ידענים: חייזרים ועבמים

מאת 2 באפריל 2015 95 תגובות

מה הסיכוי שיצורים תבוניים נסעו למרחק של שנות אור רק כדי להציק לכמה אנשים שקראו בדיוק ספר מד"ב או צפו בסרט?

פלישת חייזרים. איור: shutterstock

פלישת חייזרים. איור: shutterstock

 

כשהייתי בן 14 קראתי בשקיקה את ספרו של אריך פון־דניקן „מרכבות האלים”, בו הוא מתאר מפגשים בין בני אדם וחוצנים כגורם שהשפיע על ההיסטוריה ועל התרבות האנושית. הוא גם טען שהממסד קשר כנגדו כדי שהציבור לא ידע על חוצנים.

בפתיחה הוא כתב: „דרוש היה אומץ לב כדי לכתוב את הספר הזה ודרוש אומץ לב כדי לקרוא אותו”. משפט מבריק המחניף לקורא הצעיר ומגייס אותו למחנה שלו.
הוא מתייחס בספר למשוואת דרייק: נניח קצב יצירה נתון של כוכבים ביקום. לחלק מאותם כוכבים יש כוכבי לכת. בחלק מאותם כוכבי לכת יש תנאים המאפשרים קיום חיים. על פני חלק מאלה אכן נוצרו חיים. בחלק מאותם כוכבי לכת נוצרו חיים תבוניים. בחלק מאלה פותחה טכנולוגיה המאפשרת שיגור אותות לחלל. את המספר הזה נכפיל בזמן שחלף מאז פיתוח הטכנולוגיה הזו ונקבל מספר עצום של ציוויליזציות בחלל.

עד היום משמשת משוואת דרייק כחלק מטיעוניהם של חובבי תיאוריית המפגשים בין חוצנים לבין בני אדם. כאשר ניסח ד"ר פרנק דרייק את המשוואה שלו בשנת 1961, הוא בסך הכל ניסה להצביע על הגורמים שיש לקחת בחשבון. מה שקרה מאז ניסוח משוואת דרייק הוא גילוי שאכן חלק מהכוכבים מוקפים בכוכבי לכת. זה עדיין לא משנה את העובדה, שהיתה ברורה גם לדרייק, שפשוט איננו יודעים מה גודלו של כל רכיב במשוואה.

אז מה אנחנו כן יודעים?

קודם כל שכדור הארץ הוא די יוצא דופן. במערכת השמש הוא היחיד שיש עליו מים נוזליים בכמות גדולה במשך כל השנה. לכדור הארץ יש גם ירח ענק. איננו מכירים כוכבי לכת אחרים עם ירח שגודלו כה רב יחסית לגודל כוכב הלכת. בנוסף אנחנו יודעים שכל מערכת השמש שלנו ממוקמת בשולי הגלקסיה, באיזור בו צפיפות גרמי השמיים היא נמוכה.

אנחנו גם יודעים על פי רישומי המאובנים שהחיים על פני כדור הארץ נכחדו כמעט לגמרי לפחות חמש פעמים. הפעם האחרונה היתה באירוע שהכחיד את הדינוזאורים. מה שמיוחד בהכחדה המסויימת הזו הוא שאנו סבורים שאנחנו מבינים מה קרה שם: התנגשות גרם שמימי גדול (מטאוריט) שהביאה ל„חורף גרעיני” והחשיכה את כדור הארץ לפני 65 מיליון שנים.

בעלי חיים גדולים לא שורדים הכחדות גדולות. אבל גם אם גודל הוא עדות למורכבות וגם אם יש צורך במורכבות כדי שיתפתח מין תבוני, עדיין לא ברור מדוע מעולם לא התפתח על פני כדור הארץ מין תבוני עד לפני 5 מיליון שנה, כשאבותינו הקדומים העדיין־לא־מאד־תבוניים פסעו את פסיעותיהם הראשונות.

והיה די זמן לכך. רב תאיים יבשתיים בעלי חוליות מתהלכים ביבשה מזה 300 מיליון שנים לפחות. הדינוזאורים לא היו פחות מורכבים מבעלי חיים מודרניים ובכל זאת מעולם לא התפתח על כדור הארץ מין שהיה די טכנולוגי לשנות את סביבתו. גם בימינו אנחנו מכירים בעלי חיים נבונים, יחסית: פילים, כלבים, דולפינים, שימפנזים. אף לא אחד מהם התקרב לשלב של התפתחות שפה היכולה לתאר מושגים מופשטים.

