משימת רוזטה הולידה תגליות מפתיעות. אחת מהן היא הצורה המוזרה של השביט שנצפתה במהלך ההתקרבות של רוזטה אליו בחודשים יולי ואוגוסט 2014. המדענים מאמינים כעת כי שתי האונות של השביט נוצרו באופן עצמאי והתמזגו בהתנגשות במהירות נמוכה בימים הראשונים של מערכת השמש
משימת רוזטה של סוכנות החלל האירופית הסתיימה כמתוכנן בהתרסקות מבוקרת על גלעין השביט שהיא חקרה מזה למעלה משנתיים.
אישור של סוף המשימה הגיעו למרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה בשעה 11:19 שעון גריניץ’ (14:19 שעון ישראל) עם אובדן האות בעת הפגיעה של רוזטה בקרקע גלעין השביט 67/p צ’וריומוב גרסימנקו.
רוזטה ביצעו את התמרון הסופי שלה אמש בשעה 20:50 שעון גריניץ’ שהביא אותו למסלול התנגשות עם השביט מגובה של כ-19 ק”מ. מדעני רוזטה ביקשו לכוון אותה לאונה הקטנה מתוך שתי האונות שמקנות לשביט צורה של ברווז צעצע, קרוב לאיזור המכיל בורות פעילים שמהם התאדו מים ואבק כשהשביט עשה את דרכו לעבר השמש.
השביט מגובה 51 מ’ במצלמה רחבת-הזווית
הירידה נתנה לרוזטה ההזדמנות לקור את הרכב הגז, האבק וסביבת הפלסמה הקרובה לפני השטח, ולצלם תמונות ברזולוציה גבוהה.
בורות אלה הם בעלי עניין מיוחד משום שהם ממלאים תפקיד חשוב בפעילות השביט. הם גם מספקים חלון ייחודי לתוך פנימו של הגוף השמימי. המידע הנאסף על הירידה לאזור המרתק הזה שודר לכדור הארץ לפני החבטה. עכשיו כבר לא ניתן לתקשר עם החללית.
“רוזטה נכנסת שוב לספרי ההיסטוריה” אומר יוהן-דיטריך וורנר, מנכ”ל סוכנות החלל האירופית. “היום אנו חוגגים את ההצלחה של שליחות משנה כללים שעלתה על כל החלומות והציפיות שלנו, ושממשיכה את מורשת סוכנות החלל האירופית של ‘התחלות’ בשביטים.”
“הודות למאמץ בין-לאומי עצום של עשרות שנים, הצלחנו לשגר מעבדת מדעים ברמה עולמית לשביט כדי ללמוד את האבולוציה שלו לאורך זמן, דבר ששום משימה אחרת שרדפה אחר שביט ניסתה. אומר אלווארו חימנז, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית. למעשה, הוסיף חימנז, רוזטה היתה על שולחן הסרטוט עוד לפני משימת ג’יוטו – החללית הראשונה של סוכנות החלל האירופית בחלל העמוק, שחלפה ליד גרעין השביט האלי בשנת 1986.
“בנוסף לניצחון המדעי והטכני, המסע המדהים של רוזטה והנחתת שלה Philae הסעיר גם את דמיונם של אנשים רבים ברחבי העולם, והביא את המדע לקהלים חדשים הרבה מעבר הקהילה המדעית. המסע ריגש את כולם” מוסיף מארק McCaughrean, היועץ המדעי הבכיר של סוכנות החלל האירופית.
רוזטה נמצאת עכשיו בהקפה השישית שלה סביב השמש מאז שיגורה ב-2004. היא גמאה כמעט 8 מיליארד קילומטר ובדרך חלפה שלוש פעמים ליד כדור הארץ ופעם אחת ליד מאדים כדי לקבל תנופה שתביא אותה לשביט קרוב כשהיה למסלולו של צדק. כמו כן הוא חלף ליד שני אסטרואידים וחקר אותם.
