מדובר בתופעה אסטרונומית המתרחשת בעוצמות שונות בערך פעם בשנה, אך הפעם היא אמורה לספק לנו מופע מרהיב.
הלילה ומחר נוכל ליהנות מירח גדול ומואר במיוחד – סופר ירח (supermoon).
ביום ראשון בשעה 14:00 בצהרים שעון ישראל (11:00 שעון גריניץ’) יגיע הירח לנקודה הקרובה ביותר במסלול הקפתו את כדור הארץ – הפריגיאה – מרחק של 356,991 קילומטרים מכדור הארץ.
מבחינת האסטרונומים, אין משמעות למונח סופר ירח, שהומצא על ידי אסטרולוגים . מבחינה טכנית אסטרונומית מדובר בפריגיאה-סיזיגית כלומר ירח חדש או ירח מלא שמתרחש כאשר הירח נמצא בפריגיאה (הנקודה הקרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ) או בקרבתה.”
אין בכך כל חדש משום שהירח מגיע לפריגאה פעם בחודש ובמקרים מסוימים פעמיים, גם אם המרחק שלה משתנה בשיעור של 3%. אבל הפעם מדובר בשילוב של ההתקרבות הגדולה ביותר ומילוא הירח. בסך הכל 32 דקות לאחר הגיעו לפריגיאה הוא ייחשב רשמית ירח מלא מה שגורם לו להיות הירח המלא הגדול ביותר השנה. לצופים בעין בלתי מזויינת הוא ייראה בשני הלילות הללו מלא, בהיות הרצועה החשוכה על הירח צרה במיוחד.
הירח יהיה גדול הלילה ב-12.2% לעומת המצב ההופכי שבו הירח המלא יהיה בנקודה הרחוקה ביותר במסלולו ב-16 בינואר 2014.
בנוסף, הצירוף של ירח מלא (שמשמעותו קו כמעט ישר בין כדור הארץ, השמש והירח) וקרבתו היחסית – לשונות גדולה בין שיאי הגיאות והשפל באוקיאנוסים, אך לא לשיאי גיאות, שבדרך כלל מפגרים בכמה שעות או אף בכמה ימים אחר הפריגיאה (בלי קשר למופע הירח).
אגב אין קשר בין תופעה זו לבין תופעת “אשליית הירח“, לפיה הירח נראה לנו גדול יותר בזריחתו או בשקיעתו, רק בגלל שאנחנו יכולים להשוות אותו לעצמים ברקע. וכמו כן, גם אם במבט ראשון זה נראה הגיוני – אין קשר בין התקרבות הירח, במילואו או לא במילואו לבין רעידות אדמה ותופעות טבע אחרות.
17 תגובות
ניסים,
אתה צודק וזה רק מחזק את הנקודה – הסקאלה של הזמנים הנדרשת לחום לנוע בכדור הארץ ארוכה בהרבה מיום אחד או משלושים יום.
ניסים:
אינני יודע למה אתה קורא השפעה מרסנת. הסברתי בדיוק את ההשפעה ואתה יכול לקרוא לה מרסנת או מגבירה בדיוק באותה מידה. היא מגבירה את הקצב ומרסנת את העוצמה. זה מה שהסברתי. אתה לא הסברת כלום אז אתה יכול לומר שאתה מסכים אתי אבל לדעתי זה רק בגלל ההסבר שנתתי.
ההשפעה מדידה והוכחה במחקרים כה רבים עד שויקיפדיה לא טורחת לציין מחקרים אחרים.
גם המחקרים עליהם הצבעת אתה (למעט האחרון שהוא ממש ענתיקה – אולי אפילו ישן ממך) מדברים על קיומה של השפעה, אם כי קטנה.
ככל שהשתפרו דרכי המדידה כך אובחנה ההשפעה ביתר שאת וכאמור – ויקיפדיה אפילו לא טורחת לציין טענה שונה.
צבי
למחזור של 30 הימים אין השפעה. מה שיכול להשפיע זה המחזור היומי. הלישה נגרמת בגלל השינוי במצב היחסי בינינו לבין הירח. מחזור 30 הימים משפיע על המרחק לירח אבל לזה יש חשיבות משנית.
מיכאל
שנינו מסכימים, אם כן, שהשפעת הגאות והשפל היא השפעה שמרסנת את רעידות האדמה. אני לא משוכנע שזו השפעה מדידה – כוחות התאוצה של הירח על כדור הארץ הן הרבה פחות ממיליונית g. גם המחקר שאתה מפנה אליו מדבר על רעידות אדמה מסוג מסויים, באיזור של סוג חוף מסויים – במקום זה, עליית פני הים בעקבות גאות גורמת לעומס גבוה על הקרקע. אבל להבנתי, המאמר של קוקראן לא מדבר על השפעה של לישה של הקרקע.
