ידענים: ביולוגיה ורפואה | חקר הסרטן - בסיסי | סרטן

מאת 8 באוגוסט 2017 16 תגובות

המחקר שבוצע בקרב 38 חולות סרטן השד ו-34 חולי סרטן המעי הגס כלל טיפול תרופתי קצר, פשוט ובטוח, שהביא להפחתה משמעותית בתגובות הטראומה של הגוף המאיצות את התפשטות הגרורות.

תאי שד סרטניים (בכחול). מקור: NIH.

תאי שד סרטניים (בכחול). מקור: NIH.

טיפול תרופתי קצר, פשוט ובטוח הפחית גורמי סיכון להתפשטות גרורות סרטניות לאחר הניתוח להסרת הגידול הראשוני – כך עולה ממחקרים קליניים ראשונים שנערכו בקרב 38 חולות סרטן השד ו-34 חולי סרטן המעי הגס במרכזים הרפואיים: שיבא, רבין וקפלן.

את המחקר הקליני הובילו פרופ' שמגר בן-אליהו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב וחוקרים מביה"ס לרפואה באוניברסיטה: פרופ' עודד זמורה ופרופ' משה שבתאי, המרכז הרפואי שיבא, ד"ר ערן שרון וד"ר יהודית בירנבוים, המרכז הרפואי רבין וד"ר תניר אלווייס, המרכז הרפואי קפלן.

תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי Clinical Cancer Research והוצגו בכנסים רפואיים.

החוקרים ניסו להתמודד עם הנתונים הקשים המצביעים על כך, שלאחר הניתוח להסרת הגידול הראשוני, שהינו עמוד התווך במכלול הטיפולים במחלות הסרטן, שיעור הסיכון להופעת גרורות הוא כ-15% מקרב חולות בסרטן השד, כ-20%-40% בקרב חולי סרטן המעי הגס, והוא עלול אף להגיע ל-96% בקרב חולי סרטן הלבלב.

"כשהגוף נמצא במצב של לחץ, פיזיולוגי או פסיכולוגי, הורמונים ממשפחות הפרוסטגלנדינים והקטכולאמינים מופרשים בכמויות גדולות", מסביר פרופ' בן-אליהו. "הורמונים אלה מדכאים את פעילות תאי המערכת החיסונית ובכך מעודדים בעקיפין התפתחות גרורות סרטניות. בנוסף, הורמונים אלו מסייעים במישרין לתאים הסרטניים שנשארים בגוף לאחר הניתוח ליצור ולהתפתח לגרורות מסכנות חיים. כך, בשל החשיפה להורמונים אלו, הרקמות הסרטניות שבגוף הופכות להיות אגרסיביות וגרורתיות יותר".

במחקרים מקדימים בבעלי חיים שנערכו במהלך שני העשורים האחרונים באוניברסיטת תל אביב, הראו פרופ' שמגר בן-אליהו ותלמידיו, כי הניתוח והתגובות הפיזיולוגיות שמלוות אותו מעלים את הסיכויים להתפתחותה של מחלה סרטנית גרורתית, וכי בעזרת שילוב של תרופות קיימות ניתן להפחית תהליכים גרורתיים. המחקר הצביע על ירידה משמעותית במספר בעלי החיים שפיתחו מחלה גרורתית לאחר הסרת הגידול הסרטני הראשוני. טיפול זה נבחן בשנים האחרונות בקרב נשים וגברים החולים בסרטן.

תרופות המונעות השפעות של הורמוני לחץ ודלקת צמצמו את פוטנציאל ההתפשטות הגרורתית

במסגרת ניסויים קליניים, החוקרים נתנו לחולות סרטן שד שתי תרופות מוכרות ובטוחות: פרופרנולול (דרלין), תרופה להורדת לחץ דם ולהפחתת חרדה, ואטודולק (אתופן), המשמשת למניעת כאבים ודלקות. החולות נטלו את התרופות במשך 11 יום בלבד – החל מחמישה ימים לפני ועד חמישה ימים אחרי הניתוח – כאשר מחציתן קיבלו תרופות פלסבו כקבוצת ביקורת.