החללית עברה 31 חודשים ממסעה בשנת חורף בקטע המרוחק ביותר של המסע שלה. היא קיבלה הוראה להתעורר בינואר 2014, ולבסוף החלה להקיף את השביט באוגוסט 2014. בנובמבר 2014 היא שלחה לראשונה בהסטוריה את הנחתת פילאה, שנחתה נחיתה קופצנית ולבסוף מצאה את עצמה באיזור מוצל שלא איפשר לה להטעין מחדש את מצבריה. היא שידרה מה שיכלה עד שמצבריה התרוקנו, אך הצליחה רק לשלוח את התמונות הנותרות מאותו היום כחצי שנה מאוחר יותר בהבזק שידור חד פעמי.
גם לאחר שחרורה של פילאה, המשיכה רוזטה לעקוב אחר השביט בהתקרבו לשמש ובחזרתו לחלל העמוק. ” פעלנו בסביבה הקשה של השביט 786 ימים. החללית עשתה מספר גיחות דרמטיות קרוב לפני השטח שלו, שרדה כמה התפרצויות בלתי צפויות מן השביט והתאוששה פעמיים ממעבר המיחשוב שלה ל’מצב בטוח’ “, אומר מנהל תפעול סילבן לדיו.
“הפעילות בשלב זה סופי איתגרה אותנו יותר מאשר אי פעם בעבר, אבל הנחיתה של רוזטה עצמה על השביט בעקבות פילאה יכולה להיות סיום הולם להרפתקאה המדהימה.” אמר.
ההחלטה לסיים את המשימה ולרסק את רוזטה על פני השטח של השביט התקבלה בשל התרחקות השביט ורוזטה עימו מעבר למסלול צדק. באיזור זה האנרגיה המגיעה מהשמש והנקלטת בקולטי השמש של רוזטה לא יאפשרו לה לצבור מספיק כוח כדי להפעיל את החללית.
מפעילי המשימה גם נאלצו להתמודד עם תקופה של חודש ימים הממשמשת ובאה שבה השמש נמצאת קרובה לקו ראייה בין כדור הארץ לבין רוזטה, כלומר תקשורת עם החללית הייתה הופכת קשה יותר ויותר.
“בזכות ההחלטה להפיל את רוזטה אל פני השטח של השביט, שיפרנו את התפוקה המדעית של המשימה באירוע שיכול להתרחש פעם אחת בחיים של מבצע חלל “, אומר מנהל המשימה פטריק מרטין.
משימת רוזטה הולידה תגליות מפתיעות. אחת מהן היא הצורה המוזרה של השביט שנצפתה במהלך ההתקרבות של רוזטה אליו בחודשים יולי ואוגוסט 2014. המדענים מאמינים כעת כי שתי האונות של השביט נוצרו באופן עצמאי והתמזגו בהתנגשות במהירות נמוכה בימים הראשונים של מערכת השמש.
הניטור ארוך הטוווח של גלעין השביט הוכיח עד כמה משפיעה צורת השביט על ‘עונות השנה’ שלו, ובהעברת אבק על פני השטח שלו, וכן להסביר את הווריאציות נמדדות בצפיפות והרכב האטמוספירה הרדומה של השביט.
אחד הממצאים החשובים והבלתי צפויים של רוזטה הוא בהרכב הגזים הזולגים מתוך גרעין השביט, לרבות גילוי חמצן מולקולרי וחנקן, ומים עם ‘טעם’ שונה מזה באוקיינוסים של כדור הארץ.
הממצאים המצטברים מלמדים על כך כי השביט נולד באזור קר מאוד של הערפילית הקדם-פלנטריות לפני למעלה מ-4.5 מיליארד שנים. אף על פי שזה נראה כי פגיעה של שביטים כמו 67/P אולי לא מילאה את כדור הארץ במים כפי שסברו קודם לכן, אך ייתכן שהם הביאו מרכיבים אחרים שהיו חיוניים להתפתחות החיים.”
רוזטה לא איכזבה, היא איתרה את חומצת האמינו גליצין, אשר נפוץ בחלבונים, וזרחן, רכיב מרכזי של של מעטפות ה-DNA של התאים. תרכובות אורגניות רבות גם התגלו הן על ידי רוזטה מהמסלול והן על ידי פילאה על פני השטח.
