מאגר מים ענק התגלה במדבריות קניה, מה הסיכוי שתושבי המקום ייהנו ממנו ולא רק יזמים זרים?

איזור טורקנה המדברי, בו מתגוררים תושבים נוודים עשוי להפוך לגן פורח בזכות מאגר תת קרקעי ענק. השאלה היא כיצד הוא ינוהל, בקניה זו לא שאלה טריוויאלית

בצפון קניה חולקים שבטי רועים בני הסמבורו והטורקנה יחד עם שבטי נוודים אזור מדברי יבש. שילוב של שטחים מוכי בצורת בהם החוסר במים ובמרעה ושכנות שבטים תוקפניים גורם למסעות שוד בקר בהם נשדדים בני צאן ובקר ונהרגים בני השבטים. מסעות שוד אלה אמורים למלא את מקומם של בני צאן ובקר שמתים בגלל חוסר במים ומרעה.
לאחרונה נתבשרנו על מציאת מים במדבר, מים שאולי יעצרו את הנחשלות של יושבי האזור, האם האזור המדברי, היבש, החם והבעיתי ביותר בקניה יהפוך לאחו ירוק? האם מדבריות צ’ולבי וטורקנה יהפכו לגני ירקות ומטעי פירות?
קניה מחולקת למחוזות, העני ביותר בין המחוזות הוא טורקנה בו מתגוררים כ-10 מיליון תושבים שהם כרבע מתושבי קניה. רובם של תושבי טורקנה רועי צאן ובקר נוודים שתלויים במעט המרעה הדל ובבארות שמתייבשות. האם כל זה עומד להשתנות?

ב 11/09 הודיעה ממשלת קניה בשיתוף עם אונסקו (United Nations Educational, Scientific and Cultural Organisation (UNESCO) ) על מציאת מים בכמויות שלפי המפרסמים יספיקו להשקות את תושבי כל קניה למשך 70 שנים. הערכת כמות המים שנתגלו היא כ-200 מיליארד מ”ק, שנמצאים באקוות באגן ההיקוות של טורקנה ולוטיקיפי (Turkana, Lotikipi). הממצאים הנסמכים על נתונים גיאולוגים, קידוחי ניסיון ועל נתוני מכ”ם מלוויינים מראים כי בשתי אקוות במדבר יש מים ששאיבתם ושימוש בהם ישנו את פני המדבר ואת חיי התושבים.

קניה נחשבת ע”י מוסדות האו”ם כ”ארץ בה יש חסרון כרוני של מים”. הנתונים מראים כי ל-17 מיליון תושבים אין גישה בטוחה למים נקיים. כיום משתמשים תושבי קניה ב-3 מיליארד מ”ק מים כל שנה. האקוות שהתגלו בטורקנה יאפשרו לשאוב כ-2 מיליארד מ”ק כל שנה כלומר יוסיפו לקניה שני שליש מכמות המים בה השתמשה עד היום.

הגילוי המשמח גורם להתרגשות אבל גם לספקנות שכן לממשלות מזרח אפריקה בכלל וקניה בפרט אין כלים (מינהליים וחוקיים) לנהל את המים באופן בר-קיימא.
אין לממשלה אפשרות להבטיח כי על המים לא ישתלטו גורמים זרים (למשל מסין) או פרטיים שעניינם לא יהיה שיפור תנאי החיים של התושבים המקומיים.
על פי חוקי קניה המים שייכים למדינה ורשויות המדינה נותנות אישורים לשימוש במים, אבל על פי דיווח של הבנק העולמי מ 2011 ( Kenya – Groundwater governance case study) “יש הבנה מוגבלת וחסרה לקשר שבין מי-תהום למיים עיליים “, “הבנה מוגבלת גם בין הגורמים המיקצועיים”, כתוצאה מכך אין מודעות לצורך להגן על מקורות מי-תהום.
למרות שיש “תקנות מים” אין בתקנות התיחסות מפורטת למי-תהום, או לניהול קרקעות ושטחים שמתחתם התגלו אקוות (מאגרי מים) גם במקומות (מחוזות) בהם יש תקנות לשימוש במי-תהום בגלל חפיפה של רשויות שעוסקות בסביבה ובמים יש פשרות באכיפת התקנות פשרות שגורמות לבזבוז.

נציגי איגוד “ידידי אגם טורקנה” ( Friends of Lake Turkana) מזהירים כי “בהעדר תקנות ומסגרת פעילות מחייבת לניצול המשאבים ולקביעה מי יהנה מהם יש סכנה שהעושר הטבעי לא ישפר את תנאי החיים של תושבי הארץ,”

בעוד בני הטורקנה אינם לוקחים חלק ב”שיח המים”, דוברי הממשלה כבר מחלקים “מים חדשים” לכל המדינה. כמה מזה יקבלו בני הטורקנה?

גילוי המים בא אחרי שב 2012 הכריזה חברת נפט (Tullow Oil) על מציאת מיליוני חביות נפט באגן לוקיהר (Lokichar). ‫”‬ידידי טורקנה” מזהירים מפני שיח דומה לזה שהתפתח בעקבות מציאת הנפט, שכן משקיעים מחשבים רק את “זרימת הנפט” ואינם חושבים על הטבות לתושבים.

הממשלה חייבת לעזור לתושבים להבין כי למעט שתית המים שהתגלו יש אפשרות להרוויח כסף. יש אפשרות להשתמש במים לגידולים שיתנו רווח כספי למגדלים. כמובן שעבור רועים נוודים גידולי חקלאות ועיסוק במכירת תוצרת מהווה שינוי עצום באורח חייהם ולכך יש להכינם.

דוברי המשרד ל”מים, סביבה ומשאבי טבע ” ( Ministry of Environment, Water and Natural Resources) טוענים כי ניתנו רישיונות הפקה לגורמים פרטיים מה שיאפשר הספקת מים לבני הטורקנה כבר תוך שבועיים, “מים שיהיו כלכליים עבור הקהילות”.

‫”‬ידידי טורקנה” רואים בהצהרת הדובר הממשלתי את תחילתה של הבעיה – מתן זכויות לגורמים פרטיים שישאבו מים כדי להפיק רווחים ללא שיתוף מלא של בני הטורקנה, שכן ללא שיתוף מלא לא תהיה לבני הטורקנה האפשרות להנות מהגילוי ובמקום שיפור תנאים נראה עוד מלחמות על מים, חדירה אלימה לבארות,ונסיונות השתלטות על משאבות ומתקנים.

כמו שבטי רועים ונוודים אחרים גם בני הטורקנה ידועים כ “לוחמים ללא חת”, פגיעה ישירה במה שיחשב כ “שלהם”, חלוקה לא צודקת (לדעתם) של המים לא תביא לשיגשוג הצפוי.
חברות רבות ידועות בקשרים (לא תמיד הוגנים וישרים) עם גורמים ממשלתיים, נתינת זכיונות קידוח והספקת מים לחברות פרטיות ללא הנחיה ברורה ומחייבת על זכות בני הטורקנה למים … עשויה לגרום לעוד “מלחמת מים”. כמו במקרים ומקומות אחרים כך גם כאן ראוי ונכון לשלב את התושבים המקומיים בכל החלטה, בכל הליך ובכל יוזמה וכך (ורק כך) להביא לאזור המדברי את השיגשוג הירוק.

ראו ידיעה על התגלית ב-BBC