ידענים: ההתחממות: ההיבט המדעי

מאת 9 באפריל 2013 10 תגובות

אובדן קרח, הפשרת כפור-העד והשפעות אקלימיות מתחוללות בקצב מדאיג.
צילום מסך מתוך סרטון מאת קייטי וולטר אנתוני מאוניברסיטת אלסקה שבפיירבנקס, של מתאן מאדמות כפור-עד מופשרות עולה באש

בעשור האחרון, מדענים סברו שהם מצאו דרך להגן על האנושות מפני הסכנות החמורות יותר של שינוי האקלים. להערכתם, שמירה על רמת התחממות גלובלית של פחות משתי מעלות צלזיוס תמנע סכנות כמו עלייה הרסנית בגובה פני הים או בצורת קיצונית. הישארות מתחת לגבול שתי המעלות תצריך הגבלה של רמת הפחמן הדו-חמצני לוכד החום באטמוספרה ל-450 חלקים למיליון (ppm) לעומת 395 כיום ו-280 בתקופה הקדם-תעשייתית.

כעת נראה שההערכה הייתה אופטימית מדי. הנתונים העדכניים מרחבי העולם מראים, שכדור הארץ משתנה מהר מן הצפוי. קרחונים צפים באזור האוקיינוס הארקטי נעלמים במידה גדולה מזו שנחזתה, ואזורי כפור-עד באלסקה ובסיביר פולטים מתאן, גז חממה רב השפעה, הרבה יותר מן הצפוי לפי המודלים. מדפי קרח במערב אנטארקטיקה נשברים במהירות גדולה ממה שסברו שאפשרי, והקרחונים שהם לכדו על היבשה הסמוכה גולשים מהר יותר לתוך הים. אירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון שיטפונות וגל החום הגדול שתקף את רוב ארה"ב בקיץ 2012, נעשים גם הם שכיחים יותר. והמסקנה? "כמדענים, איננו יכולים לומר שאם נישאר מתחת להתחממות של שתי מעלות הכול יהיה בסדר" אומר סטפן רמשטורף, פרופסור לפיזיקה של האוקיינוסים באוניברסיטת פוטסדם שבגרמניה.

לאתר המאמר ב"סיינטיפיק אמריקן"

הגורמים העלומים, שעשויים לדרדר את כדור הארץ לתקופה של שינוי אקלים מהיר, הם לולאות משוב, שהיו עד כה בגדר השערה וכעת מתחילות כנראה לפעול את פעולתן. לדוגמה, התמעטות הקרחונים הצפים מאפשרת לשמש לחמם יותר את מי האוקיינוס, מה שמוביל להפשרה רבה יותר של הקרחונים. הפשרה של כפור-עד פולטת יותר פחמן דו חמצני ומתאן לאטמוספרה, מה שגורם להפשרה נוספת של כפור-העד, וכן הלאה.

האפשרות של האצת המשובים גרמה לכמה מדענים להיות לנביאי זעם קולניים. מומחים אלה אומרים שאפילו אם המדינות יראו פתאום בחומרה את בעיית הפחתת פליטות גזי החממה וישמרו על רמה נמוכה מ-450 חלקים למיליון, מה שנראה פחות ופחות סביר, עדיין יהיה זה מעט מדי ומאוחר מדי. אם העולם לא יחזיר את רמות הפחמן הדו-חמצני ל-350 חלקים למיליון, "נתחיל תהליך שלא יהיה בשליטת האנושות," מזהיר ג'יימס א' הנסן, מנהל מכון גודארד למחקרי חלל בנאס"א. לדבריו, גובה מי הים עלול לעלות בעד 5 מטרים במאה הזאת, וערי חוף ממיאמי ועד בנגקוק ישקעו מתחת לפני המים. החום והבצורת המתגברים יגרמו לרעב עצום. "ההשלכות כמעט בלתי ניתנות לתיאור," ממשיך הנסן. ייתכן שאנחנו על סף קפיצה גדולה ובלתי הפיכה לעולם חם הרבה יותר.

