סיקור מקיף

בשר גנוב

טורף על אפריקני אחד חכם יותר מהאריות וחזק יותר מכל הטורפים, ואולם משום מה לא מונעים ממנו את הציד, פשוט על ידי גידול בע”ח למזון עבורו

חבורת לביאות טורפות זברה. מתוך ויקיפדיה
חבורת לביאות טורפות זברה. מתוך ויקיפדיה

ויכוח מוכר וממושך בין פליאונטולוגים לבין עצמם ובינם לאנטרופולוגים ואחרים עוסק בשאלה מה היה מקור החלבון מהחי של מיני האדם הקדומים, היכן ואיך השיגו בשר להעשיר את מזונם.

בעבר דובר רבות על “הצייד האמיץ” והמיומן דיו כדי לצוד לעצמו את מזונו, ככל שהתגלו יותר ממצאים הלכה התמונה ונהיתה פחות “הרואית”, שכן התברר שעיקר הבשר הגיע מגניבה או שוד מחיות טורפות.

אבותינו עקבו (ממרחק בטוח) אחרי טורפים וכאשר הטורף הצליח לצוד, אם היה זה טורף קטן היו פשוט מגרשים אותו ושודדים את טרפו ואילו במקרים של טורף גדול, היו מחכים להזדמנות וגונבים את הבשר.

גם שם ניתן לשיטה “גניבה טפילית” (kleptoparasitism).

הגניבה הטפילית ידועה ומוכרת בין הטורפים: אריות מגרשים צבועים, נמרים, ברדלסים ואחרים ו”רוכשים” את טרפם, צבועים מגרשים ברדלסים וכך הלאה, מי שגדול וחזק מגרש ו”יורש” את החלש. עכשיו יש הוכחה חותכת לשיטת השוד ע”י… אנשים. מסתבר כי בארצות מערב אפריקה (ואולי גם באיזורים אחרים) שוד בשר ע”י אנשים הולך ותופס מקום “מכובד” כצורת פרנסה.

השיטה פורסמה ע”י שני חוקרי אריות שעובדים בקאמרון. החוקרים, מריולן שו ועמית מאונ” לידן מהולנד, עובדים בשמורת בואנוס, עקבו אחרי אריה מסומן וצפו בו ובנקבה אוכלים בובל (אנטילופה) שזה אתה ניצוד,

כשהתקרבו, הרחקו האריות לשיחים ולכן החוקרים עזבו את המקום. כששבו אחרי מס” שעות, פגשו בדרכם מקומיים שברחו, כשהתקרבו למקום הטרף מצאו החוקרים שלד שבשרו הופשט (סימני סכינים) וכן עלים ששימשו לאריזת הבשר. מסקנת החוקרים : האריות הוברחו ע”י המקומיים וציידם נישדד. החוקרים אומרים כי למרות שאין האירוע קשור לנושא מחקרם הם החליטו לפרסמו. כדי להתריע על הסכנה שמאיימת על אוכלוסית האריות בשמורה.

חוקר אחר בשמורה אחרת בקאמרון מספר על אירוע דומה בו ראה איך מקומיים מגרשים אריה מטרפו (אנטילופת סוס) הטרי ושודדים את הבשר.

בעקבות תצפיות פזורות שפורסמו ע”י חוקרים שונים ברחבי אפריקה וכן שיחות עם בני הבורורו – (שבט רועים), מסתבר כי שוד בשר מאריות מהווה שיטה נפוצה ומקובלת להשגת בשר, ברגע שמאתרים אריות על טרף תוקפים אותם במקלות ובצעקות, האריות (בעלי נסיון מר ממפגשים עם נשק חם) בורחים והבשר נישדד.

החוקרים מציינים כי שוד/גניבת בשר מטורפים מהווה מקור קל להשגת חלבונים מן החי, כאשר מתייחסים רק לקאמרון, רק לשמורה אחת בה ירד מספר האריות מ-60 ל-15 תוך שנים מועטות וכאשר מוספים לשוד הבשר את האריות שנהרגים ע”י רועים בגלל היותם טורפי צאן ובקר, מקבלים ירידה חדה במס” האריות, ירידה שמביאה את האריות במערב אפריקה אל סף הכליה. כליה זו ניתן למנוע… ע”י גידול תרנגולות.

יש עוד מי שחושב עצמו צאצא ל”צייד אמיץ” ?

אסף

7 תגובות

  1. ל-5. (יוחנן) תשפריץ עליהם משקה תוסס כלשהו
    (או שסתם תשפוך עליהם יין זול) תחכה שיעזבו
    בזסעם ושב במקומם (אולי בתור הבן או הנהג…).

  2. אם כך:

    אני חושב שניתן גם ליישם הלכה למעשה את אותה השיטה גם ביימינו:

    מחכים לבעלי ממון שיתפסו מקום במסעדה אהובה ופלצנית בתל-אביב, יתבשמו מריחות הגריל וירעננו את גרונם ביין אדום, ימתחו ביקורת על המוזיקה, שבוודאי היו מעדיפים ג’אזזזז ולא בלוז, יעיפו מבט מזלזל בשאר הלקוחות הסועדים, וכמו שמגיע האנטריקוט (200-800 ש”ח) אתה קופץ מהמחסה, גונב לקקות הצפונים את האנטריקוט/פילה (אם אפשר גם מוריד את מה שנשאר מהיין האדום, עם הרמז לשזיפים פירות יער וארומה של לולו של קשראל) וסועד את הסעודה הגנובה שלך ממש כמו האבות הקדמונים.

    אחחחחח חיים טובים.

  3. לאסף רוזנטל
    השימוש במונח "צייד טפילי" או "שוד בשר" נותן התיחסות ערכית-שיפוטית לתופעה שהיא ביסודה אנטרופולוגית-מדעית.
    הרי ידוע כי האדם מנצלניצל חיות רבות לצרכיו השונים,
    את בשר הפרות, התרנגולות, החזירים (ומה לא) אנחנו אוכלים,
    הסוסים והחמורים חרשו לנו את האדמה ושמשו לנו כרכב לנסיעות,
    הפילים והגמלים סוחבים לנו משאות, בבחינת משאיות חיות,
    יונים בצעו עבורנו שירותי דיוור. ועוד ועוד דוגמאות לרוב.
    בקיצור, האדם הנו טפיל על חיות רבות, אותן הוא מנצל לצרכיו.
    האם לא בזכות זאת הגיע האדם לאן שהגיע ?

  4. אבל הם יאכלו את החרא שלהם בסוף
    כי ברגע שהאריות יעזבו את המקום חיים או מתים
    אז לא ישאר להם כלום אבל אני מניח שהם טיפשים מדי לחשוב על זה

  5. "בעלי נסיון מר ממפגשים אם נשק חם" –> בעלי נסיון מר ממפגשים עם נשק חם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.