ידענים: חיפוש חיים בחלל | ראשית החיים

מאת 3 ביוני 2009 139 תגובות

חיפוש אחר אותות רדיו מציוויליזציות רחוקות עשוי להיות חסר תועלת. כך אומרים מדענים שנפגשו לאחרונה במכון הארוארד סמיתסוניאן הקובעים כי ייתכן שאנו הדור התבוני הראשון של הגלקסיה

רדיו טלסקופ. צילום: אוניברסיטת וושינגטון

רדיו טלסקופ. צילום: אוניברסיטת וושינגטון

חיפוש אחר אותות רדיו מציוויליזציות רחוקות עשוי להיות חסר תועלת. כך אומרים מדענים שנפגשו לאחרונה במכון הארווארד סמיתסוניאן. נקודת המבט הדומיננטית של האסטרונומים בסימפוזיון שעסק בעתיד החיים ביקום, היא שאם קיימים חיים אי שם בחוץ, קרוב לודאי שהיצורים המפותחים בהם יהיו חיידקים או יצורים אילמים אחרים.
הדוברים סקרו את הופעת החיים בכדור הארץ, ואת הצעדים הרבים, ובעלי הסיכויים הנמוכים שנדרש כדי ליצור תבונה כאן. אסטרונום הרדיו גריט ורשור, אמר כי הוא מאמין שהמחשבה כיום היא שישנה סבירות גבוהה לקיומם של חיים בחלל, אולי אפילו בשפע – אך הסבירות שהחיים הללו יולידו יצורים תבוניים ובעלי יכולת לתקשר איתנו – אינם גבוהים.

ורשור הציג את גרסתו לנוסחת דרייק, שפותחה ע"י האסטרונום פרנק דרייק ב-1960. נוסחה זו מספקת את הדרכים לחישוב מספרן של הציביליזציות התבוניות שהאנושות תוכל ליצור קשר עימן.

המשוואה משייכת את הסיכויים הללו לנדירות הכוכבים שיש להם כוכבי לכת באיזור החיים. היא כוללת גם את הקצב שבו החיי מתפתחים על כוכבי לכת אלה ובסופו של דבר מפתחים תבונה, טכנולוגיה ויכולות תקשורת בין כוכבית. לבסוף, היא מעריכה את משך החיים של ציוויליזציה כזו.

ורשור התייחס למשוואת דרייק וחישב כי יתכן שקיימת אולי רק עוד ציוויליזציה טכנולוגית שתוכל ליצור קשר עם האנושות בכל קבוצת הגלקסיות הכוללת את שביל החלב שלנו – מספר זניח שעשוי להסביר מדוע 30 שנות סריקה של השמים אחר אותות מיצורים תבוניים לא הניבו עדיין אף גילוי של ציוויליזציה כזו. "אינני אופטימי" אמר ורשור.

דימיטאר סאסלוב, פרופסור לאסטרופיסיקה בהרווארד ומנהל יוזמת מוצא החיים של הארוואד, הסכים עם ורשור כי החיים קרוב לודאי נפוצים ביקום. הוא אמר כי הוא מאמין שהחיים הם תופעה טבעית המתרחשת בכל כוכב לכת העונה על תנאים בסיסים מבחינת מרחק מהשמש שלו, גודל, הרכב אטמוספירה וכו'.
באשר לחיים תבוניים, תנו לזה זמן, אמר. אף כי יתרכן שקשה לחשוב על כך בדרך הזו, בגיל 14 מיליארד שנים לערך, היקום הוא די צעיר. היסודות הכבדים המרכיבים כוכבי לכת כמו כדור הארץ לא היו זמינים ביקום המוקדם. הם נוצרו בידי כוכבים בעת תהליך התפוצצותם. מספיק מחומרים אלה היו זמינים ליצירת כוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ רק לפני 7-8 מיליארד שנה. כאשר מתחשבים בעובדה שנדרשו לחיים תבוניים להופיע על כדור הארץ כמעט 4 מיליארד שנה, יתכן שלא מפתיע שהתבונה היא עניין נדיר. "נדרש זמן רב להגיע לכך." אמר סאסלוב. "יתכן שאנו הדור הראשון בגלקסיה זו".