"התרופות הפכו את הגידול מגידול פרו-גרורתי לגידול עם פוטנציאל גרורתי מופחת, וזאת על פי סמנים מולקולריים בתאים הסרטניים", אומר פרופ' בן-אליהו. "כמו כן, התרופות שינו לטובה את כמות וסוג הלוקוציטים (תאי הדם הלבנים) של המטופלת שבגידול – מדדים שאף הם מנבאים סיכוי נמוך יותר להישנות הסרטן. בנוסף לדגימת הגידול שהוסר, בדקנו עוד עשרה סמנים ביולוגיים, ביו-מרקרים, בבדיקות דם לפני ואחרי הניתוח, כאשר, התוצאות היו מובהקות סטטיסטית והצביעו על שינויים פיזיולוגיים אנטי-גרורתיים. בין היתר, הוריד הטיפול התרופתי בקרוב ל-50% רמות של  IL-6 (הורמון של מערכת החיסון), CRP  (חלבון דלקתי) ו- EMT (סמן מולקולרי ביולוגי ברקמה הסרטנית) –   כולם סמנים המנבאים תהליכים גרורתיים.

"למעשה, אחת התוצאות המעניינות והחשובות שקיבלנו ממחקר ראשוני זה היא שתגובות של לחץ (סטרס) ודלקת שהגוף מפתח עוד לפני הניתוח עצמו מובילות כנראה לשינויים פרו-גרורתיים שחלים בגידול. נראה שהחרדה והתגובות האנדוקריניות שנלוות אליה בתקופת ההמתנה לניתוח יכולות להשפיע לרעה על הגידול ועל פרמטרים גופניים של החולה. במחקר דומה שסיימנו זה עתה בחולי סרטן המעי (שאת תוצאותיו פרסמנו בכנסים רפואיים) קיבלנו תוצאות דומות. חשוב לציין שבשני המחקרים גם נמצא פרופיל בטיחותי גבוה לטיפול התרופתי.

על אף ממצאים אלה, פרופ' בן-אליהו מציין, שחלק מהממסד הרפואי מתייחס בחוסר אמון להשפעות שיש לתגובות לחץ, ובפרט לאלו הנובעות מגורמים פסיכולוגיים, כמו ההמתנה לניתוח או הפחד מהתפשטות המחלה על הסרטן עצמו.  "יש מדדים ביולוגיים ברורים שמצביעים על התפשטות של הסרטן כתוצאה מתגובות לחץ ודלקת של הגוף, לפחות במחקרים בבעלי חיים, אבל עדיין אין מודעות לחשיבות ההשפעות הפסיכולוגיות על התקדמות המחלה בבני אדם", הוא אומר

לדבריו, בעקבות המחקר הראשוני המוצלח, בהמשך בכוונת החוקרים לערוך מחקר שיפחית את תגובות הלחץ לפני הניתוח על ידי התערבות התנהגותית-פסיכולוגית, ייתכן שגם ללא שימוש בתרופות".

פרופ' בן אליהו מציין עוד, שבעוד שהמחקרים הקליניים נערכו כאמור על חולי סרטן השד והמעי, במחקרים קודמים שנערכו על בעלי חיים, נמצא שהפחתת הסיכון להתפשטות גרורות לאחר הניתוח אינה בלעדית לסוג סרטן זה או אחר.

לדבריו, רוב התרופות הקיימות נגד סרטן נצרכות על ידי החולה למשך שארית ימיו. גם רוב התרופות החדשות שקיימות בשוק אינן מצילות חיים אלא מאריכות חיים- מטרה נעלה בפני עצמה. "בטיפול שאנו חוקרים, אנו שואפים להעלות את אחוז החולים שהסרטן לא יחזור אצלם, ובכך להציל חיים".

"בעקבות המחקר הראשוני המוצלח, בכוונתנו לערוך בשלב הבא מחקר קליני רחב בקרב 600 חולים בסרטן המעי, ובהמשך גם מחקר קליני בקרב 200 חולים בסרטן הלבלב אבל לשם כך יהיה עלינו לגייס לפחות מיליון דולר, מציין פרופ' בן אליהו,  "צריך להבין שלחברות התרופות אין תמריץ כלכלי לתמוך במחקרים כאלה, כיוון שהתרופות שבהן השתמשנו הן תרופות בלי פטנט, הן בטוחות, זולות והן ניתנות בטיפול קצר של כמה ימים".

