ידענים: חייזרים ועבמים | חיפוש חיים בחלל

מאת 8 באפריל 2012 110 תגובות

תמליל הרצאה במצפה הכוכבים בגבעתיים. בחרתי לספר על האמונה הפרטית שלי באי-קיומם של חייזרים תבוניים בגלקסיה שלנו

מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי - רגע המפגש עם החייזרים

מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי - רגע המפגש עם החייזרים

ערב טוב. שמי רועי צזנה, ואני חוקר עתידים במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. זאת עבודה שהיא סוג של עבודת חלומות עבור כל ילד כמוני. כל יום אני עושה משהו אחר. יום אחד אני הולך לשדות-תעופה בעולם כדי להתרשם מהאבטחה שלהם, להבין איך היא עובדת ולנסות לחשוב כמו טרוריסט עתידי שירצה לבצע פיגוע במטוס. ביום הבא אני מנסה להבין איך הביולוגיה תשנה את האדם בעתיד הקרוב והרחוק. וביום השלישי אני בכלל כותב הצעת מחקר לאיחוד האירופי על הדרך היעילה ביותר להילחם בשחיתות בהווה ובעתיד. המחקרים שלנו נועדו לספק המלצות מדיניות לחברות פרטיות, לגופים ציבוריים, למשרדים ממשלתיים ואפילו לגופי ענק כמו האיחוד האירופי.

כפי שאתם יכולים להבין, רוב עבודת המחקר שלנו רצינית למדי. אבל לפני קרוב לשנה ניגש אלי עמיתי, ד"ר אהרון האופטמן, שהוא חוקר בכיר במרכז, עם הצעה יוצאת-דופן. קיים פרויקט של האיחוד האירופי, שאנו משתתפים צמודים בו, שנועד לגבש המלצות מדיניות גם לקראת אירועים 'פרועים': כאלו שכמעט בטוח שלא יקרו, אבל אם הם יקרו תהיה להם השפעה מרחיקת-לכת. ואהרון ביקש ממני לגבש מדיניות עבור אחד מהתרחישים הפרועים הללו: היום בו חייזרים תבוניים ייצרו קשר עם כדור-הארץ.

אז כתבתי. התוצאות נמצאות בספרי המדיניות שהופקו על-ידי הפרויקט (ואולי עוד יתפרסמו בבלוג). אבל תוך כדי הכתיבה התוודעתי לחלק מהטיעונים בעד ונגד קיומם של חייזרים תבוניים, והייתי רוצה להציג לכם אותם היום. מעבר לכך, אני מתכוון לגבש אותם בפניכם לכדי טיעון לפיו החייזרים התבוניים אינם קיימים בגלקסיה שלנו. ואני מגדיר מראש: זהו טיעון לא-שלם, חלקי, שנסמך על נתונים שאנחנו לא מכירים, ושרוב הסיכויים שבתקופת חיי גם לעולם לא נדע. ולמרות זאת, אני מאמין שהטיעון הזה תקף – ושמח מאד על כך.

לפני שנמשיך, אני רוצה לסייג את העמדה שלי. אני כן מאמין שיש חייזרים מחוץ לכדור-הארץ, אבל שרובם המכריע מגיעים בצורה של אורגניזמים חד-תאיים, כמו חיידקים. אני די בטוח שהם יכולים לשרוד כמה שנים טובות בחלק קטן מליבות המטאוריטים, כשהם קפואים ומוגנים מפני הקרינה הקוסמית בזכות עוביו של הסלע המקיף אותם. ייתכן שיש אפילו חזזיות – אורגניזם שהוא שילוב של אצות ושל פטריות, ואחד החסונים ביותר הידוע לאדם, שמצליח לגדול אפילו בערבות הקרח של אנטרקטיקה. אבל חיים אינטליגנטיים? שם אני מותח את הגבול.

ייתכן שבבוא היום, כאשר נצליח לשגר משלחת ראויה – אולי של רובוטים – לשכננו הקרוב ביותר, כוכב הלכת מאדים, נגלה שם חיידקים קפואים מתחת לפני הקרקע. ייתכן שבטיטאן, ירחו הקפוא של שבתאי, נמצא אורגניזמים פשוטים ביותר. אבל לשם כך נצטרך עדויות פיזיות וכימיות חותכות. הטענה לפיה קיימים חיים בחלל החיצון היא כל-כך גדולה, כל-כך משמעותית, שצריך בשבילה ראיות גדולות לא-פחות. ובוודאי שהאמור נכון כפליים עבור חיים תבוניים בחלל.

מכיוון שעל כוכבי-הלכת בהם ביקרנו, או לפחות התקרבנו, עד היום לא מצאנו חיים תבוניים, ומכיוון שסביר להניח שאם היו כאלו במערכת השמש הם כבר היו מודיעים על נוכחותם בגאווה בלתי-מוסתרת, נותר לנו לתהות: האם ייתכן שהם נמצאים בכוכבים אחרים? כאלו שקיימים מחוץ למערכת השמש הביתית והחמימה שלנו? כדי לענות על השאלה, אנחנו יכולים להשתמש באותם כלים בהם עשינו שימוש עד היום בניסיון למצוא תשובה. אנחנו יכולים – ועושים את זה! – לחפש כוכבי-לכת דומים ככל האפשר לכוכב הבוץ שעל פניו אנו חיים, אוהבים ושונאים, ולשגר אליהם משלחות חקר. אלא שעידן חקר החלל עדיין נמצא בחיתוליו. הגענו לירח, כן. שלחנו רובוטים למאדים, בוודאי. אבל אם נשתמש בכלי המהיר ביותר לחקר החלל שברשותנו, ה- Voyagerשנעה במהירות של כמעט שישים-אלף קמ"ש, עדיין יידרשו לנו קרוב למאה-אלף שנים לחצות את הדרך לכוכב הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי, רק כדי לגלות שאין שם שום דבר.

כלי מציאותי יותר, לפיכך, עשוי להיות כזה שיאפשר לנו לזהות חיים תבוניים גם מבלי ללחוץ להם את היד בעצמנו. כלי כזה קיים בצורתה של תכנית SETI- Search for Extraterrestrial Intelligenceהאמריקאית. שימו לב: לא חיים סתם, אלא חיים תבוניים. הסיבה לסייג החשוב הזה היא דרך הפעולה של SETI, שמתמקדת בזיהוי תשדורות רדיו שיכלו להגיע אך ורק ממקורות תבוניים.

SETIפועלת לקליטת אותות רדיו המגיעים לכדור-הארץ מהחלל החיצון, באמצעות אנטנות ענקיות. אנו מניחים שתרבות חייזרית שהתפתחה באופן דומה לשלנו, תלמד להשתמש בקרינה האלקטרומגנטית שכוללת גם את גלי הרדיו כחלק מהטכנולוגיה שלה. תרבות כזו, במידה ותרצה ליצור קשר עם ציביליזציות אחרות מחוץ לכוכב-הלכת שלה, תשגר תשדורות לכל רחבי החלל החיצון, עם הצהרות בסגנון "מחושינו לשלום". אפילו אם תרבות כזו תהיה קסנופובית (שונאת זרים) ותעדיף להתבודד בכוכב הלכת שלה, תשדורות הרדיו שירוצו על פני-השטח של הכוכב יזלגו גם לחלל ויגיעו, בסופו של דבר, אלינו ואל האנטנות של SETI. וכאשר יגיעו, אלגוריתמי עיבוד המידע של SETIיוכלו לזהות אותן כבעלות דפוס החוזר על עצמו המאפיין שפה של ממש.

יש שפע של בעיות עם התיאוריה של SETI. אין כל ודאות שחייזרים תבוניים ישתמשו באמת בגלי רדיו לצרכי תקשורת ביניהם, למשל. זה נראה לנו סביר וכמסלול התקדמות טכנולוגי הגיוני ורצוי, אבל מכיוון שמעולם לא נתקלנו ביצורים תבוניים אחרים שהתפתחו בסביבות חיים אחרות – ובמיוחד כאלו שאולי אפילו אינן מבוססות על פחמן – קשה לדעת מה נכון לגביהם ומה לא. גם אם הם משתמשים בגלי רדיו, ייתכן ששפתם שונה כל-כך מזו שלנו שלא ניתן לזהות בה רצפים החוזרים על עצמם. שתי הטענות האלו נראות לי חלשות, במיוחד מכיוון שהן אינן מספקות דרכים אלטרנטיבות למציאת חייזרים בחלל החיצון, אבל הן קיימות. ועם זאת, הבעיה הגדולה מכולן היא כנראה בעיית המחיר: הפעלה רצופה של תכנית SETIבמשך שנה דורשת בסביבות ה- 2.5 מיליון דולרים. ובהתחשב בכל הבעיות הללו, זה היה מספיק כדי שהיא תזכה בפרס 'גיזת הזהב' – פרס סטירי שניתן על-ידי סנטורים בארצות-הברית לפרויקטים שמבזבזים את הכסף הציבורי. מצד שני, גם הבית הלבן זכה בפרס הזה, אולי בצדק.

עכשיו תראו, האמת היא שזה כסף קטן ביחס לשאר ההוצאות שלנו. מזל"ט אחד עולה כמעט פי שתיים מ- SETI. מסוק מסוג אפאצ'י עולה פי שבע. שיגור יחיד של מעבורת החלל עולה 450 מיליון דולרים, והרווחים מהסרט 'דמדומים' הגיעו ל- 700 מיליון דולרים. ברור לי שבהתחשב בכל אלו, 2.5 מיליון דולרים נראים כמו גרושים, אבל… חברים, אלו עדיין 2.5 מיליון דולרים! אפשר להאכיל באמצעותם אנשים רעבים, לסייע לחיילים משוחררים להיכנס לאקדמיה, ולתת קצבאות לתלמידי ישיבות. כך שכאשר אני, כאדם חושב, מנסה להבין האם בכלל כדאי להשקיע ב- SETIאגורה שחוקה, חשוב לי להבין האם באופן לוגי יש בכלל חייזרים תבוניים בעולם.

אני לא לבד

מסתבר שאני לא היחיד עם הדאגות האלו. לפני היה ברנש בשם פרמי, פיזיקאי שזכה בפרס נובל בגיל 37, על עבודתו שחשפה אספקטים חשובים בתהליכים גרעיניים. פרמי היה איטלקי במקור, אבל מיד לאחר שזכה בפרס הנובל בשנת 1938, הוא היגר לאמריקה עם אשתו וילדיו. אשתו הייתה יהודיה, וחוקי הגזע הפשיסטיים שיושמו גם באיטליה איימו לפגוע בה. שנה לאחר הגעתו, הוא גויס ליצירת הפצצה האטומית הראשונה.

פרמי היה סוג של איש אשכולות בפיזיקה. הוא אהב להעלות שאלות מוזרות ולפתור אותן צעד אחר צעד, באמצעות ניחושים. דוגמה לכך אפשר למצוא בכך שלאחר הפיצוץ הניסיוני של הפצצה האטומית הראשונה, הוא עמד מחוץ למבנה ופיזר פיסות קרועות של נייר באוויר. כשגל ההלם הגיע, הפיסות הועפו מרחק מסוים באוויר. פרמי חישב את המסה של הניירות, את התנגדות האוויר, את המרחק שעברו – והגיע מתוך כך למציאת ההספק של הפצצה הגרעינית הראשונה: 10,000 טון של TNT. ההספק האמיתי היה קרוב מאד במונחים פיזיקליים: 19,000 טון.

זמן מה לאחר סוף מלחמת העולם השנייה, ישבו פרמי וחבריו, פיזיקאים מפורסמים אחד-אחד, לארוחת צהריים ודיברו על נושאים שונים ומשונים, כאשר פרמי קפץ פתאום ושאל – "איפה הם?!". מכיוון שאין מלצרים בקפיטריה לפיזיקה, הכוונה הייתה לחייזרים תבוניים. פרמי הניח כי במידה והתנאים ביקום מאפשרים היווצרות של חיים תבוניים, הרי שמישהו, או משהו, היה אמור ליצור איתנו קשר זה מכבר. אז איפה הם, החייזרים התבוניים האלו? שאלה זו ידועה עד היום כפרדוקס פרמי.

הפיתרון של דרייק

עשר שנים לאחר שפרמי העלה את השאלה בניסוח זה, הגיע ד"ר פרנק דרייק, שערך את החיפוש הראשון במתודה של SETI, כלומר באמצעות סריקת גלי רדיו מהחלל. דרייק הבין שעליו להציג באופן סיסטמטי וברור את הדברים שיש לדעת כדי להבין מה ההסתברות לקיומם של חיים תבוניים שם בחלל. לשם כך הוא יצר משוואה שהפיתרון שלה מציג את מספר הציביליזציות החלליות בגלקסיה שלנו, אותן נוכל לאתר ולזהות. המשוואה מורכבת מהגורמים הבאים –

למי שאינו מכיר את דרך הניסוח של בעיות פיזיקליות, המשוואה עשויה להיראות מאיימת במבט ראשון, אך למעשה היא פשוטה ביותר. כל אחד מהסימנים בה מייצג גורם שונה שמשפיע על הסיכוי למצוא חיים תבוניים מחוץ לכדור-הארץ. והסימנים הם כדלקמן –

R*- הקצב הממוצע בו נוצרים כוכבים (כמו השמש שלנו) בגלקסיה מדי שנה.

Fp- מספר הכוכבים הניחנים בכוכבי-לכת המקיפים אותם, לעומת מספר הכוכבים שאינם ניחנים בכוכבי-לכת.

Ne- המספר הממוצע של כוכבי-לכת שיכול לתמוך בחיים באופן פוטנציאלי, עבור כל כוכב בעל כוכבי-לכת.

Fl- מספר כוכבי-הלכת מתוך הנ"ל, שהלכה למעשה מפתחים חיים בשלב מסוים.

Fi- מספר כוכבי-הלכת מתוך הנ"ל, שמפתחים חיים תבוניים בשלב מסוים.

Fc- מספר הציביליזציות מתוך הנ"ל שמפתחות טכנולוגיה המשחררת סימנים לנוכחותם לחלל החיצון.

L- משך הזמן במהלכו משחררות הציביליזציות סימנים לחלל.

דרייק החליט שמתוך כל כוכבי-הלכת הניחנים בתנאים המתאימים להתפתחות חיים, 100% מתוכם יפתחו יצורים חיים. מתוך כל אלו, אחוז אחד מכוכבי-הלכת יגיעו להתפתחות של יצורים אינטיליגנטיים, ומתוכם – אחוז אחד יצליחו לשלוח סימנים לחלל החיצון. הציביליזציות שיקימו חייזרים אינטיליגנטיים אלו ישרדו במשך 10,000 שנים בטרם יעלמו. כאשר הכפיל את כל הגורמים האלו אחד בשני, הוא הגיע למסקנה שקיימות עשר ציביליזציות תבוניות בגלקסיה שלנו בלבד, שאת אותות הרדיו שלהם אנו אמורים לאתר בקלות יחסית. זהו חישוב מאד נוח עבור דרייק, שהיה מהאבות המייסדים של תכנית SETIוהיה צריך להצדיק את ההשקעה בה.

ובכן, הוא נוח, בכך אין ספק, אבל הוא רחוק מלהיות מדויק או מהימן. על הגורמים הפיזיקליים – מספר כוכבי-הלכת לכוכב, או קצב היצירה של כוכבים – אין הרבה ויכוח. הבעיה היא שאיננו יודעים בוודאות מהם התנאים הנחוצים לקיום חיים על פני כוכבי-לכת, מה הסיכוי ליצורים חיים לפתח אינטיליגנציה (או מהי בכלל אינטיליגנציה!), ומה הסיכוי של יצורים אינטיליגנטיים ליצור קהילה מדעית שתייצר עבורם מכשירים לתקשורת בין-חללית. וכמובן, אין לנו כל דרך לדעת מהו משך חייה של ציביליזציה כזו לפני שהיא משמידה את עצמה.

משוואת דרייק, לפיכך, היא רעיון טוב ברמת סידור וארגון הנתונים הדרושים לנו כדי לענות על שאלת קיום החייזרים התבוניים בגלקסיה, אבל מכיוון שהנתונים שלנו רחוקים מלהיות מהימנים, סביר להניח שגם התשובה תהיה שגויה. בקיצור, לא מכאן תבוא ההוכחה התיאורטית לקיומם או לאינותם של החייזרים.

הפיתרון של פון-ניומן

כאן נכנס לתמונה גאון תורן אחר, ג'ון פון-ניומן, הידוע כאחד המתמטיקאים הגדולים ביותר של המאה העשרים, ואדם שהיה מעורב פחות-או-יותר בכל תחומי המדעים ותרם להם תרומה משמעותית. הפיתרון של פון-ניומן עבור פרדוקס פרמי היה פשוט: לא קיימות ציביליזציות תבוניות מלבד שלנו, וזאת משום שאילו הן היו קיימות, הן לא היו משמידות רק את עצמן. הן היו משמידות גם אותנו.

ואני אסביר.

באמצע המאה העשרים קם הפיזיקאי ג'ון פון-ניומן, שניסה לספק תשובה לשאלה ולמצוא דרך שבה יוכלו היצורים החיים להתפשט בכל מרחבי היקום. פון-ניומן היה גאון אמיתי, מהסוג שרק אחד או שניים כמוהו חיים בכל דור. אבל כמו חלק מהגאונים, הוא היה קצת… עקום… בדרכי החשיבה שלו. הוא עזר להמציא את הפצצה האטומית שהרגה מאות-אלפי בני-אדם, ולאחר מכן הוא דירבן את אמריקה להשתמש בה נגד הסובייטים בכל הזדמנות. הוא קידם את היוזמה לפתח פצצות מימן, שחזקות מספיק לסדוק את קרום כדור-הארץ ולהביא כליה על כל תושבי הכוכב. בקיצור, הוא היה רחוק מלהיות הפיה הטובה.

כאשר פון-ניומן היטה את כוח המוח הניכר שלו בניסיון למצוא פיתרון למסעות בחלל, הוא מצא תשובה שונה משל כולם. כי התכנית של פון-ניומן הייתה יוצאת-דופן באמת ובתמים. הוא רצה לאכלס את היקום במכונות. מכונות פון-ניומן.

אולי 'מכונה' אינה המונח המוצלח ביותר. מכונות פון-ניומן אינן סתם מנופים, מכוניות או טלוויזיות. הפיזיקאי המטורף חלם על מכונות מעניינות הרבה יותר. מכונת פון-ניומן הראשונה הייתה אמורה להיראות כמו חללית קטנה שתנחת על כוכב-לכת עשיר במשאבים וחומרי בנייה. במבט ראשון מדובר בחללית עם מנועים, אלא שהיא אינה מתוכננת לשאת טייסים אנושיים או חייזריים. למעשה, היא תהיה מופעלת באמצעות בינה מלאכותית. כאשר החללית תנחת על כוכב-הלכת, היא תתפרק למספר רב של רובוטים שיקימו מפעל וינצלו את משאבי הכוכב – הברזל, הפחמן, המים וכל היתר -במטרה לבנות מהם חלליות רבות נוספות, שכל אחת מהן תהיה רובוטית בעצמה. על הדרך, החללית גם תנסה לעשות טראפורמציה לכוכב-הלכת ולהתאים אותו לתנאי החיים של החייזרים ששלחו אותה, כדי שכאשר הם יגיעו לשם בעצמם, יוכלו לחיות שם בלי בעיה.

תהליך ייצור החלליות ידרוש משאבים רבים, כמובן. למעשה, הוא עלול לזלול את כל המשאבים הזמינים על פני כוכב-הלכת ולהשאיר אותו נטול כל ערך. אבל זה לא משנה, כי יש לנו עכשיו כוכב לכת אחד עם עשרות חלליות המוכנות לשיגור. כל אחת מהן היא מכונת פון-ניומן חדשה, ומשוגרת ליעדה החדש: כוכב-לכת אחר במרחק של כמה עשרות שנות אור. לוקח להן די הרבה זמן להגיע לכוכבים החדשים האלו, אבל ברגע שמכונות פון-ניומן יגיעו אליהם, הן יהפכו גם אותם לבית-יצור למכונות פון-ניומן חדשות שיתפשטו לכוכבים נוספים כדי ליצור עוד מכונות פון-ניומן, שיתפשטו לכוכבים אחרים כדי ליצור עוד מכונות פון-ניומן, שיתפשטו לכוכבים אחרים כדי –

ובכן, הבנתם את הנקודה.

היופי בתהליך הזה הוא שההתפשטות כמעט ואינה ניתנת לעצירה. מהרגע שמכונת פון-ניומן אחת מיוצרת ומשוגרת, היא 'מולידה' עוד עשרות ומאות צאצאים, שכל אחד מהם מתפשט לכוכבים אחרים ומייצר בעצמו עוד מאות צאצאים. אם בדור הראשון הייתה לנו רק מכונה אחת, ואנחנו מניחים שהיא יכולה ליצור מאה צאצאים, הרי שבדור השני יהיו לנו מאה מכונות. ומכיוון שכל אחת מהמכונות האלו יכולה ליצור עוד מאה מכונות, בדור השלישי יהיו עשרת-אלפים מכונות, ובדור הרביעי יהיו כבר מיליון מכונות. זה דפוס שנקרא 'גדילה אקספוננציאלית' או 'גדילה מעריכית'. בכל דור אנחנו כופלים את מספר המכונות הקודמות במאה. ואפילו אם כל המכונות האלו מטיילות בחלל בעשירית ממהירות האור – שזאת מהירות איטית, יחסית – הן עדיין יוכלו לכבוש את כל כוכבי-הלכת בגלקסיית שביל החלב תוך חצי-מיליון שנים. שזה ממש מעט ביחס לגודל של הגלקסיה. ומשם הן יעברו להשתלט על הגלקסיות האחרות ועל היקום כולו.

