סיקור מקיף

עוני עלול להשפיע לרעה על גודל המוח בקרב ילדים ובני נוער

זאת על-פי מחקר חדש שמצא שהבדלים בהכנסה ובהשכלה של משפחות נמצאים במתאם ישיר עם גודל המוח בילדים ובבני נוער. החוקרים טוענים כי הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על המדיניות ומספקים טיעונים חדשים להתערבויות בסביבת עוני.

ילד עני בקטמנדו, נפאל. צילום: shutterstock
ילד עני בקטמנדו, נפאל. צילום: shutterstock

עריכה: גילת סיימון
חוסר שיוויון הולך ומחמיר בחברה מהווה מגפה במדינות רבות, כולל ארצות הברית, ופוליטיקאים, כלכלנים וגם מדענים מתדיינים בנוגע לגורמים ולפתרונות לכך. אולם ההשפעות של חוסר השיוויון עלולות להיות הרות גורל הרבה מעבר לנגישות פשוטה להזדמנויות- זאת על-פי מחקר חדש שמצא שהבדלים בהכנסה ובהשכלה של משפחות נמצאים במתאם ישיר עם גודל המוח בילדים ובבני נוער. החוקרים טוענים כי הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על המדיניות ומספקים טיעונים חדשים להתערבויות בסביבת עוני.

מדענים יודעים מזה זמן רב כי ילדים ממשפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר מצליחים יותר במספר מדדים קוגניטיביים, כולל ניקוד גבוה יותר במבחני אינטליגנציה IQ, בסוללות מבחנים של קריאה ושפה ובמבחנים המכונים מבחני תפקודים-מינהליים (פונקציה-ביצועית, הבודקים את היכולת למקד את תשומת הלב במשימה). מחקרים מאוחרים יותר גילו שאזורי מפתח במוח של ילדים ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר- כמו אזורים המעורבים בזיכרון או שפה- נוטים להיות גדולים יותר בנפח ואף מפותחים יותר. אולם, במחקרים אלה היו כמה מגבלות: ראשית, הם אינם מבחינים במידה מספקת בין מעמד סוציואקונומי לבין רקע גזעי, אשר בארה”ב קשים להפרדה משום שקבוצות שאינן-לבנות נוטות להשתייך לרמות גבוהות יותר של עוני. ושנית רק מחקרים בודדים מתייחסים להכנסה ולרמות ההשכלה של המשפחה כגורמים בלתי תלויים זה בזה, למרות שהם יכולים לפעול באופן שונה על התפתחות המוח של ילדים. לדוגמה, הכנסה עשוייה להיות אידיקטור טוב יותר למשאבים חומריים (כמו מזון בריא וטיפול רפואי) זמינים לילד, בעוד שהורים בעלי השכלה גבוהה יותר עשויים להיות מסוגלים לעורר טוב יותר את ההתפתחות האינטלקטואלית של ילדם.

כדי להתקדם מעבר למגבלות אלה, קבוצת החוקרים במחקר הנוכחי סרקה מוחות של 1099 ילדים ובני נוער, מגיל 3 עד 20, תוך שימוש ב MRI. בדימות תהודה מגנטית (MRI) מתבצעת סריקה לא פולשנית של רקמות רכות, כגון המוח, המאפשרת המחשה מדוייקת של איברים פנימיים בגוף ללא חשיפה לקרינה מייננת. החוקרים, בהובלת קימברלי נובל מאוניברסיטת קולומביה ואליזבט סווול מבית החולים לוס אנג’לס לילדים, שתיהן מדעניות בתחום מדעי המוח המתמחות בהתפתחות ילדים, גייסו ואיתרו נבדקים מתשע אוניברסיטאות ובתי חולים.

