ג’ונו מגיעה השבוע לצדק

4 ביולי, יום העצמאות של ארה”ב הוא תאריך שתמיד מנסים סביבו לתאם משימות חלל. הפעם שבים לצדק אחרי 15 שנים

החללית “ג’וּנוֹ”, ששיגרה סוכנות החלל האמריקאית, נאס״א, תגיע בארבעה ביולי לכוכב-הלכת צדק, כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש שלנו, העשוי כולו גז, ותיכנס למסלול סביבו. בדרכה אליו עברה החללית יותר משני מיליארד קילומטרים במסע שנמשך קרוב לחמש שנים. המסע אמנם יסתיים, אבל משימתה של החללית רק תתחיל. אחרי שתבצע כמה תמרונים מורכבים, תיכנס החללית למסלול ייחודי שיאפשר לה להתקרב עד כ-4,000 קילומטר מעל לפסגות העננים של כוכב-הלכת, קרוב יותר מכל חללית אחרת שהגיעה בעבר לצדק.

“כאשר ‘ג’ונו’ תיכנס למסלול”, אומר ד”ר יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע, “נוכל לבחון לראשונה את הזרימה שמתחת לעננים הסמיכים שמכסים את צדק”. ד”ר כספי הוא אחד המדענים בצוות המוביל את המשימה המדעית של “ג’ונו”. ד”ר כספי, ושותפו, מדען הסגל ד”ר אלי גלנטי, יימצאו בחדר הפיקוד והבקרה של החללית בפסדינה, קליפורניה, יחד עם מדענים ומהנדסים נוספים מצוות המשימה שיעקבו אחר החללית כאשר זו תבצע את התמרונים, תיכנס למסלול המתוכנן – ותתחיל לשלוח נתונים.

ד”ר כספי, ד”ר גלנטי וחבריהם מקווים, ש”ג’ונו” תאפשר להם לענות על השאלה, עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את שכבת העננים של צדק. אלו זרמי גז שנראים כמו פסים מסודרים על-פני השטח החיצוניים של צדק, ומאחר שלצדק אין קרקע מוצקה, הם עשויים להתקיים עד לעומק רב מאוד. המדענים מקווים לגלות כיצד נוצרים הדפוסים הללו: האם השכבות החיצוניות מסתובבות בתיאום עם השכבות הפנימיות, עד כמה עמוק הכתם האדום הגדול המפורסם, והאם יש לכוכב-הלכת גלעין פנימי מוצק. תשובה לשאלה אחרונה זו עשויה לתרום להבנת אופן היווצרותם של כוכבי-לכת, וד”ר כספי וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה ישתמשו בנתוני מדידות הכבידה שתבצע “ג’ונו” כדי “לחשב לאחור” את תבניות הרוחות שיצרו אותם.

ד”ר כספי השתמש בעבר בכלים אלה כדי לחשב את עומק דפוסי מזג האוויר על צדק ועל כוכבי-לכת אחרים, אולם נתוני הכבידה מהחללית “ג׳ונו” יהיו מדויקים בהרבה, ויפתחו בפני המדענים חלון ראשון מסוגו, שדרכו יוכלו להתבונן במתרחש מתחת לעננים אשר מכסים את כוכב-הלכת הענק צדק, ולהבין מה באמת קורה שם.