מפחיד? גם אותי. אבל לפני שאנחנו מביטים לשמיים בדאגה, אנחנו חייבים לשאול האם מכונות פון-ניומן בכלל יכולות להיות קיימות? עליהן להגשים, אחרי הכל, מספר רב של תנאים. אפילו אם נתעלם מהמסע בחלל, עליהן להצליח ליצור את עצמן מחדש בכל כוכב-לכת אליו יגיעו. ומכיוון שהמכונות היעילות ביותר ישאפו לשאת מטען מינימלי ככל האפשר, כל חללית שתשלח למסעה תכיל רק 'זרע' – מכונה קטנה אחת שתוכל להשתכפל פעמים רבות ולמלא את כוכב-הלכת עליו תיפול בצאצאיה, שיתאחדו ליצירת מכונות גדולות ומורכבות יותר.

אני מניח שהמחשבה הראשונה שעוברת עכשיו אצל כולכם בראש היא: אוי ואבוי, אנחנו מכונות פון-ניומן! אבל צר לי – אנחנו לא ילדי כוכבים במשמעות הזו של המילה. הראיות לאבולוציה של בני-האדם מתוך קופי-האדם חזקות מדי. לכל היותר, אפשר לעשות כמו שארתור סי קלארק עשה: לדמיין שבשלב מסוים הגיעו חייזרים והאצילו על קופי-האדם את התבונה שלהם. אבל עד שלא נמצא איזושהי עדות לכך, אין שום סיבה להאמין שזה קרה.

מה שכן, המשמעות מבחינתי היא שמכונות פון-ניומן בהחלט ייתכנו ברמה הקונספטואלית. זה אולי ידרוש התקדמות מדעית והנדסית של עוד מאה שנים, אבל אנחנו יכולים להגיע לשם. אני באמת ובתמים מאמין שבבוא היום נוכל ליצור מכונות בגודל של תאים – למעשה, הן יהיו תאים בעצמן – שיוכלו להתאחד ולהתחלק וליצור אורגניזמים גדולים יותר שיוכלו לחיות במגוון רחב של כוכבי-לכת בתנאים שונים ומשונים.

וכאן אני חייב לשאול את עצמי, ואתכם: אם זה אפשרי, אז איפה הן מכונות פון-ניומן שהיו אמורות כבר למלא את היקום בסערה? תגידו שחייזרים לא היו מייצרים אותן? יכול להיות. אבל אפילו אם תרבות אחת מתוך מאה הייתה בוחרת לשגר מכונות כאלו לחלל, הן היו כבר מתפשטות בכל החלל המצוי תוך פרק זמן קצר ביותר בקנה-מידה קוסמי. תאמרו שחייזרים חכמים יותר מזה? אולי. אבל מתוך כל אלף תרבויות חייזריות, בטח יש אחת שהייתה קצרת-רואין מספיק כדי לייצר מכונות כאלו ולשגר אותן לחלל. תאמרו שהם יתקינו מנגנוני אבטחה בחלליות שימנעו מהן להתפשט עד אינסוף? אולי. אבל מתוך כל מיליון תרבויות חייזריות, אחת תיכשל ויהיה בה באג. והחלליות שלה יכבשו את כל יתר כוכבי-הלכת. והמשמעות של כל זה עבורי היא שמכיוון שלא נתקלנו עדיין לא רק בחייזר, אלא אפילו במכונות פון-ניומן, הרי שבתוך הגלקסיה שלנו אין עוד חייזרים תבוניים. חד וחלק. שהחיים התבוניים הטכנולוגיים הם כל-כך נדירים – או כל-כך קצרי חלוף – שהם פשוט לא קיימים.

זה רעיון מעניין, אבל יש בו המון בעיות. ייתכן שאין מספיק כוכבי-לכת זמינים כדי לאפשר למכונות פון-ניומן לדלג בצורה בטוחה מכוכב לכוכב. ייתכן שאפילו טכנולוגיות ההנעה המשוכללות ביותר אינן מספיק חזקות כדי לקצר את זמן ההגעה בין הכוכבים. יכול להיות גם שתרבויות חייזריות רבות המציאו טכנולוגיות של בידור (האח הגדול?) שהעלימו מהן את השאיפה לחקור לתוך החלל. או שהטמיעו עצמן בתוך רשת אלחוטית. אפשרות מעניינת במיוחד היא קיומה של מערכת חיסון. חיידק שחודר לגוף אמור ליצור תוך 24 שעות כ- 16 מיליון עותקים של עצמו. הסיבה שהוא אינו מצליח בכך טמונה בקיומה של מערכת חיסון. האם ייתכן שאחת מהציביליזציות החייזריות המוקדמות ביותר שקמו, יצרה מערכת חיסון כנגד מכונות פון-ניומן, שאולי מורכבת בעצמה ממכונות פון-ניומן המתמקדות בחיסול מכונות פון-ניומן אחרות? אבל גם כאן יש תמיד את הסכנה שמערכת החיסון עצמה תצא משליטה… ובקיצור, אין לנו מושג מה הולך שם בחוץ.