סריקות ה-MRI אפשרו לחוקרים למדוד את אזור שטח הפנים של הקורטקס הצרבראלי, השכבה החיצונית של המוח, בה רוב התהליכים הקוגניטיביים המתקדמים מתרחשים, כולל שפה, קריאה ופונקציות ביצועיות. הקורטקס – קליפת המוח- אחראי על עיבוד מידע, פיקוד מוטרי ומוקד החשיבה המודעת. כאמור, קליפת המוח מטפלת בפעולות קוגניטיביות גבוהות כגון דיבור, הבנת השפה וקבלת החלטות. הרקמה של קליפת המוח מורכבת מ-22 מיליארד תאי עצב. החוקרים בחרו למדוד את פני השטח הקורטיקליים משום שמחקר קודם הראה שאזור זה גדל במשך הילדות וגיל ההתבגרות בעוד המוח מתפתח, ובכך אזור זה הופך לאינדיקטור רגיש לכישורים אינטלקטואליים והתפתחותם. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם העידו על כך שהקורטקס יכול לגדול כתוצאה מניסיון חיים, למרות שגורמים גנטיים עשויים להשפיע חלקית על הגודל הכולל שלו. החוקרים הוסיפו גם סוללה של מבחנים קוגניטיביים סטנדרטיים שנערכה לנבדקים וכמו כן לקחו דגימות דנ”א כבקרה לגורמים של גזע ומוצא גנטי.
התוצאות, שפורסמו השבוע בכתב העת המקוון Nature Neuroscience, הראו שאזור שטח הפנים הקורטיקלי אכן נמצא בקורלציה עם מדדים שונים של סטטוס סוציואקונומי. מדד השכלת הורים- מספר שנות הלימוד של ההורים- הראה מיתאם לינארי עם שטח הפנים הכולל של האזור הקורטיקלי, במיוחד באזורי המוח המעורבים בשפה, קריאה ותפקודים מינהליים. בהערכה גסה, לילדים להורים עם השכלה תיכונית בלבד (12 שנות לימוד) היה אזור שטח פנים קורטיקלי קטן יותר ב-3% מילדים שלהוריהם השכלה אוניברסיטאית של 15 שנות לימוד ומעלה.

החוקרים מצאו גם קורלציה משמעותית בין שטח פנים קורטיקלי לבין רמות הכנסה של המשפחה, שנעו בין 5000$ לשנה עד 300,000$ לשנה ואף למעלה מכך. המיתאם במדד זה לא היה לינארי. ברמות הנמוכות ביותר של ההכנסה, כל עלייה במדרגת ההכנסה הובילה לעלייה גדולה יחסית בשטח הפנים הקורטיקלי, בעוד שהשפעת רמת ההכנסה פחתה יותר ויותר ברמות הגבוהות של ההכנסה. בכל מקרה, ההבדל בין רמת הכנסה נמוכה לגבוהה הוא דרמטי לפי דברי החוקרות: לילדים ממשפחות שהכנסתן 25,000$ לשנה או פחות יש אזור שטח פנים קורטיקלי קטן יותר ב-6% בערך מאלו שהכנסת משפחתם עולה על 150,000$ בשנה.
ממצא נוסף של החוקרים הוא ששטח הפנים הקורטיקלי קשור לביצוע של מספר מבחנים קוגניטיביים, במיוחד אלו המודדים זיכרון ותפקודים מינהליים. ממצא אחרון, נוגע לגזע ולמוצא אתני, גורס שלגורמים אלה אין השפעה על המדדים השונים. “הקשרים בין מעמד סוציואקונומי ומבנה מוח זהים בקרב נבדקים, ללא קשר לרקע הגזעי ומוצאם האתני” אומרת נובל.

במחקר שפורסם החוקרים מזהירים כי למרות המתאמים הברורים שהתגלו בין מעמד סוציואקונומי לגודל הקורטקס הצרבלי, הסיבות לקורלציות עדיין אינן ברורות מספיק. מעמד סוציואקונומי נמוך עלול למנוע גידול של המוח עקב לחץ משפחתי, חשיפה גבוהה יותר לרעלנים סביבתיים או תזונה בלתי מספקת, בעוד שמשפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר עשויות לספק יותר “תמריצים קוגניטיביים” לילדיהם. בכל אופן, החוקרים מצביעים על כך ששטח פנים קורטיקלי נמוך בקרב ילדים ממשפחות נמוכות-הכנסה- וההבדלים שיכולים להיגרם אפילו ע”י עלייה במדרגות הכנסה קטנות, מוכיחים שנקיטת אמצעים נוגדי-עוני עשויים להוביל להבדלים גדולים ומשמעותיים בגודל המוח ובהישגים אינטלקטואלים. “ההשתמעות של מדיניות ציבורית היא הרת גורל, לכל אורך הילדות ותקופת גיל ההתבגרות” אומרת נובל ומציעה שהעשרת סביבת הילדים ובני הנוער בכל שלב בהתפתחותם, עשוייה להוביל להבדל משמעותי ביכולותיהם.

גם גורמים גנטיים שטרם נחקרו ואשר משפיעים על גודל המוח ונמצאים בקורלציה עם הכנסה יכולים לשחק תפקיד מרכזי בממצאים של המחקר הנוכחי, אומר איאן דירי, פסיכולוג באוניברסיטת אדינבורו בבריטניה, מומחה במחקריו על אינטליגנציה. הוא מצטט מחקר שנערך לאחרונה בו הסיקו החוקרים כי הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים משפיעים על מעמד סוציואקונומי.

