חוקרי הטכניון ורמב”ם הפיקו במעבדה תאים ורקמות שיוכלו לשמש בעתיד להשתלות ולגילוי תרופות

רצועות מתאי גזע עובריים תיקנו גיד אכילס בעכברים ותאים שהופקו משערות אדם הפכו לתאי שריר לב פועם

בשני מחקרים אשר בוצעו במעבדת המחקר של הטכניון בניהולו של פרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם, הצליחו החוקרים להפיק במעבדה תאים ורקמות היכולים לשמש בעתיד להשתלות, לגילוי תרופות ולהבנת תהליכי התפתחות מחלות שונות. במחקר הראשון הושתלו רצועות שמקורן בתאי גזע עובריים בעכברים בהם הוסר גיד האכילס. לאחר ההשתלה הושג תיקון מלא של הפגם והעכברים המושתלים הצליחו להניע כפות רגליהם ולנוע בחופשיות. “אנו מאמינים כי פיתוח זה יאפשר בעתיד הכנת גידים מתאי גזע עובריים אשר ישמשו כמוצר מדף להחלפת גידים ורצועות פגומים באדם”, אמר פרופסור איצקוביץ-אלדור.

המחקר החל כעבודת בתר-דוקטורט של ד”ר שחר כהן ופורסם בכתב העת המדעי “הנדסת רקמות” (Tissue Engineering). שותפים נוספים במחקר הם פרופסור אייל זוסמן, פרופסור אריאלה ליבנה, ד”ר סאמר סרוג’י והדוקטורנטית לוסי לישנסקי.

במחקר השני הצליחו חוקרים ממעבדתו של פרופסור איצקוביץ-אלדור להפוך תאים שהופקו משערות אדם לתאי שריר לב פועם. לתאים שנלקחו משיער (קרטינוציטים) הוחדרו מספר גנים באמצעות וקטור ויראלי אשר איפשרו תיכנות מחדש של הגנום התאי והפיכתם מתאי שיער בוגרים ל”תאי גזע מושרים”. תאים אלו, בדומה לתאי הגזע העובריים, מסוגלים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף האדם. התאים יצרו באופן עצמוני תאי שריר לב מתכווצים הדומים בתכונותיהם לתאים בוגרים של שריר לב. “גם כאן אנו מאמינים כי בעתיד ניתן יהיה להפיק משערות בודדות תאי גזע מושרים היכולים לשמש לצורכי השתלה של תאים הזהים גנטית לאדם ממנו נלקחו השערות והבנת המנגנונים של המחלה ממנה הוא סובל”, אומר פרופסור איצקוביץ-אלדור.

המחקר פורסם בעיתון “סלולר ריפרוגרמינג” (Cellular Reprogramming), כשהמחברות הראשונות הן תלמידת המחקר עטרה נובק וד”ר רונית שטרייכמן. שותפים נוספים הם ע. בינה י. גרמנגוז, ח. שגב, נ. זאבי, ב. פישמן, י. מנדל, ל. ברד, ח. דומב, ד. קוטון וג. מוסטוסלבסקי.