ידענים: עתידנות טכנולוגית

מאת 11 במאי 2015 אין תגובות

כך עולה ממפגש שערכו חוקרי המרכז לחיזוי טכנולוגי וחברתי והפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א במכון גרטנר שעסק בטכנולוגיות רפואיות והטיפול באוכלוסייה המזדקנת

ביום 7/5/15 התקיים "במכון לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות גרטנר" בתל השומר מפגש מועדון חוקרים לדיון בתחומי טכנולוגיות מפציעות בתחום הזיקנה וחיזוי השימוש בהם. המפגש אורגן והונחה על-ידי פרופ' אליק אבירם המנהל המדעי של מכון גרטנר, והוצגו בפנינו הרצאות מאת – ד"ר אהרון האופטמן ופרופ' ארתור ליבוביץ-מהיחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי, והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. ודברי פרופ' מרדכי שני מייסד ומנהל מכון גרטנר, על טכנולוגיות עתידיות כגון: רובוטים טיפוליים וצמיד מעקב רפואי, ותרופות ננו-רובוטיות ,ותאי גזע להצערת וחידוש רקמות וכדוריות דם.

במפגש התפתח דיון לגבי רובוטים לעזר לטיפול באוכלוסייה המזדקנת בביתם. מדברי המשתתפים התקבל הרושם, שהאוכלוסייה הזו לא כל כך תקבל את הרעיון שרובוט יטפל בה במקום מטפל אנושי(החסם הפסיכולוגי).

הוזכרה "כרית לבישה מתנפחת", שנועדה להגן על האדם הקשיש בביתו מפגיע פיזית באם יפול. נראה שאכן יש הרבה הגיון וצורך בכרית כזו, ששימוש בה ימנע מראש פגיעות ויקטין בימי אישפוז וצורך בנתוחים. בתום המפגש התקשרתי להורי ושאלתי האם ירצו לנסות כרית כזו-ותשובתם הייתה : "האם בקיץ הישראלי בחום העצום, אתה מתאר לך שמישהו יסכים ללבוש יום ולילה כרית כזו ? "-תשובה בהחלט ראויה לדיון ומחשבה.

התפתח דיון לגבי טכנולוגיות לטיפול קונגטיבי במוח:אלקטרודות שיטפלו באזור מוח מסויים, קסדות לטיפול חיצוני וכו. נוצר הרושם שיש בנושא הזה חילוקי דעות בין אנשי רפואה לאנשי ביו-הנדסה חוקרים ומפתחים מכשור רפואי. לא כל כך מאמינים שיתכן בעזרת אלקטרודות וצריבה לטפל במוח כשעדיין לא ידוע הסיבה הגורם למחלה. לעומתם אנשי טכנולוגיות והנדסה (בינהם כותב שורות אלו) טוענים שזה כבר קיים ומתבצע-סיפרתי לנוכחים על חברה ישראלית שבמחקר משותף עם מדענים בארה"ב, הצליחה להשתיל בעזרת רובוט רפואי-שבב אלקטרוני (טרנזיסטור)למוח לאזור בלוטת ה-TENS לטיפול במחלת פרקינסון, ורואים בסרטון כיצד האדם עצמו יכול לשלוט על הפעלה וכיבוי של הטרנזיסטור במוחו-הסרטון מצורף מטה עבורכם.

התפתח דיון על סנסורים והתרעות שיש להתקין לאנשים מבוגרים בבית, כאלו שיזכירו להם לקחת תרופות, וידליקו עבורם אור ברגע התקרבם לשירותים, או יודיעו לבני המשפחה ולכוחות הצלה ברגע שמתחילה התדרדרות במצב הבריאותי(למשל הצמיד שפרופ' שני סיפר עליו). חלק מהמשתתפים הגיבו שיש קושי לשכנע אדם מבוגר להתרגל ולהשתמש בסנסורים האלו, וגם בעיקר קשיש שחי מקצבת ביטוח לאומי ונאלץ לרכוש תרופות ולשלם מים וחשמל לא יוכל להרשות לעצמו את הטכנולוגיות האלו. גם הוזכר שבעצם האוכלוסיה המזדקנת בבית וסובלת מבדידות לעיתים רבות מדיכאון, וזה בעצם חסם פסיכולוגי עצום שמשפיע על רצונה אם בכלל בטכנולוגיות המפציעות הללו.

*התפתח דיון על סנסורים והתרעות דומות לאלו שבבית באם יש צורך להתקינם בבתי חולים-שיתרעו מראש למוקדהמחלקתי על תחילת הדרדרות חולה מסויים, על סיכון קרוב לשבץ או להתקב לב, ועל רטיבות בסדין שלו שמחייבת החלפת הסדין. הוזכר שצוותי רפואה בבית חולים טוענים שהציפצופים הרבים, שכבר יש כיום ממכשירים רפואיים, מטרידים ומפריעים בעבודה השוטפת! כך שכל צמיד רגש שיחובר ישירות למטופל, יקשה על הצוות הרפואי שגם כך כיום נמצא תחת לחץ עצום.-אכן חומר למחשבה ומחקר מעמיק.

התפתח דיון על הצורך בהנגשת מידע אמין רפואי ומדעי לציבור, ובקיום סיעור מוחות בין מומחים רלוונטיים הן מתחום רפואי והן מתחום טכנולוגי, שבו ידונו סוגיות בעלות חשיבות עליונה – במטרה להביא לפתרונות ופעיליות בהמשך.

"השלכות של טכנולוגיות מפציעות על הטיפול באוכלוסייה מזדקנת"

מאת-אהרון האופטמן, ארתור לייבוביץ', נעם לויתן – היחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי, והפאקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב

רקע מדעי

מגמת הגידול המשמעותי באוכלוסיית הגילאים הגבוהים (בני 65 ומעלה) בישראל, בדומה לכל המדינות המפותחות, מחוללת צרכים רפואיים, סיעודיים וחברתיים חדשים. לטכנולוגיות מפציעות ועתידיות עשויה להיות השפעה משמעותית על איכות החיים של אוכלוסייה זאת אם החברה תשכיל לנצלן וליישמן כראוי. פוטנציאל הטכנולוגיות גדול במיוחד במתן מענה אפשרי לבעיות שאין עבורן כיום מענה מספק, כגון טיפול בדמנציה, החלפת איברים פגועים, מניעת נפילות, טיפול אישי וכיו"ב.

מטרות המחקר

זיהוי, סקירה והערכה מושכלת של טכנולוגיות מפציעות עוד בטרם הבשלתן לכדי שימוש מעשי, וזאת בכדי לאפשר זיהוי מוקדם של ההזדמנויות והפוטנציאל הטמון בהן עבור כל הגורמים האחראים על הטיפול באוכלוסיית הגילאים הגבוהים.

שיטות המחקר

סריקת פרסומים בספרות המקצועית לצורך איתור וזיהוי טכנולוגיות מפציעות רלוונטיות במספר שטחי יישום הנוגעים לטיפול באוכלוסייה המזדקנת; ראיונות מובנים-למחצה עם מומחים בתחומים הרלוונטיים; סקר מובנה מקוון בקרב עשרות מומחים, במטרה להעריך היבטים יישומיים שונים של טכנולוגיות מפציעות נבחרות.

ממצאים

במחקר המסוכם בדוח זה זוהו, נסקרו והוערכו טכנולוגיות מפציעות שונות שעשויות לתרום תרומה משמעותית לשיפור הטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי בעתיד ולאיכות חייה. המחקר כלל את השלבים הבאים:

סקירה, מיפוי ותאור של כ-60 טכנולוגיות מפציעות, בחלוקה לפי שבע "המשפחות" הבאות: (1) רפואה מונעת ואבחון מוקדם, (2) רפואה רגנרטיבית, (3) פרוטזות, טכנולוגיה מסייעת לבישה ושתלים, (4) ניטור לבטיחות, (5) ניטור לבריאות, (6) דרבון לטיפול עצמי, לעצמאות וליצירת קשרים, (7) רובוטים מסייעים. סקירת טכנולוגיות אלה כלולה בפרק א' של דו"ח זה.
ראיונות עם 12 מומחים בתחומים הרלוונטיים לטיפול באוכלוסייה המזדקנת. סיכומי הראיונות הוצגו בפרק ב' של דו"ח זה.
סקר מומחים מקוון בו הוערכו 20 טכנולוגיות מפציעות מייצגות כדלקמן:

  • כיסא גלגלים רובוטי
  • רובוטים מסייעים למטפלים סיעודיים
  • אבחון מוקדם של מחלות עצבים ניווניות
    גרייה מגנטית או חשמלית לטיפול במחלות ניווניות של המח ו/או שיפור תפקוד קוגניטיבי
  • הצערה של תאי דם ו/או רקמות
  • רגנרציית רקמות
  • מכשור לביש לסיוע לעיוורים בהליכה ובהתמצאות בסביבה
  • מכשור לביש לסיוע בהליכה, קימה ואחיזת חפצים לבעלי מוגבלות תנועתית
  • מערכות לבישות לסיוע לחולי דמנציה
  • השתלת התקנים לשיקום מערכת שיווי המשקל
  • שתלים אלקטרוניים לשיקום יכולות קוגניטיביות
  • ליווי וניטור מרחוק בעזרת מחשוב ותקשורת
  • אמצעים לניטור ולבקרה של נטילת תרופות
  • חיישנים נישאים קלים וזולים לזיהוי מוקדם יעיל של סיכוני נפילה ולסיוע במניעתה
  • עדשות מגע חכמות לניטור מדדי בריאות ושחרור תרופות מבוקר
  • טכנולוגיה למניעת נזקי נפילות
  • שילוב אמצעים לניטור מצב בריאותי בטלפון סלולרי חכם
  • מערכות דרבון לפעילות ולעידוד טיפול עצמי

מסקנות

הערכות המומחים בסקר התייחסו למועד המשוער שבו כל טכנולוגיה תהיה בשימוש נרחב, מידת תרומתה לאיכות החיים של המשתמשים, החסמים העיקריים שעלולים לעכב את השימוש בטכנולוגיה, והפעולות העיקריות שרצוי לנקוט בהן כדי לקדם את השימוש.

מתוצאות הסקר המקוון עולה שלדעת המומחים כל הטכנולוגיות שנדונו בסקר צפויות להיכנס לשימוש נרחב עד שנת 2030. רובן (14 מתוך 20) צפויות להיכנס לשימוש נרחב בין השנים 2021 ל-2025, ארבע יהיו בשימוש נרחב עד שנת 2020, ושתיים ייכנסו לשימוש נרחב מאוחר יותר, בין השנים 2026 ל-2030.

המומחים מייחסים לכל הטכנולוגיות שנדונו תרומה גבוהה למדי לשיפור איכות החיים של המזדקנים. בעיקר בולטות חמש טכנולוגיות שתרומתן לאיכות החיים נתפשת כגבוהה במיוחד: שתלים אלקטרוניים לשיקום יכולות קוגניטיביות, חיישנים נישאים זולים לזיהוי סיכוני נפילה, שתלים לשיקום מערכת שיווי המשקל, אבחון מוקדם של מחלות עצבים ניווניות, ורגנרציה של רקמות.

קיימת הסכמה גורפת בין המומחים שהחסם העיקרי העלול לעכב את השימוש בכל הטכנולוגיות שנדונו הוא כלכלי. משקלו הגבוה של החסם הכלכלי בולט במיוחד בהקשר לשתי טכנולוגיות: (1) הצערה של תאי דם ו/או רקמות ו-(2) שתלים אלקטרוניים לשיקום יכולות קוגניטיביות.

לאור המצוקה הכלכלית שמערכת הבריאות חווה בעשור האחרון, אין זה מפליא שכל המומחים מייחסים משקל גבוה במיוחד לחסם הכלכלי. קרוב לוודאי שהדבר קשור לרוח "הטיפול המנוהל" (Managed Care) שנושבת במערכת הבריאות.

גם החסם הארגוני הינו בעל משקל גבוה למדי, בהתייחס לכל הטכנולוגיות שנדונו. יש חשיבות גם לחסמים הפסיכולוגיים, האתיים והתרבותיים/דתיים, אבל משקלם של חסמים אלה הינו נמוך יחסית בהשוואה לחסמים הכלכליים והארגוניים.

לפעולות השונות שעשויות לקדם את השימוש בטכנולוגיות המפציעות (תמיכה במו"פ תעשייתי, תמיכה במחקר אקדמי, רכישת ידע בחו"ל, חינוך הסברה והדרכה, והכשרת כוח אדם) מיוחסת ע"י המומחים חשיבות בינונית עד גבוהה מאוד, עם הבדלי דגשים מסוימים בין הטכנולוגיות השונות.

השלכות למדיניות והמלצות למקבלי החלטות

ממצאי מחקר זה עשויים לסייע למקבלי ההחלטות במערכת הבריאות בהעלאת המודעות לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות מפציעות רלוונטיות, ובהתנעה והגברה של פעולות שונות לקידום השימוש בטכנולוגיות אלה בשנים הקרובות.

לאור רוח "הטיפול המנוהל" הנושבת במערכת הבריאות ואשר גורמת לייחוס משקל מכריע לגורם התקציבי כחסם העיקרי המעכב שימוש נרחב בטכנולוגיות חדשות, מן הראוי לעסוק בשאלה האם, באיזו מידה ובאיזו נקודה במסלול ההתפתחות ראוי או לא להתנתק מ"רוח" זאת כאשר מעריכים את התרומה הפוטנציאלית של טכנולוגיות מפציעות. נקודה זאת ראויה להישקל לגבי כל יוזמה וכל פיתוח. הנחלת חבילת הדרכה לצוות הרפואי, המוצעת להלן, תיתן מענה גם לכך.

מומלץ לגבש חבילת הדרכה המיועדת לסגל הרפואי והסיעודי שבעזרתה יוכלו להתעדכן לגבי הכלים להערכה של טכנולוגיות מפציעות. חבילה כזאת עשויה לכלול נושאים כמו יסודות החיזוי הטכנולוגי, דרכים לקליטת טכנולוגיות במערכות בריאות, יסודות להערכת עלות/ תועלת ועוד. מן הראוי שבניית החבילה ואופן הפצתה יהיו בידי ועדת היגוי שתורכב מחוקרים האמונים על חיזוי טכנולוגי באקדמיה, נציגים ממכון גרטנר וממשרד הבריאות.

חשוב לפעול לקרוב והנגשה של הידע על הטכנולוגיות הרפואיות המפציעות לתודעת הקהילייה הרפואית. אחת הדרכים לכך היא עידוד הפרסום השיטתי של מידע רלוונטי בעיתונים הרפואיים המובילים המופיעים בישראל, במדור קבוע שיוקדש לטכנולוגיות מפציעות שיכלול גם עיסוק באמות המידה להערכתן. פיתוח טכנולוגיות רפואיות בישראל הוא פעיל ותוסס וכל הגורמים עשויים להיות נשכרים מכך.

חיזוי טכנולוגי בכל תחום, ומיוחד בתחום הרפואי, צריך להיות תהליך שיטתי מתמשך ולא להסתיים במחקר חד-פעמי שמטבע הדברים הינו מוגבל בזמן ומשאבים. במחקר הנוכחי נעשה מאמץ לסקור ולהעריך מגוון רחב למדי של טכנולוגיות. אך הוא בוודאי אינו מתיימר לכסות את כל טכנולוגיות הרלוונטיות, ואנו מצויים בתקופה שבה קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות הינו מהיר יותר מאי פעם בעבר. על כן מן הראוי ליזום מחקרי המשך לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות הדינמיות והצרכים של מערכת הבריאות. מחקר המשך מתבקש עשוי לעסוק ביתר העמקה בסוגיות שעלו בסקר הנוכחי ו/או לכלול הערכת טכנולוגיות נוספות, וזאת תוך שיתוף מומחים בעלי מומחיות גבוהה בטכנולוגיות אלה. אפשר לשקול גם בניית תרחישים חלופיים של חדירת טכנולוגיות חדשות לטיפול באוכלוסייה המזדקנת, תוך התייחסות לכוחות מניעים שונים כגון אילוצים תקציביים, שינויים חברתיים וכו'. בשלב ראשון מומלץ לקיים דיון וסיעור מוחות עם מומחים רלוונטיים (הן מהתחום הרפואי-טיפולי והן מהתחום הטכנולוגי) שבו יוצגו ממצאי המחקר הנוכחי, ילובנו סוגיות בעלות חשיבות ותישקל פעילות ההמשך"

 

הוספת תגובה

  • (will not be published)