התכנית היא לשגר צוות רוסי למעבדה ובעקבותיו צוות מעורב רוסי־פולני ומאוחר יותר שותף בטיסה גם האסטרונאוט המזרח גרמני זיגמונד יאן
עדכונים מאפריל 1978
ב־18 באפריל מסר ולדימיר שטאלוב, מנהל מחלקת האימונים, כי אסטרונאוט פולני ישתתף השנה בשלב ב’ של סוליוט 6. אימונו של האסטרונאוט וההכנות לשלב זה הסתיימו זמן קצר לפני מסירתה של הודעה זו לעיתונות. התכנית היא לשגר צוות רוסי למעבדה ובעקבותיו צוות מעורב רוסי־פולני. בוריס פטרוב אישר במסיבת עיתונאים כי גם אסטרונאוט מזרח גרמני ישתתף בטיסת חלל בשנה זו.
סויוז 29 – סויוז 31
ב־16 ביוני 1978 שוגרה סויוז 29 ובה האסטרונאוטים ולדימיר קובלנוק מפקד הטיסה ואלכסנדר איבצ’נקו מהנדס הטיסה. היה עליהם להתחבר לסוליוט 6 ולהמשיך בניסויים שביצעו טייסי סויוז 26, סויוז 27 וסויוז 28.
תכנית העבודה כללה:
1. תצפיות לעבר כדור הארץ
2. תצפיות לעבר האטמוספירה
3. תצפיות לעבר השמש
4. תצפיות אסטרונומיות
5. בדיקות ביו־רפואיות כולל סבילותם של האסטרונאוטים לתנאי החלל
6. מחקרים ביולוגיים
6. בדיקת מערכותיה של המעבדה
7. ניסויים מטלורגיים
האסטרונאוטים צוידו במזון טוב יותר מזה של עמיתיהם בטיסות הקודמות. הבשר היה אטום במיכלים ושאר דברי המזון נארזו באריזות פלסטיות. כמות האוכל שקיבלו ליום הייתה 3,200 קלוריות, בניגוד למנה הסטנדרטית של 2,900 קלוריות ליום בטיסות הקודמות. הניסיון שהצטבר אצל רומננ’ו וגרצ’קו עודד את הצוות הנוכחי להשתמש במידה רבה בחליפות מפעילות עומס, כדי להתגבר על בעיות של איבוד מתח בשרירים ובמערכת כלי הדם. לוח הזמנים לעבודה ולמנוחה שונה באורח משמעותי.
שבוע ראשון, מ־6 עד 22 ביוני
16 ביוני – שיגור
17 ביוני – 26 שעות לאחר שיגורה, נצמדה סויוז 29 לסוליוט 6. מסלולה של התשלובת סוליוט 6 וסויוז 29 היה 339 – 353 ק”מ וזווית הנטייה 51.6 מעלות. האסטרונאוטים נכנסו למעבדה והפעילו את מערכותיה. בדיקות רפואיות הראו שהם חשים בטוב. ההיצמדות הייתה לפתח החזיתי.
18 ביוני – מאוורר שהתקלקל הוחלף במתקן לניסויים מטלורגיים -Splav-01 והאסטרונאוטים התחילו בניסוייהם.
19 ביוני – נמסר כי האסטרונאוטים עובדים בקצב של 15 שעות ליום והחלו בהכנות לקראת שהייתם במעבדה.
שבוע שני, מ־23 עד 29 ביוני
25 ביוני – הניסויים המטלורגיים נמשכו.
26 ביוני – סדרת הניסויים המטלורגיים הסתיימה.
27 ביוני – סויוז 30 יצאה לדרכה ובה האסטרונאוטים פיוטר קלמוק מפקד הטיבה ומירוסלב גרמשבסקי אסטרונאוט פולני. היה עליהם להתחבר לסוליוט 6, לבצע תכנית עבודה משלהם ולערוך ניסויים משותפים עם קובלנוק ואיבצ’נקו. זמן השהייה המתוכנן בסוליוט הוא שישה ימים.