כמה חוקרים ציינו לשבח את שיגור טלסקופ החלל קפלר במארס האחרון. טלסקופ זה מיועד לחיפוש אחר כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים כוכבים אחרים. כמה חברי סגל ממרכז הארוארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה, לרבות סאסלוב, משמשים כחוקרים במשימת הטלסקופ.

בתמונה: אנדרו נול מתאר את ראשית החיים על כדור הארץ. צילום: סטפני מיטשל, משרד יחסי הציבור של אוניברסיטת הארוארד

בתמונה: אנדרו נול מתאר את ראשית החיים על כדור הארץ. צילום: סטפני מיטשל, משרד יחסי הציבור של אוניברסיטת הארוארד

סאסלוב אמר כי הוא מצפה להוספה מהירה של 350 כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים. עד סוף הקיץ, אמר, יתכן שנמצא יותר מתריסר "סופר כדורי ארץ" – או כוכבי לכת החל מהגודל של כדור ארץ או פעמיים כדור הארץ, שסאסלוב מצפה כי יכילו תנאים יציבים המאפשרים לחיים להתפתח.

אם החיים התפחחו במקום אחר, אנדרו נול (Knoll) פרוסור להסטוריה של הטבע השתמש בלקחים מכדור הארץ כדי לקבל תחושה מה נדרש כדי לפתח תבונה. מתוך שלוש הקבוצות העיקריות של החיים – החיידקים, הארכיאה והאאוקריאוטים, רק האאוקריוטים התפתחו לכדי יצורים חיים מורכבים. ואפילו בין המספר הרב של היצורים האאוקריוטים, החיים המורכבים הופיעו רק בכמה מקומות – בעלי חיים, צמחים, פטריון, וכן אצות אדומות וחומות. נול אמר כי הוא מאמין שהתפתחות יכולת התנועה, רמות החמצן וטריפה, ביחד עם מערכת החיישנים המתוחכמת המתלווה אליהם, וכן פעילות מתואמת ולבסוף מוח – מספקים את הצעד הראשון לקראת תבונה.
"היה זה רק במהלך המאה האחרונה – פרק זמן זעיר בהשוואה להסטוריה של כדור הארץ – שהאנושות הצליחה לפתח את הטכנולוגיה שאיפשרה לה לקיים תקשורת מחוץ לכדור הארץ", אמר נול. ואף כי טלסקופ החלל קפלר עשוי לקדם את החיפוש אחר כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, הוא לא יספר לנו אם יש שם חיים, או האם התקיימו בהם חיים בעבר.

לידיעה ביוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען

139 תגובות ל “משוואת דרייק חדשה? צורות חיים אחרות ביקום תהיינה פחות תבוניות מאיתנו”

  1. משה

    אני חושב שהסבירות לקיום חיים בעלי תבונה הם ממש (אבל ממש) נמוכים.
    ישנם יותר מידי תנאים טוריים מכדי שיהיה עוד פלנטה עם יצורים שיודעים להסתדר עם משפט פיטגורס (למשל).
    למעשה, אני אפילו לא מסוגל לדמיין חיים לא רק כאן (שביל החלב) אלא בכל מקום אחר ביקום.
    אנחנו, בני האדם, חתולים, עכברים, ג׳וקים… אנחנו פשוט טעות.
    רצף מקרים שקרו.
    כולם בטעות
    ויצרו אותך – הקורא.
    ההסתברות לתבונה נחותה מנס (אלוהי, לא קפה)
    יש סיכוי גבוה יותר לקיומו של אלוהים מאשר נער או נערה עושים מקלחת באדרומדה.
    ויש הרבה יותר סיכוי לזכות 18 פעמים בלוטו מאשר לראות מישהו מקטר על תנאי המחייה שלו אי שם בפלנטה כלשהי.
    אנחנו לבד.
    וכדאי שנתחיל לשמור על המקום הזה
    כי, מתישהו התבונה תגיע למקומות אחרים – אבל המקור שלה יהיה מכאן. ארץ ישראל היפה והמושלמת.