סביר להניח שחיים פשוטים נוצרים מייד כשהתנאים מאפשרים זאת, אם כי אין לנו על כך עדות מכלי ראשון, שכן אורגניזמים החסרים חלקים קשים לא מותירים רישומי מאובנים. בכל זאת הצליחו ליצור אפילו במעבדה מולקולות בעלות יכולת שכפול עצמי.

אבל חיים תבוניים הם עניין שונה לחלוטין. איננו יודעים בדיוק מהם התנאים הדרושים להתפתחות חיים תבוניים, אך במשך מאות מיליוני שנים של קיום בעלי חיים יבשתיים מורכבים הדבר התרחש רק פעם אחת, ודי לאחרונה.

האם יש קשר בין הירח הענק שלנו לבין התפתחות חיים תבוניים? אולי, אבל כאן אני גולש לספקולציות טהורות. הירח מאפשר גאות ושפל. במצבים אלה נוצרות גומחות שבהן המים הולכים ומתאדים ובהן יכולים בעלי חיים להילכד. יתכן שזהו פתח למעבר בעלי חיים ימיים לחיים ביבשה. הירח מספק גם אור בלילה ואולי יש בכך יתרון לבעל חיים תבוני. כאמור, השאלה הזו נותרה פתוחה.

האם יש קשר בין התפתחות תבונה לבין המיקום שלנו בשולי הגלקסיה? אם הכחדת הדינוזאורים היא אופיינית לסכנות האורבות לבעלי חיים גדולים, כנראה שכן. במרכז הגלקסיה התנגשות בין גרמי שמיים מתרחשת בתדירות גבוהה ויש פחות זמן להתפתח. בסופו של דבר צריכה להתפתח ציוויליזציה שיש לה היכולת הטכנולוגית לחסל את סכנת נפילת המטאוריטים. אנחנו טרם הגענו ליכולת הזו, למרות שאנחנו מתפתחים באיזור שבו התנגשויות כאלה מתרחשות לעתים נדירות, פריבילגיה הקיימת רק בשולי הגלקסיה.

בכך לא תמו תלאותינו במסע לכיבוש החלל. מה הסיכוי להמצאת כתב? אינני יודע, אבל 99.8% מזמן קיומה של האנושות היא הסתדרה בלי כתב, שהופיע לראשונה לפני 5,500 שנה.

דבר נוסף שאנו יודעים הוא שהאדם מייצר אותות רדיו מלאכותיים רק מזה כ־120 שנה, פרק זמן זעיר בהיסטוריה של כדור הארץ. האותות הראשונים היו גם חלשים מאד. אבל גם אם נניח שהאותות הראשונים נעו במרחבי החלל ושמישהו מאזין להם, עדיין יש מרחק עצום שיש לחצות. המרחקים למערכות שמש „קרובות” הם בסדר גודל של עשרות שנות אור. אנחנו גם יודעים שמהירות האור היא גבול שלא ניתן לחצותו.

יש תיאורי מקרה רבים של מפגשים עם חוצנים, חטיפות בני־אדם על־ידי חוצנים, עצמים מעופפים לא מזוהים הנעים במהירויות גבוהות ועוד, כולם מזינים תיאוריות על מפגשים עם חוצנים שלכאורה מוסתרים על־ידי ממשלות. מובן שיש גם סיפורי מדע בדיוני שאינם מתיימרים לתאר אירועים אמיתיים, העוסקים גם הם בכך. מעניין שלפני שפורסמו סיפורי מד"ב העוסקים בכך לא היו שום דיווחים.

סיפורי מד"ב קיימים מזה מאות שנים ואף יותר, אם מביאים בחשבון טקסטים קדומים כעלילות גלגמש וחזון ספר יחזקאל, אך נראה שהסיפור הידוע הראשון בו מתואר מפגש עויין בין חייזרים לבין בני אדם הוא „מלחמת העולמות” שפרסם הרברט ג'ורג' וולס ב-1898. בסיפור פולשים בני מאדים לכדור הארץ ומנסים לכבוש אותו תוך זריעת אימה והרס.