28 ביוני – 26 שעות לאחר השיגור, נצמדה סויוז 30 לסוליוט 6. טייסיה הביאו לקובלנוק ולאיבצ’נקו מברקים, עיתונים, מכתבים מבני משפחותיהם ומתנות. ההיצמדות היא לפתח האחורי של המעבדה. היום בוצע הניסוי המטלורגי Sirena. המטרה לייצר מוליך למחצה מקדמיום, טאלריום וכספית בתנאים של חוסר משקל.
שבוע שלישי, מ־30 ביוני עד 6 ביולי
3 ביולי – שני הצוותים ביצעו ניסויים מטלורגיים במכשיר ה – Splav-01 .
4 ביולי – קלמוק וגרמשבקי סיימו היום את ניסוייהם האחרונים והחלו להתכונן לחזרה ארצה. הם החזירו ניסויים מטלורגיים שבוצעו ב־3 ביולי, סרטי צילום, תכתובות ודגימות ביו־ רפואיות. העבודה המשותפת כללה ניסויים ביולוגיים ורפואיים אינטנסיביים, תצפיות אסטרונומיות באינפרה אדום ותצפיות לעבר כדור הארץ במטרה לחפש מחצבים בפולין. בד בבד נעשו תצפיות זהות מהקרקע וממטוסים ונערך סקר טכני מקיף של תפקוד מעבדת החלל.
5 ביולי – קלמוק וגרמשבסקי נחתו. מקום הנחיתה 300 ק”מ מערבית לצלינוגרד, קזחסטן. בנוסף לחומר המדעי הם הביאו עִמם גם מכתבים מעמיתיהם, שנשארו במעבדה כדי לסיים את משימתם. נמסר כי קלמוק וגרמשבסקי השלימו את תכניתם בהצלחה וחשו בטוב. קלמוק וגרמשבסקי שהו במעבדה שישה ימים ו־17 שעות.
שבוע רביעי, מ־7 עד 13 ביולי
7 ביולי – שוגרה פרוגרס 2. היה עליה להיצמד לסוליוט 6 ולהביא לטייסיה דלק, חמצן, מזון, מים, ביגוד ומכשירי מחקר במשקל כולל של יותר מטון. משקל הדלק 600 ק”ג. אחד ממכשירי המחקר הוא ה־Kristall ליצירת זכוכית. המכשיר הוצב בתא הקדמי של המעבדה.
9 ביולי – 49 שעות ו־33 דקות לאחר שיגור פרוגרס 2 לסוליוט, נעשתה ההיצמדות לפתח האחורי.
שבוע חמישי, מ־14 עד 20 ביולי
14 ביולי – היום נערכו בדיקות קרדיו־וסקולריות. רוב הציוד מפרוגרס 2 כבר הועבר לסוליוט. במשך כל השבוע נערכו ניסויים במכשיר Kristall ויצרו גביש מונוכרומטי טהור של גליום – ארסניד, תרכובת חשובה ליצירת תאים סולריים באיכות גבוהה.
שבוע שישי, מ־21 עד 27 ביולי
21 ביולי – תדלוק המעבדה הושלם. התדלוק נעשה אוטומטית בפיקוח מהקרקע , כך שהאסטרונאוטים התפנו להמשך עבודתם השוטפת.
שבוע שביעי, מ־28 ביולי עד 3 באוגוסט
29 ביולי – אלכסנדר איבצ’נקו וולדימיר קובלנוק יצאו היום מהמעבדה ושהו מחוצה לה שעתיים ו־5 דקות. במהלך עבודתם הם הסירו מהדפנות החיצוניים של המעבדה קסטות הנושאות חומר ביו־פולימרי: מוני קרינה, גלאי מיקרו מטאורידים וחומרים אופטיים ומתכתיים שהוחזרו ארצה לאחר הטיסה. חלוקת העבודה הייתה כזו שאיבצ’נקו ביצע את מלאכת ההסרה וקובלנוק היה עזר כנגדו. איבצ’נקו בדק את התקני הווים בחלקים שונים של המעבדה כדי שאפשר יהיה לעבוד בהם. כן נבחנו חליפות החלל שלהם הדומות לאלה שהיו בשימושם של טייסי סויוז 26. מכשירי מחקר חדשים הוצבו במקום אלה שהוסרו.