  2. -

    אין ביקום תרבות יותר מתקדמת מהאנושות מכיוון שברגע שתרבות תבונית מגיעה לרמה של האנושות – היא פשוט משמידה את עצמה….

  3. יהודי

    בדיוק ובדיו ק ובדיוק
    למה העם היהודי הכי חלש היחידי ששורד ונשאר על קיומו באמונתו?
    ומי יודע כאן בין כל המומחים הגדולים מאיזה אין סוף מורכב האדם ובעצם כל בעל חיים אשר על פני האדמה ואפי' הצומח וגם הדומם.
    איך זה שבדיוקים שהם בסבירות של אין סוף קנו להם שביתה בדיוק אצלנו
    וכבר צווח הנביא
    שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם שמות יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר.
    ומי שאינו מאמין בבורא עולם הכל יכול אינו אלא שוטה וסומא וכשם שהבניין מעיד על הבנאי כך מעיד העולם ומלאו על יוצרו ובוראו שלתבונתו אין חקר.
    כבר פקח אברהם אבינו העברי את עיניהם של עובדים אלילים להכיר בבורא העולם ובמהרה יבא מלך המשיח וילמדו תועים בינה ויתנו לו כתר מלוכה ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

  4. א.בן-נר

    חברים יקרים
    אני מציע בזאת תרגיל מחשבתי קטן.
    ננסה לרגע לדון בסוגיית ה"רצון החופשי" במונחים פיסיקאליים.
    כידוע עד כה מהפיסיקה, קיימים בטבע 4 כוחות. כח הגרביטציה, הכח האלקטרומגנטי והכוחות הגרעיניים ה"חזק" ו"החלש".
    לאיזה מבין ארבעת הכוחות הללו הייתם מייחסים את הפעולה הפיסיקאלית שתוצאתה הינה תחונת ה"רצון החופשי" ?
    ככל הידוע לי על הכימיה, על הביוכימיה, הביולוגיה והבוטניקה, הרי שכל השדה האדיר הזה עוסק בתחום האלקטרומגנטי בלבד. כל התכונות הביולוגיות והביוכימיות הינן ברמה האטומית והמולקולרית
    בסדרי הגודל בהם פועל "בלעדית" הכח האלקטרומגנטי.
    לכן סביר לשער כי גם תופעת ה"רצון החופשי", אם נרצה לחקור אותה, הרי שהמחקר יתרכז בתחום הזה. לא סביר שתופעת הרצון החופשי תיחקר, למשל,כ"השפעות הגרוויטציה על אישיות האינדיווידואל". באותה מידה של סבירות לא תחקר אותה תופעה
    כהשפעותיהם של הכוחות הגרעיניים החלש או החזק על תופעת הרצון החופשי .
    המסקנה הנובעת מהשיקולים שלהלן הנה כי התופעה הנקראת "רצון החופשי" איננה אלה אפליקסיה של אינטראקציה אלקטרומגנטית בלבד
    ולפיכך, אין לתופעה זו ולא כלום עם התכונות הבסיסיות של החומר.

  5. דורון

    האם עמד למבחן שידור מכדור הארץ שעבר משך שנת אור אחת
    לדעתי כל השידורים ולא משנה באיזה תדרים נבלעו בתוך הרעש הקוסמי המלא בלאו הכי בקרינה אלקטרומגנטית
    הרי יש לנו סך הכל נסיו על עשרים וחמש דקות אור של תקשורת עם הגשושית וייאג"ר

  6. נעם

    הוגין,

    לצורך התיעלות, אנא הוסיפי בסוף כל תגובה שלך:

    "בלה, בלה, בלה, בלה…"