בהמשך הופיעו עוד סיפורים מאותה סוגה, המפחיד ביותר הוא כנראה The Puppet Masters מאת רוברט היינלין, שפורסם בשנת 1951. הספר תורגם פעמיים לעברית: בשם „פלישה לכדור הארץ”, 1961, הוצאת „מצפן” ובשם „השליטים”, 1979, הוצאת „מסדה”. בספר מתוארים חייזרים המשתלטים על מוחותיהם של בני האדם הבאים איתם במגע.

התיאורים הראשונים של עב"מים החלו לצוץ בשנת 1947. סיפור החטיפה הראשון היה כנראה של אנטוניו וילאס־בואס, חוואי ברזילאי, בשנת 1957. הוא לא רק נחטף. החוטף היה חייזר ממין זכר. על ספינת החלל היתה גם חייזרית שקיימה עם החטוף יחסי מין. החל משנת 1961 התרבו דיווחי החטיפות, בדרך כלל החטופים היו בארצות דוברות אנגלית, רובם בארה"ב.

בשנת 1997 אמר מנכ"ל משרד המדע דאז, צבי ינאי המנוח, שנדרש לסוגיה: „אחד המאפיינים של פסאודו־מדע הוא שהזמן לא מגדיל את הבנת התופעה, ואכן אחרי 50 שנות מפגשים כביכול עם עב"מים וחייזרים איננו יודעים עליהם היום יותר מכפי שידענו עליהם לפני 50 שנה. כך הדבר עם הדינוזאור השוכן כביכול באגם לוך נס, עם האסטרולוגיה, עם הפאראפסיכולוגיה, עם הקריאה בכף היד, וכיוצא באלו אמונות שונות ומשונות.”

כיום יש כמעט לכל אחד מאיתנו טלפון חכם עם יכולות צילום ועדיין אין שום תיעוד אמין על מפגש בין בני אדם לבין חייזרים. נראה שגם להבא נצטרך להמשיך להסתדר לבד.

יליד 1960. רופא פנימי ורופא משפחה. למד רפואה באוניברסיטת תל־אביב ובעל תואר שני בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון.מנהל רפואי של קופת חולים לאומית בערד. תחום העניין העיקרי שלו הוא היסטוריה של המדע ושל הטכנולוגיה.משתתף שלא מן המניין בוועדה להטמעת עברית במערכות ממוחשבות של מכון התקנים הישראלי. כל המאמרים של ד"ר יובל רבינוביץ באתר הידען

95 תגובות ל “מדוע לא נפגשו בני אדם עם חייזרים?”

  1. רואה

    מה שמדהים ביותר היא העובדה שלעולם, לעולם לא נצליח לצאת פיזית מהגלקסייה שלנו, ואפילו לא נצליח לבקר בצידה השני ! קשה לתפוס את זה כיוון שהאגו שלנו האנושיים, גדול יותר מהאין סוף. אבל באים אני טועה, אז בבקשה להשליך כובע על קברי, באם אבן המצבה תהייה עדיין במצב אבן ולא חול.

  2. דרור

    עד שהכותב לא התחיל עם הירח, התייחסתי למאמרו ברצינות רבה. אבל למקרא התיאוריות שהירח גרם להיווצרות חיים תבוניים (בגלל האור שהוא מקרין באפלה, או בגלל הגאות והשפל שגורמים ליצורי ים "להילכד") הבנתי שהוא, כמו רבים מאד בתחום, לא בדיוק בר סמכא.