16 תגובות ל “חוקרים הצליחו להפחית את גורמי הסיכון להתפשטות גרורות סרטניות לאחר כריתת הגידול הראשוני”

  1. ניסים

    אבי
    בתיאוריה אתה אולי צודק. אבל מי שמפרסם מחקר מהפכני מתפרסם, ומי שמפרסם מטא-מחקר זה בד"כ ארגונים (כמו קוקריין) שהם נחשבים למאד אמינים וללא מטרות "זדוניות".

    שים לב שאין ויכוח שיש למתח נפשי השפעה ע התפשטות סרטן. אבל – גם אין ויכוח אמיתי שמתח נפשי אינו גורם לסרטן.

  2. אבי

    עוד לניסים:
    בקשר ל מטא אנליזה ולפליאה שלך שבמחקר בודד מצאו א ובמטה אנליזה מצאו ב.
    בכללי זה בסה"כ מישהו שאסף תוצאות ממחקרים שהוא בחר בהם כדי להוכיח משהו.
    די בקלות ניתן להטות גם תוצאות מטה אנליזות ע"י זה שבוחרים באופן סלקטיבי מחקרים כאלה או אחרים וכך גם להוכיח את ההפך בדיוק.
    ולכן מטא אנליזה זה לא בהכרח יותר אמין ממחקר בודד , במיוחד בנושא כלכך מורכב..

  3. tאבי

    ועוד לניסים:
    בקשר ל מטא אנליזה ולפליאה שלך שבמחקר בודד מצאו א ובמטה אנליזה מצאו ב.
    בכללי זה בסה"כ מישהו שאסף תוצאות ממחקרים שהוא בחר בהם כדי להוכיח משהו.
    די בקלות ניתן להטות גם תוצאות מטה אנליזות ע"י זה שבוחרים באופן סלקטיבי מחקרים כאלה או אחרים וכך גם להוכיח את ההפך בדיוק.
    ולכן מטא אנליזה זה לא בהכרח יותר אמין ממחקר בודד , במיוחד בנושא כלכך מורכב..

  4. אבי

    לניסים
    רק רציתי להדגיש את הנקודה שכנראה שיש איזה שהוא קשר למרות מסקנות שונות שקראתי לאחרונה.
    הדוגמה שנתתי הייתה רק כדי להמחיש את הכוונה של מה שכתבתי.
    אין לי זמן לטרוח לחפש לינקים .

  5. י. פורת

    השפכתה של עקה (stress) על מערכת החיסון ידועה. השפעתה של מערכת החיסון על סרטן ידועה אף היא.

  6. ניסים

    אבי
    לא ככה מבצעים ניסויי קליני. מה שאתה מתאר (סוריה ואוסטרליה) יכול להוות תצפית מעניינת שבעקבותיה יבצעו מחקר קליני.
    ושום מטא-אנליזה לא תכלול "מחקר כזה".

    ושוב – כשאתה מתחיל משפט ב"ידוע ש" – אין מה להתייחס לשאר המשפט. הוא בהכרח לא נכון.

    צריך להבדיל בין קבלת סרטן לבין התפשטותה בגוף. מחקרים לא מראים שיש השפעה למתח נפשי על התחלת הסרטן. מחקרים כן מראים שיש השפעה למתח על התפשטות הסרטן בגוף.

    עכשיו שים לב לטריק: אני לא אומר "ידוע ש"… אני מביא לינק למטא-מחקר אמין:
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3037818/pdf/nihms-269073.pdf

  7. אבי

    לניסים –
    בניסויים ביולוגיים יש המון משתנים וזה לא כל כך פשוט כמו הטלת מטבע
    לדוגמה:
    אם לוקחים אוכלוסיה גדולה מאד כמו כל תושבי סוריה- ובודקים בתקופת המלחמה שם כמה אנשים לקו בסרטן (בכל סוגי הסרטן).
    משווים את זה לתושבי אוסטרליה (הרגועים) באותה תקופה.
    כמובן שמקזזים כל מיני השפעות נלוות אחרות כמו החור באוזון באוסטרליה, והשפעת החומוס טחינה ושמן זית בסוריה, וכ"ד.
    נניח שמגלים שאין יותר אירועי סרטן אצל הסורים מאשר אצל האוסטרלים.
    מזה מסיקים שאין השפעה מובהקת של לחץ נפשי על סרטן .