    זה יחסוך גם תגובות מובנות מאליהן

  7. אזהרות אמת/ומשל

    1)למינוטאורוס/ים אין צורך להלכד שוב אל תוככי מלכודת ה'לבירינת'.
    חוטי ההצלות עומדים להקרע בכל רגע.
    2)המסה הקריטית שמוחיות ה'אדם'-כהומוספיאנס או ה'אלים' בנו ויצרו ומכלולי שרשרת עומסי היתר עומדים על סיפו של ה'טבע' האלוהי שאינו 'מותר עוד' לשאת את עומסי היתר המכבידים עליו עדי כבידת יתר.
    טבעו ה'גזור'לנשימה רוטטת מעלה ושרידת ה'יקום' יקיא כל 'חומרה' 'מחשבה' ויתרה המכבידים על פעימותיו הקצובות.
    3)'בחירה חופשית' נכונה ,עד 'רגעי אמת' ,שאין מנוס מהם.
    4)אשרי המבינים.

  8. אדי

    ל'למען האמת':
    לא הבנתי את הקשר בין חיפוש אחר אמת לבין חיפוש אחר נוחות.
    בכל אופן אם הדברים מסרבלים, מפותלים ומסובכים מדי בשבילך – למען האמת, אתה פטור מלהתיחס אליהם, בפרט 'בשעות קריטיות אלה' (?).
    תוכל, למען האמת, להמשיך ולהרגיש טוב בלי לתת לעובדות או ספקות לבלבל אותך. וזה בסדר, כי אנו חיים בארץ דמוקרטית. רק אל תעשה 'סידור עבודה' למישהו אחר. אנו לא באיזה גולאג…

  9. אדי

    מיכאל:
    הויכוח בענין ליבט אינו שלך רק איתי, הוא קודם כל עם רוזנטל, שעל מאמרו רצית להסתמך. ה'סוס' של רוזנטל כאן חי ובועט (בנושא של הטעות המתודולוגית של בינט), ודוקא במי שרוצה לרכב עליו (בענין של הספקולציה של רוזנטל בדבר 'הרצונות הלא מודעים')…

    דרך אגב, גם רוזנטל דיבר על הרצונות הלא מודעים כארועים… מנטליים.

    מאחר שיש כאן ענין של הבנת הנקרא, אז גם אני מתעייף…וישפטו הקוראים את המאמר – עם מי הצדק.

    מכל מקום, חקר המוח הוא עדיין בתחילתו, והשאלות בדבר רצון חופשי, בחירה חופשית וכו' הן שאלות פתוחות, וכמו שאמרתי בתגובה קודמת – מוקדם מדי להספיד או לקדש תאוריה כלשהי. להכרזות כמו 'אין רצון חופשי' אין ביסוס מספיק, וייתכן שהעתיד המחקרי עוד יפתיע עם גילויים חדשים שאולי יסמנו תאוריות של 'אפשרות שלישית' בכל מיני כיוונים, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.

    בהקשר הזה, מיכאל, יכול להיות שרוזנטל בתאורית הרצונות המכינים הלא מודעים ימצא צודק (ואתה בעקבותיו) במידה זו או אחרת. אני דוקא לא מתקשה לראות כאן רצון חופשי, בהתחשב בעובדה שרוזנטל עצמו מניח כי מדובר בארוע מנטלי בבסיסו, כפי שאפשר להבין היטב בדבריו. אבל זה נכון שאם אין מניחים את ההנחה הזו, הרצון החופשי הזה נראה קצת מוזר.

    אז נחכה ונראה.

  10. למען האמת

    אדי,מבלי רצון לפגוע:
    הצענו לך לכתוב ספר (תיעוד)על מנת לבטא את עילותייך האינטלקטואליות באשר הן .
    בשלב זה,דבריך נמצאים כמסרבלים ,מפתלים ומסבכים יותר ויותר את ה'מוחות' המבקשים מעט שחרור מעול מיותר,הגורע יותר מאשר מועיל לכולנו 'להתרומם מעט' מעל לתיסבוכות מיותרות ,בשעות קריטיות אלו.
    סלח לנו.

  11. מאת מיכאל ר. (בעבר מיכאל)

    איך שלא יהיה – אדי – גם אני טוען שקיים רצון חפשי המבוסס על הבלתי מודע.
    זו ראיית דברים שהיא כל כך שונה ממה שהורגלנו בו שרבים מתקשים לקרוא לזה "רצון חפשי".
    גם אתה – באחת מתגובותיך בעבר – התווכחת אתי על כך שיש הבדל בין חווית ה"אדום" לחוויית ה"רצון" דבר שהקישור האחרון מזים לחלוטין.
    לדעתי אתה טועה לגמרי בביקורת על ליבט אבל אין לי כוח להמשיך לבעוט בסוס שמבחינתי מת מזמן.

  12. רענן

    לדעתי אפשר לעשות רדוקציה טוטלית של כל המצבים המנטליים – לארועים פיסיקליים

  13. מאת מיכאל ר. (בעבר מיכאל)

    צר לי, אדי, אך עייפותי נמשכת.
    אני מתרשם שאתה נוטה לראות בכל דבר "הוכחה לטענותיך" גם אם הוא נמצא בסתירה חזיתית עמן.

  14. אדי

    מיכאל ורענן,

    לדעתי אי אפשר לעשות רדוקציה טוטלית של כל המצבים המנטליים – לארועים פיסיקליים נטו. אני גם חושב שהגיע השעה שמי שטוען כך יפסיק לטעון שזהו ממצא מדעי חד משמעי. בהתאם, הטענה כי אין בכלל 'רצון חופשי' במובן המקובל היא טענה שאין לה סימוכין מספיקים, ולמעשה, עדיין רשאים אנו להניח שיש רצונות שהם 'חופשיים'.
    אנסה לנמק:
    1.
    קראתי שוב את מאמר הביקורת של רוזנטל על נסויי ליבט (הובא שוב בקישור בתגובה 105), וברור ממנו לחלוטין שנסויי ליבט אינם ראיה לטענה כאילו כל מצב מנטלי הוא פונקציה של ארוע פיסיקלי נטו.
    איני אוהב למחזר את דברי, אבל במקרה זה זהו צורך לא יגונה. אחזור על טענותי בקישור שצינת בתגובה 67:
    " ראשית, ניסויי ליבט מצביעים גם על 'תוצאה שניה' לפיה קיים מצב מנטלי הכרתי שאינו תלוי ארוע עיצבי ספציפי 'קודם בזמן', מצב המבטל רצוניות קודמת (שניטענה להיות מאוחרת בזמן לארוע העצבי המכונן שלה).
    שנית, וזה יותר חשוב: אכן, כפי ששיערתי, ניסויי ליבט לקויים בכשל מתודולוגי ברור. המימצא על המודעות הוא פונקציה בלעדית של הדיווח הוולונטרי של הנבדק, ובהתחשב בזמן התגובה הנידרש לדיווח לאחר שהארוע המנטלי כבר קרה, אי אפשר לבסס כלל מימצא אמין של מוקדם לעומת מאוחר. יתר על כן, בהתחשב באינטרוול הקצר להפליא של הדיווח (500 ms ), הרי סביר להניח כי הארוע המנטלי היה סימולטני עם הארוע העצבי, ולדעתי, בהתחשב בזמן התגובה המדוד של האדם בכל מיני הקשרים – סביר שהארוע המנטלי אף קדם לארוע העצבי. מכל מקום, עקב המתודולוגיה הלקויה אי אפשר לבסס שום ממצא.
    שלישית, שוב כפי שישערתי, ניסויי ליבט הם עיוורים לגבי תחום הרצונות ה'מכינים', כלומר הרצונות בשלב הטרום תודעתי. רצונות אלה, אליבא דבעל המאמר – הם ארועים מנטליים. כך, גם אם מקבלים (וכמובן שאני איני מקבל זאת) שקיים שיהוי קצר בין הארוע הנוירולוגי המוקדם לבין הרציה המודעת – הרי שיש ליחס את השיהוי רק לרציה ההכרתית, לא לרציה הבלתי מודעת.
    אני כשלעצמי, איני מוכן להתחייב להשערה בדבר רציה מכינה בלתי מודעת, אף שהיא ג"כ מצב מנטלי ומאוד מתקבל על הדעת שהיא אינה מאוחרת לארוע הנוירולוגי. אני גם לא מתחייב להשערתו של המחבר כי הרצוניות הלא מודעת מכינה את ה'פעולה' או ההחלטה, ורצון אחר – מודע – מציין אותה באופן ספציפי, למרות שהשערה זו עשויה להתישב עם הממצא הראשון של ליבט – וגם לישב את המימצא השני של ליבט, באופן העולה בקנה אחד עם האינטואיציות שלנו לגבי רצון חופשי ופעולה חופשית – ולמעשה מאשר אותן."

