במבחני קבלה לענקית החיפוש גוגל, למשל, לא מבקשים מהמועמדים לתכנת תוכניות מחשב, אלא מציגים בפניהם חידות הגיון ושאלות פילוסופיות, רק התשובות המקוריות ביותר מזכות את בעליהן במשרה הנכספת.
העולם שייך להייטקיסטים, לכלכלנים, ולעורכי הדין? תשכחו מזה, לדניאל ה’ פינק יש חדשות בשבילכם – שווה להתחיל לפתח את הצד הימני של המוח – זה שאחראי על חשיבה יצירתית, הומאנית ומחוץ לקופסה, כי שם מצוי העתיד. דור המצליחנים של המחר?
המח מתחלק בפשטות ל-2 חלקים: ההמיספירה הימנית וההמיספירה השמאלית. הימנית אחראית לרגש, אינטואיציה, אמפתיה, ויצירתיות, וההמיספירה השמאלית אחראית ללוגיקה, ראציונל וחשיבה אנליטית.
במהלך העשורים האחרונים, אנשי המוח השמאלי, הראציונלי והמחושב נחשבו לעילית שבאוכלוסיה. ואולם, מסביר דניאל פינק בספרו “ראש אחר”, בעתיד צפוי להתחולל שינוי בסדר העדיפויות המנטאלי שלנו.
הסיבות: שפע, אסיה ואוטומציה
המונח, “אנשי הידע”, פשוטו כמשמעו, מתייחס לאנשים אשר רוכשים השכלה או מקצוע כלשהו באקדמיה, ומביאים זאת לידי ביטוי בעולם העבודה. מאז שנות ה-70, כל אמא פיללה שהילד שלה יהפוך לרופא, עורך דין, מהנדס או מנהל בכיר, ובמילים אחרות, האנושות האדירה את סוג האנשים הנשלטים על ידי הצד השמאלי.
בעולם המודרני, כך נראה, התנאים השתנו. “עולם השפע”, כך מכנים אותו הסוציולוגים ובוחני התרבות, מעמיד בפנינו אין ספור מוצרים שחייבים להלחם על מקומם ולהתבלט בייחודיותם – עשרות סוגי ג’ינסים בגזרות וצבעים שונים מחכים על מדפי החנויות, מאות מעדני חלב, מעמידים אותנו בפני התלבטויות יומיומיות חוזרות, ואם נבקש למצוא בדפי זהב בעל מקצוע, אז במהרה נלך לאיבוד בין מאות חברות דומות המציעות שירותים זהים.
כדברי פינק, “עולם השפע יצר תוצאה אירונית: ניצחון החשיבה הנשלטת על ידי צד שמאל הפחית מחשיבותו”. יתרה מכך, עם כניסתה של אסיה לשוק הסחר העולמי, החלה היבשת לייצא לא רק מוצרים, אלא גם עשרות אלפי מוחות. כיום כל מהנדס מכונות או מתכנת מחשבים, ניתן להחליף בהודי או סיני שעושים את אותה העבודה בחצי מחיר ואף פחות.
משרות של שירות הלקוחות אף הן זולגות ועוברות ליבשת האסייתית. “לגדודי עובדי הידע הבינלאומיים האלו, סדר עולמי זה הוא חלום. אבל עבור עובדי הצווארון הלבן, עובדי המוח השמאלי באירופה ובצפון אמריקה, ההשלכות דומות יותר לסיוט”, אומר פינק.
ולבסוף הגורם השלישי הדומיננטי במשוואה, זה האוטומציה, שאמנם עשתה את חיינו להרבה יותר נוחים ויעילים, אך במובן מסוים לקחה לנו את העבודה. כבר היום ניתן למצוא רובוטים המפגינים יכולות גבוהות כשל בני האדם בתחומים מסוימים. “כחול עמוק” שניצח את קספרוב לראשונה במשחק השחמט בשנת 1996 היה רק העבודה החלוצית הראשונית בתחום.
מאז, טובי המדענים כבר הצליחו להנפיק מכונות מתקדמות בעלות “בינה מלאכותית” המפגינות יכולות גבוהות ביותר. כבר היום ישנן מכונות המסוגלות להבין משמעות והקשר של שיח אנושי, כדוגמאת “סירי” ו”אליס”. לא ירחק היום ובו המכונות יתחילו להחליף גם אותנו. הרופאים, עורכי הדין, והמתכנתים העתידיים עשויים להיות מכאניים לגמרי.