הנה כמה מאמרים…..
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/98JB00594/abstract
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2001JB001518/abstract;jsessionid=3C63FA17B3238F528D799B57E0B72D59.d02t02
http://gji.oxfordjournals.org/content/28/1/27
http://www.bssaonline.org/content/72/6A/2181.abstract
אגב, ניסים:
מסתבר שאפילו ויקיפדיה יודעים זאת:
http://en.wikipedia.org/wiki/Earthquakes#Tidal_forces
ניסים:
כשהצעתי שתקרא – התכוונתי לקריאת התגובות שאתה מגיב עליהן – לא לקריאה באופן כללי.
אילו קראת את תגובתי באמת – לא היית שואל עם ערכתי מחקר (אבל כן שאלת ולכן הסקתי שלא קראת).
אתה אומר שקראת הרבה יותר מחקרים שאומרים שאין קשר.
הייתי שמח לראות אותך מצביע על אחד כזה.
השאלה אם ההשפעה היא “לטובה” היא חסרת משמעות ללא סולם ערכים.
מה זה טוב, בעיניך, בעניין זה?
אפשר לדון בזה, אם אתה רוצה (למרות שזה נראה לי חסר טעם כי אין לנו מה לעשות בעניין), אבל לשם כך צריך להבין את ההשפעה ולא נראה לי שהבנת.
אני מסכם לך את ההשפעות כדי שתוכל להתחיל לחשוב על השאלה של טוב ורע:
כוחות הגיאות גורמים לכך שהאנרגיה האלסטית האגורה בלוחות תשתחרר מוקדם משהייתה משתחררת בלעדיהם.
זה משפיע, לכן, על מועדי רעידות האדמה אבל צריך לזכור שאם האנרגיה לא משתחררת ברעידה, היא תשתחרר מתישהו בעתיד, אחרי שתיצבר אנרגיה נוספת ואז הרעידה תהיה חזקה יותר.
לכן אפשר, בגדול, לומר שהגיאות גורמת לתכיפות גבוהה יותר של רעידות שעצמתן נמוכה יותר.
על רקע עובדות אלו אתה יכול לדון בשאלה אם זה טוב או רע אבל בדיון זה אין בכוונתי להשתתף.
צבי:
עניין הלישה הוא כמובן נכון וכדי לרמוז עליו הזכרתי את הירח איו (ראיתי שכבר את הקשר הישיר לרעידות האדמה מתקשים האנשים להבין ולכן לא הרחבתי בעניין זה).
כוחות הגיאות חשובים לרעידות אדמה משתי בחינות:
כפי שהזכיר כאן מיכאל, הם גורמים למינימום מקומי בכוחות הפועלים בין הלוחות ומקלים על שיחרור של האנרגיה.
אבל זה יותר מזה – אם ניקח את אנלוגית הבצק, הרי שמה שכוחות גאות ושפל עושים הם לישה מתמדת של הבצק, וכיוון שלוקח הרבה מאד אנרגיה ללוש בצק עשוי סלעים – הבצק מתחמם ובסופו של דבר צריך לשחרר את האנרגיה.
העניין הוא שכאן מדובר על סקאלות זמן ארוכות מאד בטרם תיאסף אנרגיה מספקת. כדי לאסוף די אנרגיה לרעידת אדמה מספקת נדרשת תקופה ארוכה בהרבה מ-30 הימים של מחזור הירח.
אגב, ע”פ ויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Earth#Heat) כ-80% מהחום בליבת כדה”א מקורו בהתפרקויות רדיואקטיביות, וכיוון ששם נמצאת רוב האנרגיה התרמית (והיא מועברת החוצה) אני מעריך שרוב האנרגיה הגיאותרמית מקורה בהתפרקויות רדיואקטיביות.
יהודה, הכוחות של הגיאות והשפל נובעים מהנגזרת של כוח המשיכה ולא מהכוח המשיכה עצמו שהרי הירח וכדור הארץ נמצאים בנפילה חופשית ואין שום כוח משיכה שהירח מפעיל על כדור הארץ
אפשר גם לשלב בהזדמנות טיול מאורגן לאירופה, הירח של צדק שאולי יגלה לכם מי גנימד.
מיכאל רוטשילד
אכן קראתי ומצאתי הרבה יותר מחקרים שטוענים שאין קשר בין גאות ושפל לבין רעידות אדמה.
אני בסה”כ אומר שזה לא בהכרח נכון. תיארתי אפשרות שגאות ושפל דווקא מחלישות את עוצמתן של רעידות האדמה. כלומר – תהיינה יותר רעידות אך הן תהיינה חלשות יותר.