    2.
    הקישור שהבאת (מכאל) בתגובה 122 לעיל הוא ללא ספק מענין, גם מפני שהוא מוכיח את מה שאני טוען מזמן בויכוחים איתך (מכאל) – שהנושא של אמונה דתית כלל אינו מהותי לעמדות שעשויות או עלולות להיות לנו בנושאים מדעיים.
    שים לב שפרופ' סמפולינסקי מגדיר את העמדה הרווחת בקרב רוב החוקרים בנושא חקר המוח – כעמדה של 'מוניזם'. עמדה כזו עדיין אינה עולה כדי מטריאליזם דוקא. הדברים לא נאמרו מפורשות ע"י הפרופ' הנכבד, אבל לפי רוח דבריו לקראת סוף הראיון, נראה לי שעמדתו עשויה להיות עמדה של מוניזם כפול גילוי ('שתי פנים למטבע האחת') כמו שמצאנו אצל פנתאיסטים בכל ההסטוריה (לדוגמא – שפינוזה), 'מאמינים' ושאינם 'מאמינים'.
    פרופ' סמפולינסקי מדבר על יצירה לכאורה של 'תחושה של כוונה או בחירה' (כך!) באמצעות גרוי חשמלי של אזורים מוגדרים במוח. להבנתי, מה שנובע מכאן הוא שישנם מצבים מנטליים הנגרמים ע"י ארועים פיסיקליים. אין בכל שום חידוש לעומת מצבים שכיחים וידועים בהם סמי הזיה משפיעים ונוטעים בקרב פציאנט תחושה שהוא 'רוצה' או 'מתכוון' לדבר מה. ההבדל היחידי הוא בכך שהעקרון מתנסח הפעם ע"י חוקר מוח בכיר, והנסוי המדובר נראה מודרני ופחות שגרתי מסתם מקרה של נטילת סם.
    מכל מקום, מכאן עד 'מסקנה' כאילו כל מצב מנטלי הוא בהכרח פונקציה של מצב פיסיקלי, ושהקשר הסבתי בין שני המצבים הוא חד כווני – המרחק הוא רב ומהותי, גם מבחינה לוגית וגם מהבחינה המעשית, הידועה לנו מהתחושות הכי בלתי אמצעיות שיש לנו.
    3.
    רענן: סדרת ההרצאות שאתה מסתמך עליה ודאי מענינת, אבל בדיון מדעי, ואפילו הוא ברמה פופולרית כמו שמתקיים אצלנו (וישנם אצלנו מתדיינים מסוימים עם עוצמות מיוחדות של ידע ויכולת טיעון…) אנו צריכים לבחון את הראיות כדי להתיחס אליהן. אם תוכל לפרט בענין, יהיה זה ודאי לתועלת.

    4.
    לפיכך, לדעתי מוקדם מדי להספיד את קיומו של 'רצון חופשי'. הנושא עדיין פתוח, מבחינה מדעית גרידא.

הוספת תגובה

  • (will not be published)