סיקור מקיף

מיקרופלסטיק

חלקיקי פלסטיק זעירים מוסעים ע”י מים בנחלים, נהרות, אגמים וימים זעירותם של חלקיקים אלה נותנת להם (יחסית) פני שטח גדולים, גופים זעירים בעלי פני שטח גדול מהווים משטח ספיחה מצוי


חלקיקי פלסטיק זעירים שצולמו ע”י מיקרוסקופ אלקטרוני

ברשימות קודמות התיחסתי לזהום הפלסטיק ולסכנות ששרידי פלסטיק גורמים ביבשה ובעיקר בים : חלקי פלסטיק בגדלים שונים נאכלים ע”י דגים, צבי-ים, ציפורים ויונקים ימיים והתוצאות הרות אסון, כתבתי גם על חלקיקי פלסטיק קטנים שנאכלים כאילו היו ביצי דגים. בחלק מהתגובות לרשימות היו טענות כי “כיום יש פלסטיק שמתפרק בסביבה”, ולא היא … יש מיני פלסטיק שמתפוררים במהירות, מתפוררים לא מתפרקים, כלומר, הפלסטיק מתפורר לחלקים קטנים עד זעירים אבל נשאר פלסטיק בהרכבו הכימי .

עכשיו מתפרסם מחקר שמראה כי הנזק גדול יותר: חלקיקי פלסטיק זעירים מוסעים ע”י מים בנחלים, נהרות, אגמים וימים, החלקיקים כה זעירים שאינם ניתנים לזהוי גם בהגדלה פשוטה, החוקרים קראו להם “מיקרופלסטיק”. זעירותם של חלקיקים אלה נותנת להם (יחסית) פני שטח גדולים, גופים זעירים בעלי פני שטח גדול מהווים משטח ספיחה מצוין, בגלל תכונות ה”מיקרופלסטיק” נספחים לו רעלים שונים שנמצעים בריכוזים נמוכים במערכת / בסביבה, הספיחה המתמשכת מעלה את ריכוזי הרעלים על ה”מיקרופלסטיק” וכך כל גרגר זעיר הופך לטיפת רעל מרוכז.
מסתבר שרוב הרעלים שניספחים ל”מיקרופלסטיק” הם מולקולות פ.ס.בי. polychlorinated biphenyls, PCBs שנמצאות בסביבה בגלל שנים רבות של שמוש ופזור החמרים ללא פקוח. חמרים שהיום השימוש בהם אסור אבל כמויות נכבדות מהם נמצאות בכל פינה ובכל מקום על פני הכדור
..
ריצ'רד טומפסון הוא אקולוג ימי. כדי לבדוק את השפעת ה”מיקרופלסטיק” הוסיף סוגים וגדלים שונים לתמיסה שהחילה מזהמים נפוצים בים, התברר כי ה”מיקרופלסטיק” השונים ריכזו את הרעלים, תולעים שמתקימות מפסולת בקרקעית הים הראו עליה של 80% בריכוזי הרעלים שבגופם בעקבות הוספת ה”מיקרופלסטיק” לסביבה.
תולעים אלה מהוות את בסיס שרשרת המזון, הווה אומר כי כל מי שיאכל את התולעים יעלה את ריכוז הרעלים וכך הלאה…. כלומר שוב ה”מיקרופלסטיק” מהווה גורם לריכוז רעלים ולהעברתם במעלה שרשרת המזון . במילים אחרות ברורות וקיצוניות : פלסטיק הורג.

בארצות שנחשבות “מתפתחות” (אוגנדה, קניה, רואנדה ואחרות) חל איסור על ייצור, מכירת ושמוש בפלסטיק מתחת לעובי מסוים. אצלנו … מתנדבים מנקים את מה ש”קהל המשתמשים” מפזר ומזהם ללא מעצורים.

דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]

6 תגובות

  1. ד"ר רוזנטל המכובד,

    טרם ענית על שאלתי הפשוטה: לאיזה סוג פלסטיק מתייחס המאמר?