  3. אבי כהן

    לד"ר רבינוביץ:
    אנחנו מסכימים על כך שהסיכוי שיימצאו עדויות לקיומם של חיים פרמיטיביים הוא גבוה, וגם מסכימים על כך שהמצאותם לא בהכרח מצביעה על קיומם של חיים אינטליגנטיים. דרך אגב, גם נקודה זאת בעבר לא הייתה כל כך מקובלת והעלתה גיחוכים…
    אבל הנקודה שפספסת, שבעצם גם נובעת מדבריך בקשר למשוואת דרייק היא שקיומם של חיים פרמיטיביים מעלה את הסיכוי לקיומם של חיים אינטליגנטיים, גם אם הם לא מצביעים על כך ישירות:
    כפי שאמרת ואני מסכים עם דבריך, משוואת דרייק בעצם מצביעה על הגורמים שיש לקחת בחשבון כאשר אנחנו מחשבים את הסיכויים לקיומה של תרבות אינטליגנטית שיכולה לשדר אותות רדיו. ובנוסף, בזמן כתיבת המשוואה, הרבה משתנים לא היו ידועים. אבל יש התקדמות מאז ברמת הידע שלנו בקשר למשתנים, ואפילו על אילו משתנים אפשר להוסיף או לשנות במשוואה.
    אם אנחנו מתייחסים למשוואת דרייק כמפת דרכים להסתברות קיומם של חיים אינטליגנטיים, רוב החלקים במשוואה מתייחסים להסתברות של קיומם של חיים פרמיטיבים, ורק שני ערכים בעצם מתייחסים להסתברות של חיים אינטליגנטיים (אף איי ואף סי).
    לכן, אם אנחנו מסתכלים בפרספקטיבה של תפיסת העולם והידע שלנו מראשית תופעת העבמ"ים אותה אתה מזכיר, עד היום, אנחנו יכולים לראות שהתפיסות שלנו הולכות בכיוון אשר מגדיל את הסיכויים לאישוש הטענות, ולאו דווקא בכיוון שמפריך את הטענות.
    יש שני כיוונים אפשריים לבצע את התגלית ש"אנחנו לא לבד": אחד הוא אם הם יבואו ויצהירו על כך ובעצם ייכפו עלינו את העובדה, שזהו הכיוון המהיר שאני קורא לו "מלעלה", והשני הוא דרך תגליות שלנו שהם בעצם מציאת כל המשתנים במשוואת דרייק, צעד אחר צעד, הכיוון האיטי, שאני קורא לו מלמטה.

  4. ד"ר יובל רבינוביץ

    מר כהן, הטיעון העיקרי שלי הוא שבעוד שהסיכוי להיווצרות חיים הוא כנראה די גבוה, הנסיבות שבהן נוצרים חיים תבוניים הן נדירות מאד, ואפילו על כדור הארץ הן בדרך כלל לא הספיקו.

    כך שמציאת עוד סביבות נושאות חיים בפוטנציה לא משנה את הטיעון העיקרי שלי על נדירותם של חיים תבוניים.

  5. אבי כהן

    גם אני קראתי את דניקן בצעירותי, וגם התרשמתי. הגדולה שלו היא לא במחקר, אלא בכך שהוא העלה לראשונה את הרעיון שאם קיימות תרבויות חוצניות, אזי ייתכנו מפגשים בין תרבויות מתקדמות ותרבויות פרמיטיויות, ומה יכולות להיות התוצאות של מפגשים אלו.
    משוואת דרייק כפי שאמרת הייתה מעיין מפת דרכים לחשיבה על הסיכויים והקשיים לקיום ציליויזציות שמשדרות גלי רדיו ביקום. מאז הידע שלנו התקדם, ודווקא המידע החדש שנוסף העלה את הסיכויים לחיים אחרים ביקום. גם אם המידע נוגע לחיים פרמיטיביים, קיומם של אלה מעלה בצורה חדה את ההסתברות לקיומם של חיים אינטליגנטיים:
    1. גילוי צורות חיים של אקסטרימופילים: צורות חיים שמסוגלות לחיות בתנאים שנחשבו בעבר לא מתאימים לחיים, כגון חומציות מאוד גבוהה,טמפרטורות מאוד גבוהות או נמוכות, לחץ אדיר במעמקי הים, רדיואקטיביות גבוהה, ואפילו מערכות אקולוגיות שלמות שחיות במעמקי הים, ללא חשיפה לשמש, ומתבססות על גייזרים וכימיקלים כמקור האנרגיה.
    2. גילוי של מולקולות אורגניות ומים ברחבי הגלקסיה שלנו, ובמיוחד בכוכבי הלכת מסביבנו: התגלו מים קפואים במאדים, בירח, אדי מים באטמוספירת נוגה, אפשרות שיש אוקינוס נוזלי מתחת למעטה הקרח באירופה, וקיומו של אוקיינוס מתחת לקרח בגנימד ,הירחים של צדק, גייזרים של מים ואוקיינוס מתחת לקרח באנצילדוס הירח של שבתאי. (סותר את דבריך דרך אגב..)
    3. גילויים שהוזכרו למעלה מראים שייתכנו סביבות תומכות חיים גם במערכות שונות מכדור הארץ, כגון בירחים של ענקי גזים, אשר לא צריכים להיות קרובים לשמש לקיום של מים נוזליים, ובמקום קירבה ל"איזור החיים" מהשמש, מסתמכים על גאות גרוויטציונית או חום מחומרים רדיואקטיביים. בנוסף לכך, גם נוספה אפשרות של קיום תנאים לחיים על פלנטות שסובבות ננסים אדומים ולא רק שמשות כגון השמש.
    4. גילויים של אלפי כוכבי לכת שסובבים שמשות אחרות , על ידי טלסופ החלל קפלר ואחרים, ואפילו גילויים של כוכבי לכת סלעיים באיזורי החיים סביב השמשות, כוכבי לכת שייתכן מכילים אוקיינוסים, שמשות עם מערכות דומות למערכת השמש שלנו, והעובדה שגם לננסים אדומים שמהווים אחוז גדול מהשמשות בגלקסיה, וחייהם ארוך יותר מהשמש, יש כוכבי לכת, גם באיזור החיים.
    5. גילויי מבנים דמויי מיקרואורגניזמים בסלע ממאדים, למרות שהמשמעויות של הגילוי שנויות במחלוקת.
    אז איך בדיוק אין שום התקדמות בנושא?

