ידענים: מחקר ופיתוח בישראל | רפאל

מאת 20 בספטמבר 2015 3 תגובות

פרופ' סימון ליצין, אוניברסיטת תל אביב: "ישנם שני סוגי חברות סטארטאפ", אומר ליצין: סוג אחד אלו חברות מוטות מוצר, כלומר מפתחות מוצרים חדשים על בסיס טכנולוגיות קיימות, והסוג השני אלו חברות מוטות טכנולוגיה – הן מפתחות מוצר קיים בטכנולוגיה חדשה."

פרופ' סימון ליצין בכנס ה-IEEE באוניברסיטת תל אביב. צילום: שמואל אוסטר

המדע איפשר להקים בישראל סטראטפים שאחר כך נמכרו בסכומי עתק, כך אמר פרופ' סימון ליצין, מייסד ומנכ"ל חברת סטור-דוט המפתחת מערכת להטענת סוללת טלפון סלולארי בשלושים שניות (שגייסה בשבוע שעבר 18 מליון דולר), ובעבר היה הטכנולוגי הראשי של אם סיסטמס, וסנדיסק ישראל.

ליצין אמר את הדברים במסגרת כנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב על ידי האיגוד הבין-לאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, IEEE. הכנס עסק בנושא ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי ונערך על ידי הסניף הישראלי של הארגון, המונה 1,300 חברים, בשיתוף ICOHTEC – האיגוד לחקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה ומשמעויותיה, ובסיוע אוניברסיטת תל אביב.

"ישנם שני סוגי חברות סטארטאפ", אומר ליצין: סוג אחד אלו חברות מוטות מוצר, כלומר מפתחות מוצרים חדשים על בסיס טכנולוגיות קיימות, והסוג השני אלו חברות מוטות טכנולוגיה – הן מפתחות מוצר קיים בטכנולוגיה חדשה.

הוא ציין שלושה מענקי תחום ההייטק שהקימו חברות ענק מבלי לסיים אוניברסיטה – סטיב ג'ובס שייסד את אפל והיה אחראי לכל המוצרים החדשניים שלה, ביל גייטס שהקים את מיקרוסופט לאחר שעזב את לימודיו בהרווארד ומארק צוקרברג שעזב את הארווארד כדי להקדיש את זמנו לחברה שייסד. כל החברות הללו לקחו טכנולוגיות קיימות והוציאו מהם מוצרים חדשים.

עם זאת, ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ שהצליחו בזכות פיתוח טכנולוגיות חדשות. אלה מונהגות בד"כ על ידי בוגרי אוניברסיטאות ולעתים אף על ידי פרופסורים.

"מהנסיון האישי שלי עולה כי כדאי מאוד להשתמש במדע כדי לקדם סטארטאפים. כך למשל באם סיסטמס השתמשנו בטכנולוגיות חדשות כדי להגדיל את צפיפות זכרונות פלאש, כאשר הפיתוח החל ב-1999 ומאז השיטה הוטמעה כבר על ידי סנדיסק, הרוכשת. בשנים האחרונות פיתחתי טכנולוגיות חדשות המשפרות את איכות הצגים וכן טכנולוגיה חדשה להטענה מהירה מאוד של סוללות. שתי הטכנולוגיות הללו מיושמות על ידי סטור-דוט. בנוסף, פיתחתי טכנולוגיה חדשה להגברת התפוקה של ערוצי תקשורת לווינים המיושמת ע"י חברת צופן." סיכם פרופ' ליצין.

פרופ' יוסי שחם-דיאמנט מביה"ס להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומהמחלקה לכימיה יישומית באוניברסיטת ווסדה בטוקיו, יפן תיאר את מהפכת מרכזי הננו בשש אוניברסיטאות ברחבי הארץ בהשתתפות מימון פעילה של הממשלה, נועדה להפוך את ישראל למובילה בתחום. המרכזים הוקמו באוניברסיטת ת"א, בר-אילן, בן גוריון, האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון ויצמן.

"מטרת המרכזים היא לבסס את תחום הננו-מדעים והננו-טכנוולגיה במטרה לחנך סטודנטים, להכשיר סטודנטים ועובדי חברות בתחום, להפיץ את הידע, לשבור מחסומים בין תחומים מדעיים שונים ולאפשר מיזוג של טכנולוגיות, לפתח טכנולוגיות חיוניות ושימושיות וכן לתמוך במחקר הבסיסי.

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אנשים ומשחשבים

עוד באתר הידען

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

3 תגובות ל “הקשר בין המצוינות המדעית והצלחת ההייטק הישראלי”

  1. בנימין

    סקירה סטטיסטית של עיתונים מדעיים, כמות הפרסומים של מוסלמים,לעומת ישראלים+יהודים והצגה בציר הזמן מ 1950 נניח ועד 2015 תראה כמה הבעיה חריפה. כנ"ל סקירה כמה עיתונים הם עם עורך ראשי מוסלמי.

    התבוננות בראשי צוותי מחקר משמעותיים מראה טרנד נוסף והוא המעבר להודי, סיני, מוסלמי מאמריקאי, אירופי.

  2. יוסי

    ללא תוכנית חומש מדעית שבה יושקעו בחינוך 59 מילארד ש"ח שזה 1/3 מתקציב החינוך סעודיה, נקבל מצב שבו מדינות כמו איראן מובילות עלינו טכנולוגית, שלא לדבר על כך שתבונתם המדינית והצבאית רבה.
    זה כמובן לא יקרה. כלומר שאנחנו נתעשת.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בעוד עשר שנים אנו עלולים למצוא עצמינו ללא היי-טק.
    תעשיית הסטרט-אפים internet of everything איננה נכס מדעי בפני עצמו.
    האוניברסיטאות בנסיגה איטית אך מצטברת באופן מדיד על פי אירגונים בינלאומיים.

הוספת תגובה

  • (will not be published)