חולדות שנחשפו לסטרס (עקה) בתקופת הילדות הורישו את ההשפעות של חשיפה מוקדמת זו לצאצאיהן

כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה. הבשורות הטובות: לא כל ההשפעות רעות, וניתן “לרפא” אותן בעזרת חשיפה לסביבה מעשירה גם בדור האם

חולדות שנחשפו לסטרס (עקה) עוד בתקופת הילדות הורישו את ההשפעות של חשיפה מוקדמת זו לצאצאיהן – בעיקר השפעות שליליות אך גם כמה חיוביות. עוד התברר כי מתן העשרה סביבתית לאמהות אלה הצליח “לתקן” חלק מההשפעות השליליות. ממצאים אלה עולים ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת המדעי Developmental Psychobiology. “הדמיון המנגנוני במקרים רבים בינינו לבין חולדות מעלה תהיות לגבי השפעות המעבר לדורות הבאים גם בבני אדם, למשל, על ההשפעות שיכולות להיות למלחמת לבנון השנייה או למצב הביטחוני בדרום על מי שהן היום ילדות בלבד”, אמר פרופ’ מיכה לשם שהוביל את המחקר.

במחקר הנוכחי, אותו ערך פרופ’ לשם מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ’ ג’יי שולקין מאוניברסיטת ג’ורגטאון ובשיתוף הסטודנטים לתארים מתקדמים היבה זאידן, אליס שחר-דדון, ונטע קבטיני-פרדמן, ביקשו החוקרים לבדוק את ההשפעות של חשיפה לסטרס מצד אחד ולהעשרה מצד שני של חולדות בגיל הילדות על ההתנהגויות של הצאצאים שלהן. החוקרים בחרו בחולדות מכיוון שמדובר בחיות חברתיות, בעלות פעילות מוחית דומה במקרים רבים לזו של בני האדם

לשם כך בחרו החוקרים 40 חולדות נקבות בגיל 27 יום, הגיל שבו מפסיקות החולדות לינוק. חלק מהחולדות נחשפו למספר סוגים של סטרס, אחרות נחשפו רק לתנאים של העשרה (כלובים גדולים יותר, משחקים שונים וכד’), וחלק מהן נחשפו לסטרס ולאחר מכן לתנאים של העשרה. קבוצה אחרונה הייתה קבוצה שלא נחשפה לשום תנאי מיוחד. החולדות נכנסו להיריון בגיל חודשיים, וצאצאיהן עברו סידרה של מבדקים שבחנו התנהגויות חברתיות, התמודדות עם פחד, התמודדות עם חידושים ועוד.

הממצא העיקרי של המחקר היה כי הסטרס אליו נחשפו החולדות בגיל ילדות השפיע על צאצאיהן, בעיקר לשלילה – חרדה מוגברת והתנהגות חברתית מופחתת – אבל גם לחיוב, בין היתר, בלמידה משופרת בתנאי לחץ. הצאצאים הזכרים גם גילו הסתגלות טובה יותר להתנסויות מפחידות. בצורה דומה, חשיפה בזמן ילדות להעשרה השפיעה על הצאצאים בעיקר באופן חיובי – התנהגות חברתית מוגברת ורצון לחקור.

לדברי החוקרים, ממצא בעל ערך מרכזי הוא העובדה כי החשיפה של האימהות לסביבה מעשירה לאחר האירוע המלחיץ “ריפאה” למעשה חלק מההשפעות השליליות של עקת האם בקרב הצאצאים. “ממצאי המחקר מראים כי המנגנון האבולוציוני דוגם את הסביבה שלנו כבר מילדות ומעביר מידע אודותיו לדורות הבאים, כדי שיהיו מוכנים אליה טוב יותר. חשוב לחקור האם גם בבני אדם עקה כה מצומצמת, ובגיל כה צעיר בדור ההורים, תשפיע על הדור הבא, והאם גם בבני אדם התערבות ‘תארפוטית’ תצמצם את ההשפעות הבין דוריות”, סיכם פרופ’ לשם.