים פולימריים לריפוי שברים מסובכים שאינם נרפאים אחרת. ואולם, אחת הבעיות המרכזיות המעכבות את יישום הנדסת הרקמות בחולים, היא אספקת החמצן לרקמה המתפתחת. זאת, מכיוון שמחסור בחמצן גורם למוות של תאים ולירידה ביעילות ייצור הרקמה.

כדי להתגבר על מכשול מרכזי זה, החליט קימלמן להשתמש בנשאי חמצן סינתטיים וכך להעלות את זמינות החמצן לתאים המושתלים. לבדיקת יעילות הרעיון, שילב תאי גזע בוגרים שתוכנתו ליצור רקמת עצם עם פיגום מוזרק – “הידרוג'ל” – המכיל נשאי חמצן סינתטיים.

קימלמן מצא עלייה משמעותית ביצירת העצם ובחיות התאים שהושתלו בהידרוג'ל המועשר בנשאי חמצן סינתטיים, לעומת קבוצות הביקורת. הוא הופתע לגלות כי העשרת ההידרוג'ל בנשאי חמצן גרמה גם להאצה במהירות של יצירת העצם.

תוצאות אלו מדגימות בפעם הראשונה כי העשרת הפיגום עליו נזרעים התאים בנשאי חמצן סינתטיים גורמת לעלייה בכמות העצם הנוצרת. הן רומזות כי חלה גם עליה בקצב יצירת העצם, על-ידי עלייה בחיות התאים המושתלים. לדברי קימלמן, “תוצאות אלו עשויות לסלול את הדרך לאסטרטגיות ריפוי חדשניות, באורתופדיה כמו גם בשדות רפואיים נוספים, כמו קרדיולוגיה ונוירו-כירורגיה”.

המצאתו של נדב קימלמן נרשמה כפטנט על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים והיא בעלת פוטנציאל לפיתוחים מגוונים בתחומי רפואה שונים הדורשים הנדסת רקמות.

על הפיתוח הוענק לאחרונה לקימלמן פרס קיי לחדשנות במסגרת המושב ה-71 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.