“זהו סוף מריר. בכל זאת המכניקה של מערכת השמש היתה פשוט נגדנו: גורלה של רוזטה נקבע לפני זמן רב. אבל ההישגים המעולים שלה יישארו לדורות הבאים וישמשו את הדור הבא של מדענים ומהנדסים צעירים ברחבי העולם.” אמר מרטין והוסיף כי בעוד החלק המבצעי של מסע החללית רוזטה הסתיים היום, ניתוח הנתונים המדעיים יימשך עוד שנים רבות.”
מחקר השביט באוניברסיטת תל אביב
פרוייקט החללית רוזטה והנחתת פילאי הינו הפרוייקט המורכב ביותר למחקר שביטים, תוכנית דגל של סוכנות האירופית . גם סוכנות החלל האמריקאית נאס”א תרמה מספר מכשירי מדידה. חוקרים מכל העולם מעבדים את התוצאות המדידות שהתקבלו וגם במעבדת שביטים בחוג למדעי כדור הארץ ברשות פרופ’ עקיבא בר-נון וצוות החוקרות ד”ר דיאנה לאופר ודוקטורנטית עדי ניניו גרינברג מתבצע מחקר לפי התוצאות שהתקבלו עד כה במעבדת סימולצית קרח שביטים . פרופ’ עקיבא בר-נון נמנה עם מתכנני המשימה וחלק מצוות המחקר (PI) בפרוייקט כחבר בקבוצה של אוניברסיטת ברן בשווייץ לבדיקת הרכב הגזים המשתחררים מהשביט. החללית רוזטה לא תוכננה למשימת נחיתה ומהנדסי המשימה החליטו לרסקה.
השביטים הם גופים קטנים קפואים במערכת השמש המורכבים מקרח מים, אבק, חומרים אורגניים וגזים שונים, בעיקר פחמן דו חמצני ופחמן חד חמצני. כאשר שביט מתקרב לשמש, נוצר זנב של גז ואבק זוהר באורך של מיליוני קילומטרים. השביטים מכילים חומרים שנשמרו מאז היווצרות מערכת השמש, לכן המדידות של משימת הרוזטה יתרמו להבנת התהליכים שהביאו את המים, חומרים אורגניים וגזים לכדור הארץ.
החללית רוזטה שוגרה מכדור הארץ במארס 2004 וב-10 בספטמבר 2014 נכנסה למסלול הקפה סביב השביט צ’וריומוב-גרסימנקו שגודלו כ-4 קילומטרים. ב-12 בנובמבר 2014 הנחתת של רוזטה, פילאי, נחתה על פני השביט, אך למרבה הצער, פילאי נחתה על צידה במקום אפל, אך עדיין הצליחה לערוך מדידות ולשדרן לכדור הארץ במשך כ 57 שעות. ב 5 בספטמבר השנה, הצליחו החוקרים לזהות את הנחתת על פני השטח הגבשושי של השביט (תמונה 4).
תגליות פורצות דרך
במהלך השנתיים בה החללית רוזטה עוקבת אחרי השביט נערכו מספר עצום של מדידות. לדוגמה נאספו מעל 1.7 מיליון מדידות הרכב בהן זוהו 34 מולקולות חדשות מתוך 60.
“מבין התגליות החשובות של המשימה: מדידת הרכב המים, שונה מהרכבו בכדור הארץ; גילוי לראשונה של הגזים אצילים ארגון, קריפטון וקסנון יחד עם חנקן וחמצן המעידים על היווצרות השביט בטמפרטורה נמוכה של כ -30 מעלות קלווין, כפי שנמדד גם במעבדותינו; גילוי חומרים אורגניים ובעיקר גילוי חומצה אמינית גליצין, הנמצאת בחלבונים וזרחן, יסוד הנמצא בדנ”א, כלומר חומרים הקשורים להופעת החיים בכדור הארץ. כמו כן נמדדה פעילותו של השביט במסלולו סביב השמש, שינויים על פני השטח ויצירת מכתשים כתוצאה מהתפרצויות. תוצאות מדידת חוזק הקרקע על השביט וצפיפותו גם תואמות את המדידות שהתקבלו במרחקים שערכנו במעבדת מחקר שביטים.”
פאולו פרי מנהל ESOC בראיון לאתר הידען: רוזטה אינה משימת חלל טיפוסית
