סיקור מקיף

פרופ’ מוטי שגב, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה וחקר הפיזיקה בראיון לאתר הידען: אסור שיהיה ילד אחד שלא ילמד מתמטיקה

פרופ’ שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון גם קורא להחזיר לארץ את טובי המוחות – אי אפשר להבטיח להם משכורות אמריקניות, אך בהחלט ניתן לספק להם יכולת לבצע מדע איכותי

פרופסור מרדכי (מוטי) שגב מהטכניון. צילום: דוברות הטכניון
פרופסור מרדכי (מוטי) שגב מהטכניון. צילום: דוברות הטכניון

שר החינוך, שי פירון, הודיע היום, א’, על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד – פרופ’ מרדכי שגב וברך אותו. שר החינוך אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות פרופ’ חיים הררי.

בנימוקי הועדה ציינו חבריה כי: ” פרופסור מרדכי שגב הוא פיסיקאי פורץ דרך בשדה האופטיקה והלייזרים. תגליותיו המדעיות החשובות עוסקות, בין השאר, בתופעות חדשניות המתגלות כאשר קרינה באה במגע עם חומר וכאשר נוזלים משונעים ע”י אור. הוא עוסק גם בחקר גבישים המגיבים לאור, ובמאמץ לפתח מיקרוסקופים שביצועיהם יחרגו מעבר לכל הידוע עד כה.

בראיון לאתר הידען אמר פרופ’ שגב כי הוא מבקש לקדם שתי מטרות עבור המדע הישראלי, “ראשית עלינו לחזק את המדע בארץ ולהחזיר לארץ חזרה כמה שאפשר מהצעירים שלנו שנמצאים בחו”ל. יש עכשיו מספיק משרות ותקנים בכל האוניברסיטאות לטובים שבהם. אנחנו מקווים שיעזבו מאחוריהם את סיר הבשר. אנחנו לא נופלים ממקומות כמו פרינסטון – שם שהיתי, וגם לא מ-MIT וקאלטק. אפשר לעשות בארץ מחקר ברמה מאוד גבוהה.”

המטרה השניה אותה הוא רוצה לקדם היא הגדלת המאגר ממנו יגיעו המצטיינים למדע ולטכנולוגיה – המגזר החרדי: “חוזר על דברי חתן פרס נובל פרו’פ דן שכטמן שקרא לא לוותר לחרדים ולהכניס לימודי ליבה בחוק – מתמטיקה ומדעים ולכל בית ספר שלא יכבד את זה צריך לא רק להפסיק את המימון אלא גם להעמיד את מנהליו לדין פלילי, לא ייתכן שיגדל בארץ ילד אחד שלא יידע מתמטיקה.”

עוד מנימוקי ועדת השופטים בראשותו של פרופ’ חיים הררי, ובהשתתפות פרופ’ איתמר וילנר ופרופ’ דן שכטמן: “תחומי העניין של מוטי שגב כוללים אופטיקה, לייזרים, ותופעות אינטראקציה של קרינה וחומר, למרות שלעיתים קרובות הוא מוצא עניין בתחומים יותר תובעניים כגון כדורסל וטיולי טבע. מדעית, מוטי ותלמידיו פרצו מספר תחומים וכווני מחקר חדשים, ומספר רב של עבודותיו מוכרות היום כ”קלאסית” – כאלה שהתחילו תחומי מחקר חדשים. ”

 

עוד בנושא באתר הידען:

 

“תרומותיו פורצות הדרך של פרופסור שגב מהוות מקור השראה לטובי הפיזיקאים בעולם ועבודותיו המדעיות מצוטטות בכל רחבי תבל, באלפי מאמרים מדעיים. רבים מתלמידיו מכהנים כבר כפרופסורים באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם ותורמים גם לחינוך המדעי במערכת החינוך בישראל. התעוזה המדעית של פרופסור שגב והידע המעמיק שלו מהווים מעיין מתגבר של רעיונות מהפכניים ושל תוצאות ניסיוניות פורצות דרך.”

בקורות החיים המצורפים להודעה על הזכיה מציינים בוועדת הפרס כי מוטי שגב (סקג’ו) נולד ב 1958 ברומניה, ועלה לארץ בשנת 1961, לאחר שאביו היה מסורב עליה במשך 11 שנה. ראשית ילדותו הייתה בשכונת מצוקה (שכונת סטאנטון בחיפה) וכשהשכונה פונתה משפחתו הועברה ל”שיכוני המפונים” בקצה שכונת נווה שאנן בחיפה. אביו שלמה שגב ז”ל פרנס את המשפחה מעבודה קשת יום כסנדלר, ואמו זלדה שמשה כמטפלת בתינוקות עד לשנים האחרונות. המשפחה התפרנסה בדוחק, אולם חינוך הילדים (מוטי ואחותו הצעירה דינה) עמד תמיד בעדיפות עליונה.

לאחר שירות צבאי כקצין חי”ר בנח”ל, מוטי נרשם לטכניון לפקולטה להנדסת חשמל, בה סיים תואר ראשון בהצטיינות כאשר במקביל הוא לומד את מירב מקצועות התואר הראשון בפקולטה לפיסיקה. את כל זאת עשה ב-3.5 שנים, במקביל לשירות מילואים של יותר מ-250 יום בתקופה זאת – ימי מלחמת לבנון הראשונה – בה שירת כמפקד יחידת סיור. לאחר תואר ראשון, מוטי המשיך במסלול ישיר לדוקטורט בטכניון, אותו סיים בסוף 1990. משם המשיך לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH) ולאחר כשלש שנים קבל משרת פרופסור משנה (assistant professor) באוניברסיטת פרינסטון בארה”ב. לאחר שנתיים וחצי הוא קודם למשרת פרופסור חבר ולאחר עוד שנתיים הפך לפרופסור מו המניין בפרינסטון. בקיץ 1998 מוטי חזר לארץ והצטרף לפקולטה לפיסיקה בטכניון כאשר ב-2000 הוא מתפטר מפרינסטון לאחר שהעביר את מעבדתו וקבוצת המחקר שלו לטכניון. הטכניון הכיר במצוינות המחקרית של מוטי שגב ובשנת 2009 העלה אותו לדרגת האקדמית הגבוהה ביותר: פרופסור מחקר (distinguished professor), הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן. מלבד מוטי, בטכניון יש כעת רק חמישה חברי סגל נושאי התואר פרופסור מחקר וארבעה חברי סגל בגמלאות נושאי התואר פרופסור מחקר אמריטוס.

שגב (במקור סקג’ו) נולד ב-1958 ברומניה, ועלה לארץ בגיל 3 לשכונת המצקוה סטאנטון בחיפה ולאחר פינויה – לשיכון המפונים בדרך נווה שאנן. אביו התפרנס כסנדלר ואמו כמטפלת בתנוקות אך למרות שהמשפחה התפרנסה בדוחק, בחרו הוריו להשקיע בהשכלת ילדיהם (מוטי ואחותו דינה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.