אני מסכים איתך ש(אולי) יש לגאות ושפל השפעה על רעידות אדמה. אני רק חושב שזו השפעה לטובה.
וכמו שהזכרתי בתגובה שאליה הפניתי – לכל הטוענים שאין השפעה מומלץ לבקר בירח איו (הירח של צדק שאולי יגלה לכם מי צודק).
אולי אסף רוזנטל יתנדב להדריך טיול לשם? 🙂
ניסים:
כאמור – עדיף לקרוא לפני שמגיבים.
בוודאי שיש קשר פיזיקאלי.
רעידות האדמה הן התפרקות של אנרגיה שנאגרה בשכבות האדמה כתוצאה מתנועת היבשות שהשפעתה נבלמה עד לרגע הרעידה על ידי החיכוך בין השכבות.
החיכוך מתכונתי לכוח הנורמלי הפועל בין המשטחים וכשכוח זה יורד בהשפעת הגיאות יכולה האנרגיה האצורה בשכבות לפרוץ כרעידת אדמה.
חוץ מזה כמו שיש גיאות ושפל בנוזלים אחרים – יש גם גיאות ושפל במגמה וזו יכולה לבוא לידי ביטוי בתופעות וולקאניות.
אתה שואל אם ערכתי מחקר אבל אני כבר בתגובתי הקודמת אימצתי את הסיסמה “איזה הוא חכם? הלומד מניסיונם של אחרים” וציטטתי מחקר שערכו אחרים בנושא.
אגב – הם לא קיבלו פרס נובל כי התוצאה הייתה, כאמור, צפויה.
מיכאל רוטשילד
מעניין אותי איך הסקת את זה. האם יש קשר אמפירי בין התופעות? האם אפשר למצוא מחזוריות כלשהו ברעידות האדמה? אני חושב שמחכה לך פרס נובל אם תמצא קשר כזה 🙂
אני אעלה טענה הפוכה: תופעת הגאות והשפל דווקא משככת את ההשפעה של רעידות האדמה. דמיין כדור בצק שלשים בידיים לעומת כדור בצק אחר שמונח על השולחן. העיסוי של כדור הבצק בידיים גורם לפיזור הכוחות בתוך הבצק ומונעת הווצרות סדקים. כדור הבצק על השולחן מתייבש אף הוא עם הזמן – אבל בו יווצרו סדקים הרבה יותר גדולים. גם בפלנטה זה קורה: עיסוי עדיין מונע היווצרות כוחות גדולים ומקטינה את עוצמתן של רעידות האדמה.
לטענתך – הטענה שלי נוגדת את חוקי הפיסיקה. אשמח אם תראה לי איפה אני שוגה.
אבי, ניסים:
קיום קשר בין כוחות גיאות לבין רעידות אדמה ופעילות געשית הוא דבר וודאי והוא נובע מחוקי הפיזיקה.
השאלה היחידה שיש לשאול היא על עוצמת הקשר הזה.
יש קשר בין עישון לסרטן אבל זה לא אומר שכל מי שמעשן חולה בסרטן או שכל חולי הסרטן הם מעשנים.
באותה מידה – קיומו של קשר בין רעידות אדמה לבין גיאות ושפל מוגברים אינו מחייב שכל רעידת אדמה תתרחש בזמן גיאות מוגברת או שכל גיאות מוגברת תלווה ברעידת אדמה.
https://www.hayadan.org.il/super-moon-or-super-hype-1403114/comment-page-2/#comment-287511
http://www.sciencedaily.com/releases/2004/10/041022103948.htm
זה אני…
סבדרמיש יהודה
כנראה שלא קראת את המאמר …. הירח מגיע למרחק הקרוב הזה כל חודש. במקרה – זה חל בירח מלא. ודווקא במצב זה השפעת הכבידה שלו דווקא יותר קטנה מהרגיל במצב זה.
אם למרחק הירח הייתה השפעה על רעידות אדמה אזי היינו צריכים לגלות מחזור חודשי ברעידות האדמה. האם אתה מכיר מחזור כזה?
אני לא הייתי בטוח כל כך בהסקת מסקנות לגבי רעידות אדמה והרי געש. הרי, כוח המשיכה גדל לפי ריבוע המרחק. במצב האמור במאמר כוח המשיכה שמפעיל הירח על כדור הארץ גדול בלמעלה מ 25% על מצבו ההופכי. ועם גם נוסיף לזה את משיכת השמש קשה לומר בביטחון מלא שאין בתוספת משיכה אדירה זו כל השפעה על הרי געש או רעידות אדמה.
אבל מה אני מבין.
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה