האם יש הבדל בין יהודים ופלסטינים בגורמי הסיכון לחלות בסרטן?

מחקר חדש בחן את ההבדלים בין יהודים לפלסטינים בגורמי הסיכון לחלות בסרטן

סרטן מסוג לימפומה שאינה הודג’קינס (NHL) מהווה כ-3% מסך מקרי הסרטן בעולם, והוא נפוץ בישראל יותר מבכל מקום אחר בעולם (לפי משרד הבריאות המצ”ב) בין יתר סוגי הגידולים הממאירים הוא החמישי בשכיחותו בישראל והשמיני בגדה המערבית. מרבית גורמי הסיכון למחלה ולתתי סוגיה עדיין אינם ידועים ולכן יש חשיבות גדולה למחקר אפידמיולוגי של גורמי סיכון אישיים כמו היסטוריה רפואית, היחשפות לחומרים מסוכנים או בחינת הרגלים אישיים. עד היום, מרבית המחקרים שנעשו בנושא חקרו את גורמי הסיכון של המחלה באוכלוסיות אירופיות או צפון אמריקאיות ומעט מאד מחקרים נעשו על אוכלוסיות מזרח תיכוניות.

מטרת המחקר הייתה לחקור את גורמי הסיכון בקרב ישראלים ופלסטינאים – רובם מוסלמים, עם NHL ממקור של תאי B, בכדי לבחון האם קיימים הבדלים בגורמי הסיכון למחלה בחלוקה לפי קבוצה אתנית ולפי תת סוג של המחלה. הסיבה לבחירה בשתי קבוצות האוכלוסייה הייתה בין היתר בשל הקווים הדומים והשונים בין שתי הקבוצות: מחד, שתי הקבוצות חולקות משתנים שונים כמו מחייה באזור משותף וקרבה גאוגרפית עם תנאים סביבתיים דומים, ומאידך קיימים הבדלים רבים בסגנון החיים בין הקבוצות, במנהגים התרבותיים, בהרגלי הצריכה והחשיפה ובנגישות לטיפול רפואי.

המחקר התבצע בקרב 823 חולים עם NHL של תאי B ו-808 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. נבחנו משתנים שונים של סגנון חיים, משתנים סביבתיים והיסטוריה רפואית. החוקרים השתמשו בשאלון שעבר תיקוף במספר מחקרים דומים באירופה בהם נמצאו קשרים מסוימים לחשיפות שונות.

ממצאי המחקר, שהתפרסם בפברואר בכתב העת PLOS ONE, מראים כי בקרב שתי הקבוצות, ישראלים ופלסטינים, גורמי חשיפה מסוימים כגון חשיפה יזומה לשמש, שימוש בצבע שחור לשיער, היסטוריה של אשפוזים בשל זיהומים והיסטוריה משפחתית של גידולים במערכת הדם היוו גורמי סיכון מוגברים לחלות ב-NHL  B-cell. ממצאים בעלי קשר הפוך, המקטינים את הסיכוי לפתח את המחלה היו מקושרים למשל לצריכת אלכוהול. חשיפות נוספות, כגון עישון וחשיפה לחומרי הדברה, היו מקושרים לתתי סוגים ספציפיים של NHL.

בנוסף, נמצאו הבדלים מסוימים בגורמי הסיכון לפי סוג האוכלוסייה, למשל, בקרב הנבדקים מהקבוצה הפלסטינית נמצאו גורמי סיכון המקושרים לגינון, וירוס ההרפס, וירוס מחלת הנשיקה, אדמת או קבלת עירוי דם בעוד שבקרב הנבדקים מהקבוצה הישראלית גורמים אלה לא הופיעו. לעומת זאת, גורמי סיכון ייחודיים לקבוצה הישראלית כללו גידולי של ירקות ופירות ורקע של מחלות אוטואימוניות.

ממצאי המחקר מראים כי גורמי הסיכון שנבדקו פועלים אחרת בסביבות אתניות שונות ומעלים בכך את הסיכוי לאתר אינטראקציות בין גנים לסביבה.

“רפואה ומדע הם גשר להידברות”

מובילת המחקר, פרופ’ אורה פלטיאל: “המחקר נערך בשיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ופלסטינאים ממרכזים רפואיים רבים ומראה שרפואה ומדע הם גשר ישיר להידברות. בכדי להעמיק את הבנת הגורמים למחלה וכיצד עובדים המנגנונים שלהם, יידרשו מחקרי המשך בנושא, אך ללא ספק מדובר ביריית פתיחה של תהליך מחקרי מעמיק וחשוב החושף קשרים בין גורמים של הרגלי צריכה וחשיפה של האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית לסיכון מוגבר לחלות בסרטן מסוג NHL“.