כך אמר אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות בהופעה ציבורית ראשונה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים. בדבריו ציין אהרון כי “אנחנו יכולים לראות שחסמי הכניסה לתחומי תעסוקה שונים, ביניהם תחום התוכנה, יורדים וישנם יותר אנשים גם בלי הכשרה רשמית שיכולים להשתלב. בישראל אנחנו מתבדלים ברוח יזמית מאוד גדולה, אם רואים שני אנשים הולכים יחד, זה כנראה כי הם מקימים סטארט אפ”.
“המכונות הולכות והופכות חכמות, ויותר ויותר יודעות לעשות עבודות שכיום עושים אותן בני אדם. לכן, נשאלת השאלה: מה עלינו, בני המין האנושי?”, ציין אהרון.
“65% מהמקצועות בסכנת השתנות, אבל יש כאן חדשות טובות וחדשות רעות”, השיב. “החדשות הרעות הן שכאמור, המכונות הופכות חכמות יותר ויוכלו לעשות עבודות שונות. החדשות הטובות הן שמי שיתאים את עצמו למגמה החדשה – יצליח. חסמי הכניסה ירדו ואדם שירצה לעסוק באותם מקצועות לא יהיה חיב בהשכלה אקדמית. אם פעם היה צריך לדעת שפת תכנות כדי לכתוב אתר, כיום זה לא הכרחי – כל אחד יכול לבנות אפליקציות ואתרים ללא ידע בתוכנות”.
הוא הוסיף ש-“ההיי-טק מעסיק 8.5% מהאוכלוסייה, בממוצע. מדינות שישכילו להגדיל את השיעור הזה – ירוויחו. כדי שזה יקרה גם אצלנו, מערכת החינוך וההכשרה המקצועית צריכות להשתנות”.
“האוניברסיטאות הולכות בכיוון זה”, ציין אהרון. “הן צריכות צריכים להרים את דגל המולטי-דיסציפלינריות בתארים גבוהים יותר ולתת לסטודנטים להבין את כל המערכת, ולא רק את התחום הספציפי שהם לומדים. כמו כן, הכשרה מסיבית של האוכלוסייה לעסוק בתחומים הטכנולוגיים היא דבר טוב, והיא לא חייבת להיעשות בהכרח באמצעות המוסדות האקדמיים”.
בהמשך עמד אהרון על מה שמבדל את ההיי-טקיסטים הישראליים מעמיתיהם במקומות אחרים. “אנשים חכמים יש בכל העולם, אבל יש דברים שמבדלים אותנו לעומת אנשים אחרים, כגון עבודה בקבוצות קטנות, מולטידיסציפלינריות, ורוח יזמית גדולה”.
פרופ’ יוג’ין קנדל דן בצורכי תעשיית ההיי-טק וציין כי “ברור שסוג כוח האדם הנחוץ לשתי הכלכלות האלה (היי-טק ויתר ענפי המשק) הוא מאוד שונה, וצריך לטפל בשניהם בדרכים שונות. עד היום אין באמת נתון שאומר כמה אנשים חסרים בכל תחום ותחום, כאשר אנחנו יודעים שכנראה מדובר באלפים רבים של עובדים חסרים. זה שלב ראשוני ותנאי הכרחי לטיפול בבעיה”.
יורם יעקובי, מנכ”ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל אמר כי “לא נכון לשאול כמה מהנדסים חסרים היום בתעשיית ההי טק. השאלה הרלוונטית היא כמה מהנדסים יצטרכו בעוד עשור. העולם משתנה, והיום אין תעשיה שאין בה היי טק”. יעקובי הוסיף כי “הילדים שאנחנו מחנכים היום בבית הספר- העתיד שלהם יאופיין במקצועות אחרים לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום. אומנם משרד החינוך נרתם בכל הכוח בסוגיית המתמטיקה, אבל ב- 15 השנים האחרונות לא יצרה ההשכלה הגבוהה יותר מהנדסים”. יעקובי ציין כי הטיעונים של האוניברסיטאות על מחסור במשאבים היא לא רלוונטית “לא צריך היום מרצה שיעמוד מול 500 סטודנטים בשביל ללמד מדעי המחשב. אנחנו צריכים שלכולם יהיה בסיס של תכנות, ולכן יש להכניס לימודי תכנות מגיל צעיר בבתי הספר”.
מולי אדן לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי אמר “אני פרנואידי ואני חרד. אם לא ניערך, אני רואה עשרות אלפי עובדים מובטלים. זה פוגע בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ואחר כך ביתר החברה. אפשר להיערך לזה, אוטומציה ורובוטיקה יכולים להעלות פריון, אך אנחנו לא ערוכים לזה. השינוי שאנחנו עומדים בפניו הוא אקספוננציאלי והתשובות של משרדי הממשלה הן תשובות ליניאריות. אני חושב שמדינת ישראל תהיה לא רלוונטית. האויב הכי גדול של חדשנות ויצירתיות היא ההצלחה כי היא מובילה לשאננות. הייתי רוצה לראות גוף ממשלתי אחד שיהיה אחראי על הנושא הזה שיציב יעדים מדידים כמו שעשו עם מקצוע המתמטיקה. אם לא ניערך נכון יוכפל הפער הסוציו אקונומי”.
מיכל צוק, המשנה למנכ”ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התייחסה להיערכות הממשלה לשוק העבודה העתידי וציינה כי “שוק העבודה משתנה כבר היום, ואנו רואים כישורים רבים שכבר אינם נדרשים. כל מושג העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו היום משתנה, בין אם יותר עבודה כפרילנסרים או אחרים וזה מציב לנו אתגרים רגולטורים וצורך בהקמת רשתות ביטחון”.
פרופ’ נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל השתתף היום במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה במושב בנושא שוק העבודה שם ציין כי “הבעיה או האתגר, תלוי את מי שואלים, הוא שפריון העבודה בישראל כמו גם מיומנויות המורים הם מהנמוכים ב-OECD”. פרופ’ זוסמן הוסיף כי “המורה הממוצע בישראל הוא רק קצת מעל טורקיה וצ’ילה ומה שיותר מטריד זה שאנחנו לא מצליחים לסגור את הפער מול המדינות המובילות בעולם כבר לפחות ארבעה עשורים.” לדבריו מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון במיומנויות! על ידי הפניית מורים בעלי מיומנויות גבוהות לצמצום הפערים במיומנויות הילדים.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- אף ממשלה במדינות המפותחות לא ערוכה למהפכת הרובוטים שתחסל משרות לכל אורך ההירארכיה הארגונית
- הבחירה בדונלד טראמפ לנשיא ארה”ב: תגובה (שגויה) למהפכה הרובוטית
- לפורשי משרות שמוחשבו לא נותר אלא לעבוד כנהגים באובר בשכר הרבה יותר נמוך
- מחקר: שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית
