סיקור מקיף

פסיפס צבעוני מרהיב בן כ-1500 שנה נחשף בשדות קיבוץ בית קמה בדרום

הפסיפס המיוחס למאות ה-6-4 לסה”נ נחשף בשבועות האחרונים בחפירות הצלה בשדות קיבוץ בית קמה שבמועצה אזורית בני שמעון. הפסיפס התגלה במסגרת חפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת מחלף

מקטע מהפסיפס שהתגלה בבית קמה, מאי 2013. צילום: יעל יולוביץ, באדיבות רשות העתיקות
מקטע מהפסיפס שהתגלה בבית קמה, מאי 2013. צילום: יעל יולוביץ, באדיבות רשות העתיקות

פסיפס צבעוני מרהיב המתוארך למאות ה-6-4 לסה”נ נחשף בשבועות האחרונים בשדות קיבוץ בית קמה שבמועצה אזורית בני שמעון. הפסיפס התגלה במסגרת חפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת מחלף בקטע שבין מאחז לצומת דבירה ע”י חברת כביש חוצה ישראל ובמימונה.

בחפירה, המתבצעת בשדות החקלאיים של הקיבוץ ומנוהלת ע”י ד”ר רינה אבנר מרשות העתיקות, נתגלו שרידי יישוב, המשתרע על שטח של יותר מ-6 דונם.

המבנה המרכזי באתר היה אולם רחב מימדים, שאורכו 12 מ’ ורוחבו 8.5 מ’, ונראה שתקרתו היתה מקורה ברעפים. מיפתח האולם המרשים, והפסיפס המרהיב המעטר את רצפתו, מרמזים על כך שהמקום שימש מבנה ציבור.
הפסיפס, שהשתמר בצורה טובה, עוטר בדגמים גיאומטריים, ובפינותיו אמפורות (קנקנים ששימשו להובלת יין), צמד טווסים, וזוג יונים המנקרים ענבים משריג גפן. דגמים אלה הינם שכיחים ומוכרים מתקופה זו, אך ייחודו של הפסיפס במספר רב של מוטיבים ששולבו בשטיח אחד.

בקדמת המבנה, התגלו בריכות מים ובינהן מערכת תעלות וצינורות להולכת מים. באחת מהן מדרגות, וקירותיה עוטרו בטיח צבעוני (פרסקו).

ברשות העתיקות עדיין בודקים למה שימש המבנה הציבורי המרשים, ובריכות המים, שהושקעו בהם משאבים כלכליים ניכרים.

נראה שבאתר, אשר ישב על דרך עתיקה שהובילה צפונה מבאר שבע, שכנה אחוזה גדולה – ובה כנסיה, מבני מגורים וחדרי אכסון, בור אגירה גדול למים, מבנה יצבור ובריכות מים שסביבם שטחים חקלאיים. יתכן כי אחד המבנים שימש אכסניה לעוברי אורח שפקדו את המקום.
.
בתקופה הביזנטית שכנו באזור יישובים יהודיים ונוצרים זה לצד זה. בין הישובים היהודיים – חורבת רימון, שבה נחשף בית כנסת ומקווה טהרה, ואתר נחל שובל שנחפר לאחרונה בעקבות סלילת כביש חוצה ישראל, בו נחשפו מקוואות טהרה. בין היישובים הנוצרים – כנסיות אבו חוף שביער להב, והמנזר בגבעות בר.

3 תגובות

  1. המקום נמצא מזרחית לכביש מול צומת בית קמה
    מעיין לראות ישובים שהיו גדולים ומפותחים באזור שנעלמו ללא להשאיר שם בנוסף לדעתי הישובים האלה מלמדים שבעבר היה גשום יותר אחרת הם לא יכלו להתקיים

  2. אפשר לקבוע האם הישוב היה יהודי או נוצרי, או שמוקדם מידי?
    סביר להניח שהיה זה מבנה דת, ואם זהו ישוב יהודי הרי שיתכן שבריכות המים שימשו כמקוה טהרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.