ידענים: התא | חקר הסרטן - בסיסי

מאת 7 בדצמבר 2016 אין תגובות

חוקרים בפקולטה לרפואה בטכניון גילו אנזים החיוני להתפתחות גידולים סרטניים; מעריכים כי פגיעה באנזים זה ובגנים הקשורים אליו עשויה לשמש שיטת טיפול עתידית בקבוצות מסוימות של גידולים סרטניים

הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

חוקרים בטכניון גילו מסלול ביולוגי הממלא תפקיד חשוב בהתפתחותם של גידולים סרטניים. מדובר במסלול פעולה המערב חלבון בשם RNF4 המגביר תכונות סרטניות וחיוני להישרדות תאי סרטן. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell reports, נערך במעבדתו של
פרופ׳-חבר אמיר אורין בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

חלבונים מתמירים (אונקוגניים) הם חוליה משמעותית בהיווצרות התא הסרטני. ככלל אלה חלבונים קצרי חיים הממלאים תפקידי בקרה חשובים בתא השפיר; אולם בתאים סרטניים, לרוע המזל, הם מפגינים יציבות המקנה לתאים אלה תוחלת חיים ארוכה יותר. יתר על כן, הם מגבירים את האגרסיביות של התא הסרטני וגורמים לו לפעול באופן מוגבר ובלתי מבוקר.

המחקר המתפרסם כעת מגלה כי החלבון האמור, RNF4, מזהה את החלבונים המתמירים ומעניק להם מבנה שמייצב אותם. לדברי פרופ׳ אורין, " RNF4אינו חלבון אונקוגני כשלעצמו, אבל החלבונים המתמירים והתאים הסרטניים תלויים בו במידה רבה."

תחילה זוהה הגן בזבוב התסיסה ולאחר מכן בתאי סרטן אנושיים. "הראינו שסילוק RNF4 מוביל למות התא הסרטני, ומכאן נגזר הפוטנציאל היישומי של התגלית: פיתוח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4, יקצרו משמעותית את זמן מחצית החיים של חלבונים מתמירים, וכך יחסלו בעקיפין את התא הסרטני. מצאנו רמת RNF4 מוגברת ב-30% מחולי סרטן המעי הגס וכן קשר בין רמה מוגברת כזו לקיצור תוחלת החיים בקבוצה של חולות בסרטן שד. תוצאות ראשוניות ממעבדתנו תומכות בהנחה שממצאים אלה תקפים גם לסוגי סרטן אחרים."

 

מערכת האוביקוויטין: פירוק וייצוב

מה שמפתיע בתגליות אלה, לדברי פרופ׳ אורין, הוא מעורבותה של מערכת האוביקוויטין הידועה דווקא בכך שהיא אחראית לפירוקחלבונים משובשים; "כאן היא עושה בדיוק את ההיפך – היא מייצבת את החלבונים הסרטניים ומונעת את פירוקם."

פרופ׳ אורין, בוגר מסלול הMD/PhD- בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, חקר את מערכת האוביקוויטין עוד בתקופת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. פרופ' צ'חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004, יחד עם עמיתו לפקולטה פרופ' אברהם הרשקו ועמיתם פרופ' ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה, על גילוי מערכת האוביקוויטין. מערכת זו, ממערכות הבקרה החשובות והחיוניות ביותר בגוף החי, מצמידה "תג מוות" לחלבוני בקרה או חלבונים פגומים. תיוג זה גורם להכוונתם של חלבונים אלה לפירוק בפּרוֹטֵאָזוֹם, תלכיד רב חלבוני הפועל כמגרסת חלבונים.

פרופ' אורין הוא ראש המעבדה ע"ש סטן ורות פלינקמן לחקר רשתות גנטיות בפקולטה לרפואה וחבר המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון ((TICC.
בשנת 2005 הוא הקים את המעבדה בטכניון, המתמקדת בשתי קבוצות גנים עיקריות הממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן: (1) רשתות-זהוּת (Identity networks) – גנים הנדרשים לשימור זהותם של התאים בתהליך החלוקה ומהווים מכשול להתפתחות סרטן; ו(2) גנים שאינם סרטניים אך הם חיוניים לתאי הסרטן, ולכן עשויים לשמש מטרה יעילה לטיפול מולקולרי בסרטן. לצורך כך משלבת המעבדה מחקר בשימוש במודל זבוב התסיסה (דרוזופילה) וביולוגיה של תאי סרטן.

את המחקר הנוכחי הובילו הדוקטורנטיות ג'יין תומאס ומוניקה עבד (כיום משתלמת פוסט-דוקטורט ב-Genentech), והוא נערך במסגרת תוכנית SignGene המשותפת לטכניון, לאוניברסיטה העברית ולשלושה מוסדות מחקר בגרמניה. השתתפו בו גם ד״ררוסטיסלב נובק וד״ר יניב זהר, חברי תוכנית "עתידים" המשותפת לפקולטה לרפואה בטכניון ולמרכז הרפואי רמב״ם. המחקר נערך בשיתוף עם ד״ר ג׳וליאן הוברגר ופרופ׳ וולטר בירצ׳מאיאר מהמכון ע״ש מקס דלברוק בברלין, פרופ׳ אלן שוורץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סנט-לואיס, ופרופ׳ רפי קופן מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בבית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו. המחקר נתמך בסיוען הנדיב של  קרנות ICRF , משפחת פלינקמן-מרנדי ומכון רפפורט לחקר הסרטן.

למחקר המלא בכתב העת Cell reports לחצו כאן

הוספת תגובה

  • (will not be published)