סיקור מקיף

רוצים לגלות חיים בחלל? חפשו מתאן

חוקרים ב-UCL ובאוניברסיטת ניו סאות’ וולס באוסטרליה פתחו מדד ספקטרום חדש למתאן ‘חם’, שבו ניתן יהיה לאתר את המולקולה בטמפרטורות חמות מאלו של כדור הארץ – עד 1200 מעלות צלזיוס, דבר שלא היה אפשרי עד כה

כוכב הלכת HD189733b  מגיח מאחורי השמש שלו. איור: נאס"א
כוכב הלכת HD189733b מגיח מאחורי השמש שלו. איור: נאס”א

חוקרים ביוניברסיטי קולג’ לונדון פיתחו מודל חדש לגילוי חיים על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שטוען לדיוק רב משל קודמיו. המודל החדש מתמקד במתאן, המולקולה האורגנית הפשוטה ביותר, שידוע גם שהיא מהווה רמז על פוטנציאל לחיים.

החוקרים ב-UCL ובאוניברסיטת ניו סאות’ וולס באוסטרליה פתחו מדד ספקטרום חדש למתאן ‘חם’, שבו ניתן יהיה לאתר את המולקולה בטמפרטורות חמות מאלו של כדור הארץ – עד 1200 מעלות צלזיוס, דבר שלא היה אפשרי עד כה.

כדי לברר ממה מורכבים כוכבי לכת המקיפים שמשות אחרות, מנתחים האסטרונומים את אור הכוכב כאשר כוכב הלכת חולף לפניו ומשווים אותו למודל או ספקטרום חזוי לכוכב זה, כדי לזהות מולקולות שונות.

פרופ’ ג’ונתן טניסון מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה ביוניברסיטי קולג’ לונדון, ושותף במחקר אומר: “המודלים הקיימים לאיתור מתאן אינם שלמים, והדבר מוביל להנחת חסר של רמות המתאן בכוכבי לכת. אנו מצפים כי המודל החדש ישפיע רבות על מחקרים עתידיים של כוכבי לכת וכוכבים ‘קרים’ מחוץ למערכת השמש,ועשוי גם לאפשר למדענים לזהות סימנים לחיים מחוץ לכדור הארץ.”

המחקר, שהתפרסם בכתב העת PNAS, מתאר כיצד החוקרים השתמשו במחשבי העל החזקים ביותר של בריטניה (בפרויקט המיחשוב המבוזר DiRAC ובאוניברסיטת קיימברידג’) כדי לחשב כ-10 מיליארד קווי ספקטרום של כוכבים, כאשר המתאן יוצר פס בליעה. רשימת הקווים החדשה גדולה פי אלפיים מכל מחקר קודם, ומשמעות הדבר, הגדלת הדיוק לאורך כל טווח הטמפרטורות שקודם היה בלתי אפשרי.

החוקר הראשי במחקר, ד”ר סרגיי יורצ’נקו (אף הוא מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה ב-UCL) הוסיף: הספקטרום המקיף שיצרנו התאפשר רק בזכות היכולת של מחשבי העל המודרניים שיכלו לעבד את מיליארדי השורות הנדרשות למודל. הגבלנו את הטמפרטורה ל-1,500 קלווין כדי להתאים לקיבולת המיחשוב, ולפיכך ניתן להרחיב את המודל למידות חום גבוהות יותר, באם הדבר ידרש. החישובים שלנו דרשו 3 מיליון שעות CPU. כוח העיבוד התאפשר באמצעות פרויקט DiRAC.”
“אנחנו שמחים שהיתה לנו האפשרות להשתמש בטכנולוגיה לקדם את המודל הרבה מעבר למודלים קטנים במטרה שישמש כלי מחקר לאיתור חיים פוטנציאליים על עצמים אסטרונומים, ואנו מחכים כבר לגילוי הראשון” הוסיף.

המודל הצליח לאתר מתאן, אף כי ממקור טבעי, הנמצא בכוכבים כושלים, הידועים גם בשם ננסים חומים.

לידיעה באתר University College London

9 תגובות

  1. המתן -הגז הטבעי מצוי גם באויר .השאלה היא אם ניתן לפתח משאבה שתסנן אותו מהאוויר.וכך להיות יצרן דלק- גז.המשאבה יכלה להיות מופעלת באנרגית השמש.

  2. גם בעוד 2000 שנים כשהיו “חייזרים”.היהדות תישאר,כי הספר הקדוש משמר את התרבות.

  3. אפיגנטיקה עובר גם לדורות הבאים.
    אם האוכלוסיה נפרדת למשך הרבה דורות, ברור שהיו שינויים גנטים, השרדות והתאקלמות לאיזור החדש, כמו חוסר במשקל, לחץ אוויר, קרינה, סביבה שונה של חידקים ווירוסים, אוכל שונה ועוד..
    בתווך של אלפי דורות הם יהפכו לחייזרים לאומת האוכלוסיה בארץ.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    מה שאתה אומר לא בדיוק נכון. הגנטיקה, במובנים מסויימים באמת תתבטא בצורה אחרת, אבל ההשפעה לא גדולה.
    ובכל מקרה – וזה חשוב להבין – שינויים אלה לא יעברו לדור הבא!

  5. אם תאומים זהים נפרדו ואחד גדל בקו המשווה,והאחר בחוג הקוטב.הגנטיקה שלהם תבוא לביטוי באופן שונה.אם האדם יתישב במאדים הבידוד והסביבה יתנו מראה שונה לאדם.ובמשך הדורות יראה לאדם מהארץ כחיזר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.