זיקיות תימניות חיות ומתות נמכרות לצרכי פולחן וכמזכרות, והמקומיים מאמינים שאם יזרקו זיקית חיה לאש, מזלם ישתפר. למרות זאת, עדיין לא מוכרזת הזיקית התימנית כמין בסכנת הכחדה. למרות זאת, הם נתונים בלחץ גובר והלך בכמה חזיתות, דבר הגורם למומחי הסביבה לאותת אותות אזהרה באשר להשרדות ארוכת הטווח של בעלי חיים אלה.
הזיקית התימנית
תחום גיאוגרפי: תפוצתה של הזיקית התימנית (veiled chameleon ״זיקית מצועפת״) הוא בעיקר בגבול בין תימן לערב הסעודית. הזיקיות חיות במישורים גבוהים ויבשים ובאיזור מגוריה היא נפוצה במדרונות ולמרגלות ואדיות בגובה של קרוב לקילומטר.
סביבה טבעית
הזיקית התימנית היא לטאת עצים, כלומר היא תעדיף לחיות על צמרות העצים או השיחים. הם יכולים לחיות באיזורים יבשים ולפיכך זהו אחד המינים הבודדים של זיקיות שיכול להתמודד עם טווח טמפרטורות רחב, אף כי הם מעדיפים לפעול בטמפרטורות שבין 24-35 מעלות צלזיוס.
תצורה פיסית
הזיקית התימנית מאופיינת בצבעים בהירים וחזקים. בראשם יש בליטה הנראית כקסדה, המתנפחת בעת הבקיעה מהביצה, וצומחת לעובי של כ-5 סנטימטרים אצל הבוגרים. הצבע הטבעי או צבע הרקע שלהן הוא ירוק, אך הוא מופרע בכמה רצועות בצבע כחול או כחול מעורב בצהוב, כתום או שחור המקיפות את הגוף.
הם מאופיינים ב דו-צורתיות זוויגית – כלומר הבדל במראה בין זכרים ונקבות. לזכרים יש גוף ו’קסדה’ גדולים יותר בבגרותם. הם נולדים עם קרניים קטנות המקלות על זיהוי מין בעל החיים. אורך גוף הזכר יכול להגיע בין 42 סנטימטר ל-60 סנטימטר מהראש ועד לקצה הזנב. בביקעתם צבעם של הזכרים ירוק פסטלי, ובבגרותו הוא מפתח תבנית של כמה צבעים כגון טורקיז, צהוב, כתום , ירוק ושחור. הם גם נראים רזים. לנקבות ראש ו’קסדה’ קטנים יותר, והיא מגיעה לאורך של 25-35 סנטימטרים בתוך השנה הראשונה לחייה. קסדת הנקבות אמנם קטנה מזו של הזכרים אך הן כבדות יותר. צבעה של נקבה בוגרת הוא ירוק מעורב בגוונים של צבע שיזוף, כתום, לבן ולעיתים צהוב.
רביה
אורך החיים של זיקיות תימניות הוא לרוב חמש שנים לנקבות עד שמונה שנים לזכרים. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 4-5 חודשים (20-30 ס”מ). במהלך עונת הרביה, הנקבות הופכות את צבען מירוק בהיר לירוק כהה עם נקודות כחולות וצהובות על גופם בתוך 18 שעות לאחר ההזדווגות. הנקבות מטילות את הביצים 20-30 ימם לאחר ההזדווגות, בכמות של 35-85 ביצים. היא יכולה להזדווג שלוש פעמים בשנה.
התנהגות
הזיקית התימנית היא בעלת טבע ביישני. כאשר הם חשים באיום הם עשויים להכנס לעמדת מגננה ולהכהות את צבעיהם, ולהקפיא את תנועתן. לוקח זמן רב עד הן חשות בטוחות מספיק כדי להתמתח ולהתחיל שוב לנוע. ואולם הזיקיות התימניות פועלות באלימות זו מול זו. הם מעדיפים לחיות בבדידות. הזכרים מאוד טריטוריאליים וזקוקים להפרדה תמידית. ואולם הנקבות יכולות להתקרב זו לזו בכל עת למעט בעונת הרביה. הזכרים והנקבות מתקשרים זה עם זו רק כאשר הם מוכנים להזווגות.
הרגלי תזונה
הזיקיות התימניות היא בעל חיים אוכל כל. היא מסוגלת ללכוד טרף באמצעות שליפת הלשון הדביקה שלה. לשונות הזיקיות משמשות גם להרחה וגם לטעימה. הם גם ניצפו טורפים סוגים שונים של טרף, אף כי חרקים ירוקים נראים כמעדן המועדף עליהם. ואולם הם אחד מסוגים בודדים של זיקיות שאוהבים טעם של צמחים. הם הותאמו לאכילת עלים כמקור מים במהלך העונות היבשות.
מכאן לקוחה הכותרת
השלכה כלכלית ושימור
זיקיות חיות ומתות נמכרות לצרכי פולחן וכמזכרות, אם כי מין זה לא מוכרז כמין בסכנת הכחדה. למרות זאת, הם נתונים בלחץ גובר והלך בכמה חזיתות, דבר הגורם למומחי הסביבה לאותת אותות אזהרה באשר להשרדות ארוכת הטווח של בעלי חיים אלה. עדיין נותר לראות האם הם יוכלו לעמוד בפני ציד מסחרי ואבדן מאסיבי של סביבות המחיה שלהם.
גידול באוכלוסיה האנושית באיזורי המחיה הטבעיים שלהם גורם לתחרות הולכת וגוברת על משאבים כלכליים. הקרקע נדרשת לבניית בתי מגורים לבני אדם. אדמה שקודם נשארה במצבה הטבעי מפונה, מבוערת, נכרית או שהיערות המעטים שבה נכרתים כדי לנצל את משאבי הטבע לצורך ערך כלכלי נוכחי. אוכלוסית הזיקיות רגישה מאוד לבעיות הקשורות לאובדן בתי גידול.
בשל תנועתם האיטית ואי יכולתם לעבור מקום בקלות הזיקיות התפתחו בכיסים קטנים ולרוב מבודדים. עבור אוכלוסיות קטנות ובודדות, אובדן בית הגידול הוא בלתי הפיך. הזיקיות מנוצלות על ידי המקומיים באיזורי הגידול הטבעיים שלהם ובידי זרים. המקומים מוכרים אותן חיות למגוון שימושים. כמה מהמקומיים מאמינים כי זריקת זיקית חיה לתוך האש תביא להם מזל. חלקי זיקיות משמשות לעיתים קרובות לטקסים. הביקוש הגובר של תיירים לחלקי גוף של זיקיות הנמכרות כמזכרות הוסיפו מימד נוסף לביקוש לזיקיות בשווקים המקומיים.
עוד בנושא באתר הידען:
