הידעתם שבאפריקה כמעט ואין חולים בטרשת נפוצה ואילו בעולם המערבי שיעור החולים במחלה זו ובמחלות אוטואימוניות אחרות הולך וגדל?
מאת: דפנה חיים-לנגפורד
מחלות אוטואימוניות הן מחלות בהן מערכת החיסון מזהה בטעות חלבונים עצמוניים כפולש זר ומתקיפה אותם. קיימות כ 80 מחלות אוטואימוניות. המחלות יכולות לפגוע באיבר מטרה אחד כמו העיניים בדלקת הענביה (Uveitis ), מחלות הפוגעות במספר מערכות כמו הכליות, המוח, העור, במחלת הזאבת (Lupus ), המעי במחלת הקרוהן, המפרקים בדלקת המפרקים השיגרונתית ועוד. הטיפול במחלות אלה מבוסס על דיכוי פעילות מערכת החיסון כך שהיא לא תגרום לדלקת אוטואימונית. דיכוי מערכת החיסון חושף את החולה לזיהומים ולמחלות שונות, ועלול לגרום לתופעות לוואי ולסיבוכים קשים.
מדוע באפריקה ובמדינות מתפתחות שכיחותן של המחלות האוטואימוניות נמוך, ואילו במדינות המפותחות השכיחות במגמת עלייה מתמדת? כדי לענות על שאלה זו, בחנו מדענים תופעה נוספת, שמבדילה בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות – נוכחותם של תולעי מעיים וטפילים שונים. מתברר שזו גבוהה משמעותית במדינות המתפתחות, עובדה שתרמה להגדרת תאוריית ההיגיינה, הגורסת שככל שרמת ההיגיינה גבוהה יותר, כך יש יותר מחלות אוטואימוניות. כשחקרו את הסיבה לאפקט המגן על טפילים שונים מפני מחלות אוטואימוניות, מצאו שטפילים, ובמיוחד תולעי מעיים, פיתחו אסטרטגיה הישרדותית מעניינת. על מנת לשרוד בגוף האדם הם מפרישים מולקולה המווסתת את מערכת החיסון האנושי, כך שזו האחרונה לא תתקוף אותם. מצד אחד ויסות מערכת החיסון מאפשר לתולעת לשרוד ולשגשג בגוף האדם, ומצד שני הוא אינו מדכא את מערכת החיסון ומונע ממנה להגן על האדם מפולשים אחרים.
בבית החולים שיבא פיתחו פרופ’ שינפלד ופרופ’ בלנק מולקולה בהשראת תולעי המעיים, אשר מורכבת מחיקוי הרכיב הפעיל במולקולה הטבעית, בצירוף מולקולה נוספת בעלת יכולת לווסת את מערכת החיסון. המולקולה החדשה, ה-TPC, הוכחה כיעילה משמעותית בטיפול במחלות אוטואימוניות בניסויים בבעלי חיים.
בימים אלה מקימים פרופ’ שינפלד ופרופ’ בלנק את חברת TPCera בחממת VLX Venture, לפיתוח תרופה מבוססת TPC לטיפול במחלות אוטואימוניות.