יחד עם זאת, מדענית מתחום מדעי המוח, מרתה פארה מאוניברסיטת פנסילבניה, אומרת שבמחקר הנוכחי יש התקדמות משמעותית באפיון השוני בהתפתחות המוח בין ילדים המשתייכים למעמד סוציואקונומי שונה ובכך הוא מהווה “צעד ראשון מכריע” בהבנת האופן בו רמות הכנסה והשכלה מעצבות את ההתפתחות האנושית. היא מסכימה עם כך שהמחקר מספק תמיכה משכנעת ברעיון של הקלה והפחתה של עוני בקרב ילדים. לדבריה, אפילו ללא מדעי המוח, השקעה של החברה בעוני בקרב ילדים הוא נושא מהותי וחיוני. אולם אם דימות של המוח מסייע למקד את תשומת הלב הציבורית בבעיית עוני בקרב ילדים- מה טוב!

מקורות:
כתבה באתר המגזין סיינס
דימות תהודה מגנטי – ויקיפדיה

קליפת המוח – ויקיפדיה

30 תגובות

  1. אם קרינה רדיו אקטיבית תשנה ד”נא .תינוק ברחם אימו רגיש ביותר והוכח ,שצריכת אלכוהול או סמים תשנה את מבנה הDNA של הילוד.כן זה לא שהוא יצא סגול ,אך הסביבה התוך רחמית מאוד משפיעה.

  2. טוב גם כך מצנזרים אותי,לביבי יש עיתון +טלביזיה מפוחדת(ממש כמו פרוודה של סטאלין). יש לו אופוזיציה חסרת משמעות(הבולשביקים הם הימין-קרי אנשי הרוב). ביבי מזלזל בחיי אדם,כי מדוע משך את מלחמת צוק איתן 50 יום ! ביבי לא לוקח אחריות: האשים את לפיד בכלכלה,את אולמרט בדיור,בנושא הבריאות טען שזו לא אחריותו! בקיצור תמשיך לחלום על קליפורניה.כי ב”דמוקרטיה” הישראלית יצנזרו אותי!

  3. הבעיה שבישראל, כיום, רק ביבי לוקח על עצמו את כל האחריות.
    כל השאר מתנערים מאחריות שלהם וזורקים אותה על ראש הממשלה.

    אנונימי
    הסם לא משפיע על הגנוטיפ אלא על הפנוטיפ.

  4. חלומות אתה לא חי בקליפורניה? כי נראה שמישם אתה עדיין יכול להתנשא עלנו.ניסים אתה צודק אבל עם הייתה מתיחס למה שכתבתי תבין שגם אני צודק.כי אני מדבר על א,ואתה על ב.אז מה הנקודה שלך? מה זו השנאה הזו לשמאלנים וערבים? כאילו שהם אשמים בקשייה של המדינה.כדאי לזכור שביבי מושל כאן כבר 15 שנים (לסרוגין). במקום להתמודד ביבי מאשים אחרים.כנראה שיש כאן עוני וטמטום רב! אבל אין לי מדינה אחרת.

  5. “חלומות” אתה סיוט.ישראל בלי שמאלנים ערבים היא כמו צפון קוראה! כי עם אין זכויות למי שלא מלקק לביבי אז זה לא דמוקרטיה! הימין בוגד בחזון המדינה היהודית,כי עם ישראל לא תהייה דמוקרטית אף יהודי לא ירצה לחיות כאן! “חלומות” אתה לא באמת מאמין בישראל ובעתידה.תמשיך למצוא נחמה בחזון האפוקלפטי שנתניהו מספק!

  6. גם 120 ח”כים הם יותר מדי. קבוצה קטנה מתוכם בונה בית יהודי בארץ ישראל.
    כל השאר מרעין בשין (השמאלנים וחבריהם הערבים) רק מונעים מהם את הפעילות הברוכה שלהם.
    ותנחש איך הם עושים זאת?
    נכון – באמצעות ועדות. כמו ההיא לבדיקת “מה קרה במרמרה” למשל…

  7. אין לתת אמון בגויים אשר הם רוצים שישראל תהייה פרמיטיבית כדי שירגשו טוב עם עצמם שהם לא חיים כאן.גם על “האכות הגרמנית” אני לא שם.כי חברת “הומנא” גרמה למות תינוקות ישראלים ולא שילמה על זה מחיר!

  8. חלומות קליפורניה וניסים,בניגוד למה שאתם סבורים אין עודף ועדות.המספר 120 הוא אקראי ולא נובע מהגיון ניהולי! אתם לא אכפת לכם מישראל! אין כאן בית תחתון + קונגרס+ סנט.

  9. ניסים ,אם במהלך ההריון האם צורכת סמים זה בהחלט ישפיע על הגנים של התינוק.אשר לרמדיה כאשר התזונה לא מספקת אזי יש סיכון להתפתחות קוגניטיבית של הילד.אסון רמדיה ממחיש את זה באופן קיצוני!

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    בעקרון – סמים לא משפיעים על הגנטיקה.
    אין כל קשר בין “רמדיה” לגנטיקה.

