אלת המזל נמצאה בסוסיתא

בעונת החפירות, שמנוהלת זו השנה ה-11 על ידי אוניברסיטת חיפה נמצא ציור קיר של טיכה, אלת המזל היוונית. עוד נמצא תבליט של מינאדה, אחת המלוות של אל היין, כשהיא באמצעו של ריקוד סוער.

חלק מציור קיר (פרסקו) של טיכה, אלת המזל היוונית, נחשף בעונת החפירות ה-11 באתר סוסיתא המנוהלת על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה. דמות נשית נוספת שנמצאה בעונה זו היא של מינאדה, אחת מהמלוות של אל היין דיוניסוס.

“מעניין לראות שלמרות שבית המגורים בו נמצאו שתי האלות קיים גם בתקופה הביזנטית, כשהנצרות מבטלת ומוחקת את הפולחן האלילי, ניתן למצוא עדיין עדויות ברורות לאמונות הקדומות”, אמרו פרופ’ ארתור סג”ל וד”ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן באוניברסיטת חיפה שעומדים בראש החפירה. העיר סוסיתא, ממוקמת בליבו של הגן הלאומי סוסיתא, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים, שסייעה רבות גם בעונה זו להמשך החפירות ולשימור הממצאים.

במהלך החפירות של קבוצה מאוניברסיטת קונקורדיה בראשותו של פרופ’ מרק שולר בבית מגורים, שעל פי איכותו ומורכבות הבנייה, היה שייך ככל הנראה לאחד מנכבדי העיר, הגיעו החופרים לחצר הפנימית ובמרכזה מזרקה קטנה. ליד המזרקה מצאו החופרים את הפרסקו של טיכה (פורטונה, במיתולוגיה הרומית), שככל הנראה הוקדשה להיות אלת המזל של העיר. ראשה של האלה היה מעוטר בכתר, מבטה הצעיר היה ממוקד ושערה החום שפע מתחת לכתר. לדברי החוקרים, על פי ניתוח אמנותי סביר לתארך את ציור הקיר לשלהי התקופה הרומית או תחילת התקופה הביזנטית (מאות שלישית-רביעית לספירה).

אלא שטיכה לא הייתה הדמות המיתולוגית היחידה שנמצאה במתחם זה. על לוחית עצם נמצא תבליט מדויק להפליא של מינאדה: אחת מקבוצה של נשים קדושות שליוו את תהלוכתו של אל היין דיוניסוס. לדברי החוקרים, על פי המיתולוגיה היוונית, ליוו המינאדות את דיוניסוס בריקודים סוערים, כשהן אוחזות בתירסוס, אביזר המסמל מיניות ופוריות. גם המינאדה של סוסיתא עוצבה כשהיא במהלכו של ריקוד סוער.

כאמור, לדברי החוקרים, ניתן לתארך את שתי העדויות הנשיות לפולחן האלילי היווני-רומי לסוף התקופה הרומית, אולם אין ספק בכך שבית המגורים שבו הם נמצאו המשיך להתקיים גם לאחר שהנצרות ניצחה את האלילות.

העונה החלה סוף-סוף להיחשף הבסיליקה של העיר מן התקופה הרומית (המאות הראשונה-שנייה לספירה), מבנה רב מידות שהכיל את אזור המסחר, החברה והמשפט המרכזיים של העיר. לצד פריטים ארכיטקטוניים מהמשובחים שנתגלו בארץ, העשויים שיש, מצאו החוקרים גם קישוטים העשויים מ”סטוקו” – טיח המשמש כחיקוי זול של שיש. “לא יכולנו שלא להשתאות כיצד עיר צנועה יחסית יכלה להעסיק בנאים ואומנים מהשורה הראשונה. קישוטי הסטוקו לימדו אותנו שלמרות הכל, שליטי העיר בהחלט לא היו אדישים להוצאות ועלויות הבנייה”, ציינו החוקרים.

סוסיתא נוסדה בראש הר נישא מזרחית לכינרת, במאה השנייה לפנה”ס בידי השליטים הסלווקים, שהיו אז אדוני הארץ. העיר התקיימה בתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאומאית, עד שנהרסה ברעש האדמה העז של שנת 749 לספירה. יחד עם בית שאן וערים נוספות ממזרח לירדן הייתה סוסיתא חלק מהגוש התרבותי-גיאוגרפי של ערי ה”דקפוליס”: שדה הפעולה בו ערך ישו את מירב הניסים המתוארים בברית החדשה.