  6. חיים

    משה
    אני מתייחס לקביעה הגורפת שלך שחיים יש רק על כדור הארץ. אתה לא מדבר על מהירות האור בדבריך . דברים מאוד מבולבלים וכנראה שיש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא.וממרום שנותי, נולדתי בשנת 156 לפנה"ס וראיתי קצת דברים בחיי, עצתי לך חזור לשלום כיתה א'.

  7. משה

    חיים, לדעתי, אתה עדיין שבוי בפרדיגמה המדעית של המקומיות ( לוקליות) המוגבלת לחסם שקבע אינשטיין של מהירות האור. שתשתחרר, אתה תכיר מציאות לא מקומית ותוכל לבקר בכל הכוכבים ובכל הגלכסיות באותו הזמן.

  8. חיים

    משה
    על כמה כוכבי לכת במערכת השמש ובמערכות שמש אחרות היית כדי לקבוע בצורה נחרצת שחיים יש רק כדור הארץ? שתף אותנו בידע זה. אולי נלמד משהו חדש.

  9. משה

    האנושות לא פגשה חייזרים מסיבה אחת פשוטה. כדור הארץ הוא הכוכב היחיד שיש עליו חיים. השאלה שנותרה עדיין פתוחה היא האם יישארו עליו חיים. בני האדם מכחידים למשל את האריות ובעוד 10 שנים לא יהיו אריות. האם יישארו אז גם בני אדם? האנושות צריכה לעבור טרנספורמציה בכדי להצליח לשרוד. זה יהיה כרוך גם בשינוי של הנחות היסוד של המדע.

  10. elbentzo

    כג,

    אתה יכול בבקשה להסביר את המשפט "ידוע שכן אפשר לעבור את מהירות האור"? בתור פיזיקאי שעוסק בתחום של חלקיקים באופן כללי, וחלקיקים יחוסתיים באופן ספציפי, לי דווקא ידוע ההיפך.

  11. כג

    יש בעיה עם הנחות היסוד.

    קודם כל – הבנת מניעי החייזרים. תרבות שונה משלנו, אולי על בסיס חומרים אחרים, אולי ללא DNA, אולי עם תפישת מציאות אחרת (ואגב ידוע שכן ניתן לעבור את מהירות האור – תלוי באיזה מצב). הסיכוי שלנו להבין אותם אפסי: מבחינתם אנחנו נמלים…

    כך שכל מה שניתן לעשות הוא לאסוף עדויות על מציאותם כאן. אם יש אכן – אז יש. תיאורטית הכל אפשרי.

  12. ריקו

    מדינות דוברי אנגלית כי שם יש יותר חופש תקשורתי וזה בטח לא שונה משאר המדינות שלא מעניינות את מדינות דוברי האנגלית

  13. חיים

    e.t
    את המשפט שלך "רק על… " כותבים "רק אל…". עברית, עברית. לפחות תכתוב בלי שגיאות כתיב.

