הלהקה עשויה לקרב את אפשרות קיומה של טיסת-להק ישראלית במסלול סביב כדור הארץ ותאפשר הפעלה בו זמנית של עד ארבעה לוויינים בחלל למטרות צילום וניווט, באיכויות חסרות תקדים
חוקרי הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הקימו מעבדה יחידה מסוגה בישראל, לפיתוח טיסות של “להקות” לוויינים בחלל. המעבדה מכילה מתקן שתוכנן וצוייד במטרה לבדוק שיטות וציוד בתנאים הקרובים ככל האפשר לתנאי הפעולה הממשיים בחלל, לרבות שליטה משותפת, בקרת מיקום יחסי וחישת מצב זוויתי. הציוד המתקדם במעבדה כולל שולחן אוויר גדול, מודלים של כלי רכב חלליים ואמצעי חישה.
“בפתחה של המאה ה-21 ניצבים מהנדסי החלל בפני אתגר חדש – לפתח ולהוציא משימות קטנות בחלל שיהיו מלהיבות מהבחינה המדעית, מרתקות מהבחינה הציבורית וישימות מהבחינה הכספית”, אומר ד”ר פיני גורפיל, ראש המעבדה. “כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולקדם את יעדיה המדעיים והטכנולוגיים של ישראל בחלל, הקמנו את המעבדה”.
במעבדה מדמים חוקרי הטכניון תעופה בו-זמנית של לוויינים קטנים בחלל, אשר משתפים פעולה ביניהם וגם קל להחליפם במקרה של תקלה. המערכת נועדה להחליף לוויינים גדולים ומסורבלים הפועלים כיום. ה”לוויינים” שבנו חוקרי הטכניון נעים על שולחן האוויר והתקשורת ביניהם מבוססת על ZigBee, שהיא שיטת תקשורת רחבת פס אלחוטית לטווחים קצרים (עד עשרות מטרים).
חוקרי הטכניון מאמינים כי הודות למערכת החדשנית, לווייינים קטנים יוכלו בעתיד לבצע צילום סימולטני של כל נקודה על פני כדור הארץ, דבר שישפר באורח ניכר את איכות הצילומים ויאפשר קבלת תמונות ריאליות בתלת מימד. כן יתאפשר מתן שירותי ניווט לווייני מקומיים ותהיה יכולת לצלם מערכות כוכבים לצורכי אסטרונומיה וחקר החלל.
המעבדה תוכננה בשיתוף מהנדסים מהמכון לחקר החלל ע”ש אשר בטכניון וחברת ציקל הנדסה, ונבנתה במימון הטכניון, סוכנות החלל האירופית במסגרת פרוייקט “גלילאו” (מערכת ניווט הלוויינים האירופית) ומשרד המדע.
11 תגובות
ואז כמו במערך טלסקופים. הלויינים יצרו יכולת תצפית גדולה מיכולת של טלסקופ בודד.
בלי להשקיע בלווין אחד גדול.
אפשר יהיה לספור את הכינים בראש של אחמדיניג’ד מגובה 600 קמ”.
לכל המגיבים שלא הבינו את ידעוניי הטכניון
למותר לציין שבוגרי הטכניון נהנים מתחינותינו, ומעדיפים שלא להסביר ולאחזיק את הידע אצלם בכיסים הקטנים, מכיוון שציפיותי מבוגרי הטכניון (שרבים מהם בקרב קוראי הידען , ואני מכיר לפחות אחד) לקבל תשובה, שואפים לאפס, אני מרשה לעצמי לשתף את ידיעותיי הדלות עם מגיביי הידען הצמאים לדעת.
ובכן, הרעיון להשתמש בלהקת ננו לווינים הוא רעיון מוצלח ביותר מכל הבחינות. תמיד ניתן לשלוח לוין או שניים נוספים שיחליפו את המתקלקלים.
הרעיון בצילום הוא שמרחק הננו לווינים בינהם, עשרות מטרים, מהווה למעשה את הקוטר החדש של ההעדשה כך שצילומי הננו , אם יעשו בצורה מתואמת יוכלו לצלם בחדות רבה פריטים על פני כדור הארץ, ואפילו…. כוכבי לכת זעירים במערכות שמש רחוקות!
רעיון זה הוא רעיון ידוע שמבוצע על פני הקרקע בחוות טלסקופי רדיו וגם בטלסקופים רגילים לדוגמא צמד הטלסקופים KK בהוואי.
עד כאן הסברי הדל וידעו להם הטכניוניסטים שלא אלמן ישראל, ויש תמורה לידען.
שבת שלום
ובתקווה שלא אצונזר
סבדרמיש יהודה
"מדע וטבע"
זה נשמע רעיון מעניין דווקא
בקיצור המון ויכוחים בלי שום תוכן.
עם ישראל…
זה סוג של אוטיסט ?
למגיבים 2,4 ו- 5 היקרים,
אולי שאלתי שאלה טיפשית,
זה בהחלט ייתכן בהיותי חסר רקע בתחום,
אבל לא יקרה כלום אם תסבירו לי במה היא טיפשית,
וזה בוודאי יהיה עדיף על תגובות ילדותיות ומתנשאות.
בקיצור: אין בושה בלומר "לא יודעים",
ועדיף עוד יותר ליישם הפתגם:"סייג לחוכמה – שתיקה".
בבדיקה חדשה מצא הטכניון סוג חדש של אינפנטילים שעד עכשיו לא התגלו ע"י המדע. לכתבנו נמסר שהכינוי שהעניקו המדענים לסוג החדש הוא אנפנטילו-צינימן והוא מקיף גם סתם טמבלים חסרי בינה שחושבים שהם יודעים הכל אחרי תוכנית של חצי שעה בערוץ 8.
תן לי את המייל שלך ואשלח לך בדיוק את התדרים שלהם…
פשוט אני לא רוצה שכל אחד יירט אותם אתה מבין?
נו באמת.
לא הבנתי למה אתה צריך להיות ציני?
הבן אדם שאל שאלה, עדיף שלא תגיב אם אין לך תשובה חכמה.
גם לי אישית נשמע מוזר, למה צריך כמה לווינים במרחק מטרים בודדים אחד מהשני? למה זה יתרון?
למה לא לפזר אותם על פני חלל יותר גדול?
גדי תודה. לא חשבתי על זה. באמת הטווח קצר מדי וכעת אאלץ לשנות את כל התכנון לרבות המעבדה.
אז בוא נראה, בהונאה הפסדנו 25 מליון דולר, על המעבדה נגיד עוד 25 יוצא לי פה 50 מליון דולר. נו בסדר. עדיף מוקדם מאשר מאוחר.
שוב תודה גדי, אתה מה זה בסדר.
הם אמורים לתקשר ב ZigBee גם בתנועה בחלל?
זה לא טווח קצר מדי?
או שמתוכננים להקי ענק של מאות לווינים?