    ללא מידע זה, המאמר פשוט לא רציני, ולא מאפשר התייחסות.
    ההבדלים בכמויות השימוש של סוגי הפלסטיק הוא ענק.
    האם יתכן שהמאמר מתייחס לסוג פלסטיק המהווה 0.1% מסה"כ השמוש בפלסטיק ?
    אם כן, איזה משמעות יש למימצא?
    איזה פעולות ניתן לבצע כדי להקטין את הנזק, אם לא ידוע סוג החומר?

    הגנת הסביבה הוא נושא חשוב מידי מכדי להתייחס אליו בשטחיות כזו !

  2. ד"ר רוזנטל,
    שתי שאלות:

    1) האם תוכל לציין לינק למחקר הנ"ל?
    2) פלסטיק הוא שם כולל למגוון עצום של חומרים, השונים כימית זה זה מזה בצורה קיצונית. יש להניח שגם תכונת הספיחה שונות בצורה משמעותית. על איזה מיקרו פלסטיק המחקר מדבר:
    פוליאתילן? פוליפרופילן? פולי קרבונט? נילון? פי וי סי? פוליאסטר?

  3. אם המיקרו-פלסטיקים אכן מרכזים את הרעלים, האם אין זה עדיף על פני פיזור אחיד של הרעל באגם כולו? במיוחד אם המיקרו-פלסטיקים שוקעים או צפים אל פני המים, ואז ניתן לאסוף אותם וביחד איתם את הרעלים.

  4. כתבה חשובה אם כי מראה רק צד אחד של המטבע מבלי להדגיש לקהל הקוראים כי מחקר דרוש על מנת לבסס חד משמעית כי מיקרופלסטיק אשר סופח רעלים הוא דווקא מפגע סביבתי ולא ברכה סביבתית. כיצד ברכה? ביופילמים נמצאים בכל מקום ונהנים במיוחד להתפתח על גופיפים קטנים בעלי שטח פנים גדול ביחס לנפח. אותם ביופילמים מכילים על פי רוב מיקרואורגניזמים שמתמחים בפרוק החומר שנמצא עלייהם. כך, במיקרופלסטיק רווי ברעל, סביר להניח שהפלורה הנורמלית שתתפתח עליו תהיה של מיקרואורגניזמים שניזונים ומפרקים את אותו הרעל.

    הרעיון לא חדש ובטח שהוא לא שלי. ביוריאקטורים מודרניים מכילים מיקרוגופיפים כגון אותם מיקרופלסטיקים עלייהם ד"ר רוזנטל מדווח בכתבה. מטרתם של אותם גופיפים קטנים (floc) היא בדיוק זו – להגדיל שטח פנים לנפח על מנת שחיידקים יתישבו על פני השטח ויפרקו את החומרים הבלתי רצויים בסביבה אותם סופח הגופיף.

    לבסוף, אני מוצא את הציטוט הבא מהמאמר מעט מוזר:

    "החלקיקים כה זעירים שאינם ניתנים לזהוי גם בהגדלה פשוטה"

    בתמונת המיקרוסקופ אלקטרונים המוצגת רואים גופיפים בהגדלה של כפול 200 (בהחלט הגדלה פשוטה של מיקרוסקופי אור). לא זו בלבד, קנה המידה של 100 מיקרון (הלא הם 0.1 מ"מ) ביחס לגופיפים מראה כי חלקם יכולים להגיע גם לגדלים של כמעט חצי מ"מ. חצי מ"מ ניתן לראות בעין בלתי מזויינת – מה שהופך את הציטוט המקורי שהבאתי לתמוהה עוד יותר.

    אציין שוב, כפי שפתחתי את תגובתי, כי הכתבה נכונה ומראה בהחלט צד אחד של הדברים ויש בו הרבה טעם. הפלסטיק מזהם והורג. יחד עם זאת הדברים הם לא חד משמעיים כפי שהם מוצגים בכתבה זו.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.