קובלנוק צילם את עמיתו במהלך עבודתו במצלמת טלוויזיה צבעונית. לביצוע הצילומים קובלנוק מיקם את עצמו בחלק הקדמי של המעבדה. הצילומים שודרו מאוחר יותר בטלוויזיה. זרקורים חיצוניים האירו את שטח עבודתם של האסטרונאוטים כאשר מעבדת החלל נכנסה לתחום הצל של כדור הארץ. הם השלימו את עבודתם לפני הזמן ודחו הוראה של מרכז הבקרה לחזור למעבדה. בתום עבודתם. הנחייה זו נבעה מכך שזאת פעם ראשונה מאז שיגורם שהם היו מחוצה לה. הם נכנסו למעבדה כאשר זו נכנסה לתחום הצל של כדור הארץ מעל האוקיינוס השקט.
2 באוגוסט – פרוגרס 2 נותקה מהמעבדה. עד שנשרפה באטמוספירה נעשו בה ניסויים טכניים.
שבוע שמיני, מ־4 עד 10 באוגוסט
4 באוגוסט – בתום הניסויים במכשיר ה־Kristall שונה המסלול של התשלובת סוליוט 6 וסויוז 29.
5 באוגוסט – פרוגרס 2 נכנסה לאטמוספירה ונשרפה מעל האוקיינוס השקט.
8 באוגוסט – שוגרה פרוגרס 3 ובה אספקה ל־50 יום במשקל כולל של למעלה מטון שכלל 280 ק”ג מזון, 190 ק”ג מים, 450 ק”ג חמצן דחוס ומכשירים להזרמתו. יתרת האספקה כללה ניסויים, מחקרים חדשים, דואר וגיטרה שנשלחה לבקשתו של איבצ’נקן כדי שיוכל להפיג את השעמום. מִטענה של החללית זהה פחות או יותר לזה של פרוגרס 2. הניסויים והמחקרים החדשים כללו קסטות ובהם חומר לניסויים מטלורגיים (ייצור סגסוגת ומוליכים למחצה), ציוד לצילומי חלל וחומרים רפואיים וביולוגיים.
10 באוגוסט – פרוגרס 3 נצמדה לפתח האחורי של המעבדה.
פיקוסטיקוב סיפר בריאיון עיתונאי, ששני אסטרונאוטים המאיישים את המעבדה זקוקים למנה של 20 – 30 ק”ג אספקה ליום (מזון, מים וחמצן) ושהייה של שנה מחייבת אספקה של 10 טון מצרכים אלה.
שבוע תשיעי, מ־11 עד 17 באוגוסט
13 באוגוסט – האסטרונאוטים שמרו על המורל בדרכים שונות: הם צפו בתכניות טלוויזיה בעזרת מכשיר וידאו שהיה במעבדה ושמעו כמה מהדורות חדשות ביום. אולם לטווח הארוך דיכאון מתמשך עלול להיות בעיה חמורה בשהייה ממושכת בחלל. במאמר של סגן שר הבריאות הרוסי אוואדלין והאסטרונאוט לשעבר אלכסיי ייליסאייב שפורסם בפרבדה נאמר: “מתברר כי שהייה ממושכת במקום מגורים צר וסגור וכן הינתקות ממושכת מסביבה קרקעית יכולות לגרום לשינויים בנפשו של האדם. מצב רוח רע ואדישות כלפי משימות המוטלות על האסטרונאוטים בחלל הם תוצאה ישירה של השהייה בבידוד. מצב זה עלול להיות אסון לאסטרונאוטים ולמבצע כולו”. לפיכך מדעני החלל נתנו עדיפות ראשונה למחקרים בתחום “הפסיכולוגיה של הקוסמוס” והחלו ליישם חלק מתוצאות המחקרים כדי לשפר את מצב רוחם של קובלנוק ואבצ’נקו. אחת השיטות הייתה להתאים את כל מה שמצוי במעבדה: מזון, משקאות, מוזיקה וסרטים לטעם האישי של האסטרונאוטים וכן תרגילי התעמלות ואימונים גופניים הותאמו לאישיות של כל אחד. לרשות האסטרונאוטים עמדה גם ספרייה עשירה.