אבל בסופו של דבר, הן עדיין לא כאן. וההסבר הכי פשוט מצדי לזה הוא שהן לא קיימות.

המחשבה השנייה שלכם היא בוודאי שאני לא יודע בוודאות שחייזרים לא ביקרו אותנו, ושכל שני וחמישי יש הודעות אחרות על חייזרים. כאן נכנסת משוואת פלייק של XKCD ובאופן כללי אני ממליץ לכם לקרוא את הספר 'עולם רדוף שדים' של קרל סייגאן. הוא לא מתייחס שם לכל מקרה ספציפי של 'ביקור', אבל הוא מסביר כמה בעייתיות יש בכל הטענות האלו. בקיצור נמרץ, אין מספיק ראיות מהימנות כדי להתייחס ברצינות לטענות שחייזרים רביקרו אותנו כבר, ואת זה אני אומר בצער רב, כי בתור ביולוג אין דבר שירגש אותי יותר מלהניח את הידיים שלי על חייזרים ולהבין את הדרך בה הם התפתחו. הדרך בה עולם שלם התפתח בצורה שונה לגמרי מזה שלנו.

אני מאד חושש שההזדמנות הזו לעולם לא תיפול לידי, אבל יש לי עוד תקווה. התקווה שלי היא שלמרות שאני מאמין שיצירת חיים תבוניים היא אירוע נדיר באופן פנומנלי, יש מספיק גלקסיות כדי שבאחרות זה עשוי לקרות. ואם כך, הם בוודאי ייצרו מכונות פון-ניומן, או שיהפכו את עצמם לכאלה. ואיפה הם עכשיו? הם, עם ספינות הכוכבים שלהם, תקועים במרחבים הבין-גלקטיים, בחושך הגדול ועצום המימדים, ומבלים עשרות מיליוני שנים במסעות שייקחו אותם אל כוכב הלכת הבא.

ואולי, אם הם לא יגיעו אלינו בעצמם, אזי במאות השנים הקרובות אנחנו כבר נכותת רגלינו – ונצא לקראתם. אני מאד מקווה שכך יקרה, מכיוון שאם הם יבואו לבקר אותנו כבר בשנים הקרובות, המפגש עלול להסתיים באסון. בכל מפגש בין שתי ציביליזציות אנושיות, המתקדמת בדרך-כלל חיסלה כמעט לחלוטין את הנחשלת. כך קרה כשכבשנו את אמריקה, או כשהפכנו את אפריקה למקור לעבדים והותרנו אותה בלה ומרוששת. אני לא רואה סיבה שמקרה דומה לא יחזור על עצמו עם חייזרים תבוניים ומתקדמים-טכנולוגית שיבואו לבקר אותנו על פני כדור-הארץ.

עדיף שאנחנו נבוא אליהם.

110 תגובות ל “למה כנראה שאין חייזרים”

  1. ניסים

    אילונה
    ההיגיון כמובן איתך. אבל, אל תשכחי משהו מאד חשוב – רוב האנשים אינם הגיוניים.

    בואי נחשוב ביחד מה אנחנו היום יודעים על היקום. גיל היקום כ-15 מיליארד שנה. כדור הארץ בין כ-4.5 מיליארד שנה. האדם (המודרני) קיים כ-100 אלף שנה. טכנולוגיה קיימת – מאות שנים. ותראי לאן הגענו!! ותחשבי שבעוד זמן שהוא זניח מבחינת גיל היקום – נוכל ליישב עוד פלנטות ו/או לחיות בחלל. לכן, מאד סביר שיש עוד תרבויות ביקום.

    תחשבי על זה שמתוך מאות מיליוני המינים שחיו וחיים על כדור הארץ – רק מין אחד פיתח שפה. וגם מין זה לא בהכרח ישרוד עוד הרבה שנים. אז אולי יש חייזרים, אבל הסיכויים שאלה חכמים נמוכה….

  2. אילונה

    בו שניה נחשוב מה ההיגיון אומר. היקום עצום ויש בו המון גלקסיות. ככל הניראה שיש לפחות עוד כוכב אחד לפחות (אם לא יותר) שבהם מתקיימים חיים תבוניים ולא תבוניים. אין שום היגיון בתשובה אחרת והטיעון של:״ לא ראיתי אז זה לא קיים״ לא עובד פה.
    כשאתה בחדר אתה לא רואה את הירח בלילה, זה אומר שהירח לא קיים?