להמציא מחדש את הגלגל
שלושת הגורמים הללו – שפע, אסיה ואוטומציה, מאיימים על העולם הישן הנשלט על ידי המוח השמאלי. היום כבר לא מספיק לעשות את מה שלימדו אותך באוניברסיטה או במכללה. על מנת להצליח באמת, צריך לדעת איך “להמציא מחדש את הגלגל”, להשתמש ביצירתיות כדי לגרום למוצר שלך לבלוט בתוך המוני מוצרים דומים, או לדעת להתבלט על פני מאות מועמדים המגישים לאותה הצעת עבודה.
במבחני קבלה לענקית החיפוש גוגל, למשל, לא מבקשים מהמועמדים לתכנת תוכניות מחשב, אלא מציגים בפניהם חידות הגיון ושאלות פילוסופיות, רק התשובות המקוריות ביותר מזכות את בעליהן במשרה הנכספת.
אז איך ניתן להיערך לסדר העולם העתידי אשר כבר התחיל לחלחל אל המערב? מה אפשר לעשות כדי לפתח את הצד הימני? פינק מציע הצעות מגוונות ושונות. בין היתר ניתן למצוא בספרו הצעות כמו לשמוע סימפוניות, לפתח אמפתיה בעבודה, לרכוש מיומנות פרספקטיבית בציור, לכתוב סאגה קצרה של 50 מילים, לקרא מגזיני עיצוב, לזהות חיוכים מזויפים, לשחק בהוספת כיתוב לקריקטורות, לפתח את כושר ההמצאה, והכי חשוב, למצוא את המשמעות של החיים (לא במובן המיסטי – כל אחד מוצא את המשמעות שלו)! הדרך אל העושר, מעולם לא נראתה כה כיפית.
35 תגובות
וואו! סוף סוף אני מרגיש רגוע בזה שאני סטודנט לתואר “כללי” באונ’ הפתוחה. זהו תואר שפועל על רגש בלבד!
אני בחורה בת 37 כבר עברתי שתי אירועים מוחיים בשנת 2001 ושתי ניתוחים קשים במוח ובעקבות זה צד שמאל שלי לא מתפקד בגוף כבר כמעט 11 שנים ואני מעוניינת להכנס ולהשתתף בכל ניסוי שיש על המוח רק בשביל לקבל סיכוי שיד שמאל ורגל שמואל שלי יעבדו וכמובן גם לכל האחרים כי לי אין כמעט חיים מזה 11 שנים אשמח לקבל מידע על נסויים על המוח ולהשתתף בהם ממני בתודה מראש דנית אבינועם לוין 0506511124 כתובת: רחוב עוזיאל 54-1 רמת גן
מסכים עם הכתבה וממליץ בחום ללמוד כיצד לתרגל את המוח הימני
שימוש שמאלי דומיננטי לא מעיד על אנשים ראציונלים. הם עושים שימוש ב”ראציונל” שלהם, אבל הראציונל שלהם פגום.
רק בעל חוש אמפתיה מפותח, שמסוגל לראות הרבה סובייקטים (כמו שיש להרבה נשים), הור גם ראציונלי יותר.
ה”ראציונל” של אותם בעלי “מוח שמאלי” הוא למעשה קו ישר שמוביל אותם למקור מסויים, אבל הקו הישר הזה הוא אטום ושקרי לחלוטין, לרוב.
“אאוריקה” זה כל מה שיצא לארכימדס מהמקלחת שעשה בעקבות ההמלצה של אהרון ונאסים טאלב
לאני האחר -תסביר מה כוונתך
אאוריקה!
http://www.clalit20plus.co.il/Clalit/Young/Lifestyle/Articles/rightbrain.htm
קראתי בספרו של דר’ טל בן שחר שעבודת המוח היעילה ביותר היא כל שעה וחצי לעשות הפסקה מוחלטת ודברים שאוהבים במשך לפחות 15 דקות (תמיכה במוח הימני)-זה תואם את היחס בכתבה המקושרת של 6:1 בין הימני והשמאלי.
סתם ציטוט מצחיק שקראתי לאחרונה מאת נאסים טאלב “המוח עובד הכי טוב כשהוא לא מתאמץ ,תשאלו את כל מי שמתקלח”
תודה, דוד.
הרצאה יפה, מרתקת, קצרה ולעניין
עוד סרטון מטד שמדבר על ההבדלים בין ההמיספרות, ומראה שזה לא באמת חלוקה לרגש מול לוגיקה, אלא משהו הרבה יותר מורכב ויפה (ובלי קשר אחד ההרצאות המרתקות). קשה לעקוב ואין תרגום אבל שווה צפייה.
http://www.ted.com/talks/iain_mcgilchrist_the_divided_brain.html
שמח שהקישור ששלחתי ריתק אותך מאוד (בצדק) .התכוונתי להופעתה עצמה שהדוברת שילבה משחק קצת מתלהב .