16 באוגוסט – את החודש השלישי לשהייתם בחלל החלו האסטרונאוטים בבדיקות רפואיות – התכווצות שריר הלב ומחזור הדם.
17באוגוסט – מנועיה של פרוגרס 3 הופעלו ומסלולה של התשלובת סויוז 29 ,סוליוט 6 ופרוגרס 3 הועלה ל־343 – 359 ק”מ.
שבוע עשירי, מ־18 עד 24 באוגוסט
22 באוגוסט – פרוגרס 3 נותקה מהמעבדה. בטרם ניתוקה הוטענה בפסולת של המעבדה.
24 באוגוסט – פרוגרס 3 נשרפה באטמוספירה מעל האוקיינוס האטלנטי.
שבוע אחד־עשר,מ־25 עד 31 באוגוסט
26 באוגוסט – סויוז 31 שוגרה ובה האסטרונאוטים ואלרי ביקובסקי והאסטרונאוט המזרח גרמני זיגמונד ין. טייסיה הביאו לאיבצ’נקו וקובלנוק עיתונים, ספרים, מתנות (כולל גור דובים מפוחלץ). הציוד המדעי כלל מצלמה מיוחדת לצילום כדור הארץ שפיתחו במשותף ברית־המועצות ומזרח גרמניה. תכנית עבודתם של ביקובסקי וין כללה תצפיות לעבר כדור הארץ ובדיקות רפואיות. תכנית העבודה שלהם במעבדה היה שבוע אחד.
27 באוגוסט – סויוז 31 נצמדה לפתח האחורי של סוליוט.
28 באוגוסט – ביקובסקי וין התחילו היום בעבודתם צילמו וערכו ניסויים רפואיים.
29 באוגוסט – מאחר שעל ביקובסקי וין לחזור בחללית סויוז 29, בוצעו חילופי מערכות בין סויוז 29 לבין סויוז 31. הכיסאות של החלליות הוחלפו אלה כנגד אלה.
31 באוגוסט – ארבעת האסטרונאוטים בדקו אחד לשני את חוש הטעם כדי ללמוד מהי השפעת החיים בחלל על חושי האדם. נערכו תצפיות לעבר כדור הארץ במצלמה MKF-6M .
שבוע שניים־עשר, מ־1 עד 7 בספטמבר
3 בספטמבר – גרמשבסקי וין נחתו בחללית סויוז 29. הנחיתה הייתה 140 ק”מ דרומית מזרחית לדז’אזקאזאן. לאחר הנחיתה נמסר שהאסטרונאוטים חשים בטוב והשלימו את משימותיהם. משימותיו של צוות זה כללו צילומים, ניסויים רפואיים, לימוד מאפיינים גיאולוגיים של הקוטב הדרומי, ניסויים במיקרו אורגניזמים ולימוד תכונותיהם של פולימרים אורגניים (שני ניסויים אלה קיבלו עדיפות גבוהה), לימוד תהליכים ביולוגיים בתא החי, גידול גבישים מוליכים למחצה בתנאי חוסר משקל והתכת סגסוגות. התצפיות לעבר כדור הארץ כללו צילום רב־ספקטרלי של אירופה ובחלק מהניסויים הרפואיים לאיבצ’נקו וקובלנוק נעשו בדיקות קרדיו־וסקולריות.
4 בספטמבר – יום מנוחה לאיבצ’נקו וקובלנוק.
