התרופה מחסלת תאים נגועים ולא פוגעת בתאים בריאים. עד כה נוסו 15 סוגים של וירוסים וכולם נקטלו על ידי התרופה לרבות וירוסי שפעת ופוליו
פתוגנים ויראליים מהווים איום רציני על בריאות בני האדם. אם למנות רק מספר וירוסים קליניים כגון איידס או צהבת, וירוסים חדשים, כגון שפעת העופות או החזירים, וירוסים קטלניים ביותר כגון אבולה או אבעבועות שעשוי לשמש בפיגועי טרור ביולוגי, ניתן רק להסתייע במניעה ולרוב אין אמצעי ריפוי. גם אם יש הם מאוד ספציפים עבור וירוס מסויים ואינם יעילים נגד זנים שפיתחו עמידות, וחלק מהתרופות גם גורמות לתופעות לוואי מזיקות.
כחלק מפרויקט PANACEA (מילולית – תרופת פלא Pharmacological Augmentation of Nonspecific Anti-pathogen Cellular Enzymes and Activities) פיתחו חוקרים ממעבדת לינקולן ב-MIT גישה רחבה חדשה המכונה DRACO _ Double-stranded RNA [dsRNA] Activated Caspas Oligomerizer)). DRACO מעודדת התאבדות של התא בתאים המכילים dsRNA מכל סוג, הורגים במהירות תאים חולים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. כתוצאה מכך, DRACO עשוי להיות יעיל נגד כמעט כל הוירוסים, ולהפסיק הדבקה ויראלית תוך מיזעור ההשפעה על החולה.
ד”ר טוד ריידר, מדען בכיר בקובצת הכימיה, הביולוגיה והננוטכנולוגיה של המעבדה, פיתח את PAMACEA ואת תרופת DRACO ועימו עבדו סקוט וויק, האחראי על ייצור DRACO, כריסטינה זוק האחראית על הניסויים בתאים, טארה בוטצ’ר האחראית על הניסויים בעכברים וג’ניפר פנסקוט ובנג’מין זוסמן שביצעו ניסויים נוספים.
במאמר שפורסם השבוע בכתב העת PLoS ONE, הוצג DRACO כיעיל נגד 15 וירוסים שנבדקו לרבות וירוסל ההצטננות (rhinoviruses), זנים של וירוס השפעת H1N1, adenoviruses, וירוס הבטן reovirus, נגיף הפוליו, נגיף ה- dengue הגורם לחום, וכמה חברים במשפחת וירוסי החום hemorrhagic ו- bunyavirus.. טיפול ב-DRACO הודגם גם כלא רעיל ב-11 סוגי תאים שונים ממינים שונים של בעלי חיים (בני אדם, עכברים, קופים) ואיברים שונים (לב, ריאה, כבד, כליות). בנוסף, הניסויים הדגימו כי DRACO לא רק שאינו רעיל לעכבירם אלא גם יכול להציל עכבר הנגוע בריכוז קטלני של וירוס השפעת. נכון לעכישו, הצוות מבצע בדיקות על וירוסים שונים בעכברים המבטיחים תוצאות טובות גם הם.
“לדברי ד”ר ריידר, למרות שיש צורך בבדיקות מקיפות נוספות, ניתן כבר כעת לקבוע כי ל-DRACO יש את הפוטנציאל לחולל מהפכה בטיפול ומניעה של כמעט כל המחלות הויראליות כולל אבולה, והוא יהיה שימושי במיוחד נגד התפרצויות של וירוסים חדשים או מוטאציות של וירוסים קיימים כפי שהיה במקרה של וירוס הסארס – התסמונת הנשימתית החמורה – ב-2003.
http://www.ll.mit.edu/news/DRACO.html
http://dx.doi.org/10.1371/journal.pone.0022572
13 תגובות
ואיפה התרופא קיום 2020?
האם ההנחה שזה יצליח להתמודד גם עם HIV, HCV , כלבת ?
מהפכה ללא ספק.
השאלה היחידה היא רק האם הטכניקה הזו תוכל לעמוד במבחן הברירה הטבעית (בעתיד הלא רחוק בוודאי).
אגב, איך עידוד ההתאבדות של התאים הנגועים מתבצע באופן מעשי?
זו מהפכה, לדעתי, מכיוון שפוטנציאלית נמצאו הכלים להתגונן מפני וירוסים חדשים, שזו הבעיה העיקרית היום. היום, החוקרים מתמודדים עם וירוס חדש רק אחרי שהוא התחיל להתפשט.
לא ניתן להתגונן מפני וירוס חדש מראש (יותר מדי משתנים בלתי-צפויים). אז זה יכול למנוע פנדמיה בדומה לזו של שפעת העופות ודומיהן.
אבל שוב, יש הרבה וירוסים שאין להם פרה-קרסורים של dsRNA, כמו לדוגמא וירוסי DNA למניהם (משפחת ההרפס, הפטיטיס B, איידס וכו’). ולכן זו מהפכה חלקית (כי כפי שאמרתי, לגוף יש כבר מנגנון טבעי כנגד צורות לא טבעיות בתא של dsRNA).
חברה אני לא מדען, אבל זאת לא מהפכה בתחום הרפואה?
I suggest reading the original article, as the translation here does not explain the really interesting issue – how the new drug actually works.
איזה כייף לחיות בזמנים של מהפיכות כאלה
כל עוד התרופה לא נוסתה על אדם שלם ובריא אין מה לדבר על “תרופה”. אל תשכחו שגם ציאניד משמיד תאים נגועים.
א. בן נר,
טעות בידך יש די הרבה תרופות אנטי ויראליות. נכון שכמו בכל מחלה אין ריפוי ב- 100% אולם גם אי אפשר לטעון שהתרופה הנ”ל היא הראשונה.
זו מהפיכה ממש.
עד היום לא הייתה קיימת תרופה אנטי וויראלית.
הסכנה העתידית,הפוטנציאלית, בשימוש נרחב בתרופות אנטי וויראליות
היא שהדבר יפגע במנגנון החיסון הטבעי….הצרות של העתיד .
הם נוסו על תרביות תאים אנושיות.
זה כתוב במפורש בכתבה.
כל זמן שהתרופות לא נוסו על בני אדם או על רקמות בני אדם אין ערך לפרסום.
אין שום ערך לניסויים על בעלי חיים,הם לא מנבאים שהתרופה אכן תעבוד גם בבני אדם ולעיתים אף גורמים שתרפות שטובות לבני אדם נפסלות משום שהן נכשלו אצל הבעלי חיים.
לדוגמא:אספרין,אילו היה נבדק כיום הוא היה נפסל משום שהוא גן\ורם למומים אצל עוברים של מינים שונים של בעלי חיים .העובדה שמשתמשים בו היא כי הוא נכנס לשימוש לפני שהניסויים בבעלי חיים הפכו לנורמה.
כבר היום יש מנגנון טבעי בגוף כנגד dsRNA, מכיוון שזהו תוצר שאינו טבעי עבור הגוף.
כלומר, במילים אחרות, DRACO רק יסייע לו במנגנון שכבר קיים?
ולא כל הווירוסים יוצרים תוצר ביניים של dsRNA… נראה לי אפילו שזו קבוצה קטנה שכן עושה זאת.
אז זה לא נותן מענה לכל שאר הווירוסים. אז זה נחמד… אבל לא מעבר. אם הבנתי נכון.