חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה עלולה לגרום להשמנת יתר

מהמחקר החדש, שנערך באוניברסיטת אוהיו שבקולומבוס בשיתוף פרופ’ אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה התברר כי ההשמנה אינה קשורה לכמות האוכל או לפעילות הגופנית אלא לזמן שבו אוכלים

חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה עלולה לגרום להשמנת יתר, בלי קשר לכמות האוכל או לפעילות הגופנית, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת אוהיו בשיתוף פרופ’ אברהם חיים, ראש המרכז לכרונו-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה. “אם עד היום מצאנו קשר בין תאורה מלאכותית ובין סרטן, כעת אנחנו מוצאים השפעות שליליות נוספות של תאורה מלאכותית – גורם של זיהום סביבתי שהולך ומתפשט כאש בשדה קוצים”, אמר פרופ’ חיים. המחקר, שמומן בחלקו על ידי הקרן הדו לאומית למדע ישראל-ארצות הברית, התפרסם במהדורה האלקטרונית המוקדמת של כתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Science (PNAS).

בעקבות התפשטות תופעת השמנת היתר בעולם דגש רב הוענק לגורמים כמו אכילה לא נכונה ומיעוט פעילות ספורטיבית. אולם לאחרונה התחילו החוקרים למצוא קשר בין פגיעה בפעולות מחזוריות בגוף, המווסתות על ידי השעון הביולוגי, המכוון כל יום על ידי קוצבי זמן מחזוריים כמו זריחה ושקיעה, לבין השמנה. לדבריו של פרופ’ חיים, מכיוון שחשיפה לתאורה מלאכותית בלילה מבטלת את השקיעה הטבעית של השמש, אנו ממשיכים להיות חשופים לעוצמות תאורה גבוהות שמשבשות את כיוון השעון הביולוגי ועל ידי כך נפגעת הפעילות המחזורית של תאים, רקמות, אברים ומערכות. על כן ביקשו החוקרים לבדוק שיבושים אלה בהקשר לתופעה של השמנת יתר בארצות המתועשות. מי שהובילה את צוות המחקר הייתה לורה פונקן, דוקטורנטית במעבדתו של פרופסור רנדי נלסון במחלקה למדעי העצב באוניברסיטת אוהיו.

בחלק הראשון של המחקר הנוכחי הישוו החוקרים בין שלוש קבוצות של עכברי מעבדה. קבוצה אחת נחשפה ל”יום רגיל”: 16 שעות של אור ושמונה שעות חשיכה. קבוצה אחרת נחשפה לאור במשך 24 שעות ברציפות. קבוצה שלישית נחשפה לאור רגיל במשך 16 שעות ולאור מעומעם למשך 8 שעות. שלושת הקבוצות נחשפו לתנאים אלה במשך 8 שבועות ולכמות זהה של מזון.

מהממצאים עולה כי קבוצת האור המעומעם והקבוצה שנחשפה ל-24 שעות של אור העלו כ-12 גרם במשקל מסת גופם, זאת לעומת כשמונה גרם שהעלתה קבוצת ה”יום הרגיל”, מה שמהווה הבדל של כ-50% מהשינוי במסה בין הקבוצות. עוד התברר כי לא היה הבדל בכמות האוכל שאכלו העכברים או ברמת הפעילות שלהם במשך היום. עוד נמצא כי רמת הסבילות לגלוקוז ירדה בצורה משמעותית בשתי הקבוצות שנחשפו לאור בלילה.

ממצא נוסף, שהוביל לחלק השני של המחקר, הראה שינוי משמעותי בזמן צריכת המזון: העכברים שנחשפו ל”יום המעומעם” אכלו 55% מהמזון שלהם במשך ה”לילה” (למעשה, אור מעומעם) בעוד שהעכברים שנחשפו ל”יום רגיל” אכלו רק 36.5% מהמזון בלילה. לפיכך בדקו החוקרים האם השינוי בזמני צריכת המזון הוא זה שמביא להבדלים המשמעותיים בעלייה במשקל במסת הגוף. לשם כך אפשרו לעכברי ה”יום הרגיל” ו”היום המעומעם” שלוש אפשרויות: אפשרות אכילה בלתי מוגבלת; אכילה רק במהלך היום; אכילה רק במהלך הלילה (לא היה טעם בניסוי זה לבחון את עכברי הקבוצה השלישית מכיוון שלא היה להם שום לילה). מהממצאים התברר כי ברגע שהגבילו את האכילה רק ליום – הזמן שבו אוכלים העכברים באופן נורמאלי – או רק ללילה – זמן שבו העכברים לא רגילים לאכול – לא היה הבדל בעלייה במסת הגוף בין הקבוצות.

לדבריו של פרופ’ חיים, ממצאי המחקר מאוששים ממצאים של מחקרים אחרים, שחשיפה לתאורה מלאכותית בלילה גורמת למניעה ביצור של ההורמון מלטונין בבלוטה האצטרובלית שבמוח. הסברה היא שהפרעה זאת היא שמביאה לשינויים במערכת פעילות המחזורית של הגוף וגורמת לעכברים לאכול בזמנים שהם “לא אמורים” לאכול בהם. “מחקר זה מראה שאכן ישיבה מול הטלביזיה בלילה יכולה לגרום להשמנה אך לא רק בגלל חוסר פעילות ואכילת יתר אלא גם בגלל שיבוש המחזוריות היומית. כבר נאמר במגילת קהלת (פרק ג’) ש’לכל זמן, ועת-לכל חפץ תחת השמים’. בעזרת הטכנולוגיה של אדיסון ‘בטלנו’ את החושך אך למעשה יצרנו זיהום חדש מבחינה סביבתית שמקורו פגיעה במשתני הזמן הסביבתיים”, אמר פרופ’ חיים.

מסקנתו אינה ל”כבות את האור” ולחזור לימים שלפני אדיסון, אלא להיות מודעים לבעיה ולזיהום הנובע בעקבות תאורה מלאכותית ולהיערך כראוי, על ידי מחקרים מקיפים, כפי שמתחיל קורה לקרות במדינות עם מודעות סביבתית גבוהה.