    חייזרים קיימים, אבל לא גילינו אותם. נקודה.

  3. אחד

    בגלל גודלו העצום של היקום קשה לי להאמין שבכל היקום (לאו דווקא הייקום הנראה) לא קיימים עוד יצורים חיים תבוניים מלבדנו, זה שלא מצאנו ראיות לקיומם, או לא הצלחנו לתקשר איתם לא אולי מקטין את ההבסתברות שקיימים עוד יצורים תבוניים בסביבה הקרובה אלינו , אבל בוודאי לא סותר את האפשרות לקיומם איכן שהוא ביקום.

  4. קורא אדוק

    "הפיתרון של פון-ניומן עבור פרדוקס פרמי היה פשוט: לא קיימות ציביליזציות תבוניות מלבד שלנו, וזאת משום שאילו הן היו קיימות, הן לא היו משמידות רק את עצמן. הן היו משמידות גם אותנו.
    ואני אסביר… "

    אבל איפה ההסבר? המשכת להסביר את מכונות פון ניומן בלי להסביר מדוע הן בהכרח היו משמידות אותנו.
    אשמח לתשובה.

  5. כמעט ונרדמתי

    כמה בלה-בלה חסר תוחלת. אמור נא ד'ר, מזה אתה מתפרנס ומקבל משכורת? אולי תעשה משהו יצרני ותועלתי במקום להתפרנס מעסקי אוויר וכלום.

  6. ניסים

    ניר
    יש לך ראיה אחת שמוכיחה שהיו פה חייזרים? צילום אמין שמוכיח מעל כל ספק שזה אכן חללית ממקור זר?
    SMS מחייזר? משהו שממש מוכיח שהיו פה חייזרים?

    יש הרבה יותר מאמינים בישו מאשר מאמינים בחייזרים. למה דעתם לא מקובלת עלייך?

  7. ניר

    הכותב הוא כניראה אדם נחמד מאוד ובעל קשרים נהדרים אחרת קשה להסביר איך הגיע למעמדו ומדוע גופים כלשהם ירצו לדעת מה הוא חושב .הנחות מצוצות מהאצבע הן דבר אופיני ונפוץ בקרב אנשים הרוצים להוכיח את תמונת עולמם.מדענים שוכחים באופן מעורר תהייה שמטרת המדע היא לחפש אחר האמת ולא לנסות להוכיח את מה שאתה חושב .לי יש הרבה זמן פנוי לצפיה ולקריאה ביליתי מאות שעות בצפייה בסרטים בנושא חיזרים אני לא חושב שייש עוד נושא שכמות העדויות בו כל כך גדולה ומדובר במיליונים של אנשים מרחבי העולם לפי סקרים של האום .ולא נראה שזה משנה במשהוא לאנשיי המדע הם עדין ימשיכו לשאול איפה הם ,נראה כאילו גם אם תנחת צלחת מעופפת ליד החוג לפיסיקה וכמה עשרות 'מדענים ' יחזו בה ואפילו משלחת חייזרים תצא ותברך אותם לשלום הם ישללו את התופעה מכל וכל ויבקשו מעמיתיהם מהחוג לפסיכולוגיה להסביר להם מה לעזזל קרה פה כי הריי לא יתכן שחייזרים יעברו מסע של מאות שנים ויותר [כי אי אפשר לעבור את מהירות האור] רק כדיי להגיד שלום לחבריי החוג לפיסיקה באוניברסיטת תל אביב,נניח ולכן זה חייב להיות מקרה של היפנוזה המונית וצריך לחפש את התשובה במישור הזה .ובקיצור אתה וחבר מרעך גרועים כמו הדתיים החרדים לאמונתם שלא יתנו לשום עובדה להסיתם מדרכם ולכן אקרא לכם מרובעים ואת האמת אחפש ביו טיוב בגוגל ובויקיפדיה תחת הערך פסדו מדע שם אפשר למצוא הכל גם שקרים גם אמת ובלי מרובעים

  8. א

    מדוע שגזע חייזרי תבוני ימציא מכונות מסוג פול ניומן? אלו הם הזרעים לכלייתו.
    מספיק שיתוכנן וירוס ע"י גזע אחר שיופץ על גבי המכונות הללו (וירוס שיכול להיות בעצמו מכונת פול ניומן) בכדי למוטט את כל הגזע ולהכחידו (ע"י טרהפורמינג הפוך).

הוספת תגובה

  • (will not be published)