אטמי אזניים (או צמיגים) בחלל

אם תצליחו להכליא גומיה עם שלולית של דבש תקבלו מושג כל שהוא על מהותו של חומר “ויסקואלסטי” (או צמיגמיש)

עיבוד של סיינס ניוז וגם ויקיפדיה

אם תצליחו להכליא גומיה עם שלולית של דבש תקבלו מושג כל שהוא על מהותו של חומר “ויסקואלסטי” (או צמיגמיש). כמו גומייה, החומר אלסטי: מתחו אותו והוא יחזור לצורתו המקורית. אך כמו דבש, הוא צמיג*, כלומר הוא גם חשיל ונזיל. מה שתקבלו בסופו של דבר הוא חומר שכשאשר מותחים או לוחצים אותו, הוא חוזר לצורתו המקורית- אך באיטיות רבה. חשבו על אטמי אוזניים מקצף. נשמע טוב, אך יש מגבלה אחת: אחד החומרים הצמיגמישים הנפוצים ביותר פועל רק בטווח הטמפרטורות המוגבל של מינוס 55 מעלות צלסיוס עד 300 מעלות צלסיוס. כאשר חם מדי- הוא נמס. כאשר קר מדי- הוא הופך לשברירי ופריך.

כעת חוקרים ביפן מדווחים שהם הצליחו ליצור רשת אקראית של נאנו-צינוריות פחמן מקושרות זו לזו אשר נותרות צמיגמישות בטווח הטמפרטורות שבין מינוס 19 מעלות צלסיוס ל- 1000 מעלות צלסיוס. היציבות המפתיעה, הם אומרים, נובעת בחלקה מיכולת צינוריות הפחמן הזעירות להתמודד עם מתח ומאמץ ע”י השטחה של הצינוריות ולאחר מכן התאוששות חזרה לצורה המקורית.

טווח הטמפרטורות הרחב יכול להפוך אותם לחומרים אידיאליים לשימוש בסביבות קיצוניות, כמו למשל צמיגים דמויי גומי ברכבי חלל.

* צמיגות היא התנגדות החומר לעיבור (שינוי צורה) תחת מאמץ גזירה. (מאמץ גזירה הוא פעולת שני כוחות על גוף מוצק, כאשר כיוונם במקביל או בכיוון משיק לפני השטח של החומר לאורך קו אחד. זאת בניגוד למאמץ מתיחה אשר מורכב מכוחות הפועלים בניצב לפני השטח). הצמיגות מתארת את התנגדותו הפנימית של הזורם לזרימה. לדוגמה מתנול הוא “דליל”, כלומר בעל צמיגות נמוכה, ושמן או דבש הם “סמיכים” (או צמיגים) כי יש להם התנגדות גבוהה לשינוי צורה.