זיהוי הבעות – על הפנים

מחקר פסיכולוגי ישראלי מגלה כי שפת הגוף חשובה יותר מהבעת פנים לזיהוי תחושות במצבים קיצוניים

האם כשאנו מתבוננים באדם אחר, אנו יכולים לזהות על פי הבעת פניו אם הוא שמח או עצוב? עד כמה שהשאלה נראית טריוויאלית, מחקר חדש בהובלת חוקר ישראלי מעלה כי התשובה שלילית. את המחקר עשה ד”ר הלל אביעזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בעת שהיה בהשתלמות בתר-דוקטורט בפרינסטון שבארה”ב. הוא הציג לקבוצות נבדקים תצלומים של שחקני טניס, שניות לאחר שהצליחו או כשלו בנקודות מכריעות במשחק. למרבה, ההפתעה, כשהוצגו לנבדקים רק פניהם של השחקנים, הם לא הצליחו לזהות אם הם מביעים אושר או תסכול. לעומת זה, כשהוצגו להם תמונות גוף של שחקנים, שהפנים נמחקו מהן, זיהו הנבדקים בהצלחה רבה אם השחקן עולץ או זועף, בשיעור דומה לזיהוי של תמונות מלאות, שבהן ראו הנבדקים גם את גופו של השחקן וגם את פניו.

“זו תופעה מוזרה”, אומר אביעזר, “אנו רואים שבמצבי רגש קיצוני, הבעות הפנים השליליות והחיוביות נראות דומות מאוד. עם זה, תנועות גוף – אפילו תנועות עדינות, כמו אצבעות כף היד פתוחות או קמוצות – מאפשרות לנו לפענח את תחושותיו של האדם”. התופעה, מתברר לחלוטין אינה מודעת. כשנבדקים שראו את התמונות המלאות נשאלו על פי מה זיהו את תחושות השחקנים, כמעט כולם השיבו שעשו זאת לפי הבעות הפנים, ולא לפי שפת הגוף. על השאלה מה בהבעת הפנים גרם להם להשיב כפי שהשיבו היה מגוון רחב של תשובות. “נראה כי המוח שלנו מזהה את התחושה כמכלול, ואחר-כך ממציא לעצמו הסבר”, מבאר אביעזר.

לא רק ספורט

בהמשך המחקר הרחיבו אביעזר ושותפיו, פרופ’ אלכס טודורוב (Todorov) ופרופ’ יעקב טרופה (Trope), את שדה הניסוי, ובחנו עוד הבעות פנים במצבים קיצוניים. למשל, הם ביקשו מהנבדקים להשוות תמונות של צער עמוק של אבלים בהלוויות, לתמונות של אושר בהתגלמותו – צילומים פניהם של הורים בעת שבניהם החיילים שבו מאפגניסטאן. כמו כן הם השוו כאב – תמונת הפנים של אדם בזמן שהוא נדקר לצורך פירסינג (ניקוב איבר רגיש לענידת תכשיט), ולעומתו עונג קיצוני – תמונות אנשים המתעדים את פניהם ברגע הפורקן המיני. גם כאן, התברר כי במצבים הקיצוניים, אין הבדלים ניכרים לעין בהבעות הפנים בין הרגש השלילי לרגש החיובי. “עד כה, כמעט כל הניסויים שבדקו זיהוי של הבעות פנים, עשוי שימוש בסטים סטנדרטיים של תמונות מבויימות, שהקשר בינן לבין המציאות מוטל בספק”, אומר אביעזר. “כשהחלטנו לצאת מהמעבדה ולבחון את המצב האמיתי בשטח, קיבלנו תוצאות מעניינות מאוד”.

על הפנים

הממצאים, המתפרסמים בכתב העת Science, פותחים פתח לבחינת המנגנון המרתק היוצר את הבעות הפנים שלנו, שהידע על אודותיו מועט מאוד, יחסית. “הממצאים חשובים גם להבנת מצבים שיש בהם קשיים בזיהוי הבעות פנים, כמו הפרעות פסיכיאטריות או מחלות של מערכת העצבים”, מסביר אביעזר, “ואפשר שהם יאפשרו לנו לסייע לחולים כאלה, וללמד אותם יותר לפרש את שפת הגוף במקום להתמקד בהבעות הפנים”.

הממצאים חשובים גם לתחום המתפתח והולך של זיהוי פנים ממוחשב, העומד בבסיסן של טכנולוגיות אבטחה מתקדמות, לאיתור של חשודים מסויימים בתוך קהל גדול, למשל בתיעוד של מצלמות אבטחה. כמו כן, הממצאים ממחישים את חשיבותה העצומה של שפת הגוף, שלא תמיד אנו מודעים לה, משום שאנו מייחסים חשיבות רבה להבעות פנים. ההיבט הזה של המחקר עשוי להיות חשוב במיוחד לפוליטיקאים המסתערים בימים אלה על דעת הקהל, ואפשר ששפת הגוף שלהם משדרת – לא במודע כמובן – מסרים שונים לגמרי מהבעות הפנים.