שבוע שלושה־עשר, מ־5 עד 14 בספטמבר
8 בספטמבר – בתמרון מסובך שנמשך שעה נותקה סויוז 31 מהמעבדה והוצמדה לפתח ההיצמדות החזיתי. כך שוחרר פתח ההיצמדות האחורי לחלליות אספקה. בתום ההיצמדות הם בדקו את מנגנון ההיצמדות וחזרו למעבדה להמשך פעילותם. עם ניתוקה של החללית מהמעבדה התרחקו האסטרונאוטים ממנה והמשיכו לנוע במסלול צמוד לסוליוט כשמרחקם ממנה נע בין 100 ל־200 מטר. לאחר מכן ביצעו תמרון עלרוד, כך שהפתח הקדמי של המעבדה היה מכוון כלפי סויוז 31. עם השגת האוריינטציה היחסית הנכונה, מרכז הבקרה על כדור הארץ הפעיל את מערך הבקרה האוטומטי של סויוז והדריך אותה לקראת ההיצמדות לפתח הקדמי של המעבדה.
שבוע ארבעה־עשר,מ-15 עד 21 בספטמבר
19 בספטמבר – נמסר שהאסטרונאוטים חשים מצוין פיזית ונפשית למרות שהייתם הממושכת בחלל.
20 בספטמבר – נערכו ניסויים רפואיים בארגומטר לבדיקת הפעילות של הלב, מחזור הדם והשרירים. עד היום האסטרונאוטים השלימו מספר ניכר של חקירות מדעיות לטובת הכלכלה הלאומית. בוצעו תצפיות לעבר כדור הארץ, האוקיינוסים, ונערכו ניסויים בטכנולוגית חלל, אסטרופיזיקה ורפואה.
שבוע חמישה־עשר, מ-22 עד 28 בספטמבר
24 בספטמבר – זהו היום ה־101 לשהייתם בחלל והם חשים בטוב. הרופא המפקח עליהם דיווח כי ההכנות לפני הטיסה והפיקוח התמידי על ערנותם של האסטרונאוטים מילאו תפקיד חשוב בבריאותם. ששת השבועות הראשונים היו קשים ואחרי כן בריאותם התייצבה. מערכת העזרה הראשונה שימשה אותם מעט מאוד.
28 בספטמבר – אלכסנדר איבצ’נקו חגג את יום הולדתו ה־38.
שבוע שישה־עשר, מ־29 בספטמבר עד 5 באוקטובר
5 באוקטובר – פרוגרס 4 שוגרה ובה 2.5 טון של דלק, מים, מזון, ציוד מדעי, דואר וחלפים במקום אלה שהתבלו.
שבוע שבעה־עשר, מ־6 עד 12 באוקטובר
6 באוקטובר – 28 שעות לאחר שיגורה פרוגרס 4 היא נצמדה למעבדת החלל. תדלוק המעבדה והטענתה נמשכו 10 ימים. לאחר מכן הם סיימו את ניסוייהם ואוחסנו במעבדה במסגרת ההכנות לקראת שובם ארצה.
9 באוקטובר– נמסר שמצבם של האסטרונאוטים תקין.
שבוע שמונה־עשר, מ־13 עד 19 בספטמבר
16 באוקטובר – נמסר שהאסטרונאוטים חשים בטוב ומבצעים את משימותיהם הרגילות: צילום, ניסויים רפואיים ותרגילי התעמלות.
שבוע תשעה־עשר, מ־20 עד 28 באוקטובר
24 באוקטובר – מנועיה של פרוגרס 4 הופעלו והמסלול של התשלובת פרוגרס 4, סוליוט 6 וסויוז 31 הועלה. בתום התמרון פרוגרס 4 נותקה מסוליוט. נמסר כי טיסתם של קובלנוק ואיבצ’נקו מגיעה לסיומה והם מתכוננים לחזור ארצה.
26 באוקטובר – פרוגרס 4 נשרפה באטמוספירה.
שבוע עשרים, מ־27 באוקטובר עד 2 בנובמבר
29 באוקטובר – האסטרונאוטים המשיכו בהכנות לקראת השיבה ארצה ובמסגרת הכנות אלה בדקו את מנועיה של סויוז 31.
30 באוקטובר – האסטרונאוטים העבירו ציוד ממעבדת החלל לסויוז 31 וביצעו בדיקות רפואיות אחרונות לפני השיבה ארצה.
1 בנובמבר – נמסר שהאסטרונאוטים ינחתו ב־2 בנובמבר. הם חשו בטוב ומצבם הפיזיולוגי מצוין. מועד הנחיתה תואם את תכנית הטיסה.