שנראתה קצת מיסטית ..
“הזויה”?
אני מצאתי אותה מרתקת מאד.
http://www.ted.com/talks/lang/he/jill_bolte_taylor_s_powerful_stroke_of_insight.html
הופעה קצת הזויה ,אולם מעניין לראות זווית נוספת (אולי משלימה) למוח הימני ולתרומתו להרמוניה הנפשית
“ההמיספירה הימנית אחראית לרגש, אינטואיציה, אמפתיה, ויצירתיות, וההמיספירה השמאלית אחראית ללוגיקה, ראציונל וחשיבה אנליטית”.
האם יש למישהו מושג איך נוצרה החלוקה הזאת מלכתחילה?
אפשר להבין אבולוציונית כיצד זה כל המיספירה אחראית לפעילות המוטורית של צד הגוף הנגדי. זה משום המגבלות של האופטיקה הגיאומטרית שגורמת לכך שהתמונה הנוצרת ברשתיות העיניים הינה הפוכה למציאות; ובגלל החשיבות המכרעת של חוש הראיה היצורים שמוחם התהפך בהתאם זכו לעדיפות בברירה הטבעית. לפי זה, לא כל החולייתנים הם בהכרח כאלה. אם שרדו עד ימינו יצורים שאצלם כל עין מתפקדת עצמאית וקשורה רק להמיספירה אחת, אפשר לצפות כי כל המיספירה במוחם תהיה אחראית למוטוריקה של צד הגוף שלה.
אדם העומד מול מספר אנשים, למשל מרצה באולם מול קהל, עשוי להתייחס (באופן לא מודע) אל אנשים שבצד אחד של שדה הראיה שלו אחרת מאשר אל אנשים בצד השני. אפשר לעשות חלוקה של שפות כתובות ל”ימניות” ו”שמאליות” על פי מיקומם של חלקי המשפט. למשל, בעברית מקובל להקדים את שם העצם לתואר בעוד שבאנגלית התואר קודם לשם העצם:
ילד טוב
Good boy
אולם בכתיבה, בשתי השפות שם העצם מופיע בצד ימין של שדה הראיה והתואר בצד שמאל. ישנן שפות אחרות, כגון צרפתית, שבמשפטים הכתובים בהן אפשר למצוא את שם העצם בצד שמאל ואת התואר בימין. חלוקת השפות ל”ימניות ושמאליות” המובאת כאן היא על פי מיקומו במשפט של שם העצם בשדה הראיה של זה שקורא את המשפט. חלוקה דומה אפשר לעשות גם בקריאת מספרים רב ספרתיים, כאשר חלק המשפט המציין את המשקל הגדול של המספר יופיע בצד ימין והמשקל הקטן בצד שמאל: למשל, בעברית של היום מבטאים מספר רב ספרתי, לדוגמה מאה עשרים ושבע, בסדר משקל יורד, בעוד שבעברית המקראית אותו מספר מבוטא הפוך – שבע עשרים ומאה, כפי שאפשר לראות בשתי דוגמאות לפחות – שנות חיי שרה ומדינות באימפריה הפרסית (צורת הביטוי המקראית של המספרים שרדה עד היום בשפה הערבית سبع عشرون ومئة ).
האנגלית, שהיא שפה “ימנית” (על פי ההגדרה כאן), הפכה להיות הלינגואה פרנקה הנפוצה ביותר היום. הסיבות הן אולי תלויות היסטוריה, כי אנגליה היא האחרונה באימפריות, אולם אז השאלה נותרת בעינה ורק מוסטת לחיפוש הגורם באומה דוברת השפה הזאת שהפכה אותה לאימפריאליסטית מוצלחת יותר מן האחרות.
התפלגות האנושות לימניים ושמאליים אינה נורמאלית. רובם המכריע של בני האדם הם ימניים בעוד שרק פחות מעשרה אחוז הינם שמאליים. בהנחה שהתפלגות הזאת היא תוצאה של אבולוציה דרוויניסטית, השאלה המעניינת אותי היא מה יש בצד ימין של הגוף (שמאל המוח) המעניק לו עדיפות תקשורתית על צד שמאל. הרעיון היחיד שעולה בדעתי הוא לחפש קשר עם חוסר הסימטריה באיברי הגוף המתבטא, בין השאר, במיקומו של הלב ובצורת הריאות.
לגבי הרקדנית – לפי מה שכתוב בוויקיפדיה (הקישור של קמילה אחרונה), תפיסת כיוון התנועה שלה על ידי הצופה בכלל לא קשור לפעילות מוחית של חזקה יותר של המיספירה זו או אחרת אלא לזווית הצפייה:
Upon inspection, one may notice that in Kayahara’s original illusion, seeing the dancer spin clockwise is paired with constantly holding an elevated viewpoint and seeing the dancer from above. The opposite is also true, an observer maintaining a counter-clockwise percept has assumed a viewpoint below the dancer.
עבורי היא מסתובבת פעם ככה ופעם ככה, לפי רצוני.
עמי,
אל תנסה, פשוט תבהה בדמות ובשלב מסויים, תרצה או לא תרצה, הדמות “תחליף כיוון” כתוצאה מההתרגלות. לי קל לייצר את השינוי התפישתי באופן רצוני על ידי התמקדות בעקב כף הרגל ה”עומדת”.
אין לאשליה זו שום קשר ברור עם מוח ימני או שמאלי ובכל מקרה כמו שמ.ר. כתב החלוקה הפונקציונלית הברורה שעושים בעניין זה היא בדרך כלל שגוייה.
עוד על האשליה הזו ניתן לקרוא כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spinning_Dancer
ואגב מיכאל,
ברור שהחלוקה להמיספירות לא כזו פשוטה, אבל מכיוון שאנו מרחמים על קוראינו ולא מעוניינים לשעמם ולהרדים אותם כבר בפסקה הראשונה עם כל מני מינוחים מדעיים סבוכים, יש לפשט את הנושא כמה שאפשרי. והעיקר שהרעיון הכללי עובר.
כמה שאני לא מנסה היא תמיד מסתובבת לי עם כיוון השעון, אני לא מצליח לשנות את כיוון הסיבוב.
מיכאל,
אסיה אמנם צפויה להשתנות. רמת החיים שם בוודאי תעלה ותדביק את רמת החיים של המערב, וכך גם המשכורות צפויות לעלות, אך תהליכים גלובליים כאלה מתרחשים על פני תקופה ארוכה של זמן. בינתיים, העובדה בשטח היא שאסיה “גונבת” למערב את התעסוקה.
בת-יה,
זה נכון שתמיד זה היה קיים, אך לאחרונה המגמה מתגברת ומואצת.
יאיר,
לא תמיד.
באנליזה נומרית ישנן שיטות כה אלגנטיות, קצרות ופשוטות – שאם לא הייתה הגאוניות היצירתית שבשיטות האלה, היינו נתקעים בלי יכולת לפתור את הבעיות הללו, כי הן אינן פתירות (אלא אם כן יש לך אינסוף זמן לחכות לריצת התכנה). אתה צודק בכך שאולי זה פחות בשימוש בתיכנות, אלא יותר בתחום האלגוריתמיקה.
עמי:
אני יכול לבחור את הכיוון שבו אראה את הרקדנית מסתובבת.
אם אינני מתאמץ, היא מסתובבת לי עם כיוון השעון אבל אם אני רוצה אני יכול להפוך את הכיוון.
זה לא לגמרי פשוט ולפעמים אני צריך להפסיק לרגע להסתכל עליה כדי שאוכל להחליף את כיוון הסיבוב, אבל זה אפשרי.
ברצוני להבהיר כמה דברים שנראה לי שאינם עולים מן הכתבה ושברור גם שחלק מן המגיבים לכתבה אינם מבינים.
הצלחה בהייטק דרשה מאז ומתמיד יצירתיות רבה וחשיבה מחוץ לקופסה. כך גם העיסוק במדע.
העובדה שגוגל בוחנים את מועמדיהם באמצעות חידות הדורשות יצירתיות אינה מקרית.
אני יכול גם לספר למי שלא יודע ששיטת בחינה זו מקובלת בחברות הייטק כבר מזה שנים רבות.
מי שרוצה לראות עדות לעובדה זו יוכל למצוא אותה בתגובתי זו https://www.hayadan.org.il/glast-in-orbit-1306088/#comment-59976 שנכתבה בשנת 2008.
הנוהג של בחינת מועמדים באמצעות חידות כדי לאבחן יצירתיות קדם גם לתאריך זה – ובשנים רבות.
גם מיקום היצירתיות באחת ההמיספרות בלבד אינו מדויק.
בכל הנושא הזה של חלוקת פונקציונליות המוח בין שתי ההמיספרות יש הרבה מאד אגדות אורבניות.
מומלץ לקרוא קצת יותר כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Lateralization_of_brain_function
השפעת אסיה על סוגי ההתמחות הדרושים היא זמנית.