  14. חיים

    e.t
    מה שאתה מראה זה בדיחה, כנראה מעשה קונדס של אחד התושבים. מה שאני מנסה להסביר אין בו שום קשר לאמונה, מה עוד שאמונה שייכת לתחום התאולוגי. אני לא מנסה לכפות את דעתי. אתה רוצה קבל את גישתי אתה רוצה אל תקבל אותה. אף אחד לא מכריח אותך. תנסה לחשוב קצת מחוץ לקופסה, זה הכל. אם בחייזרים עסקינן יש עדויות של אסטרונאוטים שדיווחו כי נתקלו בהם כמו וולטר שירה אחד מטייסי תוכנית מרקורי או עדותו של אדגר מיצ'ל טייס אפולו 14. אלה אנשים שלא יספרו סיפורים. אם רק יתברר שהם מספרים סיפורים או הוזים הם יקורקעו מידית, יאבדו את המוניטין שלהם שנבנה בעמל רב במשך שנים וגם יאבדו את פרנסתם. אם תרצה חומר נוסף לגבי נושא חפש באינטרנט באנגלית ולא בעברית ואל תחפש קוריוזים כדוגמת זה שאתה מציג כאן. זה לא מעיד על רצינות כוונותיך. מדבריך אני למד דבר אחד. אינך מכיר בכלל את הנושא

  15. שאלון

    אלבנצו,
    פיזיקאים מחפשים תרבות אינטיליגנטית עם רדיו-טלסקופים, ואמצעי חישה שונים
    המכוונים מחוץ לכדה"צ, בזמן שישנם רמזים רבים על פני כדור הארץ ובאטמוספירה
    שכביכול שייכים לתחום הביטחוני/פוליטי אשר איננו מעוניין להרחיב את המחקר או
    מה שידוע על דיווחים שונים.

    קשה לי להאמין לדיווחים על חייזרים, אם כבר אז נראה לי סביר יותר שאלו לוויינים,
    אבל זו לא הנקודה. מה שמטריד היא ההכחשה הגורפת, חוסר הרצון לחקור תופעות
    אלו – אפילו מנקודת מבט של מאוטורולוגיה, או תופעות מגנטיות או תופעות טבע אחרות.
    בהחלט יש פה משהו לא כשר וזה לא אני המצאתי. אני מבין שאם כל אותם דיווחים
    הם הזיות / תופעות טבע / כזבים – אז למה הם טאבו ? כפיזיקאי זה לא מטריד אותך ?

  16. חיים

    שאלון
    אוסיף על דבריך חצי אמרה חצי בדיחה ששמעתי לפני זמן רב מאוד שיש בה הרבה חוכמה. למה אסטרונומים שוללים את נושא העב"מים והחייזרים? הסיבה – זה שמציץ לא אוהב שמציצים אצלו.
    נקודה למחשבה.

  17. elbentzo

    שאלון,

    אתה פשוט טועה. אין שום דבר שמרני במדע. אתה מבלבל את העובדה שמדענים מסרבים להאמין לקונספירציות, מסרבים להכנע לפסאודו-מדע ולברבורים נוסח הפיזיקה שרותם ניסה לספק לקוראים התמימים בפוסט הקודם שלו, לבין שמרנות. כמו שאתה בעצמך אמרת – אם נגלה פתאום תרבות מתקדמת שמבינה את סודות היקום הרבה יותר טוב מאתנו, לא תמצא קבוצת אנשים יותר מאושרת מהפיזיקאים. אבל זה לא אומר שאנו צריכים לנטוש את ההשכלה ואת השיטה המדעית שקידמה אותנו כל כך הרבה בכל כך מעט זמן, בשביל שנוכל להמשיך לקוות שיש חייזרים שכבר יצרו קשר איתנו.

    בנוגע לדוגמאות שהבאת כמו כוכבי לכת ומיקום האלקטרון, אנו יודעים עליהן מפני שיש לנו מודלים אמינים מאוד. אם יש לך מודל שנבדק ונמצא מדויק מאוד, אז אתה יכול באופן עקרוני לסמוך עליו גם אם לא מצאת ממש אלקטרון שמקיף את הגרעין. אבל המקרה של חייזרים, אין שום דבר כזה. אין שום מודל. אין שום סיבה להאמין בכך. כל מה שיש זה אי-יכולת להפריך ב-100% כי תמיד מישהו יכול לטעון לאיזו קונספירציה. בדיוק כמו אלוהים. רוצה להאמין – תאמין, תפדל. אבל אל תנסה למכור לנו את זה בתור ידע או בתור מדע. אלו סתם חלומות ורצונות שלך. לפחות עד היום שתתחיל להביא ראיות ועדויות (ולפי זה שביקשתי כבר מ-3 אנשים כאן להסביר את טענותיהם והם כולם התחמקו, שיקרו או שסתם הפציצו ב-name dropping בתקווה שזה ירשים את ההדיוטות, כנראה שהישועה לא תבוא מאתר הידען).

  18. שאלון

    אלבנצו,
    ישנן הסתברויות בטבע שגם אם עדיין לא גילית אותן אתה יודע בוודאות של 99% שהן קיימות,
    כמו למשל שישנם יותר מחמישה מיליון כוכבי לכת בגלקסיה שלנו אף על פי שגילו רק 1,700 עד
    כה. או מיקומו של אלקטרון הסובב את גרעין האטום גם בלי לאתר אותו פיזית.

    חוץ מזה אני משער שמדענים רבים כאינדיבידואלים היו מתנהגים, חושבים ומעיזים
    ללכת הרבה יותר רחוק אילולא צילה של האקדמיה לא היתה מרחפת מעל ראשיהם.
    להזכירך שמדענים הם בני אדם עם כל התכונות הטובות והחולשות. לכן זה נכון שיש
    בהם את העיניין, הרצון והסקרנות לגלות ולהיות ראשונים בתחומם, אך גם יש בהם
    את החשש לומר דברים שאח"כ הם יצטערו עליהם, מפני שהם לא "יישרו קו" עם
    האקדמיה. ויש להם הרבה מה להפסיד.

    לי לא ברור מדוע פיזיקאים לא מברכים את האפשרות שיום אחד נבוא במגע
    חיובי עם תרבות אינטיליגנטית שנוכל ללמוד ממנה על היקום ואולי גם ללמד
    אותם ? אחת המגרעות של האדם לאורך כל ההיסטוריה היא שברוב בדידותו
    בפינה נידחת ביקום, מנסה לפרש את מדעיו בדרך צרה ומצומצמת.

    פעם זה היה שכוכבי הלכת והשמש סובבים סביב כדה"צ וביום מנסים למצוא
    חיים ע"י חיפוש מים….. מי אמר שחיים צריכים חמצן ? או שזמן כפי שאנו חווים
    אותו (וכפועל יוצא, מהירות האור, החומר והאנרגיה) שייכים לעולם אותו אנו מבינים
    ואין כלום מעבר לזה.

    אם כבר דברת על מדענים, אז לדעתי הם אלו שצריכים להוליך אל הלא נודע,
    אל הלא בטוח, אל ה"אולי". הם אלו שצריכים את האומץ לפצח את הכללים שהם
    במו ידם בנו. במקום זה…… נראה לי שהם כל הזמן עם הרגל על הברקס והשמרנות
    הזאת רק מסרסת אותם. אני לא מדבר על הימורים או תיאוריות הזויות, אלא על הגישה.

  19. elbentzo

    שאלון,

    בוא ננסה את התער של אוקהאם. כן, יתכן שהסיבה שמדענים מתנגדים יותר לתאוריות קונספירציה על קיומם של חייזרים היא כי הם מאוימים יותר מכך שאם אכן יש חייזרים, אלה יביאו איתם ידע מדעי חדש שיפגע בגאווה ויצמצם את ההישגים של מדעני העולם. אבל לא קצת יותר פשוט, אמין וסביר, שאולי מדענים הם האנשים שאשכרה בודקים את הדברים האלה ולכן הם יודעים שהם לא נכונים (כמו לדוגמא שאני כפיזיקאי רואה בקלות כמה הדברים שכתב רותם על פיזיקה הם בליל של שטויות ו-name dropping)? לא יותר סביר שמדענים, שהם לפי הגדרה אנשים שאיכפת להם מאוד מהבנה ובניית בסיס ידע של העולם סביבנו, הם פשוט יותר רגישים ויותר רגשניים לשקרים (בין אם מכוונים ובין אם לאו) שמפיצים תומכי הקונספירציות?

    תמשיך להגיד לעצמך שמדענים הם חבורה גאוותנית של אנשים שלא מוכנה לשקול את האפשרות שהם טועים או שיש מישהו ביקום שיודע יותר מהם… זה רק מראה כמה אתה מבין מדע וכמה אתה מכיר את הקהילה המדעית ואופן הפעולה שלה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)