על פי דוברי גרין-פיס אפריקה פיתוח חקלאות תעשיתית מסתמנת כאיום הגדול ביותר למגוון הביולוגי של יערות הגשם באפריקה. אם לא ינקטו אמצעים רחבי היקף לשימור בתי הגידול יפגעו קשות מגוון רחב של מינים שונים ומגוונים ובעיקר ואוכלוסיות הקופים האפריקאים.
בעבר כתבתי על ההשפעה השלילית של חברות מסחריות ש״מפתחות״ שטחי חקלאות תעשיתית כמו מטעי דקל-שמן, ג׳טרופה ומקורות אחרים לדלק מהצומח. עיקר האשמה מוטלת על חברות סיניות ועליהן מצטרפות חב׳ אמריקאיות ואירופאיות. כעת מפרסם ארגון גרין-פיס באפריקה (Greenpeace Africa) אזהרה חמורה על הסכנה בפניה עומדים שטחי יער גשם נרחבים בקמרון ובניגריה.
לדברי הארגון הרחבת הפיתוח של חקלאות-תעשיתית ( agribusiness) במרכז אפריקה פוגעת חמורות ביערות גשם בהם שוכנים מיני קופים וקופי אדם כדוגמת שימפנזים, גורילות, קופי מנדריל ואחרים, הנמצאים בסכנת הכחדה. בנוסף לכך פוגע ה״פיתוח״ בחברות ילידות שהישרדותם נסמכת על היער – איסוף פירות וכו׳.
תצלומי לווין מראים כי למעלה מ 30,000 קמ”ר של יער גשם בדרום קמרון שגובלים בשמורת החי דיא (Dja Faunal Reserve ) נכרתו ע׳י חברה סינית (Hevea Sud ) לצורך נטיעת דקלי-שמן. השמורה שהוכרזה ע׳י אונסקו כאתר מורשת בין לאומי משמשת בית לגורילות שפלה, שימפנזים וקופי מנדריל.
על פי דוברי גרין-פיס אפריקה פיתוח חקלאות תעשיתית מסתמנת כאיום הגדול ביותר למגוון הביולוגי של יערות הגשם באפריקה. אם לא ינקטו אמצעים רחבי היקף לשימור בתי הגידול יפגעו קשות מגוון רחב של מינים שונים ומגוונים ובעיקר ואוכלוסיות הקופים האפריקאים.
בעבר ביקשו אנשי אונסקו לבצע בדיקה שתעריך את הנזק האפשרי לשמורה (Dja) אבל הרשויות המקומיות לא נתנו רשות, אולי בגלל ששטחי הזיכיון ל״פיתוח״ נמצאים במחוז ביתו של פול ביא ( Paul Biya) נשיא קמרון.
כריתת היערות ע”י הסינים גדולה הרבה מכריתה שביצעה חברה אמריקאית ( Herakles Farms) שפעילה בדרום מערב קמרון ו״מפתחת״ מטעי דקל-שמן באזורים חיוניים לחיות בר ובו בזמן מונעת מילידים להסתמך על היערות כמקור מחיה ופרנסה.
גם החברות האפריקאיות אינן ״נקיות”. בדיקת גרין-פיס העלתה כי חברה קמרונית ( Azur), מסמנת שטח גדול של יער צפוף שצמוד ליער אבו ( Ebo ) במטרה להפכו למטע דקל-שמן. יער אבו מהווה משכן לפרימטים רבים כמו גם יונקים אחרים וביניהם פילי היער הנדירים וככזה נמצא היער בתהליכי הכרזה כשמורה לאומית.
אנשי גרין-פיס פנו פעמיים ל ״אזור״ בבקשה לפרוט התכניות … ללא תגובה, אוכלוסית השימפנזים שחיה בגבולות ניגריה – קמרון מהווה את אחת מקבוצות היונקים שנמצאת בסכנת הכחדה חמורה ביותר, בעיקר בגלל השמדת בית הגידול שלה אבל גם בגלל צייד לא חוקי. כאשר הכורתים מגיעים ליער נפתחות דרכים שמאפשרות לציידים גישה לקרבנם,
לעיתים קרובות ניתנים לחברות זרות זכיונות ל״פיתוח״ חקלאות תעשיתית במערב ובמרכז אפריקה ללא תכנון ראוי, ללא מחשבה מקיפה על השימוש בשטח, וללא תאום עם שוכני השטח (האנושיים), כתוצאה מכך כאשר נכרתים יערות נוצרים חיכוכים בין ה״מפתחים״ לבין אוכלוסיות מקומיות ומאחר ולעיתים קרובות שטחי ה״פיתוח״ משיקים לאזורים חשובים מבחינת מגוון המינים שבהם הרי שנוסף לחיכוכים עם אנשים נוספת פגיעה חמורה בחיות בר.
דוברי גרין-פיס אומרים כי : קיימת תכיפות בהולה וחובה לפעילות של ממשלות בתכנון נכון ובר-קיימא של שטחים פתוחים, זאת לפני חלוקת זכיונות לכל דורש. אסור לאפשר מיזמים ש״מפותחים״ ללא התייעצות ושיתוף מקומיים וללא התחשבות. אסור להרשות מיזמים שמתוכננים לאזורים בעלי חשיבות סביבתית גבוהה.
באגן הקונגו משתרע יער הגשם השני בגדלו בעולם (אחרי האמזונס). נוסף לחובה המוסרית של האדם לשמור על סביבתו הטבעית ולכן לשמור על היער. עושר המינים שביער ומגוון המינים הרב מספק מזון, מים, מסתור, תרופות ועוד למיליוני אנשים, שימור היערות חיוני גם למיתון שינויי האקלים. למרות זאת נמצאים היערות באגן הקונגו תחת לחץ מתמיד בגלל עלית הביקוש למשאבים ויותר מכך בגלל חוסר אכיפת חוקים כתוצאה משחיתות.
בנימה אישית אני מזמין את הצרכנים לבדוק את מרכיבי המוצרים שצורכים ובמידת האפשר להימנע מצריכת מוצרים בהם יש שמן מדקל-שמן.
2 תגובות
כידוע לכולנו,הסינים לא עוצרים באדום,גם לא האמריקאים. שאלוהים יעזור לפלנטה שלנו.
תודה על המאמר.