2 בנובמבר – קובלנוק ואיבצ’נקו נחתו בקרבת דז’אזקאזאן, 200 ק”מ מזרחית למרכז החלל ביקונור. הם שהו בחלל 139 ימים, 14 שעות ו־12 דקות. בדיקה רפואית ראשונה לאחר הטיסה הראתה שהם חשים בטוב. אחת המשימות האחרונות שביצעו בטרם שבו ארצה הייתה החלפת ציוד שהתבלה בחלפים שהובאו על־ידי פרוגרס 4. בזמן שהייתם בחלל הם ביצעו מעל ל־60 ניסויים מטלורגיים ובניסוי מיוחד גילו כושר ראייה מדהים. במקרה אחר הבחינו מגובה 250 ק”מ בשקע בקרחון למרות העובדה שרוחבו של השקע לא עלה על 20 – 30 מטר. במקרה אחר הבחינו שקרחון אחד מרוחק ממקום מסוים ב־200 מטר. סטיית קביעתם הייתה במטרים ספורים בלבד. ניסויים אלה נועדו לבדוק את כושר הראייה הטבעי ללא עזרים אופטיים. ניסויים אחרים כללו ניסויי קיטוב – לבחון את האפשרות לנצל תנאים אטמוספריים ונקודות ציון על פני כדור הארץ לכיוונונם המדויק של מכשירים מדעיים כלפי מקומות מוגדרים, סקר משאבי כדור הארץ ובחינת מהירות התגובה האנושית בתנאי חלל, בפרט התגובה לרעשים ולגירויי שמיעה אחרים.
סיכום הממצאים הרפואיים של הטיסה
בשלושת השבועות הראשונים לטיסה האסטרונאוטים איבדו כמה קילוגרמים ממשקלם, אך כעבור זמן מה הם חזרו למשקלם הראשון. קובלנוק ואיבצ’נקו הסתגלו לכבידת הארץ ביתר קלות מקודמיהם. הבדיקות הראו כי השהות הממושכת בחלל לא גרמה לשינויים פתולוגיים כלשהם בגופם. הם איבדו קצת ממשקלם והתגובות המוטוריות שלהם נפגעו לימים מספר. סך הכול מצבם הבריאותי מניח את הדעת. כיוון שתקופת שהייתם בחלל ארוכה יותר מאשר אורך חייהם של תאי דם האדומים, קובלנוק ואיבצ’נקו חזרו כשבגופם תאי דם אדומים חדשים. בעיה שרופאי החלל הרוסיים נתקלו בה היא הסכנה שאי אלו חיידקים יהפכו בחלל לגורמי מחלות. התברר שסוגים מסוימים של חיידקים שעל פני הארץ אינם מזיקים לבריאות, נוטים להיהפך בתנאי חוסר משקל לנושאי מחלות. תופעה זו דורשת פתרון.
סויוז 32 – סויוז 34
ב־25 בפברואר 1979 שוגרה סויוז 32 ובה האסטרונאוטים ולדימיר ליאוחוב מפקד הטיסה וולארי ריומין מהנדס הטיסה.
ב־26 בפברואר 24 שעות ו־36 דקות לאחר השיגור, סויוז 32 נצמדה לסוליוט 6 והאסטרונאוטים נכנסו לתוכה.
ב־14 במארס שוגרה פרוגרס 5 והציוד כלל גם מקלט טלוויזיה.
ב־24 במארס הוחל בשידורי טלוויזיה למעבדה. השידורים באיכות מצוינת.
ב־10 באפריל שוגרה סויוז 33 ובה האסטרונאוטים ניקולאי רוקבישניקוב וגיאורגי איבנוב הבולגרי. זמן השהייה שלהם במעבדה היה שבוע אחד.
ב־11 באפריל בשל בעיות במנועי הניווט של סויוז 33 התבטלה ההיצמדות שלה לסוליוט.
ב־12 באפריל נחתה סויוז 33 בקזחסטן.
ב־13 במאי שוגרה פרוגרס 6 כהכנה לקראת שיגורה של סויוז 34 בסוף החודש ובה שני טון ציוד: דלק, מזון, מים, ציוד להזרמת חמצן, דואר, פרחי צבעוני וציוד מדעי. בעיתון “פרבדה” נמסר כי צמחי שומר ופטרוזיליה צומחים בגינת המעבדה ומשמשים חלק מהתפריט.
ב־15 במאי נצמדה פרוגרס 6 לסוליוט.
ב־2 ביוני נאלצו הרוסים לבטל את שיגורה של סויוז 34 בהשתתפות אסטרונאוט הונגרי בשל תקלה חמורה בסוליוט.
ב־6 ביוני שוגרה סויוז 34 ללא אסטרונאוטים.
ב־8 ביוני הצליחו האסטרונאוטים לנתק את פרוגרס 6 מסוליוט ושיגרו אותה לקראת הישרפות באטמוספירה. סויוז 34 נצמדה למעבדה בפיקוחם של האסטרונאוטים.
ב־10 ביוני נשרפה פרוגרס 6 באטמוספירה.
ב־14 ביוני נחתה סויוז 32 כשהיא בלתי מאוישת ובה תוצאות של מחקרים שונים.
ב־28 ביוני שוגרה פרוגרס 7 ובה שני טון וחצי ציוד: דלק (הדלק במיכלים של סוליוט כמעט אזל), מזון, ציוד מדעי ודואר. בטיסה זו נמשכו הבדיקות לקראת תכנון מחדש של הפרוגרס. בטרם נותקה מהמעבדה פרוגרס 7 העלתה את סוליוט לגובה של 411 ק”מ.
ב־13 באוגוסט נערכו בדיקות רפואיות אחרונות של האסטרונאוטים לקראת שובם ארצה למחרת. ההכנות לנחיתה נמשכו שבוע.
ב־18 באוגוסט נבדקה סויוז 34 לקראת הנחיתה למחרת.
ב־19 באוגוסט, לאחר 175 ימים, נחתו האסטרונאוטים 150 ק”מ דרומית לדז’אזקאזאן. בשלבי הטיסה האחרונים לבשו האסטרונאוטים חליפות ואקום מיוחדות שאִפשרו להם להתרגל בהדרגה לכוח המשיכה. לפי סוכנות טא”ס “תכנית המחקרים של סוליוט 6 וסויוז הסתיימה בהצלחה מלאה”. על חייהם בחלל סיפרו האסטרונאוטים: “מובן שבמרוצת זמן כה ארוך נתגלו בינינו לפעמים חילוקי דעות ומריבות קטנות, אבל היינו מודעים לאחריותנו להצלחת המבצע ועל כן ניסינו למצוא נקודות מגע משותפות.”
מצבם הרפואי של האסטרונאוטים לאחר הנחיתה
ליאוחוב וריומין גילו בימים הראשונים קשיי הסתגלות למשיכת הארץ. הם התקשו בהליכה ובאחזקת עצמים. ליאוחוב אמר על הלילה הראשון שלו על פני הארץ: “תחילה פחדתי שבשנתי אפול מהמיטה”. עם זאת הרופאים קבעו שמעולם לא חזר צוות טייסים במצב בריאותי כה אידיאלי.
תכנית העבודה
תכנית העבודה בזמן שהייתם בחלל כללה:
1. בדיקות רפואיות יום יומיות שנערכו ממרכז הבקרה
2. תרגילי התעמלות
3. תצפיות לעבר כדור הארץ כולל עננים
4. תצפיות אסטרונומיות
5. בדיקת מערכות התקשורת עם הקרקע
6. ניסויים מטלורגיים:
א. ניסויים במכשירים שפותחו בצרפת לעיבוד מתכות בתנאים של חוסר משקל. לצורך זה הותכו בכבשן מתכות כמו אלומיניום ונחושת.
ב. ביצוע קידוחים במקדחים מיוחדים המבטלים את הפיתול- התנועה הסיבובית של המקדח, כדי שלא יהדוף את מפעילו אחורנית.
ג. ניסויים בכלים החיוניים לבניית פלטפורמות גדולת בחלל.
