מה גורם להכחדה המונית?

ותר ויותר מינים "זרים" פולשים לסביבה הטבעית כולם נחשבים למינים זרים או פולשים ובמקרים רבים פגיעתם בסביבה הטבעית מהירה, חמורה ובילתי הפיכה

העולם כולו הפך ל"כפר גלובלי" מחסומים גאוגרפים התגמדו והתבטלו. התחבורה הימית האווירית והיבשתי מקשרת בין אזורי אקלים ובתי-גידול, קשרים שיוצרים מעברים נוחים למינים ביולוגיים, אלה עוברים ממקום למקום בכוונת המעבירים או בגלל רשלנות וחוסר ידע.

יותר ויותר מינים "זרים" פולשים לסביבה הטבעית : צמחים, חרקים, עופות, יונקים זוחלים ודו-חיים, שברחו מגני-חיות, הגיעו כ"טרמפיסטים" בים ובאוויר, שוחררו לטבע בשגגה או בזדון או ניטעו בכוונות טובות. כולם נחשבים למינים זרים/פולשים ובמקרים רבים פגיעתם בסביבה הטבעית מהירה, חמורה ובילתי הפיכה.

במקרים רבים הפגיעה בסביבה הטבעית גורמת לפגיעה ונזקים לשטחי חקלאות, לתעשייות מזון, לדייג ואפילו לתעשיות מתקדמות. האם מינים פולשים יגרמו להעלמות מינים מקומיים עד כדי הכחדה? יש מי שטוען כי הסיכוי/סיכון שמינים פולשים יגרמו להכחדה המונית … ממשי.

אליסיה סטיגל – חוקרת באוניברסיטת אוהיו מפרסמת בירחון "PLoS ONE." מחקר על הכחדת מינים ימיים בסוף עידן הדבון (Late Devonian) לפני 375 – 378 מיליון שנים,
על פי הממצאים מהדבון טוענת החוקרת כי "התגברות החדירה והתפשטות מינים פולשים גורמת להפסקת התהליך השולט בהתפתחותם של מינים חדשים ומביא לארועי הכחדה המונית "

על פי המקובל התרחשו חמש הכחדות המוניות, היחוד שב סוף עידן הדבון אינו בהעלמות מינים רבים אלא בעובדה שמעט מינים חדשים הופיעו כדי לתפוס מקומם של הנכחדים.כלומר ניתן להתייחס לאירוע כ"משבר במגוון המינים".

המחקר מציע כי תהליך אופיני להתפתחות מינים חדשים וויקאריאנס ( vicariance להלן התפלגות) היה חסר (לפעמים) בתקופות עתיקות, חסר שהביא לעצירה בהתמיינות וכתוצאה מכך … להכחדות?
התפלגות הוא השם שניתן לתהליך בו אוכלוסית מין מתפלגת ומופרדת (באופן טבעי) בגלל הווצרות הפרדה גאוגרפית כגון הווצרות הרים או נהר חדש, כל אחת מהאוכלוסיות שנפרדה מתפתחת למין שונה, תהליך דומה קורה גם כאשר חלק מאוכלוסיה "נודד" למיקום שונה. בהמשך למחקרים קודמים בדקה החוקרת איך נוצרת התמיינות בסביבה ימית.

החוקרת התמקדה בצדפה Leptodesma (שאת מאובניה קל למצוא בכל סלעי המשקע) בשני סוגי ברכיופודס Floweria ן Schizophoria ובצדפה טורפת Archaeostraca. כאמור כולן צדפות שהיו נפוצות באוקינוס הדבון, תקופה בה היו שטחי שוניות (אלמוגים) הגדולים בהסטוריה הארצית. הימים שפעו חיים, מדגי ענק טורפים ועד הטרילוביטס ושושני ים,זה הזמן בו הופיעו החורשים היבשתיים הראשונים ודו-חיים טיפסו ליבשה.

לקראת סוף עידן הדבון עלה מפלס פני הים והיבשה היוותה גוש רציף (שאינו מפריד בין הימים), מצב שנתן הזדמנות/פתח למינים לחדור לשטחים (ימיים) בהם לא היו קודם …. מינים פולשים. המינים הפולשים היו סתגלניים "קשוחים" שניזונו ממגוון רחב של מקורות מזון,

שינויי אקלים שהתרחשו בה בעת נתנו לפולשים יתרון והפכם לשולטים (דומיננט). פוריותם השופעת של הפולשים הקשתה עד כדי מניעה מוחלטת את התפתחותם של מינים חדשים,

אליסיה סטיגל כותבת : "הדרך העיקרית להתמיינות לאורך העידנים הגיאולוגים נסגרה/ נחסמה בסוף עידן הדבון ". ברוב הסוגים שניבדקו, עבדו/נכחדו מינים רבים וסוג אחד נעלם לחלוטין, המערכת האקולוגית הימית קרסה, שוניות אלמוגים הוכחדו, דגי הענק והטרילוביטים נעלמו, ספוגים וברכיופודס, נפגעו ואוכלוסיות נעלמו. באותו זמן התקימו ביבשה מינים בעלי "כישורי השרדות" גבוהים.

כלומר פולשים (בסביבה הימית) שהיו סתגלניים וקשוחים גרמו להאטה ולפעמים לעצירה מוחלטת של תהליך ההתפלגות … התמיינות וכתוצאה מכך להעלמות עד כדי הכחדה מלאה של מינים רבים

לדברי החוקרת ההשלכה לגבי ימינו ברורה וחד משמעית, הפעילות האנושית גורמת להכחדה במהירות גדולה מהכחדת הדינוזאורים (לפני 65 מיליון שנים), נוסף על כך הפעילות האנושית גרמה לחדירת פולשים רבים לבתי גידול חדשים,

גם אם ניתן לעצור את אובדן שטחי המחיה, תיקון הנזק שנגרם ע"י החדרת פולשים לכל פינה בסביבתנו יקח זמן רב, שכן רמת הפלישה עברה את קצב ההתמיינות במידה רבה, {מינים פולשים חודרים לסביבה חדשה במספרים גדולים יותר ומהר יותר מהתמיינות (מקומית) למינים חדשים}.

תוצאות המחקר מראות את הסיכון והנזק הרב שנגרם בימינו לסביבה הטבעית בגלל מינים פולשים כדי להגן ולשמר את הסביבה הטבעית יש לרכז את המשאבים והמאמצים בהגנה על הדורות החדשים של מינים, הגנה מפני הפולשים!

להודעה של החוקרים