האם מדובר באזעקת שווא? יש מדענים הסבורים שכן. "אני לא חושב שבטווח הקצר צפוי שינוי הרסני באקלים," אומר אד דלוגוקנקי מ-NOAA (מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקני), ומתבסס על הערכתו לגבי רמות המתאן. חוקר הקרחונים וו' טד פפר מאוניברסיטת קולורדו שבבולדר בחן את אובדן הקרח ברחבי העולם, ומסקנתו היא שהעלייה המרבית בגובה פני האוקיינוס שתיתכן במאה הזאת היא פחות מ-2 מטר, ולא 5 מטר. עם זאת, הוא שותף לתחושת הדחיפות של הנסן, מכיוון שאפילו שינויים קטנים באופן יחסי עלולים לאיים על ציביליזציה שהכירה במשך כל קיומה רק אקלים יציב להפליא. "הציבור ומקבלי ההחלטות צריכים להבין עד כמה חמורה תהיה עלייה של אפילו 60 או 70 סנטימטרים בגובה פני הים," מזהיר פפר. "האסונות המזדחלים האלה יכולים להשמיד אותנו."

המדענים אולי חלוקים בשאלת הקצב של השינוי האקלימי, אך ההכרה בכך שלולאות משוב מסוימות עשויות להגביר את השינוי גורמת לאי נוחות רבה באשר לעתידו של כוכב הלכת. "אנחנו חייבים לחשוב לעומק על השפעות שאנחנו יודעים שאיננו מבינים, ועל השפעות שאיננו מכירים כלל," אומר אילקו רולינג, פרופסור לאוקיינוגרפיה ושינויי אקלים באוניברסיטת סאות'המפטון שבאנגליה. "אולי איננו מכירים את כל המשובים האפשריים, אך שינויים שאירעו בעבר מלמדים שהם קיימים." מרטין מנינג, מדען אטמוספרה מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון שבניו זילנד, חושש שעד שהחוקרים יזהו את כל הגורמים הלא ידועים, יהיה כבר מאוחר מדי. מנינג, שמילא תפקיד מרכזי בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) של שנת 2007, מדווח: "קצב השינוי במאה הזאת יהיה כזה, שאיננו יכולים לחכות למדע."

עבר חם מורה על עתיד חם
סיבה מרכזית אחת לחשש הגובר של המדענים משינוי אקלים מהיר היא הבנה טובה יותר של העבר הרחוק שלנו. בשנות ה-80 הם נדהמו לגלות, מתוך תיעוד בליבות קרח, שכוכב הלכת חווה שוב ושוב תנודות פתאומיות וחדות בטמפרטורה. מאז הם הפיקו תמונה מפורטת של שמונה-מאות אלף השנים האחרונות. כפי שתיאר הנסן בניתוח חדש, יש קשר הדוק מאוד בין הטמפרטורה, רמות הפחמן הדו-חמצני וגובה פני הים: הם עולים ויורדים יחד, כמעט כגוף אחד. המתאמים אינם מוכיחים שגזי החממה גורמים להתחממות. עם זאת, מחקר חדש של ג'רמי שקון מאוניברסיטת הרווארד ועמיתיו מורה בכיוון הזה ומראה שהעלייה בפחמן הדו-חמצני הקדימה את הזינוק בטמפרטורות בסוף עידן הקרח האחרון. במאמר שפורסם לאחרונה בנייצ'ר, הם מסכמים ש"התחממות שנובעת מעלייה בריכוז של פחמן דו-חמצני מסבירה את רוב שינויי הטמפרטורה." (סיינטיפיק אמריקן הוא חלק מבית ההוצאה לאור של נייצ'ר, NPG).
מקצת השינויים בעבר היו מהירים במידה שלא תיאמן. מחקר שערך רולינג על משקעים בים האדום מראה שבמהלך התקופה החמה האחרונה בין עידני קרח – לפני כ-125 אלף שנים – גובה פני הים עלה וירד ב-2 מטר בתוך 100 שנים. "זה מהיר עד כדי גיחוך," אומר רולינג. הניתוח שלו מראה שפני הים היו ככל הנראה גבוהים ב-6 מטר ויותר מכפי שהם היום, ובאקלים דומה מאוד לזה שלנו. "אין זה אומר מה יקרה בעתיד, אבל זה תופס את תשומת הלב," אומר ריצ'רד אלי, פרופסור למדעי כדור הארץ באוניברסיטה של מדינת פנסילבניה.

מפליא גם כמה מעט אנרגיה נוספת, או "דחיפה", נדרשה כדי לגרום לתנודות בעבר. לדוגמה, לפני 55 מיליוני שנים, האזור הארקטי היה גן עדן סובטרופי עם טמפרטורה ממוצעת נוחה של 23 מעלות צלזיוס ותנינים באזור גרינלנד. האזור הטרופי היה, כנראה, חם מדי בשביל רוב היצורים החיים. תקופה חמה זו, שמכונה בשם גל החום של עידן הפלאוקן-אאוקן (PETM), התחילה בגלל עלייה של שתי מעלות בטמפרטורה של כדור הארץ, שהיה גם כך חם יותר מאשר כיום. ייתכן שהתחממות זו גרמה לשחרור מהיר של מתאן ושל פחמן דו-חמצני, ואלה גרמו להתחממות רבה יותר ולפליטה נוספת של גזי חממה, שחיזקה את התהליך. התוצאה הסופית: מיליוני שנים של כדור ארץ לוהט.
במאה השנים האחרונות, גרמו בני האדם לקפיצת טמפרטורה של יותר מ-0.8 מעלות, ואנחנו פולטים לאטמוספרה גזי חממה בקצב גדול פי עשרה מזה שהיה לפני ה-PETM, מה שנותן לאקלים דחיפה חזקה מאוד. "אם נשרוף פחמן במשך 100 השנים הבאות, נבצע את אותה קפיצה," אומר מתיו הובר, פרופסור למדעי כדור הארץ והאטמוספרה באוניברסיטת פורדו.

אנחנו גם דוחפים את האקלים חזק יותר משעשו הגורמים הידועים בעידני הקרח השונים. כפי שציין האסטרונום הסרבי מילוטין מילנקוביץ' לפני 100 שנה כמעט, יש קשר בין העלייה והדעיכה של עידני הקרח לשינויים קלים במסלול ובהטיה של כדור הארץ. במשך עשרות אלפי שנים, מסלול כדור הארץ משנה את צורתו ממעגל כמעט מושלם למעט אליפטי, בשל המשיכה המשתנה של כוכבי לכת אחרים. השינויים האלה משנים את כמות אנרגיית השמש שפוגעת בפני כדור הארץ בכ-0.25 ואט בממוצע למטר מרובע, אומר הנסן. אין זה הרבה. כדי לגרום לתנודות הנצפות באקלים, דחיפה זו הייתה חייבת להיות מוגברת על ידי משובים, כגון שינויים בקרחונים הצפים ובפליטות גזי החממה. בהתחממויות הקודמות, "משוב הוביל למשוב שהוביל למשוב," אומר יואן ניסבט, פרופסור למדעי כדור הארץ ברויאל הולוויי, אוניברסיטת לונדון.

דחיפת האקלים על ידי פליטת גזי חממה שמקורה בבני אדם גדולה בהרבה – שלושה ואט למטר מרובע, והמספר רק הולך וגדל. האם האקלים ישתנה במהירות גדולה פי שנים-עשר? לא בהכרח. "אי אפשר להשליך מן התגובה בעבר כמות שהיא אל העתיד," מסביר רולינג. "אנחנו לומדים אילו מנגנונים פועלים, מה מפעיל אותם ועד כמה הם עלולים להיות חמורים."

משובים מטרידים
מדענים גילו, שמנגנון המשוב המהיר ביותר מבין המשובים כרוך בזרמי אוקיינוסים שנושאים חום על פני כדור הארץ. אם כמות גדולה של מים מתוקים תתווסף לים הצפוני, לדוגמה, כתוצאה מהתמוטטות קרחונים או מעלייה בכמות הגשם – הזרמים החמים עשויים להאט או לעצור, ובכך לשבש את הכוח המניע של הזרמים הגלובליים באוקיינוסים. שינוי זה יגרום לגרינלנד להתחמם בתוך עשור. "רשומות ליבות הקרח מגרינלנד מראות ששינויים יכולים להתרחש במהירות עצומה, אפילו בתוך 10 שנים," אומר פיטר טנס, מדען ראשי במעבדה לחקר מערכת כדור הארץ של NOAA.
כשבתחילת שנות ה-2000 הובהר מנגנון המים המתוקים, "רבים מאתנו היו מתוחים מאוד," אומר אלי. עם זאת, לדבריו, מודלים מפורטים יותר הראו ש"הוספת מים מתוקים היא אמנם דבר מפחיד, אבל איננו מוסיפים אותם מהר די הצורך" לשנות באופן מהותי את אקלים כדור הארץ.

משוב מטריד יותר בטווח הקצר, שמתחיל לעלות אל פני השטח פשוטו כמשמעו, קשור לאדמות כפור-העד. בעבר, מדענים סברו שהחומר האורגני בטונדרה מגיע לעומק מטר אחד בלבד בתוך האדמה הקפואה, ושיידרש להתחממות זמן רב כדי להתחיל להפשיר כמויות ניכרות ממנו בעומק. על פי מחקר חדש, הערכה זו הייתה שגויה. "כמעט כל מה שתיעדנו הפתיע אותנו," אומר הביולוג טד שור מאוניברסיטת פלורידה.

ההפתעה הראשונה הייתה שפחמן אורגני מצוי עד לעומק של כ-3 מטר, כך שיש יותר ממנו. זאת ועוד, סיביר מנוקדת בגבעות ענקיות של אדמה קפואה עשירה בחומרים אורגניים, הקרויה "ידומה" ומקורה בסחף רוחות מסין וממונגוליה. מאגרי פחמן אלה מסתכמים במאות מיליארדי טונות, "בערך פי שניים מן הכמות שיש כעת באטמוספרה," אומר שור. או, כפי שמנסח זאת צייד המתאן ג'ו פון פישר מן האוניברסיטה של מדינת קולורדו: "הפחמן הזה הוא אחת מפצצות הזמן המתקתקות." ההפשרה מאפשרת ליותר חיידקים לעכל את הפחמן האורגני ולהפוך אותו לפחמן דו חמצני ולמתאן, מה שיוביל לעליית הטמפרטורות ולהפשרה נוספת.

ייתכן שהפצצה מתקתקת בקצב מהיר יותר. מים שמקורם בהפשרה מצטברים לעתים קרובות כאגמים רדודים על אדמת הכפור. קייטי וולטר אנתוני מאוניברסיטת אלסקה שבפיירבנקס גילתה מתאן שמבעבע מקרקעית האגמים. חוקרים רבים מצאו גם שאדמת כפור עשויה להתבקע לקניונים קטנים, המכונים תרמוקארסטים שחושפים פני שטח גדולים בהרבה לאוויר ומאיצים בכך את ההפשרה ואת שחרור גזי החממה. משלחות שיצאו לאחרונה לשפיצברגן שבנורבגיה ולסיביר גילו ענני מתאן העולים מקרקעית האוקיינוס במקומות רדודים.

אם מפליטות הגז האלה מסיקים על המתרחש באזורים נרחבים יותר, המספרים עשויים להיות גדולים דיים כדי לזעזע את האקלים. עם זאת, מדידות גלובליות עדכניות של מתאן אינן מראות בהכרח על עלייה בתקופה האחרונה. אחת הסיבות היא שנקודות הפליטה "הן עדיין מקומיות יחסית," אומר ולדימיר א' רומנובסקי מאוניברסיטת אלסקה, העוסק במיפוי טמפרטורות של אדמת כפור-עד. סיבה אפשרית אחרת היא שהמדענים פשוט למדו לאתר טוב יותר נקודות פליטה שהתקיימו מאז ומתמיד. לכן, "איני מודאג משינוי אקלימי מהיר שמקורו בשינויים במתאן," אומר דלוגוקנקי.
אחרים מטילים ספק בדבריו, בעיקר מכיוון שיש מקור פוטנציאלי נוסף וגדול למתאן: אדמות ביצה טרופיות. אם כמות הגשם באזורים הטרופיים תגדל, כפי שצפוי לקרות אם תעלה הטמפרטורה, הביצות האלה יגדלו ויהפכו לפעילות יותר, עם יותר רקב אנאירובי שמפיק מתאן. ביצות מוגדלות ישחררו כמות זהה או גדולה יותר של מתאן משמשחררת ההתחממות הארקטית. האם עלינו להיות מודאגים? "איננו יודעים, אבל מוטב שנמשיך לבדוק," אומר ניסבט.

אפקט הקרח
המשוב שמפחיד מדעני אקלים רבים יותר מכל הוא אובדן הקרח הגלובלי. לדוגמה, ההתכווצות הדרמתית של ים הקרח שבאוקיינוס הארקטי, בעונות הקיץ האחרונות, לא הייתה צפויה לפי מודלים רבים של האקלים. "זה הכישלון הגדול של המודלים," אומר ניסבט. קרח נעלם גם בגרינלנד ובאנטארקטיקה.

כדי להבין מה מתרחש, מיפו מדענים קרחונים בגרינלנד בעזרת לוויין ומדידות קרקע, והציבו חיישנים מתחת למדפי הקרח האנטרקטיים, "שרואים דברים שלא נראו מעולם," אומר ג'רי מיהל, מדען בכיר במכון הלאומי האמריקני למחקר אטמוספרי.

בגרינלנד, חוקרת הקרחונים שרה דס מן המכון האוקיינוגרפי וודס הול צפתה באגם, שמקורו במי הפשרת קרח, מתנקז בפתאומיות לתוך חריץ בשכבת קרח שעומקה 900 מטר. השטף היה חזק דיו להרים את הקרחון הכבד ממצע הסלע שמתחתיו ולהגביר את מהירות הגלישה שלו אל האוקיינוס. נתונים שאסף פפר באלסקה מראים, שהגלישה של קרחון קולומביה הענק אל הים האיצה ממטר אחד ליום ל-15 עד 20 מטר ליום.

באנטארקטיקה ובגרינלנד, מדפי קרח גדולים שצפים במי האוקיינוס לאורך החוף מתמוטטים – תזכורת לאי היציבות שלהם. מי אוקיינוס חמים יותר מכרסמים את מדפי הקרח האלה מלמטה, ואוויר חם יוצר בהם חריצים מלמעלה. המדפים האלה מתפקדים כמשענות, שמונעות מקרח שמעוגן לקרקע האוקיינוס ומקרחונים בשולי היבשה לשקוע לים בכוח המשיכה. הפשרה של קרח צף אינה מעלה אמנם את גובה פני המים, אבל קרחונים שישקעו כן יעשו זאת. "אנחנו עובדים קשה כדי לגלות אם העלייה בגובה פני הים עלולה להיות מהירה הרבה יותר מן הצפוי," אומר אלי.

החשש מאובדן הקרח אינו קשור רק לעלייה בגובה פני הים, אלא גם להפעלה של מנגנון משוב רב עוצמה. הקרח מחזיר אור שמש לחלל. בלעדיו, האדמה והמים הכהים ממנו יספגו יותר חום שמקורו בשמש, ויותר קרח יימס. שינוי זה באַלְבֶּדוֹ (החזרת האור) של פני כדור הארץ יכול להסביר כיצד דחיפות קלות בתיעוד האקלים הוגברו, אומר הנסן, "ואותו הדבר יקרה כיום."

עד כה, רק מדענים ספורים מוכנים לחזות, כמו הנסן, שהאוקיינוסים יעלו ב-5 מטר עד שנת 2100, "אבל איננו יודעים בוודאות," אומר אלי. "אני עדיין סבור שהסיכויים הם לטובתי [בציפייה לעלייה מתונה יותר], אבל איני רוצה שמישהו יקנה נדל"ן באזור החוף בהתבסס על מה שאני אומר."

יער בעבור העצים

התנודות באקלים כדור הארץ בעבר מוכיחות שאם נדחוף חזק די הצורך, משובים ישנו באופן קיצוני את כוכב הלכת. "אם נשרוף את כל הפחמן שאנחנו יכולים להשיג, נקבל בוודאות התחממות דמוית PETM," אומר הובר. זה טוב, אולי, לתנינים ארקטיים, אבל לא לבני האדם ולא לרוב המערכות האקולוגיות.

עם זאת, מה שבאמת מדיר שינה מעיני המדענים הוא האפשרות, שאפילו אם המשובים הספציפיים האלה לא יעמידו איום על האנושות בטווח הקרוב, הם עלולים להניע מנגנונים מאיימים אחרים. מועמד מוביל הוא מחזור המים העולמי. בכל שנה מצטברות עדויות נוספות לכך ששינוי אקלימי גורם לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר, כגון שיטפונות ובצורת, תוך שינוי יסודי של אקלימים מקומיים.

ניתוח שנעשה לאחרונה על ידי רמשטורף מראה שגלי חום, כמו זה שפגע ברוסיה ב-2010, צפויים לקרות בהסתברות גדולה פי חמישה בשל ההתחממות שכבר התרחשה – "גורם משמעותי מאוד," לדבריו. מחקר חדש תולה את החורף החם שובר-השיאים של ארצות הברית ב-2011-2012 (ואת הקור חסר התקדים באירופה באותה עת) באובדן הקרח בים הארקטי. אחד המנגנונים המוצעים הוא זה: ככל שיש פחות קרח בים, המים הארקטיים מתחממים יותר. האוקיינוס פולט חום עודף בסתיו ומשנה את דפוסי הטמפרטורה באטמוספרה. אלה גורמים לפיתולים גדולים יותר בזרם הסילון, שעשויים להישאר במקומם לזמן ממושך יותר. הפיתולים האלה שוטפים את צפון-מזרח ארה"ב בחום חורפי, בזמן שמזרח אירופה לכודה בקיפאון עמוק.

הסיפור מסתבך עוד יותר בגלל הפוטנציאל למשוב אקולוגי. עליית טמפרטורות במערב ארה"ב ובקנדה, למשל, סייעה להתפשטות מגפה של חיפושיות אורן הרים. החרקים האלה השמידו מאות אלפי דונמים של עצים, והם מאיימים להפוך את היערות ממלכודות פחמן (עצים בריאים סופחים פחמן דו-חמצני) למקורות פחמן (ריקבון של עצים מתים). שרב ב-2007 הוביל לשרפה הראשונה זה שבעת-אלפים שנים בטונדרה של המדרונות הצפוניים באלסקה, וזו האיצה את הפשרת אדמות כפור-העד באזור ואת פליטות הפחמן מהן. ההתחממות בסיביר מתחילה להפוך יערות ארזית גדולים ליערות של אשוחית ואשוח. הארזית משירה את עליה דמויי המחט בחורף, ומאפשרת לחום השמש להשתקף בשכבת השלג ולחזור לחלל. האשוחים, לעומת זאת, אינם נשירים, והם סופגים את חום השמש לפני שהוא מגיע לשלג. כך מסביר האקולוג הנק שוגרט מאוניברסיטת וירג'יניה. להערכתו, המשובים משינויי צמחייה לבדם יכולים להעלות את הטמפרטורה של כדור הארץ במעלה וחצי: "אנחנו משחקים כאן עם אקדח טעון."

"תרחיש הבלהות" של ניסבט מתחיל בעלייה בפליטת המתאן, ובקיץ חם מאוד שגורם לשרפות גדולות ולפליטת פחמן רב לאטמוספרה. מעטה העשן והפיח עוטף את מרכז אסיה ומחליש את המונסונים, מה שגורם להרס יבולים נרחב בסין ובהודו. באותו זמן, דפוס "אל ניניו" גדול עם מים חמים במיוחד באוקיינוס השקט הטרופי גורם לבצורת באזור האמזונס ובאינדונזיה. היער הטרופי ואדמות הכבול עולים באש, מוסיפים עוד יותר פחמן דו-חמצני לאטמוספרה ומאיצים בקצב מהיר את ההתחממות הגלובלית. "זהו תרחיש סביר," אומר ניסבט. "אנחנו עשויים להיות שבריריים יותר ממה שאנחנו חושבים."

כמה חזקות יכולות לולאות המשוב השונות להיות? מודלים אקלימיים, שמצליחים להסביר את העבר ואת ההווה, כושלים כשהם צריכים לחזות את העתיד. "אנשים יכולים לתפוס את השינויים הפתאומיים האלה טוב יותר מאשר המודלים," אומר שור. לדבריו, אפילו אם כוכב הלכת מצוי בנקודת מפנה ספק אם נוכל לזהות זאת.

המסקנה המדאיגה מבחינת מדיניות האקלים היא שאין למדע תשובות מוחלטות. "אנחנו יודעים מה הכיוון אך לא מה הקצב," אומר מנינג. עם זאת, המדענים טוענים בתוקף שאי הוודאות אינה מצדיקה היעדר פעולה. להפך, אי הוודאות מדגישה את הצורך במאמץ עולמי מידי להפחתת פליטת גזי החממה, מכיוון שהיא מגלה עד כמה חמורים הסיכונים בהתחממות מהירה. "אנחנו בעצם עורכים כעת ניסוי בר השוואה, בקנה מידה גאולוגי, לאירועים הגדולים של העבר. לכן, אפשר לצפות לתוצאות דומות לתוצאות שהתקבלו בעבר," אומר ניסבט.

זו הסיבה לכך שהנסן אינו מסוגל להביט על נכדיו בלי להיעשות ללוחם סביבה פעיל למענם. "זה יהיה לא מוסרי," הוא אומר, "להשאיר את הצעירים האלה עם מערכת אקלימית שמסתחררת ללא שליטה."

ועוד בנושא
Abrupt Climate Change. U.S. Climate Change Science Program and the Subcommittee on Global Change Research. U.S. Geological Survey, December 2008. http://downloads.climatescience.gov/sap/sap3-4/sap3-4-final-report-all.pdf

Managing the Risks of Extreme Events and Disasters to Advance Climate Change Ad¬aptation. Working Groups I and II of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Cambridge University Press, 2012. http://ipcc-wg2.gov/SREX/images/uploads/SREX-All_FINAL.pdf

Paleoclimate Implications for Human-Made Climate Change. James E. Hansen and Makiko Sato in Climate Change: Inferences from Paleoclimate and Regional Aspects. Edited by André Berger et al. Springer, 2012.

www.youtube.com/watch?v=YegdEOSQotE
סרטון מאת קייטי וולטר אנתוני מאוניברסיטת אלסקה שבפיירבנקס, של מתאן מאדמות כפור-עד מופשרות עולה באש:

10 תגובות ל “האם ההתחממות הגלובלית מהירה מן הצפוי? / ג'ון קרי”

  1. מישהו מארהב

    כל מי שהתעללו בך אתה יכול ליצורתגובת שרשרת של ננוטכנולוגיה שיוצרת כמה שיותר אנשים קטנים שתקועים בתוך אטומים עם מיני תנורים קטנים מיליארדים שנים

  2. אחד אחר

    שומר הסף-
    כמות המזון יותר משולשה מכיוון שבעולם הראשון יש אנשים שאוכלים מספיק ל2 3
    מצד שני האנשים בעולם השלישי עדיין כאן- וזה כנראה אומר שהם לא גוועו ברעב.

  3. אחד אחר

    אם תקח הרבה שטויות ביחד ותעשה מהם מאמר- עדיין יהיה לך מאמר של שטויות.
    יש כאן כל כך הרבה דברים שיכולתי להעיר עליהם שכבר באמת אין טעם.
    העיקר להפחיד.

  4. שומר הסף

    הספקן "צודק"…"אוכלוסיית האדם הוכפלה פי שלש"……
    להסיק מכך ש " שכמות המזון הוכפלה פי שלוש"…. זה פשוט הבל,
    אבל גם אם כן הרי שחלוקת המשאבים בין האוכלוסיות גורמת לכך
    ש האמריקאים הולכים ומשמינים בעקבותיהם הארופאים (והישראלים),
    ואילו שני מליארד נמצאים בתת-תזונה מהם כ מליארד ברעב תמידי,
    אז מי שיכול להרשות לעצמו "צפיה בסרטי אימה" …
    הם הספקנים והמדושנים .

  5. אבי בליזובסקי

    אכן, לאחוז האחד שגנב את הכסף של כל השאר יש תקציב לצפיה בסרטי אימה. לצערי אלו סרטים שהם יצרו בעצמם בהתחמקות שלהם מלהקצות משאבים לפתור את בעיית ההתחממות. יותר קל ללגלג על המדענים.

  6. safkan

    איזה צמרמורת …

    אין כמו סרטי אימה למלאות קופות ואין כמו תסריטי אימה אקולוגיים לפרנס עתונות כאילו מדעית.

    מאז מלחמת העולם השניה אוכלוסיית האדם הוכפלה פי שלש וזה אומר שכמות המזון הוכפלה פי שלוש. מעולם לא היה המצב התזונתי טוב כפי שהוא היום מה שמעיד שמצבנו מצויין, נותר אפילו קצת כסף פנוי לצפיה בסרטי אימה.

  7. אסף

    כמה הערות,
    – לא ראוי לתרגם ל : "הים האדום" שכן זה שם שמקורו בטעות
    ולכן ראוי לכתוב ים-סוף,
    – כתוב "עידן הקרח" , אנחנו נמצאים בעידן קרח מזה כ 35 מליון שנים,
    אחרי שאנטארקטיקה "התישבה" על הקוטב הדרומי ויבשות אסיה (+ארופה) ואמריקה סגרו מעגל יבשה סביב הקוטב הצפוני – מעגל שממתן את חילוף המים, בעידן הקרח יש תקופות קרות יותר בגלל תנועת כדורנו (מחזור מילנקביץ')
    לכן המושג שבו ראוי להשתמש הוא תקופת קרח,
    – גם עליה של פני המים "רק" של 2מטר תגרום הצפות ואסונות .
    – על פי סקר מהימים האחרונים הטמפ' עלתה במתינות יחסית בגלל "ספיגת" חום ע'י האוקינוסים החום שנשמר כ"חום כמוס" בשכבת המים עד לעומק
    של כ 700מטר ישתחרר בגלל אותו "משוב" וההתחממות תתוגבר .
    – גם התחזיות המתונות יותר אינן מתארות עתיד זוהר.

  8. אורי

    תנאים קיימים אינם חוזרים.
    אנחנו מושפעים ממערכת השמש שלנו וממערכות יותר מרוחקות
    . ההתפתחות האדירה בטכנולוגיה והגידול באוכלוסיה יצרו כאן מצב ח ד ש וייחודי,
    אין טעם להביא דוגמאות מהעבר..

    מי שאינו מאמין שכוח עליון שומר על האנושות, יודע
    שכדור הארץ הפגוע והפצוע (מהאדמה והים מעומקים של עשרות ק"מ ועד לגבולו עם החלל החיצון).
    יחד עם השפעות חיצוניות חסרות שליטה,
    ולכן הסבירות שיישמרו כאן התנאים הקיימים הולכת וקטנה מיום ליום.

  9. אור

    תראו את ההרצאה על desertification ב- TED
    מציעים פתרון מאוד מעניין לגזי החממה בעזרת הפיכת תהליך המדבור שתופס תאוצה בעולם כיום.

הוספת תגובה

  • (will not be published)