מועצת האו”ם קיבלה לאחרונה החלטה לפיה הסחר הבין לאומי בחיות בר וחלקיהן והסחר בעץ שמקורו בעצים מוגנים ונדירים, מוכרזים כפשע מאורגן.
בשנים האחרונות היתה עליה דרמטית בצייד פראי, בעיקר באפריקה. רבים טוענים כי הפשע מונע ע”י הביקוש הגובר באסיה. בעשור האחרון היתה עליה של 5000% בצייד קרנפים בדרום-אפריקה בלבד.
בימים אלה נודע כי אחרוני הקרנפים בשמורת לימפופו נשחטו. גם צייד הפילים מגיע ל”שיאים” כאשר כל שנה רוצחים כ-30 אלף פילים. בה בעת, כשליש ממוצרי העצים בשוק העולמי מגיעים מעצים מוגנים שנכרתו באופן לא חוקי.
עכשיו, בשעה טובה ולשמחת קבוצות ירוקות, החליטה מועצת האו”ם כי “הסחר הבין לאומי בחיות בר וחלקיהן והסחר בעץ שמקורו בעצים מוגנים ונדירים, מוכרזים כפשע מאורגן”. ההחלטה פורסמה בסוף אפריל 2013.
כזכור לפני מספר חודשים היתה החלטה במועצת הביטחון לחקור את הקשר שבין קבוצות (“מליציות”) טרור לבין הרג חיות בר https://www.hayadan.org.il/un-security-council-against-elephant-killing-140113/. עכשיו נוספת להחלטה זו הצהרת המועצה שתתן אפשרות לרשויות הפיקוח והחוק, כלים למלחמה בציד הפרוע בהשמדת יערות ובסוחרים שממריצים את הפגיעה בסביבה.
פשעים שקשורים בסחר לא חוקי בצמחים וחיות מהווים את אחד מסוגי ה”מסחר” היותר משמעותיים. מעריכים את מחזור הסחר ה”שחור” ב-17 מיליארד דולר בשנה, דבר שמעמיד את הסחר במקום ה”מכובד” הרביעי בתנועת הסחורות ה”שחורות”. זאת על-פי Integrity Global Financia, קבוצה שעוקבת אחרי פעילויות לא חוקיות בכלל וסחר שחור במשאבי טבע בפרט.
ההחלטה החדשה התקבלה (כמעט) בפה אחד, בסופה של ועידת פיסגה בהנהלת הוועדה למניעת פשעים (U.N..Commission.on.Crime.Prevention.and.Criminal.Justice) CCPCJ. הצעת ההחלטה שהוגשה לאו”ם ע”י ארה”ב ופרו קוראת לכל האומות לפעול נגד הסחר השחור בחיות בר, בחלקיהן, בצמחים ובמוצריהם, ולראות בסחר זה “פשע רציני וקשה”.
אנשים שונים מהקבוצות הירוקות, ממכוני מחקר, אוניברסיטאות ואירגוני שימור, מברכים על ההחלטה באומרם כי ההחלטה ממחישה כי “פשעים כנגד הטבע כבר לא יתקבלו כחסרי משמעות. פשעים שפוגעים במינים יובנו כתסמין לבעיה ולפגיעה חמורה במשאבי טבע. תסמין שממשלות מתעלמות ממנו. פשעים בחיות בר מספקים מקורות הון לליבוי התקוממויות וחוסר שקט וככאלה חייבים בשיתוף פעולה של הקהיליה הבין לאומית”.
משפחת קרנפים שחורים באפריקה. צילום: shutterstock
משמעותה של ההחלטה לאפיין את הסחר השחור כ”פשע רציני” היא כי העונשים שיוטלו על עבריינים יהיו כבדים בהרבה. כמו כן ההחלטה מאפשרת למחלק הפשעים והסמים (United Nations office on Drugs and Crime) UNODC להרחיב את מעורבותו במלחמה בסחר השחור.
זאת לאחר שבמשך שנים רבות “תפסו” הפשעים נגד הסביבה מקום נמוך יחסית. שנים רבות עברייני ציד נחלצו בקנסות ושוחררו לפשעיהם. עכשיו יהווה האיום במאסר ארוך גורם הרתעה משמעותי.
בעוד שפשעים כנגד חיות בר נידונו באו”ם לראשונה לפני כ-12 שנים, הנושא לא טופל ברצינות עד היום. עכשיו מהווה ההחלטה פריצת דרך בהכירה ברצינות הפשעים כנגד הטבע, וככזו תעודד ממשלות לראות את הפשעים לא רק כ”פגיעה בטבע”, אלא גם כפגיעה בתושבים וכמקור למימון סחר בסמים ובנשק.
עד לפני כ-40 שנים, היווה הציד הפראי פעילות מקומית בקנה מידה קטן יחסית, אלא שערך המוצרים עלה וכך גם הביקוש. עלית הביקוש משך ל”ענף” ארגוני פשע שזיהו את הפוטנציאל והביאו את הציד הפראי למצב בו יש פגיעה במקורות שאינם מתחדשים. הענין הבין-לאומי בסחר בחיות בר ועצים נובע גם בגלל הגורמים (ארגוני הפשע) שמעורבים בו. על פי תקציר של הקרן להגנת חיות בר WWF וארגונים אחרים בין הקבוצות שמעורבות בסחר קבוצות מורדים שבאות מסודן, רואנדה, סומליה וארצות אפריקאיות נוספות.
על פי “מחלק לאכיפת החוק בנושאי סמים ונשק” של ארה”ב (U.S. Bureau of International Narcotics and Law Enforcement Affairs) ” ערך הסחר (רק) בתוצרים מחיות בר שניצודו בציד פראי מגיע ל-10 מליארד דולרים כל שנה. סכומים שמשמשים לשוחד, הלבנת כספים, רכישת סמים ועוד”.
עברייני הציד והסוחרים מהווים חלק ממכלול שחובק יבשות. בפעילותם הם גורמים להרס אוכלוסיות ודוחפים יותר ויותר מינים לסף ההכחדה. בנוסף לכך ובעקבות זאת מהווה הפעילות הפושעת איום על בטחונם וקיומם של תושבים.
בארצות אפריקאיות רבות מהווה הטבע וחיות הבר מקור חשוב להכנסה עבור האדם הבודד כמו גם עבור הכלל והמדינה, לכן חשוב לעצור את הפגיעה. ההחלטה באו”ם תהווה דחיפה גם במדינות וממשלות לחזק את הפעילות למניעת הציד הפראי ואת הפיקוח בנמלים ובנקודות יציאה (וכניסה) מהארצות ואליהן.
המחויבות תוכח לא רק בכמה ממשלות יאמצו ויישמו ענישה מתאימה אלא גם בהשקעת משאבים בהסבת כוחות משטרתיים, מכס וכו’. המלחמה בפשעים נגד הטבע אינה משימה מסובכת הפתרון והכלים זמינים ונגישים. הדבר תלוי בכמה מוכנות הממשלות להשקיע. ההתחייבות קיימת, הגיע הזמן לפעול.
ההחלטה החדשה חייבת להיות מיושמת בארצות בהן מתקיים יצוא “שחור” כמו למשל במרכז אפריקה. באותה מידה חייבת ההחלטה להיות מיושמת בארצות בהן יש ביקוש למוצרים, בעיקר באסיה. העונשים חייבים להיות מוטלים לא רק על הספקים, אלא גם על “יצרני” הביקוש. אין די ב”מערכה להעלאת המודעות” כדי להפחית את הביקוש, יש צורך באכיפה. רק כאשר הציבור ישא בתוצאות חריפות, בענישה קשה על רכישת מוצרים “שחורים” – רק אז (אולי) יפחת הביקוש.
מה שמחזיר אותנו לאימרה (שאולי האו”ם מאמץ) כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!
9 תגובות
אחד אחר
מצד אחד – אני כמוך, נגד צייד לחלוטין.
מצד שני – אם כבר לאכול בשר אז עדיף בשר צייד על בשר מתועש. ובנוסף – יש מקומות שיש בכל מקרה צורך בצייד כדי לשמור על הטבע. דוגמאות הן אייל קורא בניופאונדלנד (קנדה), קנגרו באוסטרליה וחזירי בר בישראל.
הטיעון האסתטי הוא טיעון אנוכי- אנחנו רוצים לשמר את החיות לא בגלל שאנחנו מערכים את החיים שלהם אלא מכיוון שאנחנו – האנושות נהנית מהגיוון. גם נגד להכחיד נמרים- אני רוצה שיהיו נמרים בעולם.
אני רק אומר שאנשים יהיו יותר עקביים אם הם קצת יתקרבו לרעיון שאולי לא צריך להנות מהרג חיות למאכל-
במקום לאסור ציד חיות בר נכחדות- בואו נאסור ציד חיות בר מכל סוג (עם יוצא מין הכלל למטרות מחקר) .
אחד אחר
אני גם חושב שהאו”ם הוא גוף שלילי – על זה אנחנו מסכימים.
למה יש צביעות? מטרת ההגנה על חיות נדירות (וצמחים, ופטריות) לא מונעת ממניעים מוסריים. יש (לפחות) 2 מניעים. הראשון היא שאנחנו, כבני אדם, אחראים על הרבה הכחדה ויש כאלה שמרגישים אחריות. המניע השני הוא אסטתי – טיגריסים, קרנפים, פנדות, לוויתנים – זה אחד הדברים היפים בעולם.
ניסים
דבר ראשון- אני לא רואה באו”ם כגוף חיובי בעולם, היה עדיף אם לא היה קיים .
דבר שני – אני בעד הגנה על חיות נדירות – אני פשוט מציין שיש צביעות מסויימת בלהגן על חיה נדירה ולא על חיה אחרת ושהאינטרס שלנו כאן הוא הרבה יותר אנוכי ממה שאנחנו מעמידים פנים שהוא.לא מדובר כאן על פרח נדיר.
לאסף-לא היה זמין לי המאמר שלך בזמן כדי לבדוק למה אתה מתכוון באמרה הזאת.
זה אכן נכון שפגיעה בסביבה יכולה לפגוע באנושות ולכן בני אדם צריכים לשלוט בסביבתם בחוכמה-
אבל העדיפות כאן היא האנושות- ובני האדם – ולא הסביבה-האמרה שלך – לפחות איך שאני הבנתי אותה אומרת ההפך.
אחד אחר
תגיד – אם במקום קרנף, היה מדובר בפרח נדיר, גם אז היית מגיב בצורה כזו? תפסיק לדחוף את הא’גנדה האישית שלך בכל תגובה.
לאחד אחר
כדי להסביר את ה”מוטו” שאני חוזר עליו מפעם לפעם
וכדי להמנע מ” יומרות ” של “מבינים” שאינם טורחים לקרא
(ולהבין את הנקרא)
כדי לנסות למנוע מקוראים להגיב מתוך חוסר הבנה (או בורות)
פרסמתי בין היתר גם את הכתבה הבאה
https://www.hayadan.org.il/assaf-on-environmntal-protection-0708114/
אילו טרחת לקרוא (ולנסות להבין את הכתוב) אולי לא היית
מגיב ב”יומרנות” להכיר את הכותב ולהבין את דעותיו.
ובטח שלא היית מיחס לו “סדר עדיפויות הפוך” ,
שכן אולי היית מצליח להבין את ההבדל והקשר בין גידול מזון
לבין פגיעה מיותרת בסביבה טבעית ובמשאבים מתכלים.
אולי היית מצליח להבין כי פגיעה בסביבה הטבעית ובמשאביה
מהווים את הצעד הראשון לפגיעה באוכלוסיה האנושית.
בכל מקרה להתיחס למשפט אחד מבלי להבין את ההקשרים
לא מראה על קישורים שמסמיכים אותך להגיב …
ב ב ו ר ו ת .
“הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!”
מה שנקרא סדר עדיפויות הפוך.
תועיל בבקשה לא להתיימר לשלוט באכלוסיה אנושית בבקשה.
אם החיות האלו לא היו בסכנת הכחדה רוב העולם (חוץ מאולי צמחונים כמוני) לא היה מזיז לו מהם.
למה פרה דמה מותר וקרנף לא? כי הקרנף בסכנת הכחדה – ואנשים רוצים שבעתיד הם עדיין יוכלו לקחת את הילדים שלהם לספארי ולהראות להם קרנף – ואז לאכול איזו חיה פחות מענייינת לארוחת צוהרים.
הסחר הבלתי חוקי לא ייפסק כשם שסחר הסמים הלא חוקי ברחבי העולם לא נפסק למרות המלחמה האינסופית בו. הציידים ושאר בעלי התפקיד בשרשרת האספקה חיים מזה וצריכים את הכסף הזה לאוכל למשפחתם. בכל זאת אפריקה. אין להם ממש אופציות נוספות ובמצב כזה קשה יהיה לגרום להם לחשוב פעמיים.