  11. אם הליכוד רוצים לצמצם עוני,הם צרכים להדיח את ביבי.וכשהמישהו מהם יחבור לעבודה ולפיד ויעשה סדר בבלגן.

  12. הגנטיקה נקבעת גם לפי תנאי ההריון,קרי אם אישה משתמשת בסמים אזי הגנטיקה שלו תשתנה.מקרה רמדיה מזכיר לנו את חשיבותה של תזונה מאוזנת.

  13. עוני משפיע לרעה בלי קשר לגודל המוח. ילד שצריך להתמודד עם מחסור באוכל או ביגוד שלא מחמם מספיק, ושאר חסכים תמיד יפגר אחרי מי שיש לו הכל ולא צריך לדאוג למחר. חוץ מזה, נראה לי שהמחקר הזה לא ממש אמין. גודל המוח נקבע בראש ובראשונה עפ”י גנטיקה, מחסור באוכל מכווץ את כל הגוף ובכלל זה את המוח. אין כאן שום דבר שלא היה ידוע לסבתות שלנו.

  14. ניסים
    כמה שאתה צודק. כמות הוועדות בארץ שואפת לאינסוף. פרופסור בנימין אקצין- מדע המדינה, באחת ההרצאות שלו בשנות ה – 70 הגדיר את מדינת ישראל כמדינת פקידוסטן.הייתי נוכח בהרצאה זו. אחת הבעיות המרכזיות בארץ ואולי החשובה ביותר היא שבארץ לא יודעים לנהל וחמור מכך, לא רוצים ללמוד איך לנהל. גוף ציבורי על פי הגדרה לא נועד להיות רווחי , אבל הוא צריך להתנהל גם בצורה כלכלית. איך אמר פרקינסון (לא מחלת פרקינסון). המנגנון גדל כל שנה ב -6%. תנסה להשיג את הספר של פרקינסון. שמו המלא הוא נורתופ פרקינסון ובהכשרתו האקדמית הוא היה היסטוריון של הצי הבריטי. את דבריו החכמים הוא מעביר בהרבה חן ובהרבה הומור. איש חכם.

  15. ניסים
    “לא מתאים”… אבל זאת המציאות. כדאי שתתחבר אליה..

    חומר

    לא צריך להגדיל את מספר חברי הכנסת.
    צריך לפטר את אלו שמכרסמים בחלקים של המדינה (השמאל והערבים), ולשים במקומם אלו שרוצים לתרום למדינה (הליכוד והפלג הימני).

  16. חייבים, הפרלמנט הישראלי הוא מהקטנים בעולם. המספר 120 חברי כנסת ,נבחר מההיסטוריה היהודים “הכנסת הגדולה ביבנה”. מספר זה לא מתאים לאתגרי המדינה,לא לחינם הכנסת נראת תמיד ריקה.בנוסף חברי הממשלה לא משתתפים בוועדות וזה מוסיף לעומס.אין להוסיף חברי כנסת באופן שרירותי,אלה לפי הצרכים.

  17. גם אם הממשל רוצה להטיב ולשפר את חיי האזרחים,יש עומס קיצוני על ועדות הכנסת.קרי יש על כל ח”כ 4-10 ועדות! יש להגדיל את מספר חברי הכנסת מעל 120 ח”כ.

  18. משתמש אנונימי.
    הכסף לא מעניין את העשירים. הם משתמשים בכסף כדי לצבור ולשמור על כוח.
    ההשפעה שיש להם בזכות חתיכות נייר היא שמעניינת אותם.

  19. מילטון פרידמן שאל את עצמו פעם ,למה זקנים מאכילים יונים? סיוע לחיה זה בסדר? ולבן אדם אחר לא?

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    בשורה התחתונה מילה ראשונה צריכה להיות אלא. הטענה שלך ביסודה היא נכונה.

  21. מיגור העוני הוא אינטרס של המדינה.דבר שיועיל גם לעשירים,כאילו כל מה שמניע אדם זה כסף.במדינה מופחתת עוני יש פחות פשיעה ,פחות אלימות,ופחות מחלות.בנוסף מדינה עם עוני נרחב מאבדת את הלגיטימיות של עצם קיומה! למה המדינה קיימת? “בשביל דרוג אשראי”- שיוביל לחיזוק הבנקים: בנקים יציבים הם אמצעי ולא מטרה.מדינות לא קימות לתחזוקת צבא,או בשביל עשירים= אלה למען כל האזרחים! אם מדינה יהודית לא דואגת לענייה וחלשים. לא מגיע לעם היהודי מדינה!

  22. חיים
    כנראה שחלית במחלת העצלניטיס. הפתרון במשך שבוע, פעמיים ביום לאחר האוכל לקחת שני כדורי אומגה מינוס ולפני השינה לומר 5 פעמים אברקדברא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.