סיקור מקיף

חשיבות המגוון הגנטי של חיות משק

חוקרי סוכנות האו”ם לחקלאותFAO’s) ) קוראים למאמץ שיביא לשימור של מאגר הגנים שכן ״גיוון גנטי של חיות משק מהווה תנאי מקדים להסתגלות עתידית לשינויים״

עדר פרות רועה בשדה. צילום: shutterstock
עדר פרות רועה בשדה. צילום: shutterstock

למרות שמגוון הגזעים של חיות משק תופס מקום חיוני באספקת מזון לעולם שהולך ומתחמם רבים מהזנים מצויים בסכנה. חוקרי סוכנות האו”ם לחקלאותFAO’s) ) קוראים למאמץ שיביא לשימור של מאגר הגנים שכן ״גיוון גנטי של חיות משק מהווה תנאי מקדים להסתגלות עתידית לשינויים״. כך נאמר בדו׳ח של הסוכנות שמדגיש את הצורך להבטיח כי מקורות גנטיים של חיות משק ישמשו לקידום הביטחון התזונתי וישארו כאלה גם עבור דורות בעתיד״.

מקובל כי מינים/זנים בני תערובת יהיו מוצלחים ועמידים יותר,אלא שמתברר כי במקרים רבים הכלאות גורמות לבליה גנטית כלומר גזעים שמותאמים לתנאים קשים מאבדים את כישוריהם בגלל הכלאות
כותבי הדו”ח טוענים כי תפוצה מתרחבת של זנים שאינם ילידיים וחוסר וויסות גורמים לפגיעה בייצור בגלל הגישה כי ״זנים ילידיים אינם תחרותיים״, ולא היא שכן כתוצאה מהסתגלות במשך דורות רבים, גזעים ילידיים עמידים לא רק מול שינויים אקלימיים אלא גם מול מחלות, חוסר במים או מרעה דל, לכן יש צורך וחשיבות לשמר את המגוון הגנטי של חיות משק.

בארצות מתפתחות נפוצות הכלאות במטרה לשפר את תנובת החלב או את מהירות ההתבגרות,הגורמות לאובדן תכונות ייחודיות כמו עמידות לטמפרטורות קיצוניות, הסתפקות במעט מזון או מים ועוד אתגרים סביבתיים.

כדוגמא מביא הדו׳ח את בקר הפנטנל Pantanal) ) בברזיל שנקרא פנטנירוס Pantneiro’s. הבקר שהובא ע”י הפורטוגלים ‫(‬במאה ה17) פיתח ברבות השנים עמידות בפני טפילים ומחלות מקומיות, בקר שהמשיך להתקיים בשטפונות ובבצורת ושגשג על המרעה המקומי, בתחילת המאה ה20 היו מספר אלפי פנטנירוס.
אלא שהכלאות בזנים שיובאו גרמו לאובדן תכונות העמידות והבקר המיוחד מתמעט והולך והיום יש רק כ 500 פרטים שעדיין נושאים את הגנים המיוחדים ואת כישורי העמידות וההישרדות בתנאי הפנטנל,

לעומת זאת דוגמא מקומית. ב 1959 הביאו מתעישבי נאות-הככר בקר מזני ברהמה ואפריקנדר בהנחה כי בני התערובת יתאימו לתנאי המלחה. אלא שמסתבר שהפרות סבלו מקדחות ומגידול פראי של הטלפיים, אולי בגלל שלא ניתן להם די זמן להסתגל ?
בלית ברירה העדר הועלה ל״הבראה״ בצפון ונמכר, אלא שבזמן העמסת הפרות ברחו מס׳ פרטים שהתחברו לפרות שברחו מהכפרים פיפי וצאפי, תוך כחמש שנים פיתחו צאצאי הערביות והבורחות עמידות לקדחות, לא גידלו טלפיים, התרבו וחיו במלחה כחיות בר נקיות מטפילים ומחלות כלומר ההכלאה של אפריקנדר ברהמה ופרות מקומיות הצליחה להתגבר על הבעיות המקומיות.
לרוע המזל המתיישבים החדשים וחיילינו לא הבינו את יחודיות העדר הפראי ונהגו בהם כמו בחזירים שהיו בשטח, צדו אותם עד האחרון… חבל.

על פי דו”ח סוכנות החקלאות של האו”ם יש היום כ-1500 גזעי חיות משק שמהם 17% בסכנת הכחדה. מצבם של 58% מהזנים לא ברור בגלל חוסר נתונים.אבל ידוע כי בדורות האחרונים נכחדו כ-100 זנים. כדי להעריך את מצב חיות המשק נערך סקר ב-130 מדינות ומסתבר כי מאז 2007 השתפר מעט המצב בעקבות פעילות ממשלות ״לעצירת הבליה הגנטית״ ולניהול נכון של הזנים בארצותיהם
אם ב-2007 רק 10 מדינת דיווחו על ״בנק גנים״, הרי שלאחרונה עלה המס׳ ל-64 ועוד 41 ארצות שמתכננות ״בנק גנים״. בהתחשב בכך שבעשור האחרון ארצות ארופאיות רבות משקיעות במערכות מידע שמופצות לכל דורש, הרי שיש תקווה כי גזעים יחודיים של חיות משק ישמרו ויתקיימו גם בדורות העתידיים.

עכשיו יעלו ויבואו ויפצחו בצעקה גדולה אלה שהפכו את הצימחונות והטיבעונות לדת. הם יצעקו כי ״האדם אינו אוכל בשר מטבעו״ ולכן אין זה מוסרי ואין צורך בחיות משק״, אז כדאי שיפנו להיסטוריה האנושית ויזכרו כי עד המהפכה החקלאית (לפני כ-12 אלף שנה) התקיימה האוכלוסייה האנושית מליקוט ומצייד כלומר ממגוון רחב של מזונות- כולל בשר. ראוי גם שילמדו כי גם היום יש חברות של לקטים-ציידים, כמו גם חברות רועים שמתקיימים ממזון שבבסיסו מוצרים מעדרי הצאן והבקר,ולא נשכח את ציידי הצפון הרחוק שמחייתם מבוססת בעיקר על צייד.

17 תגובות

  1. אתה טועה לחלוטין. היה ראוי שתקרא את שכתבו ואת שנכתב בשמם בטרם תגיב. אמונה היא תכונה אנושית טבעית והיא נטועה עמוק ברוחו של האדם שאינה נגישה *כלל* לחקירת הזיאולוג.

  2. כל אותם אנשי רוח ומדענים שאת מזכיר אינם מאמינים
    ב״שופט עליון״ לא ב ״שליט על״ ולא ב״כח עליון״
    שכן עבורם הדת היא אותה מערכת ערכים מוסרית ,
    יש מי שמגדיר זאת כ מצפון ,
    להבדיל אלפי הבדלות ממאמינים אדוקים …

  3. “כדי להאמין באותו ״כח עליון״ צריך להיות בור !
    כדי לחכות לפסיקתו של ״שופט עליון״ צריך להיות מתוסכל !
    כדי לנהור אחרי ״שליט על״ צריך לאמץ את העדריות !
    קפיש ?”

    ספר את זה לאותו חלק של אצולת הפיזיקאים והמתמטיקאים שהם דתיים מאמינים. ספר את זה לאצולת הפילוסופיה לכל דורותיה שבחלקה הגדול הייתה מאמינה.

    זה שאתה נכה בהיבטים שונים של רוח האדם, זה שחסרת אברי אבחנה והבחנה, זה לא אומר שכולם כמוך. אם להסתמך על הציטוט הקצר מדבריך שהבאתי כאן, דווקא אתה הוא הלוקה בקנאות בשטחיות ובצרות אופקים.

    כל זה כמובן לא אומר שאנשי האמונה (או דרכם בחיים) נמצאים מעל לביקורת. נהפוכו, דווקא הם נבחנים בשבע עיניים היות והיושרה שלהם ודבקותם בערכים של אמת היא אבן בוחן לכנותם ולאמונתם.

  4. אם לא הבהרתי די אז:
    יש להבדיל בין דתות שמקורן בעולם העתיק ושאפשרו חיים בציבור ,
    דתות שביסודן הן מערכות חוקים והלכות שנתנו לחברות בסיס
    שהחליף את האינסטיקטים הקמאיים ,
    היום יש מערכות שיפוט ושליטה שמחליפות ומיתרות את הדתות,
    אלא שמול אותן מערכות שאמורות להתבסס על הגיון ומוסר,
    עומדים אותם מאמינים אדוקים שעבורם יש :
    ״שליט על״ ״יודע כל״ ״שופט עליון״ שאותו עובדים ולא נשמעים,
    עכשיו:
    כדי להאמין באותו ״כח עליון״ צריך להיות בור !
    כדי לחכות לפסיקתו של ״שופט עליון״ צריך להיות מתוסכל !
    כדי לנהור אחרי ״שליט על״ צריך לאמץ את העדריות !
    קפיש ?

  5. אסף בגדול אני מסכים רק רציתי להעיר לגבי משפט שלך:
    “מה שמוביל לדת הם :
    תיסכול או עדריות או – בורות”
    זה משתנה בדת ובאדם עצמו
    לפעמים זה נכון (לדעתי הלא אובייקטיבית בעיקר באיסלאם) אבל ההכללה הזאת פשוט לא נכונה.
    אנציקלופדיות שלמות של ספרים מלאים שאלות והסקת מסקנות ע”י כלים לוגיים מראים כי היהדות כלל לא מעידה על בורות. ניתן לומר כי תלמידי החינוך החרדי מפגינים בורות בנושאים שלא קשורים ליהדות אבל גם החילונים מפגינים בורות בנושאי יהדות (ובניגוד לחרדים אינם כה משכילים גם בנושאים שלא קשורים ליהדות).
    ולגבי התסכול והעדריות נוכחתי לדעת כי האנטי דתיים הינם המתוסכלים ביותר והעדריים ביותר.

  6. ברור שכל הטבעונים הם בורים ועידריים ומתוסכלים. אחרת איזה עוד סיבה יש למישהו לא להסכים איתך.

  7. לאסף,

    “תיסכול או עדריות או – בורות”. נכון גם בנוגע לדת “השלום”? מתאים גם לכת הספקנים? או שרק על אלו שאינם שיבוט אידיאולוגי שלך אתה מתבונן דרך משקפי הזאולוג?

  8. אין שום דבר לא בריא בטבעונות. על כל הדוגמה של חברת צידים אפשר לתת דוגמה של חברה צמחונית או שאוכלת כמות קטנה מאוד מהחי. יש היום גם ספורטאים אולימפיים טבעונים. ובגדול רוב הטבעונים בריאים יותר ( נכון שאפשר להגיד שזה כירובם גם אם מודעות לבריאות גבוהה יותר) אבל בטח שאי אפשר לטעון שזה לא בריא. כמובן שאם אתה אוכל בעיקר צ’פס ,המבוגר

  9. אין צורך לסתור את הפסקה האחרונה כדי להיות טבעוני. יש גם חברות טבעוניות שחיו שנים בטיבט לדוגמה. העניין שזה אפשרי ומוסרי יותר. במובן מסוים גם טבעי יותר לגוף ( אני לא אומר שלאכול בשר זה לגמרי לא טבעי כי כבר מאות אלפי שנים האדם הקדמון היסתגל גם לבשר ובכל זאת זה מעט זמן יחסית, עדיין האינסטינקט הבסיסי של האדם זה רתיעה מבשר חי, )
    יכול להיות שגם לאנוס זה טבעי זה לא אומר שזה בסדר.
    הכי קל לסיים דיון ב”אי אפשר לשכנע אותם כי הם בורים” במקום להתמודד עם הטענות. אני ידבר רק על B12 שתמיד מוזכר כתשובה ניצחת. כל חיות המשק מקבלות את הB12 בתוסף באוכל או בזריקה. הוויטמין הזה חסר לטיבעונים כי אנחנו לא אוכלים צמחים ישר מהאדמה ( גם לא חיות משק ) אז מה בריא יותר לקחת כדור או לתקוע זריקה לחיה ואז לאכול אותה. השאלה היא לא מה טבעי אלה מה מוסרי. אם אפשר לחיות בלי להרוג חיות ולגרום נזק אקולוגי קטן יותר זה מה שצריך לעשות. גם לדוג דגים זה טבעי אבל בגודל האנושות היום אם נמשיך לאכול דגים לא ישארו דגים בים. למרות שזה טבעי שמין אחד מכחיד מין אחר.
    בתור אקולוג אתה אמור לדעת חקלאות מהחי ( חוץ מדבש ) פוגעת הרבה יותר בסביבה ( נכון גם חקלאות של צמחים פוגעת אבל חקלאות מהחי זה נזק נוסף לנזק של גידול המזון לחיות ואני לא מדבר בכלל על מרעה שגורם נזק עצום)

  10. את הפיסקה הזאת הוספתה לאחר התגובת.
    גילוי נאות אני צימחוני ושואף להיות טיבעוני.
    אבל לצורך העניין נתעלם מהיבט המוסרי כי האתר הוא אתר מדעי. ברור שמבחינה מדעית האדם הוא אוכל כל שנוצר מאבות צימחוניים. ברור גם שהוא הסתגל לאכילת בשר ובכך גם הגדיל את היכולת שלו לשרוד. הוא אפילו עבר שינוי גנטי שאיפשר לו לעכל חלב לאחר שלב הגמילה ( שינוי חדש במובן של אבולוציה והרבה אנשים חסרים את המוטציה הזאת, בגלל זה הרבה רגישים לחלב). השימוש במושג טבעי נתון לפרשנות.
    באופן “טבעי” לא אמורים לחיות 7 מיליארד בני אדם, ולא אמורים להתחסן אלה אנשים אמורים למות מרעב ומחלות. כך שכל השימוש במילה טבעי בעייתי, טבעי שחתול משחק בעכבר שצד זה לא אומר שאדם יכול להתאכזר לחיות. אי אפשר לספק בשר זול כל כך כמו היום בלי לגרום סבל כל כך לא יתואר. בכל מקרה אין צורך בכזאת כמות: א. אף חברת לקטים צידים או רועי צאן לא אוכלים כמות בשר שאוכלים היום. ב. תזונה טבעונית מאוזנת בריאה יותר בייחוד היום כשכל הבשר מוצף אנטיביוטיקה והורמונים וחיידקים אמידים לאנטיביוטיקה. ג. אם אנחנו רוצים לספק מספיק אוכל לעולם הולך וגדל וזה בלי להרוס לגמרי את הכוכב כדאי שנעבור לאט לאט לתזונה בעיקר צימחונית . ד. יש הרבה מחקרים שטוענים שאי אפשר בלי בשר, אסור לשכוח את האינטרסים הכלכליים מאחוריהם, תעשיית הבשר הביצים ( עוד דוגמה למשהו “טבעי” האדם הקדמון לא אכל ביצים יותר מחודשיים בשנה) והחלב (עוד שקר כאילו אי אפשר לספק סידן בלי חלב למרות שכל החיות בטבע מסתדרות מצוין ) משקיעה מיליונים במחקר כמו חברות הטבק בזמנו. מדען שרוצה לתרום לעולם שישקיע בהנדסה גנטית לצמחים והדברה ביולוגית ולא בייצור תרנגולות עם חזה ענק שלא מאפשר להם לנוע. דבר אחרון טבעונות זה לא דת אבל זה דומה בכך שהיא עוסקת במוסר וזה לא מדעי. אי אפשר להסביר מדעית למה זה רע להרעיב חיות במשך 14 ( כמה אחוזים מהם ימותו ולכולם ינשרו הנוצות) רק בשביל עוד כמה ביצים

  11. קראו שניכם את הפיסקה האחרונה שוב ושוב
    עד שאולי תבינו את הכתוב בה
    ואז נסו לסתור אותה,
    רק אותה , רק את הפיסקה האחרונה,
    אם לא תצליחו אז כנראה שאתם מאמינים
    בדת הטבעונות ,
    ו מאמינים / דתיים אין סיכוי לשכנע שכן
    מה שמוביל לדת הם :
    תיסכול או עדריות או – בורות.
    בהצלחה…

  12. מר רוזטנל,
    אני מציע לך לקרוא את כל העדויות שהצטברו על כך שחלבון מן החי אינו מתאים לצריכה של בני אדם וההשפעה שלו על הגוף הרסנית, בנוסף לרכיבים אחרים מהחי שמעלים את התחלואה בבני אדם ואני יכול למנות בקצרה ובחלקיות את המחלות הנגרמות באופן ישיר ועקיף מאכילת של בעלי חיים ותוצריהם: פגיעה בכבד, בכליות ובלבלב, סרטן, אוסטיאופורוזיס (בעיקר עקב שתיית חלב אך גם בגלל העובדה שחלבון מן בחי מעלה החומציות בדם שמנוטרלת בעזרת הפרשת סידן מהעצמות לדם), פגיעה בבקטריום במעיים ובבריאות המעיים עקב כך, מחלות לב עקב הדלקת המיידית שגורם חלבון מן החי בעורקים והיד עוד נטויה. אם תפנה להרצאתו של ד”ר מייקל גרגר בנושא תיווכח שמתוך 20 סיבות המוות המובילות היום, 18 הם כתוצאה מאכילה של בעלי חיים ותוצריהם. אם נחזור להיסטוריה האנושית אז תוכל להבין למה גם לפני 12 אלף שנה תזונתו של האדם הייתה כבר לא תואמת את המבנה הביולוגי שלו, בשביל להבין את טבענו אנו צריכים לחזור לתחילת האנושות ולהתפתחות האדם מהקוף, קופים הומנואידים הם כידוע צמחוניים ועם האבולוציה והתפתחות האדם הוא התחיל לצרוך חיות עקב מחסור. לראייה תנסה לעשות עם עצמך ניסוי שמטרתו לבאר מה טבעי עבורך לאכול, תחזיק ביד אחת תפוח וביד השנייה אפרוח ותהיה קשוב לאינסטינקטים שלך, את מי מהם אתה רוצה לאכול? אתה יכול לחזור על הניסוי עם חסה וכבש, אורז ופרה, גרגירי חומוס ודג או עגבנייה וביצה. במהלך הניסוי תיווכח שהטבע עיצב את האינסטינקטים שלך על מנת שתבחר את האוכל המתאים ביותר עבורך. אם עדיין לא השתכנעת תקפוץ לבית המטבחיים הקרוב למקום מגורייך ותצפה בתהליך שעוברת פרה או כבש מבעל חיים לסטייק או המבורגר ותשאל את עצמך אם היית מוכן להעלות על הדעת לאכול את זה מלבד במצבים של מחסור כמו זה שסבלו ממנו אבותינו לפני 12 אלף שנה?

  13. תעשיית הבשר רק גורמת למחסור אוכל בעולם. שלא לדבר על טביעת האצבע האקולוגית שהיא גורמת.
    רוב האוכל של חיות המשק בעולם יכל לשמש למזון לאדם או שגדל במיוחד על אדמה שיכלה לגדל מזון. מה גם שיש צורך ב20 טון מזון צמחי בשביל טון אחד של בשר. אם היו מתירים לאכיל חיות רק בתוצרי לווי חקלאיים ( כמו קש) לא היה חסר מזון בעולם. אבל גם יהיה פחות בשר וזה בסדר אין צורך וזה גם לא בריא לאכול כמויות בשר שאוכלים במערב. אנשים באמת מאמינים שחייבים כל יום בשר וכל יום ביצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.