סקר שהוכן לקראת כנס האקדמיה הצעירה: מעט מדי נשים בסגל האקדמי במקצועות המדעיים

שיעור הנשים בישראל במקצועות ההנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעים פיזיקליים נמוך יחסית בעוד ששיעורן במקצועות אחרים דוגמת חינוך ומקצועות עזר רפואיים גבוה מאוד

כינוס ראשון של האקדמיה הצעירה התקיים היום (ב’) בבית האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים תחת הכותרת “מגדר וקריירה אקדמית בישראל”. הכנס האיר וחידד את נושא השוויון המגדרי, הקריירה האקדמית ושאלת ייצוגן וקידומן של נשים באוניברסיטאות. הכנס עסק גם בקידומן, שילובן והעצמתן של נשים באוניברסיטאות ובשוויון המגדרי במערכת האקדמית באור חדש. חברות ועדת ההיגוי של הכינוס הן חברות האקדמיה הצעירה: ד”ר תמר הרציג, פרופ’ טליה פישר ופרופ’ מיכל פלדמן וד”ר שרון צוקרמן.

מנתונים שהתפרסמו בכינוס עולה כי במהלך השנים חל גידול ניכר בשיעור הנשים הלומדות לכל התארים והן מהוות יותר מ-50% מכלל הסטודנטים. כך לדוגמה שיעור השתתפותן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני הגיע בשנת הלימודים תשע”א ל- 59.2% ושיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי הגיע בשנת הלימודים האחרונה לשיא של 53%. [ראו להלן בטבלה א’ בסוף ההודעה נתונים על לימודי הנשים באקדמיה]. עם זאת, ייצוגן של נשים בסגל האקדמי הבכיר בארץ נמוך ועומד על כ-28% בלבד, ובדרגה הגבוהה ביותר – (פרופ’ מן המניין) יורד שיעורן ל-15% בכל מוסדות המחקר בארץ (ו 7% בלבד בטכניון). כך, ככל שהדרגה האקדמית עולה כך יורד שיעורן של הנשים מכלל הסגל האקדמי.

מהשוואה בינלאומית עם מדינות שונות עולה כי ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעור הנשים מבין בוגרי תואר שלישי. אך, למרות העלייה הניכרת בשיעור הנשים בעלות תואר דוקטור, ישראל מצוייה בתחתית רשימת המדינות באירופה בשיעור השתתפותן בסגל ההוראה הבכיר באוניברסיטאות. [ראו להלן טבלה ג’ בסוף ההודעה על ייצוג נשים בסגל האקדמי במדינות אירופה ובישראל. כמוכן, שיעור הנשים בישראל במקצועות ההנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעים פיזיקליים נמוך יחסית בעוד ששיעורן במקצועות אחרים דוגמת חינוך ומקצועות עזר רפואיים גבוה מאוד. [ראו להלן טבלה ד’ בסוף ההודעה על אחוז הנשים בסגל הבכיר ע”פ פקולטה ודרגה.]

בכינוס דנו גם בקשיים הייחודיים ובחסמים הפוגעים ביכולת הקידום וההצלחה של נשים. ברם, האקדמיה הצעירה ביקשה לתרום ליצירת “שיח חדש” בסוגיית הקידום המגדרי במערכת האקדמית.
ייחודו של הכינוס שהציגו בו חוקרות צעירות מתחומי דעת ומדע שונים, שהן בבחינת דוגמה ו”מודל לחיקוי” שהלכו אחרי שאיפותיהן וחלומן והצליחו בהגשמת הקריירה האקדמית. כמו כן הוצגו יוזמות ופתרונות שעולים, נדונים ומופעלים בשנים האחרונות באוניברסיטאות בישראל. בין אלה ניתן למנות כדוגמה את הוויכוח סביב נוהל חדש הקרוי “15:30 ” (הבא כדי לאפשר לחוקרות/ים ודוקטורנטיות/ים שהן/ם הורים להשתתף בהרצאות וסמינרים מחלקתיים), שינויים מגדריים בתקנון שמאפשר הארכה של תקופת המבחן לקביעות לחוקרות שילדו, הצהרת שוויון מגדרי באקדמיה, נוהל דיווח על הפילוח המגדרי של מועמדים למשרה אקדמית, פעילות לעידוד יציאה לפוסט דוקטורט בקרב בוגרות תואר שלישי, צעדים לקראת איזון מגדרי בוועדות המינויים, פטור חלקי מהוראה לחוקרות יולדות ועוד.

הכינוס התקיים על רקע קידום ייצוגן של נשים באקדמיה ובחברה הישראלית בכלל – נושא הנמצא על סדר היום הציבורי, נדון תכופות גם ביוזמות חקיקה ובאמצעי התקשורת. ה”שיח החדש” שהציע הכינוס מקווה לעודד חוקרות בתחילת דרכן להשתלב בסגל האקדמי, ואת האחראים באוניברסיטאות ובמערכת האקדמית לטפח ולעודד מגמה זו. את הכינוס פתחה פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שקראה ליישם צעדים שיעודדו שיווין מגדרי במערכת האקדמית, ולנקוט ביוזמות שיסייעו בקידומן ושילובן של מדעניות צעירות בעולם האקדמיה והמחקר בישראל. שינוי כזה, הדגישה פרופ’ ארנון, תורם לא רק למערכת האקדמית, אלא מיטיב עם החברה כולה ולאקדמיה הצעירה יש תפקיד מרכזי בעידוד הדיון בסוגיות מסוג זה ובקידום יוזמות לפתרונן.

האקדמיה הצעירה פועלת באופן עצמאי, בגיבוי ובסיוע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שהצטרפה למגמה עולמית והקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה, בה חברים 26 אנשי מדע. חברי וחברות האקדמיה הצעירה למדעים הם אנשי מדע מהשורה הראשונה הבולטים בתחומם. הם נבחרו כחוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר, חשיבה מקורית ותרומה ייחודית ואף זכו בפרסים יוקרתיים, ובמענקי מחקר תחרותיים יוקרתיים. חברי האקדמיה הצעירה נבחרו לתקופה קצובה של ארבע שנים. בין מטרותיה של האקדמיה הצעירה גם קידום מעמדו של המדען הצעיר בישראל, קידום הקשר בין המדע לבין קובעי המדיניות ובין המדע לבין החברה, טיפוח הקשר ושיתוף הפעולה בין חוקרים צעירים ועידוד מחקרים משותפים ושיתופי פעולה עם חוקרים צעירים בעולם.

מבוסס על הודעה לעיתונות של האקדמיה הישראלית למדעים