    מצד שני כמו במאמר הנ"ל ,מגלים שיש מנגנון שאחרי ניתוח של סרטן שד הגרורות שנשארות כן מושפעות מלחץ נפשי …
    זה לא נבדק בניסוי הראשון כי הייתה בדיקה של כלל סוגי הסרטן, ולא ספציפית של סרטן שד, וגם לא ספציפית השפעה על הגרורות אחרי ניתוח, ולכן אם יש השפעה כזאת רק על סרטן שד ורק על הגרורות אחרי ניתוח הרי הסטטיסטיקה שנעשתה על אוכלוסיות הגדולות ממסכת את זה .

    כמובן שאני לא זוכר בדיוק מה המדדים שהיו במטאנליזה ולא אומר שבמקרה הזה שזה בדיוק מה שקרה.

    בכל מקרה ידוע שהנושא עדיין שנוי במחלוקת והרבה רופאים מאמינים שלחץ נפשי כן משפיע.

  8. ניצן

    ניסים אתה מגמגם 🙂

    אמיר, אני ממש מסכים. לדעתי בכלל צריך להתחיל את המחקר חמישה ימים לפני תחילת המחלה ולא כמו שעשו החוקרים – שבחרו בדרך הקלה.

    וקצת יותר ברצינות. מעניין כמה מאמץ צריך להשקיע כדי להשיג תקציבי מחקר לחקור ולהוציא לאור מחקרים שלא יניבו רווח למישהו (אוניברסיטה או/ו חברות עשירות )

  9. אמיר

    לא אתפלא אם הלחץ הנפשי גרם מלכתחילה לסרטן, או לפחות תרם לשגשוגו.
    אולי תרופות נגד לחץ מפחיתות סיכון לחלות בסרטן?
    האם ניתן למצוא מתאם חיובי בין לחץ נפשי לתחלואה בסרטן?

  10. ניסים

    אבי
    זרקתי עכשיו מטבע. קיבלתי "פלי". אז אתה טוען שכל מי שיטיל מטבע יקבל בפעם הראשונה "פלי"…
    מעניין 🙂

    ובאמת אתה צודק!! אם נעשה מטה-אנליזה נגלה שזה לא נכון!

  11. ניסים

    אבי
    זרקתי עכשיו מטבע. קיבלתי "פלי". אז אתה טוען שכל מי שיטיל מטבע יקבל בפעם הראשונה "פלי"…
    מעניין 🙂

    ובאמת אתה צודק!! אם נעשה מטה-אנליזה נגלה שזה לא נכון!

  12. אבי

    לפעמים שבודקים מנגנון ספציפי מוצאים קשר שלא נראה בבדיקה סטטיסטית של אוכלוסיות גדולות.
    יתכן שהמתח אכן לא גורם להתחלת סרטן, כלומר לגידול ראשוני, אבל משפיע על גרורות כמו שנראה במחקר הנוכחי .
    עצם זה שמתח נפשי משפיע על מנגנון כזה, כך או אחרת, זה מה שמעניין כאן.

  13. ניסים

    אבי
    אתה מציין שמתא-אנליזה מראה שאין קשר בין לחץ נפשי לסרטן. ואז, מחקר קטן על כמה עשרות חולים מראה שאולי יש קשר…
    ומזה אתה מסיק שהוכח שיש קשר!!
    תהיה לי בריא 🙂

  14. בתי אבות

    כמובן שיש קשר. תשאל כל מטופל או אחד שעבר זאת וזה מה שיאמר.
    כמו כן יש קשר ישיר בין לחץ נפשי ואריכות ימים.

  15. אבי

    זה מוכיח שיש קשר בין לחץ נפשי וסרטן.
    דבר שחשדו בו לפני שנים
    לפני כמה זמן קראתי מטא-אנליזה (סקירה של מספר גדול של מחקרים והסקת מסקנות סטטיסטיות מהסיכום שלהן) שהראתה שדווקא אין קשר כזה.
    זה גם מראה שמסקנות ממחקרים מדעים במיוחד סטטיסטיקות כאלה שנערכות על אוכלוסיות גדולות יכולות להתהפך לכאן ולכאן .

הוספת תגובה

  • (will not be published)