כיום כוח האדם בסין עדיין זול מאד אבל פשוט לא ייתכן שזה יישאר כך.
רבים שם מועסקים בתנאי עבדות והם רואים מה קורה במערב.
רמת החיים בסין תעלה והאפשרות לעשות ארביטראז’ על עלויות כוח האדם תיעלם.
אוטומציה אינה מתרחשת מאליה.
תמיד ידרשו אנשים שיאפשרו אותה.
נכון – אלה יהיו אנשים יצירתיים – בדיוק כפי שהיו תמיד.
יעל פטר,
אז מה נשתנה?
את עצמך כותבת שגם בעבר מי שהצליחו היו “אנשי המוח הימני”, וידועים עוד רבים למשל, כמו: פדריך קקולה, שסיפורו על חלום אטומי הפחמן מתפרסם כמעט בכל מקום או להבדיל, סיגל המאפיונר שחלם על עיר הימורים במדבר. את באמת מכירה מישהו שהתעשר רק מפעולת “המוח השמאלי”? לדעתי אדם כזה – מת עוד בחייו.
בקיצור: מה שהיה הוא שיהיה!
אכן יעל עדיף איזון של שני החלקים.
מכיוון שהיום הנטיה היא שמאלית (במוח) בבירור, יש לעשות תיקון ימני (שוב במוח…) דחוף 🙂
בסופו של דבר יהיה איזון…
כמתכנת, אכן בדר”כ שתי שורות קוד של רקורסיה עדיפות על 20 שורות בלולאה, וזה למרות שזה בדר”כ איטי יותר, בזכות זה שזה קריא יותר. (וסליחה שאני נטפל לדוגמא…)
אסף,
הכוונה היא לא יצירתיות של עיצוב.
אלא ליצירתיות שמבדילה בין ביל גייטס ומארק צוקרברג לבין מתכנת רגיל.
זה מה שמבדיל את סורוס מכל אנליסט אחר של השוק.
וזה מה שמבדיל את סטיבן הוקינג ואיינשטיין ממדענים אחרים.
כל האנשים האלה שנכנסו לדפי ההיסטוריה, השתמשו בצד הימני של המח לא פחות מאשר הצד השמאלי. הם השתמשו ביצירתיות ובאינטלגנציה רגשית על מנת להבין את העולם שסביבם, לזהות את הטראנדים הבאים, ולעשות מזה מיליונים.
ואם אני אקח למשל את הדוגמא המצויינת שאתה הצגת, אז בנושא התיכנות אפשר לזהות אנשים המשתמשים בצד הימני של המח – אלו האנשים שיביאו את הפתרון האלגנטי והיעיל לתוכנה. במקום לולאה של 20 שורות הם עשויים לפתור זאת ע”י 2 שורות קוד של רקורסיה – דבר כזה בכלל לא ניתן לכמת אותו בכסף, הפתרונות האלגנטים הללו מייעלים את תוכניות המחשב בעשרות מונים.
אם למישהו הקישור בכתבה לא עובד:
http://www.youtube.com/watch?v=9CEr2GfGilw
תיקון: עם כיוון השעון.
שמעתי על מבחן פשוט שאמור לקבוע אם אתה בעל “מוח ימני” או שמאלי, אינני יודע עד כמה המבחן הזה אמין:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-147539-00.html?tag=03-50-44
אצלי היא תמיד מסתובבת נגד כיוון השעון.
אל תשלה עצמך “האני האחר”. הדרישה למוח ימני מפותח באה לאחר מעבר קרטריונים של הצגת יכולות מוח שמאלי.
רק מוח ימני זה נחמד אבל לא מתאים בהייטק לדעתי.
יצירתיות זה חשוב אבל צריך אותה הכמויות קטנות. כאשר למשל מעצבים תוכנת מחשב צריך רק מעצב אחד לכל עשות מתכנתים לכן קשה לראות איך אנשי המוח הימני יצליחו להרוויח מכך כסף כמות התפקידים שהם יכולים למלא פשוט קטנה מדי.
האני האחר,
ושילוב של השניים זה הכי אידאלי
גדול!! הגיע הזמן שאנשי ההמיספירה הימנית יעלו לגדולה. יש לזה השלכות גדולות הרבה יותר מרק יצירתיות בהצגת מוצרים.
אמפתיה תוביל לאחווה ושוויון, חשיבה מחוץ לקופסא תעזור לפתור בעיות ומחסומים שהיום בלתי אפשריים במודלי החשיבה הרגילה (כולל הדרך שבה חושבים המממנים).
זה לדעתי מבשר סוף סוף את ירידת האגו מגדולתו…
סוף העולם לא?!